אומר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, שבמהלך החודשים האחרונים היה שותף מלא למאבק נגד הרפורמה שים שר האוצר לענף החלב, כולל עתירה לבג"צ
*תמונה ראשית: איציק שניידר. צילום: פוטו אדי
לרגל חג השבועות, המוכר גם לרבים כחג החלב, בו נהוג לצרוך מוצרי חלב רבים, שוחחנו עם איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב ויו"ר מועצת הצמחים.
איציק, עברנו שנה לא פשוטה – איום של רפורמה בלתי אפשרית בענף החלב שנעשתה מעל ראשי הענף בלי דיאלוג, ואחרי המאבק הממושך, ירדה הרפורמה בענף החלב מן הפרק. זה דרש מכולם הקרבה מיוחדת. אתה רוצה לסכם את המאבק מבחינתך?
"למעשה נגררנו לתוך מאבק פוליטי, כאשר שר האוצר סימן את הרפורמה או את המהפכה שרצה לעשות בענף החלב כרפורמת דגל של משרד האוצר. שר האוצר הקדיש לצורך כך את כל המשאבים, הן באנשי מקצוע והן בתקציבים ולמעשה הלך על זה בכל הכוח, עד כדי איום בפירוק הממשלה אם הרפורמה הזאת לא תעבור.
"אנחנו נשאבנו לתוך כל העניין וניהלנו מערכה ארוכה של כמעט חמישה חודשים, כאשר לאורך כל התקופה הזאת המאבק נוהל במספר מישורים: עבדנו בנושאים המשפטיים, ניהלנו שיחות גם מול הממשלה וגם מול הכנסת, גם מול התקשורת, גם מול הציבור, גם מול חברי הכנסת והמפלגות וגם מול השקפות, כולל מאבק בתפישות העולם של פורום קהלת, שהוא בעצם האב הרוחני של כל הרפורמה המטורפת הזאת.
"נכנסנו פה למאבק שלדעתי הוא אחד מהגדולים שניהלה החקלאות במדינת ישראל מעולם. מייד הבנו את גודל האירוע והבנו ששר האוצר מקבל גיבוי, גם בגלל שהוא שר האוצר אבל גם בשל מקומו בקואליציה, בגלל הסיפור של חוק הגיוס ועוד הרבה נושאים פוליטיים שבכלל לא קשורים אלינו, אבל ערבבו אותנו בהכל.
"אני חושב שהדבר המשמעותי הראשון שעשינו היה כאשר הבנו שזה לא מאבק של ענף החלב אלא מאבק של החקלאות במדינת ישראל. לשמחתנו כל הארגונים החקלאיים מקצה לקצה, כולל התנועות הקיבוציות והמושבית, המועצות האזוריות וארגוני המגדלים – כולם נרתמו לעניין והיו איתנו במטה משותף שהוביל את המאבק הזה. עם הכוח, התרומה והיכולות של כולם, כל אחד מהמקום שלו, הלכנו לכנסת והיינו חזקים מאוד.
"בהקשר הזה צריך לציין את הלובי החקלאי שפעל ללא לאות, ומי שהוביל את הדברים זה חה"כ ששון גואטה שנלחם כאריה, ובעצם לקח על עצמו לרכז את כל הפעילות בכנסת, שהייתה פעילות מאוד אינטנסיבית. לאורך התהליך שהיה ארוך, מסובך, מלחיץ ומאיים זכינו לגלות שיש לנו המון שותפים, הרבה יותר ממה שחשבנו, הן בכל סיעות האופוזיציה שהיו איתנו על מלא והן בכל סיעות הקואליציה שהיו איתנו על מלא. צריך לזכור שהחרדים – דגל התורה, יהדות התורה וש"ס – היו שותפים איתנו מהתחלה ועד הסוף והביעו התנגדות לרפורמה מתוך המון סיבות, אבל גם מהסיבה שכולם מדברים עליה – חשיבות החקלאות למדינת ישראל, הם חזרו והדגישו זאת בכל הישיבות והפגישות.
"בל נשכח את החברים בתוך הליכוד – זו הייתה הפתעה גדולה שמשהו כמו 16 ח"כים מהליכוד, למרות שידעו שזו רפורמה שהקואליציה מובילה, למרות שהם ידעו שראש הממשלה רוצה לקדם עם זה על מנת לשמור על הקואליציה, הם קמו ואמרו לא. היינו בכנסים פוליטיים של מרכז הליכוד, של גופים שבאו והתנגדו ואמרו לראש הממשלה 'עד כאן, עם כל החשיבות לשלמות הקואליציה לפעמים צריך לעמוד גם על שלנו', והיו ח"כים שהלכו עם זה מאוד רחוק.
"יש לציין את ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית שהצטרפה אלינו כשחקן מפתח, המון שותפים שהתחברו לרעיון והבינו את חשיבות ייצור המזון המקומי. אבל מעל הכול זאת התמיכה הבלתי מסויגת של שר החקלאות ובטחון המזון, אבי דיכטר והמנכ"ל אורן לביא, שעמדו לצידנו בכל דבר. במשרד החקלאות שילמו מחירים על התמיכה הבלתי מסויגת שלו בענף החלב בתקציב המשרד, בכספים שהיה אמור לקבל, בכל מיני סנקציות. לשר האוצר יש המון כוח והוא הפעיל אותו, הייתה פה אגרסיביות מאוד גדולה. למרות זאת ניכרה 'רוח המפקד' שתמך בנו ויש לנו מפקד נהדר, ויש לציין שבלעדיו זה לא היה קורה. השר דיכטר היה איתנו מה שנקרא בשוחות ועודד, ייעץ, תמך ועזר לנו. די מהר משרד החקלאות אף פירסם תוכנית חלופית של רפורמה, אבל רפורמה שלא הורסת ומשתקת אלא רפורמה שבאה לתמוך בגדילה וצמיחה, שר החקלאות הוביל ודחף לזה וצירף לצידו את שר הכלכלה, ניר ברקת, שאף היה בעניין, כמתווך שניסה לעזור ועזר וכשותף של משרד ושר החקלאות. ובאמת, לאורך הדרך היו המון רגעים קשים אך לאורך הדרך מצאנו יותר חברים משחשבנו שיש לנו – וזו הבשורה הטובה, שהכנסת קמה ואמרה לשר האוצר ולפקידים באגף התקציבים 'עד כאן, יש דברים שלא נוגעים בהם'."
המון רפתנים אמרו לי שכאשר הוצגה הרפורמה ב-4 בנובמבר 2025 – הם הרגישו שהמדינה בגדה בהם אחרי כל מה שהם עשו ועברו במלחמה, התברר שבכל השנתיים האלו המדינה תכננה איך לחסל אותם. איך אתה הרגשת?
"לגמרי, בעצמי הרגשתי בדיוק כך. צריך לזכור שאנחנו בשנתיים שחלפו מאז ה-7 באוקטובר תמכנו ברפתות של העוטף, שנפגעו כולן באופן קשה, חריג וקיצוני – נשרפו, נבזזו, שכלנו חברים, הרפתנים איבדו את הקהילות שלהם, הקיבוצים התפרקו ואנחנו עסקנו בשנתיים האלה בשיקום הרפתות ועמדנו במשימה. הרפתות בעוטף היום הן רפתות פורחות, רפתות יותר גדולות שמייצרות יותר חלב, כל הרפתות שנפגעו שופצו וטופלו, והיינו מאוד גאים בעשיה שלנו, במה שהצלחנו לעשות וברפתנים שלנו ובגבורה שהם הראו לאורך התקופה. יש קיבוצים שלא שוקמו עדיין אבל הרפתות שלהם כן השתקמו, הרפתות הן סמל ומוקד משיכה בכל הקיבוצים בעוטף.
"אי אפשר לשכוח שגם בצפון עברנו ואנחנו עוברים מלחמה לא פשוטה, כמעט שנתיים של ישובים מפונים, של טילים, של סכנת חיים. ואז באה המדינה ומפרסמת מעין תוכנית להשמיד את ענף החלב, הענף המוביל בעולם בתנובת החלב, בטכנולוגיה שפותחה כאן. הביאו תוכנית שבאה משום מקום כאשר בצד השני לא הצליחו להראות שום תועלת לציבור, אלא רק אולי מה שיקרה ועוד כל מיני ספקולציות של שוק חופשי – וכל זה בלי שדיברו אתנו בכלל, בלי שניהלו מו"מ, בלי שהכירו את הצדדים המקצועיים של הענף. תיסכל אותי מאוד לראות שהאנשים של אגף התקציבים. אתה יודע, מטבע הדברים אנחנו מתווכחים איתם המון, אבל לא על כך שהם אנשים מקצועיים ומוכשרים, והם הוציאו מתחת ידם רפורמה כזאת שמבחינה מקצועית, עזוב עכשיו את השקפות העולם, משפט לא מתחבר למשפט השני. ראינו את זה בוועדות שמהר מאוד כל סעיף שהוצג מהר מאוד קרס, כי פשוט לא עשו עבודת מטה רצינית ולא התייעצו, ככה לא בונים חומה."
האם ניצחנו במלחמה או שניצחנו רק בקרב?
"העמדה שלי כמי שמוביל את הענף הזה, היא שאת האירוע הזה צריך לסגור בהסכם ארוך טווח אך שאינו דומה למה שמשרד האוצר הציג, אלא באמת לשבת ולבנות כמו שצריך הסכם מהבסיס, כמו שאנחנו יודעים לעשות ועשינו זאת פעמים רבות. חייבים לאזן בין הטיפול ביוקר המחיה לבין צורכי ההתיישבות לבין החקלאות. אפשר לעשות זאת, יש לנו רעיונות מצוינים, הצעות שבהחלט יכולות לתת פתרון גם לצרכי יוקר המחיה שאנחנו לא מזלזלים ואנחנו פתוחים לזה, וגם לצד הבטחה של המשך קיום הענף, של יצור מקומי, של שמירה על קרקעות.
"הנושא הזה גם אחרי ה-7.10 וגם אחרי מה שקורה וקרה לנו בצפון, גם לאור כל האווירה בעולם והחרמות שאנחנו רואים על ישראל הוא חשוב מאוד. צריך לזכור, בזמן שמדברים איתנו על יבוא חופשי, עולם גלובאלי ומזרח תיכון חדש, באירופה מחרימים מוצרים של חקלאות ישראלית. יש תופעה של חרם ענק באירופה, שלא מדברים על זה, שאמנם לא עושים מזה עניין כדי שלא להעצים את זה, אבל זה קורה וקיים. אנחנו לא יכולים לסמוך על אף אחד. בדיוק כמו שהגיעו למסקנה כשאמרו שכדורים לרובים זה lowTech ואנחנו הריי HiTech, אז אמרו את הכדורים נייבא, עד שהבנו שמדינות לא הסכימו למכור לנו כדורים ופגזים מטעמים פוליטיים. התשובה לכל העניין הזה הוא חיזוק הייצור המקומי ולא החלשתו, אבל מישהו פה מתעקש לא ללמוד, מישהו פה מתעקש להישאר באותה קונצפציה של לפני ה-7 באוקטובר. אגב, ראינו את זה שיום אחרי ה-7.10 תורכיה עצרה את יצוא החקלאות לישראל, זה כבר קרה ה ומה? אף אחד לא לומד? לנו קשה לשכוח, רפתות הותקפו ראשונות ב-7.10, אתמול הייתה הנחת אבן פינה לאנדרטה לזכר יונתן חג'בי, ילד בן 18 לפני גיוס, שהלך בבוקר לחלוב את הפרות, לעזור למשפחה ונרצח ברפת. אנחנו לא יכולים לשכוח."
המון רפתנים סבורים עכשיו שבמוקדם או במאוחר התכנון יחוסל בענף ומתחילים להיערך לקראת אותו יום. לפחות ברפת אחד ביטלו איחוד בגלל הרפורמה. הם אמרו, אם לא יהיו מכסות למה צריך שותף, אפשר לגדול לבד.
"לי אין את הפריבילגיה לחשוב כך, אני יודע ומבין שענף החלב במדינת ישראל חייב להיות מתוכנן בצורה כזאת או אחרת. אגב, גם במשרד האוצר כאשר נכנסנו איתם לפרטים הקטנים הם מבינים שתכנון חייב להיות ברמה כזאת או אחרת. אי אפשר לקיים ענף חלב במדינת ישראל בלי תכנון ויש כל מיני סוגים של תכנון. בישראל התכנון נעשה על ידי הממשלה, מכל מיני סיבות של פריסת התיישבות ועוד. באירופה התכנון נעשה באמצעות המחלבות, בארצות הברית התכנון נעשה על ידי קואופרטיבים. אני עדיין חושב שבמדינת ישראל נכון יותר שהמדינה תתכנן את הענף ולא המחלבות. לתכנון יש מקום משמעותי ביותר ואני חושב שלא יתקיים ענף חלב בישראל ללא התכנון. רפתן שמגדל עגלה ולאחר שנתיים-שלוש חולב ממנה חלב, צריך לדעת שמישהו יבוא לקנות את החלב, אחרת הוא לא יגדל את העגלה הזאת."
לאחרונה, דובר רבות בתקשורת על העלאות המחירים שיזמו המחלבות לפני חג השבועות. איך אתה רואה את זה?
"קודם כל, המנגנון של מחירי המצרכים המפוקחים הוא מנגנון שנקבע על ידי הממשלה. במשך שנים רבות הממשלה לא עמדה בהתחייבויות שלה, לא קיימה פסיקות של בג"צ ולא שילמה למחלבות את מה שמגיע להם עבור המצרכים המפוקחים, ואלה הן הסיבות שמחלבות לא פיתחו, ולא השקיעו ולא גדלו בתחום המצרכים המפוקחים.
"לפני שלוש שנים אנחנו חתמנו על הסכם, אגב עם משרד האוצר בראשות סמוטריץ, שבמסגרתו המדינה גם החזירה למחלבות את חובות העבר שלה, בגין המוצרים המפוקחים. לבקשת המדינה התשלומים האלה נדחו ויושמו בשלוש פעימות, כאשר הפעימה האחרונה היתה במאי השנה. במאי השנה, מה שקרה הייתה התייקרות של אחוז אחד במוצרים המפוקחים במשך שנה שלמה, זה כל הסיפור. האחוז הזה לא נובע מהתייקרות של חומרי גלם אלא בגלל החוב של המדינה למחלבות. אני חושב שבשנה כזאת, כאשר כולם ובראש רשתות השיווק העלו את המוצרים שלהם באחוזים מטורפים, אז התייקרות של אחוז אחד ואני לא מזלזל אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציה."
איך אתה מסכם את תוצאות ענף החלב, למרות שנתיים מלחמה (שעוד לא הסתיימה) ולמרות הרפורמה שלמזלנו ירדה מהפרק?
"ענף החלב למרות האירועים הקשים, המבצעים, המלחמות וכל מה היה המשיך לספק חלב ועמד במשימה המרכזית שלו, לספק חלב טרי לציבור. אנחנו חווינו שנה מאוד קשה בגלל הרפורמה. הרפתנים קיבלו את זה בדאגה רבה שהתבטאה כפי שנאמר בעצירת השקעות על כל מה שמשתמע מכך, אבל מצד שני זאת הזדמנות מצוינת להודות לכל השותפים שלנו שהזכרנו מקודם אבל בראש ובראשונה ליראל דגן, עמית יפרח, ליאור שמחה, דובי אמיתי, כמובן ליעקב בכר ולכל השותפים שלנו שבאמת היו איתנו מה שנקרא בשוחות. תודה לרפתנים שיצאו לשטח, לחקלאים שגיבו אותנו ויצאו לשטח. הוכחנו כמה הענף הזה חשוב לנו, הוכחנו שעל הפרנסה שלנו אנחנו מוכנים להילחם, עשינו זאת וניצחנו. עכשיו נילחם בקרב על השלום, הקרב להגיע להסכם שיבטיח את הקיום של ענף החלב לשנים רבות."
לסיכום, כמה מילים לכבוד חג השבועות?
"כמו בכל שנה, לכבוד חג השבועות אנחנו נגיש גם החג הזה למדינת ישראל טנא של יותר מ-2,000 מוצרי חלב איכותיים., הכי טובים בעולם, הכי טעימים, המוצרים שהציבור כל כך אוהב אותם ומזדהה איתם, ואנחנו שמחים לעשות זאת למרות כל הקשיים שעברנו, גם במלחמה וגם ברפורמה – אנחנו מאוד שמחים שחוגגים את החג הזה ואנחנו נצטרף לחגיגה. אני מאחל קודם כל רפואה שלמה לכל החיילים הפצועים ובהצלחה לכל החיילים שלנו שיחזרו הביתה בשלום. ושנחגוג עוד שים רבות את חג השבועות עם ענף חלב משגשג ומוביל."
