איש אשכולות – ד"ר יצחק נוי ז"ל

לפני ארבע שנים הלך לעולמו יצחק נוי, שהיה היסטוריון, עיתונאי, סופר, עורך ושדרן רדיו ישראלי. רעייתו נורית נוי, ממושב נטעים, מספרת על חייו של איציק נוי, שנחקק בזיכרונותיהם של ישראלים רבים

*תמונה ראשית: יצחק נוי. צילום: רוני בן ארי

יצחק נוי היה היסטוריון, עיתונאי, סופר, עורך ושדרן רדיו ישראלי. אתחיל בפרט אישי: בכל שבת בבוקר הייתי צועדת במטע הזיתים שלנו במושב, ומאזינה באמצעות האוזניות לתכנית הרדיו של יצחק נוי "שבת עולמית" ברשת ב'. התכנית נמשכה שעתיים. בשעה הראשונה העלה נוי נושא היסטורי ואירח שלושה מומחים בתחום, שהציגו קשת של דעות ותפיסות. השעה השנייה הוקדשה למאמרים שהוא ליקט מעיתונות העולם באותו שבוע. הוא בחר בנושאים שונים, לאו דווקא חדשותיים, אלא מתחומים מגוונים – מדע, גיאוגרפיה, התנהגות אנשים ובעלי חיים ועוד ועוד. 

ועוד זיכרון יש לי – זכיתי להתארח בשידור חי של יצחק נוי. זה היה במסגרת קורס תסכיתים לרדיו שלמדתי בו ב"קול ישראל" בירושלים. ועתה הזדמן לי לשמוע ממקור ראשון, מרעייתו האוהבת נורית, על יצחק נוי האדם. 

מספרת נורית: "איציק נולד במושב נטעים בשנת 1942. קדמה לו בשש שנים אחותו אטה. הוריו היו בין מקימי המושב בשנת 1932. הם קיבלו משק כמו כל המקימים. באותו זמן בין כל שתי חצרות העמידו רפת עם מחיצה, ולכל משפחה היתה פרה אחת. בית השימוש הביתי, אגב, היה בור ברפת. רק בשנות החמישים התקינו חדרי שירותים בתוך הבתים." והיא מוסיפה: "הם היו מאוד מאוד עניים, כמו שכניהם. לא היה להם הרבה, אבל היתה להם ציונות," היא מסכמת.

יצחק למד בבית ספר יסודי והחל ללמוד בבית ספר תיכון, אבל היה עליו לעזוב את הלימודים ולעזור בעבודות המשק, כשאביו חלה ורותק למיטה משותק עד יומו האחרון. בצבא היה יצחק חובש קרבי. אחרי הצבא השלים מיד את בחינות הבגרות ועלה לירושלים ללמוד היסטוריה. "היה לו קול מרשים מאוד," מציינת נורית. "ובעצם התאהבתי בו בזכות קולו, אותו שמעתי לראשונה מקריא חדשות. זה היה עוד לפני שפגשתי בו עצמו."  

הקול הזה הוביל אותו ישירות לעבוד ברדיו, ב"קול ישראל" דאז. מספרת נורית: "הוא למד בקורס קריינים ושחקני רדיו  של קול ישראל, ומאז, משנת 1965 הוא עבד ברדיו עד מותו במאי 2022. הוא היה עורך ומגיש תוכניות, כתב תסכיתים וגם השתתף בהן כשחקן, כתב וסיפר סיפורים ברדיו. ובמשך שבע השנים שהיינו בארצות הברית, איציק שימש ככתב 'קול ישראל' מבוסטון."

העבודה ברדיו היתה תוך כדי לימודיו האקדמיים. הוא למד היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר ראשון ושני. 

עבודה ברדיו 

נורית מרחיבה לגבי עיסוקיו הרבים והשונים ברדיו: "איציק התחיל כקריין חדשות ודי מהר עבר לשידורים שלו על עניינים אינטלקטואליים. הוא סקר מאמרי הגות וספרים. ברשת ב' היתה לו תכנית בוקר מאוד מצליחה בשם 'כל צבעי הרשת'. ערך אותה עמנואל הלפרין ואיציק הגיש אותה. התכנית שודרה בין עשר לשתים-עשרה בצהריים. מאוחר יותר לכך היתה לו תכנית עיתונות בין לאומית ארבע פעמים בשבוע בין שלוש לארבע אחר הצהריים. היתה לו גם תכנית שחר, בין חמש לשש בבוקר. בתכנית זו נתן סקירת עיתונות מקומית ובינלאומית."

נורית מספרת אנקדוטה בעניין זה: "זה היה כאשר אריק שרון היה ראש הממשלה. הוא היה מתעדכן בעיתונות היומית בעזרת המזכיר האישי שלו, בעת נסיעם מהחווה לירושלים. יום אחד, שרון עצמו שמע במקרה את יצחק מסקר את העיתונות ברדיו, ואז אמר למזכיר שלו: 'אינך צריך לדווח לי על עיתונות יומית, מעכשיו אני עצמי מקשיב לתכנית בין חמש לשש ליצחק נוי, בעת נסיעתנו לירושלים'."

"איציק היה קורא אובססיבי," מעידה רעייתו נורית. "הוא הקדיש שעות לקרוא וללמוד, והעביר את הידע שלו ברדיו. כאמור, הוא עסק בסוגים שונים של תוכניות, היו לו מאות שידורים. בנוסף הוא כתב תסכיתים וגם השתתף בהם כשחקן." יצחק היה מרצה פופולארי בהרבה ארגונים כמו אסכולות, קתדרה ורבים אחרים. היו לו אלפי תלמידים בהרצאותיו לאורכה ולרוחבה של ישראל. 

הוא היה סופר מוכשר וכתב רבות: "יום אחד הוא ישב במזנון של הרדיו וכהרגלו סיפר על ילדותו במושב נטעים. מרים הרמן, שהיתה אז מנהלת תוכניות הילדים, שמעה אותו הציעה לו להעלות את  הסיפורים שלו על הכתב ולספר אותם לילדים ברדיו." מאז הוא כתב סיפורים לילדים וקרא אותם בתכנית "לאם ולילד", שהיתה מאוד פופולרית ושודרה בכל יום בשתיים בצהריים. התכנית אספה אליה את הילדים,  וגם את הוריהם, לשמוע סיפורים. [גם כותבת שורות אלו זכתה שסיפוריה ישודרו בתכנית זו]. 

דוקטור בהיסטוריה

כאמור, יצחק נוי היה בעל תואר ראשון ושני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. וכפי שקרה לרעייתו כמה פעמים בחייה, בהם  פגשה אנשי מפתח לדרך חדשה, כך קרה גם ליצחק. באחד הכנסים בארץ בשנת 1970, פגש בו פרופ' סרנה מאוניברסיטת ברנדייס Brandeis University בבוסטון. הוא התרשם מיצחק והציע לו מלגה ללימודי דוקטורט בברנדייס. ואכן, בני הזוג נוי נסעו לארה"ב בכוונה לשהות בה שנתיים, אבל נסיבות החיים – עבודה ולימודים של שניהם – השאירה אותם שם במשך שבע שנים. 

נושא עבודת הדוקטורט של נוי החל מההנחה שיהדות ארה"ב התגייסה לטובת יהדות אירופה בשואה. אבל הסתבר ממחקרו, המצוטט במקומות רבים, שפוליטיקה פנימית – ריבים של אלו שהיו צריכים לפעול ביניהם לבין עצמם לגבי מי יזכה בתהילה – מנעה עשייה של יהודים אמריקאים לטובת היהודים הנטבחים באירופה.

ברדיו עד מוות

הקהל הישראלי זכה ליהנות משלל עיסוקיו של יצחק נוי ז"ל – הן מאזינים מבוגרים וילדים בשידורי הרדיו השונים שלו, והן קוראים, מבוגרים וילדים, שנהנו מספריו. ביניהם: "גבעת האירוסים השחורים" (כתר, 1984), "רון וגודי" (כתר, 1986) ועוד. באתר האישי של יצחק ניתן למצוא את רשימת הספרים שהוציא לאור. www.Isaac-noy.com 

נורית מספרת בכאב על סוף ימיו: "זה קרה לאחר ארוחת ליל שבת, איציק רצה לקום מהכורסה וקרס על השטיח. למחרת בבוקר ביקש ממני, בפעם ראשונה בחייו, שאסיע אותו לקיים את השידור השבועי  באולפני רשות השידור בירושלים. באותה תכנית הוא נשמע רגיל לגמרי, רהוט, בלי קטיעת חוט המחשבה. אבל כששבנו מירושלים ורצה לצאת מהמכונית נפל שוב. בקושי רב הצליח להיכנס הביתה וביקש לנוח. הזמתי אמבולנס והוא הובהל לבית החולים. תוך מספר שעות קיבלתי את גזר הדין. הסתבר שהיה במוחו גידול סרטני אלים מאוד Glioblastoma (GBM) ואין לכך כל מרפא. אחרי מספר ימים בבית החולים הועבר הביתה. חודש מיום גילוי הגידול הוא נפטר במקום בו נולד. המאזינים יכולים עדיין לשמוע את קולו בשידורים חוזרים של תכניתו 'שבת עולמית' בימי שישי בין עשר לחצות." 

לאחר מותו הקימה עיריית ראשון לציון קרן מיוחדת לזכרו של יצחק נוי. הציבור הרחב שהושפע משידוריו, מהרצאותיו ופעילותו, תורם לקרן זו. בכל שנה, לציון יום פטירתו בחודש מאי, מחלקים פרס כספי למצוינות באחד משלושה תחומים, שהיו עניינו של יצחק: עריכה והגשה רדיופונית, הנחלת ההיסטוריה לקהל הרחב, ועידוד היצירה המקומית בכתיבה. בנוסף בשיתוף עם 'כותר ראשון' (רשת ספריות) נבחרים בכל שנה שני סופרים בתחילת דרכם ומקבלים פרס עידוד. 

יהי זכרו של יצחק נוי ברוך.

* מי שמעוניין לתרום לקרן להנצחת זכרו ופועלו של יצחק נוי ז"ל, מוזמן להיכנס לאתר "קרן ראשון לציון" לדף 'פרויקטים'