מנהל מרכז מזון בנהלל, הדר אורן, מספר על ההיסטוריה המעניינת של המקום, כיצד הגיע לתחום וגם על העבודה בצל המלחמה: "כל הצוות עובד כרגיל כדי לספק מזון לרפתות בעוטף ובצפון"
*תמונה ראשית: הדר אורן במרכז המזון בנהלל. "השוק תחרותי. רק בעמק יזרעאל יש כמה מרכזי מזון"
את הדר אורן, מנהל מרכז המזון בנהלל, פגשנו בימים לא פשוטים, בעתות מלחמה. המפגש עם אורן מתקיים כשבועיים מאז פרצה המלחמה הנוכחית, ולאחר יומיים של גשם. הבוץ הנהללי מסביב וגם הרעש היחסי לא מפריעים לצוות מרכז המזון, שממשיך לעבוד במלוא התפוקה.
הדר אורן מנהל את מרכז המזון בנהלל, שנמצא מחוץ לתחומי המושב, כחמש שנים. לרגל עת החירום, באתי לשאול אותו על ההתנהלות, על ההשלכות של המצב ומה קורה בפועל עם ייצור התחמיץ בימים אלו.
אבל תחילה היכרות קצרה עם האיש: הדר אורן הוא בן 47, נשוי לקרן ואב לשתי בנות – שי ואור. המשפחה בנתה את ביתה במושב מולדת, אף שהדר נולד וגדל בקיבוץ גבעת עוז. במרכזי מזון הוא עובד כבר יותר מ-20 שנה. "הגעתי לעולם מרכזי המזון במקרה", הוא מספר. "ההתחלה הייתה כששאלו אותי אם אני יודע לעבוד על טרקטור שופל? עניתי שכן, וכך התחלתי. היה לי רקע מנעוריי ובהמשך בשירות הצבאי שלי. בצבא שירתי במפעיל ציוד מכני הנדסי, עד לתפקיד של מ"פ".
המנהל השלישי מאז שנות ה-80'
העבודה הראשונה שלו בתחום הייתה במרכז מזון של במילובר. לפני חמש שנים הוא החל לנהל את מרכז המזון של נהלל. מרכז המזון של נהלל הוקם בתחילת שנות ה-80'. ההתחלה הייתה במטרה לשרת את רפתני המושב ובהמשך הוא התרחב עבור רפתות מהאזור, וכך הפך להיות מסחרי. "מרכזי המזון הוקמו מלכתחילה כדי לספק תצרוכת פנימית, ועם הזמן גדלו והפכו למסחריים", מסביר אורן.
"אני בסך הכל המנהל השלישי של מרכז המזון בנהלל מאז שנוסד. המנהל הראשון היה יהודה שליין, חקלאי מהמושב. הוא ניהל את מרכז המזון כ-16 שנה. עוזי אנגל החליף אותו והיה המנהל כ-24 שנים. אלו פרטים שהם קצת יוצאי דופן, מבחינת אורך הקדנציה.
"באופן פרדוקסלי המצב בשטח הוא שכמות ייצור החלב בארץ גדלה וכמות הרפתות קטנה. כיצד זה קרה? הרבה רפתות נסגרו והמכסות שלהן עברו לרפתות אחרות והגדילו את ייצור החלב. השינוי הגדול שקרה מאז שהקימו את מרכז המזון בנהלל הוא שמרכזי המזון הפכו לגופים מסחריים. השוק הוא תחרותי. לדוגמה, רק בעמק יזרעאל יש כמה מרכזי מזון".
לדברי אורן, מרכז המזון ממשיך לעבוד במלוא התפוקה מאז פרוץ המלחמה בסוף חודש פברואר. "יש במקום ממ"ד, האנשים מגיעים לעבוד והרפתות ובעלי החיים מקבלים את המזון המופק במרכז. המיקום שלנו בעמק יזרעאל מאפשר לנו להמשיך לעבוד כמעט כרגיל. באופן יחסי מספר ההתראות והאזעקות נמוך ואנשים שעובדים כאן מחויבים ומגיעים לעבודה".
לגבי פעילות מרכז המזון אומר אורן: "מה שמייחד אותנו הוא שאנו מייצרים בלילים בתפזורת ובלילים ארוזים באריזות. יש לנו אריזות שנארזות בגלילים של 25-20 ק"ג או של 50-30 ק"ג. אנו מספקים כל הזמנה. יש לנו מערך אספקה שמגיע לכל החקלאים – חוות קטנות וגדולות. למרות המצב הביטחוני אנו ממשיכים לייצר ולשווק גם לאזורים רחוקים כמו העוטף".
"החלטנו שלא עוצרים"
במרכז המזון בנהלל מועסקים 26 עובדים, והקשיים הם בעיקר בכוח האדם. אורן מגדיר את הצוות שעובד במרכז כוותיק ונאמן. "בייצור עובדים רק גברים. לאחרונה קיבלנו מרחב מוגן נוסף לזה שהיה לנו, שהמועצה האזורית סיפקה לנו. יש קשיים, חלק מהעובדים הם אבות לילדים קטנים, אבל החלטנו שלא עוצרים לרגע. הלקוחות שלנו בצפון הארץ מקבלים את התחמיץ שלנו בכל מצב. יש לנו אחריות כלפיי הזנת בעלי החיים. ברור לחלוטין שיש קשר ישיר בין הכלכלה של החקלאים והמחויבות שלנו".
הדר אורן מבקש לסיים במסר אופטימי ממרכז המזון הנהללי: "אני, וכולנו כאן, מאמינים בחקלאות ישראלית. ברור לנו שחלק מהתפקיד שלנו הוא חיזוק החקלאות בצפון".
