מאת: ענת זיסוביץ, מדריכת מטעי נשירים; דוא"ל: [email protected];
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח במטעים; דוא"ל: c[email protected];
שמעון אנטמן, איל יונאי, ישראל דורון, מיכל אקרמן-לברט, פרופ' צביקה מנדל, ד"ר ליאור גור
אמנם עונת הדובדבנים הסתיימה זה מכבר, אך השמירה על בריאות העלים והעצים עד נשירתם הטבעית חיונית להבטחת היבול בשנה הבאה.
השקיה
יש חשיבות להמשך השקיה סדירה כדי למנוע עקה העלולה להשפיע על פוריות העץ בשנה הבאה. נדרשת השקיה סדירה במנות של 3 קוב ליום עד סוף חודש אוגוסט, ולאחר מכן אפשר להפחית בהדרגה את הכמות. יש להמשיך להשקות במנה של כ-2.5 קוב לדונם ליום אחת ליומיים (5 קוב לדונם) כל עוד מופיעה עלווה, עד לירידה משמעותית בטמפרטורות, כדי למנוע עקה. בנוסף, אחת לשבועיים יש לבדוק את העלים בתא לחץ ולשמור על רמה שלא תעלה על ערך של 15 אטמוספרות.
דישון
הדישון ממועד סיום הקטיף משמש כהכנה לעונה הבאה. מומלץ לחקלאים לבצע בדיקות עלים כשבועיים עד שלושה לפני הקטיף, כדי להעריך את ממשק הדישון המתאים לעונה הבאה. מי שביצע בדיקות עלים, יפנה למדריך לקבלת המלצות לדישון. באופן כללי, את המנה השנתית של הדישון, שהיא 25 יחידות (ק"ג/דונם) חנקן צרוף ו-30 יחידות (ק"ג/דונם) תחמוצת אשלגן, צריך להשלים עד סוף חודש ספטמבר. במטעים המושקים במים מושבים צריך להתייחס לכמויות המינרלים הנמצאים במים. ניתן לבקש תוצאות בדיקות מהספק.
זה הזמן לתיקון מחסורי ברזל בעצים כלורוטיים באמצעות כילאט ברזל. אם ידוע כי באביב עתידים 'להתעורר' במטע עצים כלורוטיים, יש לספק מנת ברזל בסתיו, בחודש ספטמבר, בכמות של 1 ק"ג לדונם.
במטעים שבהם המטע מושקה במים מותפלים, חוסרי מגנזיום יופיעו קודם בעלים הבוגרים, כדאי לדשן דישון קרקעי בכ- 5 ק"ג מגניזל או דומיו.
ריסוס אוריאה דלת ביורט סתווי – תוצאות של שנתיים הראו כי לריסוס אוריאה דלת ביורט (עלוומיד) בריכוז 5% לקראת הכניסה לתרדמה (אוקטובר) יש תרומה להתעוררות מוקדמת באביב בכמה ימים, תוך התעוררות חיונית של הצימוח הווגטטיבי בהשוואה לביקורת ללא טיפול. בנוסף ישנה תרומה לגודל הפרי, של כ 2%-3% בממוצע ביחס לביקורת.
לא נערך ניסוי מסודר בריסוס בורון סתווי, אך ידוע כי בורון חשוב לחנטה. ניתן לרסס לפני התרדמה על פי המלצות החברה והתווית.
יש ערך רב לשמירת העלים על העצים עד סוף העונה. עצים חסרי עלים בסוף העונה יתקשו לשאת פרי בשנה העוקבת. ריסוסים נגד מחלות עלים בתוספת בונוס יתרמו מאוד לשמירה על חיוניות העלים.
לשם דישון עלוותי, ניתן לשלב במרבית ריסוסי הגנת הצומח את החומר בונוס או דומיו בריכוז של 1%, אך לפני כל שימוש ושילוב יש לבדוק את ההיתר בתווית.
תאורה
בעצים סבוכים ובעלי צימוח נמרץ יסייע מאוד גיזום קיצי להארת אזורים מוצלים ולשמירה על חיוניות הפקעים בחלק התחתון של העץ. גיזום מכני של הצמרות, ובמקרה הצורך גם של צדי העץ, מומלץ מאוד מיד בתום הקטיף. כדאי לקטום כעת את הענפים החזקים העולים כלפי מעלה, כדי לעצור אותם ולגרום להסתעפותם. מגדלים אשר אינם פנויים לעשות גיזום ידני מדויק, יכולים לבצע גיזום מכני (גובה וצד לפי הצורך) ולבצע תיקונים בעת הגיזום החורפי. חתכים שקוטרם גדול מ-2 ס"מ יש למרוח במשחה, כמו פנסיל T.
הגנת הצומח
חשוב לגלות ערנות לנוכחות מזיקים ומחלות כדי לשמור על העלווה גם לאחר הקטיף.
זבובי פרי – ביצוע סניטציה והורדה הפרי שנשאר על העץ. התכשיר רופאסט, המורשה להדברת חיפושיות קליפה, עשוי לסייע בהדברת הזבובים בפרי שלאחר הקטיף.
אקרית הקורים המצויה – Tetranychus urticae–בתקופה זו מופיעות האקריות, ולעיתים אוכלוסייתן מתגברת עקב ריסוסים בתכשירי פירטרואידים (טלסטאר/רופאסט) או נאוניקוטואידים. הנזק מתבטא בגירוד העלה ובצבע העלה הנראה כלורוטי, לאחר מכן נראית החמה, ולבסוף העלים נושרים. יש לנטר במקביל את האקריות המזיקות ואת האקריות המועילות (ראה תמונות). סף הטיפול הוא שתי אקריות מזיקות לעלה. במקרה שנראות בממוצע 0.5 אקריות מועילות לעלה, יש סיכוי טוב להדברה ביולוגית, כך שניתן להמתין עם פעולת ההדברה הכימית עד הניטור הבא. התכשירים אנוידור ואנדיגו, המכילים SPIRODICLOFEN, מורשים לשימוש בדובדבן כנגד אקריות. אין ליישם תכשירים אלה יותר מפעמיים בשנה, כדי למנוע התפתחות עמידות. יישום בריסוס איטי וכיסוי מלא יגבירו את הצלחת הטיפולים. בשנים האחרונות נבחן השימוש באקריות טורפות מסחריות של חברת ביו בי במטעים ובכללם בדובדבן, שיטה זו היא חלק מההדברה המשולבת וחשוב להכיר את היתרונות והחסרונות שבשימוש בה. לבחינה ולשיתופי פעולה בנושא ניתן לפנות אל כרמית.
חיפושית הקליפה של השקד –Scolytus amygdali – במהלך הקיץ והסתיו יכולים עצי הדובדבן להיחשף להתקפה של בוגרי חיפושיות קליפה, הפוגעים בפקעי הצימוח וגורמים לתמותה של ענפונים. הבוגרים נמצאים בדרך כלל בחיקי פקעים יבשים ובחיקי עלים שהתייבשו באזור הפקע ("עלה דגל"), כשלרוב נראה לצדם חור בקוטר של 1 מ"מ. עצים הנמצאים בעקה, כמו מחסור במים, עודפי מים וכדומה, עלולים להיתקף על ידי החיפושית, וענפי שלד עבים יחוגרו ויתנוונו כתוצאה מחדירה של הבוגרים לתוכם לצורך התרבות. הזחלים יצליחו להתפתח גם כאשר המצב הפיזיולוגי של הענפים או הגזע ירוד ביותר, ובוגרים שיגיחו מענפים אלה יעצימו את הפגיעה גם בענפונים של עצים חיוניים. הימצאות המזיק בדרגותיו הצעירות (זחלים וגלמים) תעיד על אוכלוסייה מפותחת. למניעה יש לטפל באופן מוקפד ומדויק בענפים ובשלד העץ לפני מופע הבוגרים ולהגן על הענפים. כיום התכשיר היחידי המורשה לשימוש הוא רופאסט מקבוצה 3A. במקביל, יש לבצע סניטציה בסמוך לתום הקטיף, לפנות מהחלקה ענפים ועצים חלשים או מאוכלסים במזיק, להרחיק את הגזם ולהשמידו באמצעות ריסוק או שרפה, אם יש לכך אישור.
יקרונית השקד – Cerambyx dux – גם בתקופה זו, בעת כתיבת הדפון, מגיחים הבוגרים. הנקבות המופרות יטילו בעיקר באזור הגזע ובהתפצלויות לענפי השלד המרכזיים. חשיבות לביצוע סניטציה בכל אזור המטע, לעקור עצים פגועים ולסלק גדמים, סורים ושורשים בריסוק או בשרפה, אם יש אישור. מניסיונם של מגדלים עולה כי יש השפעה חיובית לפעולות כגון הוצאה ידנית של המזיק ושימוש בקומפרסור, איסוף בוגרים בימי שרב, פיזור אבקת דורסן באופן קבוע באזורי הפיצול, הזרקת נמטודות אנטומפטוגניות (תוקפות חרקים מתוצרת ביו-בי) למחילה לאחר ניקויה, במידה והוחלט על ריסוס כימי, יש לבצע בפעולת קילוח על פני הגזע והענפים ולא בריסוס נפחי. כמו כן, יש להקפיד על משטרי השקיה ודישון סדירים; לנקז היטב את השטח; ולהימנע מפעולות העלולות לגרום להיחלשות העצים.
חיפושית חדקונית – Ortioorhynchus criricollis – חיפושית המכרסמת עלים בדובדבן. הכרסום נראה כמעין "גזירה" של העלה. חשוב להגן על העצים הצעירים מפני המזיק, ובעצים בוגרים להקפיד על גיזום שמלה. החיפושית מסתתרת בנשר העלים במשך היום ועולה לפני השטח בשעות הערב. לרוב ניתן להימנע משימוש בתכשירי הדברה, אך יש לשים לב לכך שאוכלוסייתה במטע אינה גדלה ואינה גורמת נזק לעלווה. התכשירים המורשים להדברת חיפושית הקליפה ידבירו גם את החיפושית החדקונית.
מחלות
מחלות הגורמות לכתמי עלים – לאחר הקטיף ובתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורות נוחות העשויים להיטיב עם פטריית הצרקוספורה הגורמת לכתמת, ועם בלומריאלה המביאה למחלת כתמי העלים הקטנים בדובדבן. הנזק הפוטנציאלי משתי המחלות הנ"ל עלול להוביל לנשירה מוקדמת של העלים. חשיפת הפקעים למכות שמש, לניוון מוקדם וכן ללבלוב ולפריחה בסתיו תפחית מהיבול בשנה העוקבת. פרט לשתי הפטריות שצויינו לעיל, יתכן ויופיעו כתמים נוספים, הנגרמים מפטריות שונות או מחיידקים.
טבלת תכשירים כנגד מחלות אלו מופיעה בסוף דפון זה. רצוי להשתמש בתכשירים מקבוצת פעילות ובמנגנון פעולה שלא נעשו בהם שימוש השנה. מומלץ לבצע שני סבבי טיפול, בהתאם לממצאי הניטור, ובטווח שלא יעלה על חודש מטיפול אחד למשנהו, לפי תנאי מזג האוויר. בתנאי מזג אוויר חם ויבש אין צורך לטפל, אך יש לקחת בחשבון את שעות הבוקר המוקדמות, שבהן יכולה לשרור לחות אשר תאפשר תנאים נוחים להדבקה.
פסאודומונס – מחלת הכיב החיידקי – נגרמת על ידי חיידקים מהסוג פסאודומונס. החיידק עלול לגרום גם לכתמים על עלים ופירות ולהתייבשות של פקעי פריחה. מחלה זו מתבטאת בתמותת ענפים ובהפרשת שרף, ועלולה לגרום להתנוונות ענפים ושלד. החיידקים מתרבים ומופצים במטע בגשמי אביב, חודרים דרך פקעי פריחה ופצעים, ובהמשך עשויים ליצור קאנקרים (כיבים מלווים בהפרשת גומי). בקיץ עלולים להופיע כתמים על עלים או פירות. בסתיו, עם התקררות הטמפרטורות וירידת הגשמים, החיידקים חודרים דרך פצעי גיזום. בסתיו, בעת הכניסה לתרדמה, ניתן להפחית את האינוקולום (מדבק) על ידי ריסוס נחושת. פעולה זו מומלצת באזורים המועדים, שלהם היסטוריה של נגיעות. אם ידוע על נגיעות בחלקה, רצוי להימנע מגיזום בתקופה שיש בה רטיבות, ולהמתין לתנאי יובש בעונה הקרה.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
