בחינת עיתוי ריסוס להדברת עש החרוב המדומה (פירודרסיס) Anatrachyntis badia ועש החרוב Apomyelois ceratoniae, בפרדס פומלית

עמירם לוי שקד, מדריך הדרים, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון; ד"ר עדי שדה, חוקרת אנטומולוגית, המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים; דוד שריד, אגרונום, חברת "ביו יום"

חקלאים רבים המגדלים אשכוליות ופומלית סובלים מנגיעות גבוהה של עשים הגורמת לנשירת הפרי ולפגיעה כלכלית כתוצאה מהפחת.

בניטור מזיקים שגרתי בפרדס, קשה להבחין בהטלות ביצים של עשים על הפרי. על כן הטיפול מתבצע מאוחר יותר והריסוס נעשה כאשר רואים זחלים בודדים, נזק בפרי או באירוע של נשירת פרי על הקרקע. במרבית המקרים המועד כבר מאוחר מדי והאוכלוסייה מתפתחת. הזחל נובר לתוך הפרי; הכרסום והנבירה גורמים להצהבה ונשירת פרי (גרוס, 2002Bodenheimer, 1951; Liotta and Mineo, 1963, ) ובכל מקרה אינם ראויים לשיווק.

סימני הנזק דומים מאוד גם לעש קליפת ההדרCryptoblabes gnidiella  Honeydew) moth)  בשל משיכתו לטל-דבש המופרש על ידי כנימותAvidov and Gothilf, 1960, Ben Yehuda et al. 1991) ) כמו גם לעש החרוב Apomyelois ceratoniae ולעש החרוב המדומה Anatrachyntis badia (Hodges, 1962), מזיק הסגר ורב-פונדקאי (תוקף מעל 70 סוגי צמחים), המאיים על ענפי ההדרים, הרימונים והאבוקדו בישראל. הזחלים נוברים בפרי וגורמים לנשירה וריקבון, כאשר נקבה אחת מטילה כ-450 ביצים. הדברתו דורשת שילוב של קוטלי חרקים, שיטות בלבול וסניטציה.

עש החרוב Apomyelois ceratoniae הינו מזיק פוליפאגי הפוגע במגוון רחב של גידולים חקלאיים ביניהם: תמרים, אשכוליות, חרובים, אגוזיים שונים ושקדים. הביצים מתפתחות תוך 3-4 ימים, הזחל הוורוד מגיע לאורך של 15 מ"מ והבוגר באורך 8-10 מ"מ (Blumberg 2008).

נקבת העש נמשכת לטל הדבש של כנימות קמחיות. הזחל המתפתח מוצא מחסה בתוך מסת הכנימות וניזון מטל הדבש, מפייחת ומשאריות של אוכלוסיית הכנימות. בשלב מאוחר יותר, זחלי עש החרוב חודרים עמוק לתוך הפרי, בדרך כלל מתחת לעלי הגביע, וגורמים להפרשת שרף. השרף לרוב מרחיק את הזחלים או משמיד אותם כתגובת הגנה של הפרי.

תצפיות מקדימות של חברת "ביו יום" הראו תוצאות חיוביות בהדברת עשים בפרדס כאשר מועד הריסוס הוקדם לשיא הפריחה. כמו כן, ביוטי פלוס הוכח כיעיל בהדברת זחלים, זול יותר, רעיל פחות בהיותו תכשיר המתפרק מהר.

הפרדס הנבדק נמצא בראש הנקרה. הפרדס ספג 40% פסילת פרי בעונה קודמת על נזק עשים. בחרנו לבחון את התכשירים והמועדים דווקא בפרדס זה על מנת לראות את ההשפעה בחלק המטופל מול החלק המסחרי.

מטרת המחקר לסייע למתן מענה לבעיית נזקי עשים בזני נפח לייצוא (כגון אשכולית אדומה ופומלית), הנגרמים מנבירת עשים סביב העוקץ וגורמת לחדירת פטריות, נשירת פרי מוקדמת ופסילת פרי לייצוא, ובשל כך לנזק כספי למגדלים.

כמו כן נבחן:

1. קביעת העיתוי הנכון לריסוס יעיל למניעת נזק עש

2. בחינת תכשירים יעילים כנגד העשים

3. בחינת הקורלציה האפשרית בין נוכחות קמחית ההדר (Planococcus citri) והעשים בניסוי.

מהלך המחקר

המחקר נערך בחלקת פומלית בראש הניקרה. תחילת הניסוי נקבע בהתאם למופע הפנולוגי, עם פתיחת הפרחים בחודש אפריל.  התבצעו 7 טיפולים ב-4 חזרות אקראיות. בכל חזרה 5 עצים עוקבים:

1. ביקורת ללא ריסוס
2. ביוטי פלוס 750 סמ"ק/דונם בשיא פריחה 27/3/25
3. ביוטי פלוס 750 סמ"ק/דונם+ אובי 1% (שני ריסוסים) בשיא פריחה + 14 יום 27/3/25+10/4/25
4. ביוטי פלוס 750 סמ"ק/דונם (שני ריסוסים) 19.5.25+30.5.25
5. ביוטי פלוס 750 סמ"ק/דונם (שני ריסוסים) 30.5.25+14.6.25
6. ארמדה 0.04% 30.5.25
7. קורגן 0.02% 30.5.25
8. אחת לחודש ממועד שיא הפריחה עד למועד הקטיף, נוטרו 30 פירות בחזרה (150 בטיפול) לבחינת הנזק ונגיעות מזחלי העשים השונים.
9. במקביל, נתלו בחלקה מלכודות פרומון של חברת Bio-Yome לעשים הנפוצים : עש החרוב The Carob Moth Ectomyelois ceratoniae ועש החרוב המדומה (פירודרסיס) Anatrachyntis badia.
10. בכל סבב ניטור, נבחנה נגיעות קמחיות בעלי הגביע באותם 30 פירות המנוטרים לעש על מנת לבחון קורלציה בין נוכחות קמחית ההדר ונוכחות נזק מזחלי העשים.
11. שאר החלקה המשקית טופלה למניעת נזק עשים, רוססה בביוטי פלוס 0.750 סמ״ק לדונם ב 16.7.25 לפי המלצת המדריך וללא הגמעה בקונפידור.

תוצאות

מלכודות הניטור לכדו את עש החרוב ועש החרוב המדומה בהתאמה לפרומון הספציפי שלהם.

טבלה 1 מראה ממוצע 2 מלכודות לכידה בכל חלקת הניסוי.

 טבלה 1. ממוצע לכידות עש החרוב ועש החרוב המדומה בחלקת הניסוי במהלך החודשים מרץ-אוגוסט

ניתן לראות בגרפים את הנגיעות בפרי בכל חודש בנפרד בטיפולים השונים.

ציר Y מייצג את מספר הפירות הנגועים בכל אחת מהקטגוריות.

בחודש מאי (גרף 1) ניתן לראות נגיעות גבוהה יחסית של ביצים בכל הדגימות.

נזקי העש האופייניים בצורת שרף בפירות נמצאו ברמה גבוהה וללא הבדלים בין בטיפולים.

ניתן לראות שבטיפול ביוטי+ מאוחר (יוני) נמצאו זחלים בפירות, תוצאה מובהקת לעומת יתר הטיפולים F₍₅₎=2.667, p=0.036.

כמו כן הנגיעות בקמחיות גם כן הייתה גבוהה יחסית בכל הטיפולים, אם כי לא נמצאה קורלציה מובהקת בין נוכחות הקמחיות לנזק בפירות.

בחודש יוני (גרף 2) ניתן לראות נגיעות גבוהה של קמחיות בקורלציה לנוכחות גבוהה של נמלים המקיימות איתן סימביוזה, בעיקר בביקורת, אם כי פחות מחודש מאי. הפחתה משמעותית בנגיעות ניתן לראות בטיפולי ביוטי 1+2 וביוטי+אובי.

מספר הזחלים והנזק בפירות נמוך ביותר.

בחודש יולי (גרף 3) עדיין ניתן לראות נגיעות גבוהה של קמחיות המלווה בנוכחות גבוהה של נמלים, ללא הבדלים משמעותיים בין הטיפולים. במקביל מספר נמוך ביותר של זחלים בפירות מטיפולי ביוטי+, בעיקר הריסוס במאי. 

בחודש אוגוסט (גרף 4) הפירות היו נקיים מקמחיות! עם זאת סימני הנזק ומספר הפירות הנגועים בזחלים גדל, אולי כיוון שהזחלים התפתחו בשטח וניתן למצוא אותם בקלות יתר. ניתן לראות שהנזק מזחלים הוא הגבוה ביותר בביקורת והנמוך ביותר בטיפול בארמדה.

בחודש ספטמבר לא נמצאה שונות בין הטיפולים בכל הפרמטרים שנבדקו.

תוצאות נזק עש בבית האריזה מהשטח המשקי – 2.5%.

לסיכום

במלכודות הניטור ניתן לראות עלייה במספר לכידות העשים בחודשים מאי ויוני ולאחר מכן ירידה דרמטית.

אומנם אין הבדלים מובהקים בין הטיפולים אך כן ניתן לראות השפעה חיובית על הנזק בפרי והנגיעות בזחלים כאשר הריסוס היה מוקדם יותר בעונה (ביוטי+ שרוסס במאי). בחודש אוגוסט ניתן לראות ירידה משמעותית במספר הזחלים ובנזק העש לפרי בעקבות הטיפול בארמדה.

אנו ממליצים לחזור על הניסוי בשנה שנייה ולראות אם ישנה עקביות בתוצאות או אפילו ירידה משמעותית בנגיעות בעקבות טיפול עוקב.

מקורות

גרוס, ש. 2002. בחינת דרכים למניעת נשירת פרי עקב פגיעה של עשי פירות. מו"פ צפון.

https://mop-zafon.org.il/sites/default/files/uploads/pdf-files/articles/0062_5.pdf

Avidov,Z. and Gothilf,S., 19620501617, Undetermined, Journal article, 10, (3–4), Ktavim, (109–124 pp.), Eehovot, Observations on the honeydew moth (Gryptoblabes gnidiella Milliere) in Israel. I. Biology, phenology and economic importance. (1960)

Ben Yehuda, S., Wysoki, M., Rosen, D. Phenology of the honeydew moth, Cryptoblabes gnidiella (MILLIERE) (LEPIDOPTERA: PYRALIDAE), ON Avocado in Israel. Israel Journal of Entomology Vol. XXV-XXVI (1991-1992) pp.149-160.

Blumberg, D. (2008). Date palm arthropod pests and their management in Israel. Phytoparasitica, 36 , 411–448.

Bodenheimer, F. S., Citrus entomology in the Middle East. W. JUNK Publishers, The Hague, p.663. (1951)

Dawidowicz, L. and Rozwaka, R. (2017). Anatrachyntis badia (Hodges, 1962) (Lepidoptera: Cosmopterigidae): the first report from Turkey and a case of importation to Poland. Turkish Journal of Zoology 41 (1): 60-63. https://doi.org/10.3906/zoo-1512-22

Liotta, G. and Mineo,G., 19660502060, Italian, Journal article, 5, Boll. Ist. Ent. agr. Oss. Fitopat. Palermo, (pp.155–172), Palermo, C. gnidiella or the striped Citrus moth. Biological observations in Sicily. (1963)