טיפולי ערפול ואוורור בגידול פלפל מסחרי

חוקר ראשי: טל אוגד, מו"פ דרום

חוקרים שותפים: טלי אילני, שבתאי כהן, מו"פ דרום. ניר ברהולץ, דובי צהר, מועצת הצמחים. יצחק אסקירה מכללת תל חי, מיקור חוץ משרד החקלאות.

תקציר

בישראל מגדלים פלפל לשוק המקומי ולייצוא על שטח כולל של כ-20,000 דונם באזורי אקלים שונים ובמגוון בתי צמיחה, בהם חממות, בתי רשת ומנהרות עבירות. באזור הבשור ושדות נגב כ-3,500 דונם, מתוכם כ-2,500 דונם המיועדים להנבה בתקופת הקיץ (מאי עד ינואר) תחת תנאי עומסי חום הולכים וגדלים. במהלך השנים האחרונות מחקר זה שמסכם שלושת שנות מחקר במהלך שנים 2023-5 מצא, שטיפולי ערפול ואוורור מאפשרים העלאת יבול בגידול מסחרי של פלפל תחת עומסי חום. נמצא שישנה עלייה ביבול כתלות בבחירת מבנים עם רמות אוורור שונות כתלות במיקומם ביחס לרוח המקומית. המחקר מצא שיש עליה ביבול כתוצאה מטיפולי ערפול שעלות הקמתם ותפעולם אינה גבוהה. ממצא נוסף של המחקר הוא שניתן למקם מערכת לניטור מזג אוויר במבנה הגידול שתאפשר בעתיד חיזוי ודיוק של משטרי הערפול והאוורור.

רקע קצר ותיאור הבעיה

איכות פרי ורמת היבול בגידול מסחרי של פלפל מושפעים לרעה כתוצאה מעומסי חום, שאופייניים לגידול באזור חבל הבשור, במהלך עונת אביב-קיץ (2,3). שתילות בעונת אביב-קיץ מתחילות באמצע דצמבר עד אמצע יוני והגידול יכול להמשך עד אוקטובר -ינואר. במהלך הגידול עומסי החום המאופיינים בטמפרטורת מקסימום ומינימום גבוהות שגורמות לירידה ברמת היבול ובאיכות הפרי. טיפולי ערפול ואוורור נמצאו יעילים היבול ואיכותו על ידי מניעה של עקה הנובעת מתנאי סביבת גידול במהלך חודשי הקיץ. תנאי גידול אלה כוללים חום, יובש, עודף קרינה וחוסר אוורור במבנה הגידול. לכן, היכולת לערפל ולאוורר מבני גידול של פלפל תחת כיסוי רשת ופלסטיק בעלות שאינה גבוהה יכולה לשפר את רמת ואיכות היבול תוך העלאת רווחיות הגידול בעונת הקיץ.

מטרות המחקר

מטרה עיקרית: פיתוח שיטה שמבוססת על ערפול ואוורור לצינון בתי צמיחה של גידול פלפל במהלך הקיץ בחבל הבשור. השיטה צרכה להוכיח את עצמה על ידי העלאת רמת היבול ואיכות הפרי יחד עם עלות נמוכה שתאפשר ייתכנות כלכלית.

מטרה משנית: הבנה טובה יותר של ההשפעה של עומסי חום על היבול ואיכות הפרי בגידול פלפל. קבלת החלטות נכונות יותר בבחירת מיקום וסוגי מבנים בגידול פלפל מסחרי במהלך הקיץ על ידי חקלאים.

מהלך המחקר ושיטות עבודה

הדו"ח הנוכחי הינו דו"ח מסכם של שלושת שנות מחקר 2023-5. תוצאות מפורטות של מחקר שנים א' ו-ב' פורסמו בדוחות נפרדים. במהלך השנים היו שינויי קלים בשיטות המחקר והעבודה. השינויים כללו הוספת מד רוח ושימוש בטיפולי אוורור על סמך מיקום המבנים, ביחס לכיוון הרוח בשנה השלישית של המחקר.

טיפולים ומבני הגידול: הניסוי התבצע כמתוכנן על ידי גידול פלפל ב-8 מבנים של 200 מ"ר כל אחד 9X22)  מטר). המבנים היו בגובה של 4.5 מטר וחיפוי הקירות בכל המבנים היה רשת נגד חרקים 50 מש. טבלה 1 מציגה את סוגי הטיפולים שהשתתפו בניסוי. סה"כ התבצעו שמונה טיפולים שונים, כל טיפול נעשה במבנה גידול שונה. מניסיון שהצטבר בשנים א' ו-ב' נמצא שלכל מבנה יש רמת אוורור שונה כתלות במיקום שלו מול כיוון הרוח השכיח באזור, מפה של מיקום המבנים ביחס לכיוון הרוח השכיח באזור מוצגת באיור 1.

איור 1. מפת המבנים שהשתתפו בניסוי. מבנים שהשתתפו בניסוי מסומנים במילוי ירוק, מבנים שלא השתתפו בניסוי והיו ריקים במהלך הניסוי מסומנים ללא מילוי. באיור מוצגים מספרים של כל מבנה וניתן לשייך אותם לטיפולים השונים בהתאם לטבלה 1. כיוון הרוח ברוב הימים של הניסוי היה צפון מערבי והוא מוצג באיור על ידי חץ כחול. כל מבנה היה בגודל של 200 מ"ר בצורת מלבן שרוחבו 9 מטר ואורכו 22 מטר. כיסוי הגג של המבנים וסוגי הטיפולים בערפול ואוורור כאמור מצוינים בטבלה 1, בכל המבנים הוצבה רשת נגד חרקים 50 מש בקירות המבנה. מדידת תנאי אקלים נעשתה על ידי מערכת "גרופיט" בארבעת המבנים המרכזיים בלבד (מבנים 10, 11, 6 ו-7). מדידת יבול ואיכות פרי נעשתה בכל 8 המבנים שהשתתפו בניסוי (מבנים 5-12).

סוגי הטיפולים נבדלים בשלושה משתנים: 1. סוג כיסוי הגג (פלסטיק או רשת 50 מש). 2. הפעלה או ללא הפעלה של ערפול במבנה. 3. אוורור טבעי גבוה או נמוך כתלות במיקום המבנה, מבנים צפונים סווגו עם אוורור גבוה ודרומים עם אוורור נמוך. אנחנו מניחים שיש שוני נוסף ברמת האוורור גם כתלות במיקום מזרחי או מערבי. מערכת הערפול שנבחנה בוצעה ללא צורך בהתפלת מים או הגברת לחץ של הקו הקיים, כדי לאפשר עלות כלכלית נמוכה המתאימה ליישום אצל חקלאי האזור. לחץ הקו הקיים לא ירד מ-4 אטמוספרות ואיכות המים השפירים המקומיים הייתה ברמת מליחות נמוכה (EC 0.3), שמאפשרת ערפול ללא פגיעה בצמח כתוצאה מהצטברות מלחים. סוג המערפלים היה "Super Fogger" x 4" של חברת נען, עם 4 ראשים לכל מערפל וספיקה כוללת של  20 ליטר לשעה. פריסת המערפלים הייתה על שטח של 3X3 מטר למערפל (סה"כ 9 מ"ר למערפל) בגובה של 3 מטר מהקרקע.

משטר ההפעלה של הערפול: המשטר נעשה במספר מחזורים במהלך השעות החמות של היום. כל מחזור כלל ערפול למשך דקה ולאחריו 9 דקות ללא ערפול (סה"כ 10 דקות לכל מחזור). מחזורי הערפול התחילו בשעה 11:00 והסתיימו בשעה 15:00. צריכת המים של המערפלים הייתה כ-0.8 קוב לדונם ליום.

מדידת אקלים, טמפרטורת צמח ורטיבות קרקע במבני הגידול: מדידת רטיבות קרקע נעשתה על ידי מערכת של חברת "גרופיט" שמשדרת לענן בצורה רציפה נתוני רטיבות קרקע תוך שימוש בטנסיומטרים. מדידת אקלים במבנה הגידול נעשתה על ידי שימוש של חברת "Seymour" וכללה מדידות רציפות של קרינה, טמפרטורת אוויר, לחות אוויר, טמפרטורת צמח ומהירות רוח.

תנאי גידול: תאריכי הגידול תוכננו כך שיהיה תחת תנאי עומס חום מרביים. המבנים נשתלו בתאריך 19/5/25, קטיף ראשון התבצע לאחר 71 יום בתאריך 29/7/25 וקטיף אחרון נעשה לאחר כ-5 חודשים משתילה, בתאריך 12/10/25. הגידול נעשה על ידי שימוש בזן רלמפגו, שהוא זן מסחרי נפוץ באזור חבל הבשור, המיועד לשתילות אביב-קיץ עד סוף חודש מאי. גידול הפלפל נעשה בהתאם למקובל בגידול פלפל מסחרי בחבל הבשור. הצמחים נשתלו בשורות צמדים, כשמרחק בין שורות הצמד היה 40 ס"מ והמרחק בין מרכז צמד אחד למשנהו היה 2 מטר. עומד הצמחים במבני הגידול היה 3,000 צמחים לדונם, מרחק בין צמח לצמח בתוך שורות הגידול היה 33 ס"מ. טיפולי השקיה ודישון כללו מדידת מי טפטפת ומי משאב בפרמטרים של מוליכות, וחנקן ניטראטי תוך שימוש במד EC ומכשירי חברת HORIBA בהתאמה. טיפולי הגנת הצומח נעשו בהתאם להמלצת פקח וכללו ריסוסים מונעים ותגובתיים כל שבוע כנגד מזיקים ומחלות. כל מבני הגידול שהשתתפו בניסוי קיבלו תנאים זהים של השקיה, דישון והגנת הצומח. השקיה במבני הגידול נעשתה על ידי סף יובש של 12 סנטיבר בהתאם למדידת הטנסיומטרים.

מדידת יבול ואיכות פרי: מדידת רמת היבול נעשתה בשמונה מבני הגידול השונים בניסוי כמפורט בטבלה 1 ובאיור 8. בכל מבנה התבצע קטיף של הפירות מ-3 חלקות אקראיות בשורות מרכזיות. גודל כל חלקה היה 10 מ"ר (5 מטר רץ של צמד שתילה). הקטיף בוצע פעם בשבוע, לאחריו הפירות נלקחו למעבדה ועברו מיון ושקילה. מיון הפירות לפי איכות פרי נעשתה על ידי הערכה של הסתכלות בעין, הפירות מוינו לפי פירות סוג א (פרי יפה), סוג ב (פרי פחות יפה) ופרי שאינו מתאים לשיווק. רובם ככולם של הפירות שאינם מתאימים לשיווק נבעו מעיוותים קשים ולא נמצאו כמעט בכלל תסמיני ווירוס או פגעים פיסיולוגים שגרמו לפסילת פרי לשיווק. תקופת מדידת היבול נעשתה על יבול שחנט והתפתח במהלך בתקופה החמה של הגידול שבה אנחנו מניחים יש השפעה לטיפולי הצינון. השתילה כאמור בוצעה בתאריך 19/5/25 והקטיפים נעשו במהלך תקופה של ה-29/7/25 עד ה-12/10/25. במהלך תקופה זאת בוצעו 11 קטיפים שבועיים.

טבלה 1. טיפולים שהשתתפו בניסוי. הניסוי כלל שמונה מבנים, כל מבנה נבחן כטיפול בפני עצמו בגלל שונות האוורור הטבעית שנובעת מכיוון הרוח השכיח באזור. לכל מבנה היה מספר (מ 6 עד 12), פריסת המבנים וכיוון הרוח השכיח באזור מתוארים במפה שמוצגת באיור 1. מדידת אקלים נעשתה בארבעת המבנים המרכזים בלבד (מבנים 6, 7, 10, 11) בעזרת מערכת לניטור רטיבות קרקע, קרינה, לחות אוויר, טמפרטורת אוויר ומהירות רוח. הטיפולים השונים נבדלו בסוג כיסוי הגג (פלסטיק או רשת 50 מש, הפעלה או ללא הפעלת ערפול ורמת אוורור כפועל ממיקום דרומי או צפוני של המבנה.

מדידת חיוניות אבקנים: בדיקת חיוניות גרגרי אבקה נעשתה על ידי שליחת דגימות פרחים מהטיפולים השונים למעבדה של ד"ר חגי יסעור במרכז מחקר גילת של מנהל המחקר החקלאי. מכל מבנה נדגמו כ-10 פרחים באקראי, הדגימה נעשתה בשעה 9:00, הפרחים הוכנסו לשקיות במיכל מקורר ונשלחו ללא דיחוי למעבדה כדי לבצע את בדיקת החיוניות של האבקנים במצב טרי ככל האפשר. בדיקת החיוניות נעשתה על ידי צביעת אלכסנדר (8).

בדיקת חיי מדף של פרי הפלפל: מדידת חיי מדף נעשתה על ידי מתן ציון אינדקס, כאשר ציון 5 משקף חיי מדף גבוהים מאוד וציון 1 חיי מדף נמוכים. המדידה נעשתה על ידי השהייה למשך 5 של פירות למשך 5 ימים בטמפרטורת חדר של כ-20-25 מעלות צלזיוס המדמה זמן ותנאי שיווק לשוק מקומי. בתום ההשהיה הפירות חולקו לשלוש קטגוריות על סמך תחושת יד, קטגורית רכים, גמישים ומצקים. ציון האינדקס ניתן על ידי הנוסחה הבאה: ציון אינדקס חיי מדף = (אחוז רכים  x1 + אחוז גמישים x 3 + אחוז מוצקים x 5).

תוצאות

תוצאות שמוצגות בדו"ח זה הן תוצאות שמסכמות שלושת שנות מחקר במהלך השנים 2023-5. תוצאות מפורטות של שנים א' ו-ב' של המחקר פורסמו בדוחות נפרדים. בדוח מסכם זה יש סיכום משותף של שלושת שנות המחקר תחת כותרת "השוואת תוצאות עיקריות שהתקבלו במהלך שלושת שנות המחקר" המופעים בטבלה 3.

מדידות תנאי אקלים ומדדי צמח בטיפולים השונים: טבלה 2 מציגה את התוצאות של הטיפולים השונים במספר רב של משתנים בתחום של מדדי אקלים (טבלה 2A) ובתחום של מדדי צמח (טבלה 2B). הניסוי כולל שמונה טיפולים שונים כאשר כל טיפול נובע ממבנה גידול נפרד ברמת תצפית. הסיבה לכך היא שבשנה א' של המחקר נמצא שיש שונות גבוהה ברמת האוורור של כל מבנה בנפרד, כתלות במיקום שלו ביחס לכוון הרוח. לכן, התוצאות המוצגות הן ללא חזרות וניתוח סטטיסטי לנבדלות. שגיאת התקן שמוצגת במדדי הצמח מבוססת על שלוש דגימות מאותו מבנה גידול.

טבלה 2. מדידות תנאי אקלים ומדדי צמח בטיפולים השונים. A: מדידת תנאי אקלים נעשתה בארבעה מבנים ממיצגים מתוך שמונה מבנים שהשתתפו בניסוי כמתואר בטבלה 1 ובאיור 1. המדידות כללו ממוצע במהלך הניסוי של טמפרטורה מקסימלית, אחוז לחות מינימלי, טמפרטורת צמח ממוצעת ומהירות רוח ממוצעת. המדידות נעשו על ידי חיישנים של מערכת חברת Seymour שמאפשרת מדידה רציפה והעלאת נתונים לענן. B: מדדי צמח שהתקבלו בטיפולים השונים. המדדים כללו יבול לשיווק, יבול לא לשיווק, שיעור פרי סוג א מסה"כ יבול לשיווק, משקל פרי ממוצע, מוצקות פרי וגובה צמח. המדידות נעשו בשלוש דגימות שונות בכל אחד ממבני הגידול, התוצאות המוצגות מראות ממוצע ושגיאת תקן של שלושת הדגימות.

טבלה 3: השוואת תוצאות עיקריות שהתקבלו במהלך שלושת שנות המחקר. הטבלה מציגה עיקרי תוצאות של שנה א' (A), שנה ב' (B) ושנה ג' (C), ההשוואה מוצגת בין טיפולים שונים שנעשו במבני גידול נפרדים אשר נבדלו ברמת אוורור וטיפולי ערפול. ההשוואה כוללת ממוצעים של מדידות יומיות במהלך עונת הגידול של תנאי אקלים: קרינה מקסימלית, טמפרטורת אוויר מקסימלית, לחות אוויר מינימלית, יובש קרקע מקסימלי במהלך ושל מדדי צמח: יבול לשיווק, משקל פרי ממוצע, אחוז פרי סוג א (מסה"כ פרי לשיווק) ואחוז יבול בררה (מסה"כ יבול). מדדים בהם יש הבדל ניכר בין הטיפולים מסומנים בירוק לעומת חום וכחול שמצביע על ההפרש. ניתן לראות שהטיפולים במהלך שלושת שנות המחקר הראו שינוי בטמפרטורת אוויר יומית מקסימלית, לחות מינימום יומית מקסימלית, מהירות רוח במבנה הגידול ויבול לשיווק.

טמפרטורה מקסימלית ממוצעת: טבלה 2A מציגה את ערכי הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת שנמדדה במבני הגידול השונים. המדידה מציגה את הממוצע של טמפרטורות מקסימליות שנמדדו במהלך היממה במהלך הניסוי. ערך גבוה מצביע על תנאי חום גבוהים יותר במבנה הגידול. ניתן לראות שלמבנים עם גג רשת הייתה טמפרטורה נמוכה מאשר למבנים עם גג פלסטיק. מבנים עם רמת אוורור גבוהה וערפול הראו טמפרטורה מקסימלית נמוכה ממבנים ללא ערפול ורמת אוורור נמוכה. איור  2Aמציג את השתנות הטמפרטורה בין במבנים במהלך היממה. ניתן לראות שטמפרטורת המקסימום מתקבלת באמצע היום, כתוצאה מטיפול ערפול ואוורור טמפרטורת המקסימום יורדת בשיעור של 3.5 מ"צ במבנים עם גג רשת.

אחוז לחות מינימלי ממוצע: טבלה 2A מציגה את ערכי הלחות המינימלית הממוצעת שנמדדה במבני הגידול השונים. המדידה מציגה את ממוצע אחוז הלחות המינימלי במהלך היממה במהלך הניסוי. ניתן לראות שלחות מינימלית במהלך היממה עולה כתוצאה ממשטר ערפול, מרמת אוורור גבוהה ומטמפרטורת מבנה נמוכה. איור  2Bמציג את השתנות הלחות במהלך היום בין מבנה עם משטר ערפול ואוורור לעומת מבנה ללא ערפול ורמת אוורור נמוכה. ערך לחות מינימום מתקבלת באמצע היום, בשיא החום. סה"כ ניתן לראות כאשר שטיפול הערפול העלה את לחות המינימום ב 5% והמדידה בשיא החום הייתה בטווח של 40-60% לחות.

איור 2. השפעת טיפולי ערפול על טמפרטורה מקסימלית ולחות מינימלית במבני הגידול. הטיפולים נעשו בשני מבנים שונים, בשני המבנים היה כיסוי גג עם רשת 50 מש, מבנה עם אוורור גבוהה היה במיקום צפוני ומבנה עם אוורור נמוך במיקום דרומי. רמת האוורור נבעה מכיוון רוח צפוני שהיה באזור שאפיין. רמת האוורור אופיינה על ידי מדי רוח שמוקמו במבני הגידול. A השתנות טמפרטורה במהלך היממה, טמפרטורה מקסימלית התקבלה באמצע היום, והייתה נמוכה יותר במבנה עם ערפול + אוורור גבוהה לעומת המבנה ללא ערפול + אוורור נמוך. B השתנות לחות יחסית במהלך היממה, לחות יחסית מינימלית התקבלה באמצע היום, והייתה גבוהה יותר במבנה עם ערפול + אוורור גבוה מזה שמבנה ללא ערפול עם אוורור נמוך.

טמפרטורת צמח מקסימלית ממוצעת: טבלה 2A מציגה את ערכי הלחות המינימלית הממוצעת שנמדדה במבני הגידול השונים. המדידה מציגה את הממוצע של טמפרטורת צמח מקסימלית במהלך היממה. טמפרטורת הצמח נמדדה על ידי מצלמה שקוראת קרינה תת-אדומה (IR), בדומה לתוצאות של שנה ב נמצא שעלי הפלפל יודעים לשמור על טמפרטורה של כ-25.5 מ"צ ללא תלות בטיפולי ערפול ואוורור. כיוצא מהכלל, ייתכן שלטיפול שכלל גג פלסטיק ואוורור נמוך העלה במקצת את טמפרטורת העלה. איור 3 מציג את השתנות טמפרטורת הצמח במהלך היממה. ניתן לראות שנמעד טמפרטורת העלה נע בטווח של 20-30 מ"צ כאשר שיא טמפרטורת העלה נמדד בשעות החמות של היום.

איור 3. טמפרטורת עלה במהלך היממה כתלות במשטר ערפול ואוורור. האיור מציג טמפרטורת עלה במהלך היממה בשני סוגי מבנים. מבנה של גג רשת + ערפול +אוורור גבוה ומבנה של גג רשת + אוורור נמוך. משטר הערפול התחיל בשעה 11:00 והסתיים בשעה 15:00, הערפול נעשה במחזורים של 10 דקות ובמהלך כל מחזור הערפול הופעל למשך 1 דקה ולאחריה 9 דקות ללא ערפול. טמפרטורת העלה נמדדה על ידי מערכת של חברת SEYMOUR בעזרת מצלמה שקוראת קרינה תת-אדומה (IR).

קרינה מקסימלית ממוצעת: טבלה 2A מציגה את ערכי הקרינה המקסימלית הממוצעת שנמדדה במבני הגידול השונים. המדידה מציגה את הממוצע של קרינה מקסימלית שהתקבלו במהלך היממה במהלך הניסוי. ערכים גבוהים יותר מצבעים על קרינה גבוהה יותר במבנה הגידול. השינויים נובעים כנראה מרמת לכלוך שונה שהצטברה על הגג, אך נראה שאין הבדל ברמת הקרינה של גג פלסטיק וגג רשת.

מהירות רוח ממוצעת: טבלה 2A מציגה את ערכי מהירות רוח הממוצעת שנמדדה במבני הגידול השונים. מהירות הרוח נמדדה על ידי מד רוח מסוג אולטרה-סוני המאפשר מדידה של משבי רוח איטיים בטווח של 0.05-1 מטר לשנייה האופייניים למבני גידול. מדידת הרוח הראתה שאכן במבנים צפוניים הייתה רמת רוח גבוהה יותר מאשר במבנים דרומיים. כיוון שכיוון הרוח השכיח באזור הניסוי הוא בעיקרו צפוני, תוצאות המדידה תואמות לצפוי.

מדדי יבול: טבלה 2B מציגה את מדדי היבול שהתקבלו במבנים השונים בניסוי. סה"כ ניתן לראות כיוון בתוצאות לפיו יש יבול לשיווק שהוא גבוהה יותר במבנים שיש בהם ערפול + אוורור גבוה לעומת מבנים ללא ערפול או מבנים עם אוורור נמוך. יבול לא לשיווק מראה גם הוא כיווניות לפיה במבנים עם גג רשת ללא ערפול עם אוורור נמוך יש יותר פרי שפסול לשיווק. איור 4 מציג את הצטברות יבול לשיווק במבנים השונים. סה"כ ניתן לראות שיש השפעה על בכירות היבול בטיפולים הכוללים אוורור גבוה לעומת נמוך ובטיפולים שיש בהם ערפול לעומת ללא ערפול.

איור 4. צבירת יבול לשיווק בטיפולים השונים. בכל אחד מהמבנים נקטפו פירות משלוש דגימות אקראיות במבנה הגידול. הפרי שנקטף עבר הערכה ושקילה במעבדת ירקות במו"פ דרום. תדירות הקטיפים הייתה אחת לשבוע, קטיף ראשון התחיל ב-29/7/25 וקטיף אחרון הסתיים ב-12/10/25. הגרף מציג את הצטברות היבול ביחידות של טון לדונם.

שיעור פרי סוג א מסה"כ פרי לשיווק: כפי שניתן לראות בטבלה 2B, נראה שאין השפעה של טיפולי הערפול והאוורור בגג עם רשת על שיעור פרי סוג א. יתכן שתחת גג פלסטיק יש פחות פרי סוג א במבנים עם אוורור נמוך.

משקל פרי ממוצע: כפי שניתן לראות בטבלה 2B, ייתכן שלרמת אוורור גבוהה השפעה חיובית על גודל פרי.

מוצקות פרי: מוצקות פרי נמדדה על ידי מתן ציון אינדקס לפיו פרי מוצק מקבל ציון גבוהה יותר. נראה שאין השפעה של הטיפולים על מוצקות הפרי (טבלה 2B).

גובה צמח: נראה שגובה צמח לא הושפע בתנאי הניסוי הנוכחי כתלות מהטיפולים השונים (טבלה 2B).

בדיקת חיי מדף של פרי הפלפל: כפי שניתן לראות בטבלה 2B, לא נמצאו הבדלים מובהקים בחיי המדף של פירות פלפל שנדגמו מהמבנים השונים שהשתתפו בניסוי.

חיוניות אבקה: בדיקת חיוניות אבקה נעשתה במהלך שנים א' ו-ב' של המחקר. נמצא שלא היו הבדל ברמת חיוניות האבקה בין הטיפולים השונים.

השוואת תוצאות עיקריות שהתקבלו במהלך שלושת שנות המחקר. טבלה 3 מציגה השוואה של תוצאות עיקריות שהתקבלו במהלך שלושת שנות המחקר. הטבלה מציגה עיקרי תוצאות של שנה א' (A), שנה ב' (B) ושנה ג' (C). מדדים שנבחרו להשוואה כוללים ממוצעים של מדידות יומיות במהלך עונת הגידול של תנאי אקלים בכוללים קרינה מקסימלית, טמפרטורת אוויר מקסימלית, לחות אוויר מינימלית, יובש קרקע מקסימלי. השוואה של מדדי צמח הכוללים יבול לשיווק, משקל פרי ממוצע, אחוז פרי סוג א (מסה"כ פרי לשיווק) ואחוז יבול בררה (מסה"כ יבול). מדדים בהם יש הבדל ניכר בין הטיפולים מסומנים בירוק לעומת חום וכחול שמצביע על ההפרש. ניתן לראות שהטיפולים במהלך שלושת שנות המחקר הראו שינוי בטמפרטורת אוויר יומית מקסימלית, לחות מינימום יומית מקסימלית, מהירות רוח במבנה הגידול ויבול לשיווק.  מדדים שלא נמצא בהם שינוי בין הטיפולים כוללים אחוז פרי בררה מסה"כ יבול, מוצקות פרי, גודל פרי ממוצע, אחוז פרי סוג א. בנוסף הטבלה מציגה שלא היה שינוי בין הטיפולים ברמת הקרינה ורטיבות הקרקע.

דיון

הדוח הנוכחי הינו דוח מסכם של שנות מחקר במהלך השנים 2023-5. מטרה עיקרית של המחקר היא מציאת דרך יישומית לחקלאי להעלאת יבול בפלפל במהלך הקיץ על ידי שימוש המשטר הכולל טיפולי בערפול ואוורור מבנים. מטרה משנית של המחקר הבנה טובה יותר של ההשפעה של עומסי חום על היבול ואיכות הפרי. הבנה טובה נתמכת מהבנה של המנגנון לפיו פועל משטר הערפול והאוורור. במהלך שלושת שנות המחקר, טיפולי ערפול החלו להיות מיושמים על ידי חקלאים רבים בהדרכת בליווי של מדריכי שה"מ. יישום טיפולי ערפול אצל חקלאים אינו דורש השקעה תפעולית גבוהה במידה ומקור המים הינו מי התפלה שהופכים ליותר ויותר שכיחים בחבל הבשור. במקרים בהם מקור המים אינו מי התפלה נמצא שניתן ליישם מתקן הטפלה ייעודי שדורש השקעה שיכולה להחזיר את עצמה על ידי העלאת היבול. לכן המטרה הראשית של המחקר הושגה בהצלחה, בכך שנמצא שניתן להעלות את יבול הפלפל במהלך חודשי הקיץ החמים על ידי שימוש בטיפולי ערפול ואוורור.

לגבי אוורור, נראה שאוורור מאולץ דורש כרגע השקעה לא ישימה, אך ניתן לבחור מבנים או להקים מבני גידול חדשים שמאפשרים רמת אוורור גבוהה בזכות המיקום שלהם ביחס לכיוון הרוח המקומית.

מטרה משנית של המחקר הייתה הבנה טובה יותר של המנגנונים בצמח, לפיהם משטר ערפול ואוורור מעלים יבול. במחקר זה נמצא שעליה ביבול הייתה בהתאמה לירידת טמפרטורה מקסימלית, ועליה בלחות מינימלית במהלך שיא החום שבשעות הצהרים. הסבר מדעי לכך מוסבר באיור 5. איור 5A מציג את העיכוב שנגרם בתהליך הפוטוסינטזה במהלך השעות החמות של היום, תופעה שנקראת גם “mid-day depression”, כתוצאה מסגירת פיוניות, וחוסר בפד"ח (9-11). איור 5B מציג את שכבת המיום “boundary layer” על פני העלה שמשפיעה על פתיחת פיוניות וכניסת פד"ח. איור 5C מציג את ערכי גרעון לחץ אדים (VPD). ערכי VPD אופטימלים מושפעים משכבת המיום על פני העלה שמושפעת גם מתנאי לחות מינימלית במהלך שעות עומס החום. איור 5D מציג עקה הנגרמת על ידי תוצרי חמצן הרסנים, reactive oxygen species ,ROS הנוצרים בעלה כתוצאה ממחסור בפד"ח ומעודף קרינה. איור 5E מתאר סוג עקה כתוצאה מהיווצרות בועות אוויר (embolisms) כתוצאה מערכי VPD גבוהים.

איור 5. מנגנונים בצמח שמושפעים מעקה במבנה הגידול במהלך עומסי חום. A: תיאור של הירידה בפעילות הפוטוסינטזה במהלך השעות החמות ביום. הירידה בפוטוזינטזה יכולה לנבוע מסגירת פיוניות כתוצאה מערכים גבוהים של גרעון לחץ אדים (VPD). B: איור המציג את שכבת המיום (boundary layer) על פני העלה שמושפעת מערכי VPD ומשפיעה כתוצאה מכך על סגירת הפיוניות וכניסת הפד"ח לתוך העלה. C: תיאור סכמתי של ערכי VPD נמוכים, אופטימליים וגבוהים כתוצאה מתנאי אקלים במבנה הגידול. D: תיאור של עקה הנוצרת כתוצאה מהיווצרות תוצרי חמצן הרסניים (ROS) הנוצרים בעלה כתוצאה מעודף קרינה וחוסר בפד"ח. E: תיאור של עקה הנוצרת כתוצאה מיהווצרות בועות אוויר בצרורות הובלת המים (Embolism) שמונעת מעבר מים מהשורש לעלה.

בהקשר זה חשוב לציין שתופעת ה-embolisms  דווחה בהקשר של צמחי פלפל בתנאים הדומים לתנאי הגידול במחקר זה (8). הגורמים שמשפעים על סוגי העקות המתוארים באיור 5 מושפעים ממדדים פיזיקליים שנמדדו במחקר הנוכחי וכוללים: קרינה, טמפרטורה ולחות אוויר, מהירות רוח ורטיבות קרקע. כיוון שההשפעה הכוללת על רמת הפוטוסינטזה היא שילוב של כל המדדים יחד ניתן להסיק שמדובר במערכת מורכבת. אנחנו ממליצים על מחקר עתידי שבו יהיה ניתן לכייל תנאי אופטימום של המדדים הללו כתלות במשך ועוצמת הערפול, על ידי הוספת מדידה פוטוסינתית של העלים במהלך הגידול. מדידת פוטוסינתזה על ידי מספר מכשירים שמודדים משתנים דוגמת מוליכות פיוניות, חילוף פד"ח, ופלורסנציה של מצב הכלורופיל, תוכל לאפשר מציאת ערכים אופטימליים של תנאי אקלים במבנה הגידול, ותוכל להוביל להמלצה של משטר ערפול מדייק, תוך שימוש במערכת חיישנים זמינה לחקלאי דוגמת מערכת חברת Seymour.

8. מקורות סיפרות

1. א' ארבל, ר' אופנבך, מ' ברק, ר' גולן, א' שקליאר (2001) שילוב של מערכת אוורור וערפול לצינון מיטבי של בית צמיחה , תוכנית מדען מס. 459-0203

2. י' אסקירה, ע' מדואל, ד' אלקיים, ד' חשמונאי, ר' אופנבך רבקה, י' צביאלי (2007) שימוש במזרון לח עשוי רשתות צל בגידול פלפל בבית צמיחה. מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר http://agri.arava.co.il

3. י אסקירה, נ. ברהולץ, ד. סילברמן, ע. סויסה, י. צביאלי (2022) תצפית צינון התנדפותי בפלפל סתווי בערבה התיכונה 2021-2022, מופ ערבה תיכונה, דוח למועצת הצמחים

4. ד' הראל, ה' פדידה, א' סלפוי, ל' גנות, ש' סלע, א' שלם, ע' שלו, מ' סופר, ש' גנץ, ל' אברהם, ש' אילני, ק, שלה (2014) ממוצע טמפרטורה יומי ולחות יחסית כגורמים המשפעים על יבולי העגבניות בבית רשת 50 מש בעונת הקיץ, מופ דרום, דו"ח למועצת הצמחים

5. ליאור אברהם, דוד סילברמן, שלי גנץ (שה"מ) שלמה אילני, איציק אסקירה (מועצת הצמחים) חנה אלון, אביתר איתיאל, שבתאי כהן, אלק סולפוי, ליאנה גנות (מו"פ דרום) אלי פליק, חגי יסעור (מנהל המחקר החקלאי)  הקשר בין כמות הקרינה המצטברת ליבול ואיכותו בפלפל מו"פ דרום דוח מס. 167-2015

6. Erickson, A.N. and Markhart, A.H. 2001. Flower Production, Fruit Set, and Physiology of Bell Pepper during Elevated Temperature and Vapor Pressure Deficit. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 126(6): 697-702.

7. Chlorophyll Fluorescence: Importance and Applications (https://cid-inc.com/blog/chlorophyll-fluorescence-importance-and-applications/)

8. Trifilò P. (2010). Hydraulic connections of leaves and fruit to the parent plant in Capsicum frutescens (hot pepper) during fruit ripening. Ann. Bot. 106(2), 333-41.

9. Yuan GAO. (2025). Research advances on plant midday depression of photosynthesis. Acta Agronomica Sinica Vol. 51, Issue (9): 2253-2265.

10. Kohei Koyama, (2014). Morning reduction of photosynthetic capacity before midday depression. Scientific Reports volume 4, Article number: 4389.

11. Li Y. (2024). Physiological and Transcriptomic Dynamics in Mulberry: Insights into Species-Specific Responses to Midday Depression. Genes (Basel) . 2024 Dec 5;15(12):1571.