על הניצחון במאבק ברפורמה במשק החלב, כניסת ה-AI לרפתות ומה ההבדל בין חלב אמיתי לטרנדים חולפים. ראיון לקראת חג השבועות עם דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל
*תמונה ראשית: "הציבור אוהב את החלב הישראלי, מרגיש שייכות אליו ומעדיף אותו על-פני כל חלופה, טרנד או אופנה חולפת". צילום: מאבק החקלאים והרפתנים
חג השבועות כבר הפך מזמן לחג על טהרת החלב ומוצריו. אולי בשל הנוהג ללבוש לבן, אולי בהשראת "ארץ זבת חלב ודבש" — כך או כך, גבינות, עוגות ומאפים חלביים מעטרים כל שולחן חג.
בשנה שבה רשם החלב, ואם לדייק — המאבק ברפורמה במשק החלב — כותרות רבות, שוחחנו עם דגן יראל (שפיים), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל.
דגן, בן וחבר קיבוץ שפיים, אבא למעיין, אורי ושיר ונשוי לאביטל, מושבניקית במקור, הוא בעל תואר ראשון בממשל ומנהל ציבורי ותואר שני במנהל עסקים. לדבריו, הוא "איש ההתיישבות העובדת ונטוע עמוק בערכי החקלאות והציונות. חי ונושם את אתגרי המרחב החקלאי". כנער עבד ברפת שפיים ואף שימש כ"חולב ראשון". את עיקר ניסיונו הניהולי והציבורי צבר במסגרת תפקידו בתנועה הקיבוצית כמנהל מחלקת קרקעות, תשתיות, בנייה ואנרגיה באגף הכלכלה. בין היתר שימש גם כיועץ לחברת הכנסת ושרת החקלאות לשעבר אורית נוקד.
מה הביא אותך לתפקיד?
״במהלך העבודה בתפקידיי הקודמים עסקתי רבות בפעילות מול רשויות המדינה, משרדי ממשלה והדרג הציבורי, מתוך הכרה בחשיבותו של היישוב החקלאי בישראל ובחשיבות הזיקה בין החקלאי לאדמתו. לאחר אסון 7 באוקטובר הרגשתי שאני חייב לקחת חלק בהובלה של ארגון משמעותי במרחב החקלאי, כמו התאחדות יצרני החלב.
אני רואה זכות גדולה לייצג ארגון בן 100 שנה, בעל מורשת וטביעת רגל היסטורית בהקמה ובעיצוב המדינה, ההתיישבות והחקלאות. הניסיון הציבורי שצברתי, יחד עם האמונה המלאה בצדקת דרכן של הרפת והחקלאות הישראלית, עמדו במבחן במהלך המאבק ברפורמת החלב של משרד האוצר״.
נאבקתם ברפורמה והצלחתם לעצור אותה
״נאבקנו בחודשים האחרונים כנגד רפורמה הרסנית במשק החלב — רפורמה שהייתה סוגרת מאות רפתות, בעיקר בגבולות, בקווי העימות ובפריפריה. יצאנו למאבק מתוך מטרה אחת ברורה: להסיר את הרפורמה מחוק ההסדרים ואת האיום המיידי על הרפת הישראלית.
ניהלנו את המאבק בארבע זירות — פוליטית, תקשורתית, ציבורית ומשפטית — יחד עם שותפינו בהנהגה החקלאית ובלובי החקלאי בכנסת. פעלנו באופן הדרגתי ומתואם, מתוך הבנה שרק דרך הכנסת נוכל להסיר את הרפורמה מחוק ההסדרים.
הרפתנים והרפתניות היו חלק בלתי נפרד מהמאבק: במחאות, בכנסים, ברשתות החברתיות, בדיונים בכנסת ובתקשורת. בזכות אחדות השורות והנחישות הצלחנו להסיר את האיום המיידי על עתיד החלב הישראלי, הייצור המקומי וביטחון המזון״.
אתה צופה אתגרים נוספים בהמשך?
״המהלך תם אך לא נשלם. אמנם הצלחנו להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, אך הרעיון לקדם רפורמה מבנית בענף החלב עדיין קיים. לכן אנחנו נערכים להמשך הדרך כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית ואת הוודאות היצרנית והכלכלית של הרפתנים במסגרת שוק מתוכנן.
אנחנו צופים לחצים כבדים גם בהמשך, במיוחד על רקע המציאות הפוליטית המורכבת והבחירות הקרובות. בהתאם לכך, אנחנו נערכים לתרחישים שונים יחד עם שותפינו בממשלה, בכנסת ובמרחב החקלאי״.
האם יש דרך להוריד את מחירי החלב?
״בכל הקשור לרפתנים עצמם, המחירים דווקא ירדו. מתחילת השנה מחיר המטרה שמשולם לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי ירד פעמיים. במקביל, תוכנית תשעת הצעדים של משרד החקלאות מביאה בשורה של התייעלות, פיתוח והשקעות בענף, תוך שמירה על ביטחון המזון הלאומי״.
עובדות, לא ספינים
לדברי דגן, במהלך המאבק נשמעו לא מעט "ספינים" סביב יעילות הרפת הישראלית.
״ישראל מובילה בעולם בתנובת חלב לפרה — גם ביחס למדינות ה־OECD, כולל ארצות הברית. אנחנו מייצרים מדי שנה כ־1.6 מיליארד ליטר חלב וכ־12.5 אלף ליטר לפרה בממוצע. לשם השוואה, בפולין תנובת החלב הממוצעת עומדת על כ־7,000 ליטר בלבד ובאיכות נמוכה יותר.
ב־20 השנים האחרונות ירד מספר הרפתות מ־1,500 לכ־600, ובמקביל תפוקת החלב עלתה בכ־60%. בנוסף, רפתות הנגב המערבי מייצרות כיום כ־25% יותר חלב לעומת התקופה שלפני 7 באוקטובר״.
לדבריו, יש בהחלט מקום להמשך התייעלות, אך זו צריכה להגיע באמצעות פיתוח, השקעות ויצירת ודאות — ולא באמצעות גזירות ועונשים.
איך ה־AI משפיע על הרפתות?
״הרפת הישראלית מאמצת מאז ומתמיד טכנולוגיות מתקדמות — רובוטיקה, תוכנות ניהול וניתוח נתונים. במרץ האחרון הושק בנחל עוז מכון החליבה הרובוטי הראשון בנגב המערבי, כסמל לצמיחה ולהתחדשות.
אנחנו משקיעים בפיתוח כלים טכנולוגיים מתקדמים שיסייעו בשיפור הניהול, ההתייעלות, השליטה והבקרה ברפתות. הבינה המלאכותית תהווה חלק משמעותי מאוד מהעתיד של הרפת הישראלית״.
ומה לגבי "חלב ללא חלב"?
״טרנדים באים וחולפים, אבל חלב אמיתי יש רק אחד — מהרפת הישראלית. בסקרים שערכנו גילינו חיבור עמוק של הציבור לחלב המקומי. אנשים מעדיפים את החלב הישראלי האיכותי והמזין על פני כל חלופה אופנתית.
המשפט 'בשבילי רק חלב ישראלי' חזר שוב ושוב בסקרים, ואנחנו רואים את זה בכל בית בישראל״.
מאות רפתות וענף החלב הישראלי מונח על צווארנו". צילום: יונה פריט
100 שנה לרפת הישראלית
עם ציון מאה שנה לרפת הישראלית, לדגן יש מסר לרפתנים ולצרכנים:
״השגנו את מטרתנו במאבק, ואנחנו יכולים לקחת נשימה אופטימית. במרוצת השנים קם כאן ענף חלב לתפארת — יעיל, חדשני, מקצועי ובעל חוסן יוצא דופן.
הרפת הישראלית היא הרבה מעבר לייצור חלב — היא ביטחון מזון, עצמאות כלכלית, עמוד תווך של ההתיישבות וביטחון לאומי.
הרפתניות והרפתנים שלנו כאן עבור כלל אזרחי ישראל, מחויבים לייצר חלב איכותי ומזין 365 ימים בשנה ולשמור על ארץ זבת החלב גם ב־100 השנים הבאות״.
לסיום, מה מאכל החלב האהוב עליך?
״אני מודה שאתקשה להגיד לא לגלידת שמנת חלבית אמיתית״.
