כאחד החברים הבולטים בלובי החקלאי ח"כ רם בן ברק הוא מהקולות הבולטים במאבק נגד הרפורמה במשק החלב של שר האוצר. לדבריו, המהלך הוסר מחוק ההסדרים לא בגלל המלחמה אלא משום שלא היה לו רוב פרלמנטרי. זה קרה בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בכנסת הנוכחית בין חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. "הלובי החקלאי חזק מאוד, כי הוא חוצה מפלגות", אומר בן ברק
*תמונה ראשית: רם בן ברק ברפת המשפחתית בנהלל. למד לחלוב כילד ועשה משמרות גם בימיו כלוחם במוסד
"הרפורמה במשק החלב ירדה מחוק ההסדרים לא בגלל המלחמה אלא כי בממשלה הבינו שאין לרעיון הגרוע הזה רוב בכנסת", אומר חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד), מראשי הלובי החקלאי בכנסת. בחודשים האחרונים נאבק הלובי החקלאי לצד הרפתנים, נציגי הענף, ראשי רשויות מקומיות ועוד ביוזמה שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לרפורמה נרחבת במשק החלב הישראלי. "הצלחנו ליצור יחד קואליציה נרחבת נגד החוק, שכללה חברים מהאופוזיציה וגם מהקואליציה כי המהלך הזה איים לפגוע ברפתנים ובמשק החלב כולו מבלי להביא כל בשורה לחברה הישראלית בנושא יוקר המחיה".
היוזמה של השר סמוטריץ' לביצוע רפורמה מקיפה בשוק החלב יצאה לאוויר העולם ברעש גדול לפני כמה חודשים. לדבריו, מטרת הרפורמה הייתה להפחית ב-15% את מחיר החלב לצרכן הישראלי, בין היתר באמצעות סגירת מועצת החלב. היוזמה עוררה זעם רב בקרב הרפתנים, ותוכננה להיות חלק מחוק ההסדרים – במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2026. הדיונים בנושא הרפורמה התקיימו בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ אוהד טל, ובה השמיעו הרפתנים וגם נציגים מהקואליציה והאופוזיציה את עמדתם הנחרצת נגד המהלך. בין היתר גם שר החקלאות אבי דיכטר נקט עמדה ברורה נגד הצעת הרפורמה, ולצדו חברי כנסת נוספים מהליכוד.
ב-28 בפברואר יצאו ישראל וארה"ב למתקפה נרחבת באיראן ונושא הרפורמה ירד בן רגע מהכותרות. כמה ימים לאחר מכן הצטרף חיזבאללה למלחמה, במהלך שהשפיע באופן ישיר על הרפתנים בצפון, ששוב מוצאים את עצמם יוצאים למשמרות חליבה תחת אש. ב-10 במרץ הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר על הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים. ההערכות במערכת הפוליטית הן שקידום המהלך בכנסת הנוכחית הוא נמוך מאוד.
עם זאת, ח"כ בן ברק מעריך כי המאבק של ענף החלב עוד רחוק מלהסתיים. "אני חושב שהאירוע עוד לא חמק מאיתנו וצריך להיות עירניים. בכל פעם כשקמה ממשלה חדשה נושא תכנון משק החלב עולה מחדש. יש במשרד האוצר חוסר הבנה מוחלט מה זה שוק החלב – איך מתכננים ענף לטווח ארוך. בכל מה שנוגע לחקלאות, המילה 'תכנון' היא לא דבר גרוע או 'קומוניסטי' אלא נועד לשרת מטרה אחת: ליצור ודאות עבור החקלאים בישראל, ובמקרה של שוק החלב – עבור הרפתנים. בכל העולם המערבי מדינות מבינות שחקלאות מקומית וייצור מקומי הם נכנס ולכן הן יוצרות עבורם תנאים והקלות כדי שיוכלו לעבוד ולתכנן קדימה. מדינות כמו ארצות הברית והולנד מתעקשות לחזק את החקלאות ולסבסד חקלאים. אפילו מהירדנים אנחנו יכולים ללמוד – בימים אלה עצרה שם הממשלה את ייצוא המלפפונים כדי לדאוג לכך שלא ייווצר מחסור עבור תושבי המדינה".
האם אפשר לומר שלראשונה בכנסת הנוכחית ראינו שיתוף פעולה אמיתי בין חברי כנסת מהאופוזיציה לעמיתיהם מהקואליציה?
"הלובי החקלאי בישראל הוא לובי חזק מאוד, גם בזכות העובדה שהוא חוצה מפלגות. אנחנו נלחמים באידיאולוגיה של פורום קהלת, שרוצה להרוס את הכל בגלל הסיסמאות של השוק החופשי. אני מקווה שנצליח להתמודד גם מול המהלכים הבאים, כי החקלאות תמיד נמצאת על הכוונת של פורום קהלת. אם יש משהו שלמדנו מהשנים האחרונות זה שמדינת ישראל לא יכולה להתקיים בלי תוצרת עצמית ובלי תמיכה בחקלאים".
105 שנות רפתנות
משק החלב הוא נושא שקרוב במיוחד ללבו של רם בן ברק. כילד ונער הוא גדל ועבד ברפת המשפחתית, שקיימת כבר 105 שנים. "רפת בן ברק נוסדה על ידי סבא שלי אהרון, עם שתי פרות, ומאז היא הלכה וגדלה. היום יש ברפת 120 פרות חולבות, שמייצרות כמיליון וחצי ליטר חלב בשנה". בן ברק עצמו העביר את רוב חייו הבוגרים במערכת הביטחון – כלוחם בסיירת מטכ"ל ולאחר מכן במוסד, שבו הגיע עד לתפקיד המשנה לראש הארגון. לדבריו, בכל השנים הוא גם הצליח גם לעבוד ברפת המשפחתית כאשר התאפשר, ו"גם מאוד נהניתי מהעבודה כרפתן". לפני כמה שנים העביר את חלקו ברפת לבן דודו, ומאז הוא מתמקד בתמיכה בחקלאים במסגרת עבודתו הפרלמנטרית. כחבר כנסת הוא מכהן מאז שנת 2019, ובמקביל ממשיך להתגורר בנהלל וליהנות מהחיים במרחב הכפרי.
הרפת בנהלל היא בדיוק מסוג הרפתות שהרפורמה בשוק החלב מאיימת על המשך קיומן. לדברי ח"כ בן ברק, הרפתות הגדולות והאזוריות עוד היו יכולות לשרוד את המהלך, אבל רפתות משפחתיות שמצליחות כיום להתפרנס בכבוד היו פשוט נסגרות. חלק מהרפתות האלה נמצאות במושבים קטנים בצפון ובדרום, ויושבות על גבולות המדינה.
"אחת התוצאות הברורות של הרפורמה המוצעת הייתה פגיעה ברפתות הקטנות והמשפחתיות", הוא אומר. "הניסיון להוריד את מחיר החלב ב-15% היה מוביל לסגירה של כ-400 רפתות בישראל וגם לא היה מסייע בהפחתת מחיר החלב. אם המדינה באמת רוצה להפחית את מחיר החלב היא צריכה לסייע לרפתנים לצמצם את עלויות הייצור שלהם, שהן גבוהות מאוד בגלל מחירי המזון, המע"מ הגבוה בישראל ונושא הכשרות. ברוב אירופה למשל, המע"מ הוא סביב ה-6% ולכן ההוצאות של הרפתנים הן פחות גבוהות. מצד שני, כבר ראינו שהתרת ייבוא של מוצרים חקלאיים לא מסייעת להפחתת המחיר לאורך זמן. לדוגמה, המדינה החלה לייבא שום מסין. בהתחלה המחיר היה נמוך בהשוואה לשום הישראלי, אך עם הזמן רשתות השיווק העלו את המחיר שלו וכיום כבר אין כל הבדל במחיר לצרכן".
דרוש חוק למען החקלאות
לדברי ח"כ בן ברק – גם הרפתות הקטנות וגם השחקנים הגדולים בענף זקוקים לאופק ברור. לשם כך, ולא למען הגדלת הרווחים על חשבון הצרכן, יש צורך בתכנון קדימה. ענף הרפתות הוא תחום שמחייב השקעות נרחבות בתשתית לשנים קדימה ולכן נושא התכנון הוא כל כך משמעותי.
מה לדעתך הממשלה הבאה שתקום צריכה לעשות למען החקלאים והרפתנים בישראל?
"אחת הבעיות של החקלאות בישראל, ומשק החלב בפרט, היא שכל ממשלה שקמה מצהירה על כוונתה לבצע רפורמות כאלה ואחרות. כולם נופלים לרעיונות של השוק הפתוח והחופשי, שבמקרה של החקלאות הן בסך הכל סיסמאות ריקות מתוכן. בוא נאמר שמגדל ביצים מזרעית לא יהפוך לאיש הייטק אם תבצע רפורמה בענף הביצים שתוביל לסגירת הלול שלו.
"מה שצריך לעשות הוא לחוקק את חוק החקלאות הישראלית. מטרת החוק הזה היא לקדם באופן מסודר תמיכה בחקלאים. המדינה צריכה להחליט איזה גידולים ותחומים היא רוצה לקדם ולהחליט איך היא תומכת בהם. אנחנו כמדינה צריכים להבין מה אנחנו רוצים לגדל ולייצר, והחקלאים חייבים לקבל מאיתנו ודאות, תמיכה טכנולוגית ותכנון לטווח ארוך כדי שהחקלאות כאן תשגשג ותפרח".
הפער בין הציבור לממשלה
בימים אלה מבקר ח"כ בן ברק את תושבי וחקלאי הצפון, ומנסה לסייע איפה שאפשר. בין היתר ביקר את הרפתנים במושב בית הלל, שמשלבים כבר יותר משלוש שנים בין שמירה על הגבול, שירות מילואים והמשך ייצור החלב לתושבי ישראל. התחושה בקרב הרפתנים, אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה, שבה סיכנו את חייהם כדי לספק חלב לתושבי ישראל, היא שהרפורמה שהציעה הממשלה הייתה עבורם עלבון צורב. ח"כ בן ברק סבור שלעומתם, הציבור בישראל למד בתקופה הזאת להכיר ולהוקיר את חשיבות החקלאות המקומית. רבים מתושבי ישראל גם הגיעו לסייע לרפתנים ולחקלאים בצפון ובדרום בימים הקשים שלאחר ה-7 באוקטובר.
מה לתחושתך היחס של הציבור בישראל כלפי החקלאים?
האם לדעתך התחזקה התפיסה בדבר חשיבות הייצור המקומי בימי מלחמה?
"אני חושב שהציבור בישראל אוהב את החקלאים המקומיים. השנים האחרונות – תקופת הקורונה ולאחר מכן המלחמה – לימדו אותנו לגבי החשיבות של ייצור מקומי. אחת המסקנות הברורות שלי היא שמדינה כמו ישראל לא יכולה להסתמך על ייבוא של מוצרי חקלאות. אנחנו חייבים לגדל בעצמנו חיטה ולייצר חלב. מעבר לכך, הישראלים אוהבים את התוצרת המקומית, את החלב והפירות והירקות. יש פער עצום בין מה שהציבור חושב על החקלאות לבין מהלכי הממשלה".
