פורסם באתר משרד החקלאות ובטחון המזון: https://www.gov.il/he/pages/circular_lumpy_skin_disease_2026
ד"ר מישל בלאיש, אחראי לנושא אפידמיולוגיה וד"ר סרחיו דולב, מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל)
לפני מספר ימים התגלו באזור הגליל העליון 2 מוקדים עם מספר מועט של ראשי בקר המציגים סימנים של קטרת העור. דגימות הגיעו למעבדה ויש חשד סביר שמדובר בנגיף קטרת העור. המעבדה שוקדת לאבחן סופית את הנגיף.
המחלה הינה מחלה שעלולה להתפשט במהירות באמצעות חרקים מעופפים, והיא גורמת לנזק כבד בעדרי הבקר.
היסטוריה של המחלה:
המחלה אובחנה לראשונה בזמביה בשנת 1929 ונקראה PSEUDO URTICARIA בשל הדמיון לתגובות עור אלרגיות. בתחילת שנות הארבעים, אובחנה המחלה במספר מדינות ביבשת אפריקה וגרמה לנזקים כבדים מאוד. המחלה הותירה אחריה מיליוני ראשי בקר חולים.
היסטוריה בישראל:
בשנת 1988 פרצה המחלה במצרים ומשם כנראה עברה לישראל. בשנת 1989 אובחנה המחלה והגיחה לראשונה בישראל, במושב פדויים, בו הושמד כל הבקר ונגרם נזק כלכלי כבד. זו הייתה הפעם הראשונה שהמחלה בוערה על ידי השמדה וחיסון.
המחלה פרצה שוב בדרום הארץ ברפת החלב אשר בקיבוץ עין צורים בחודשים יוני ועד אוגוסט שנת 2006. באירוע זה נפגעו 205 ראשי בקר. באותו פרק זמן, המחלה פגעה גם במספר פרות מועט בשני מושבים סמוכים. בשנת 2007, במהלך חודש מאי התקבלה הודעה מהשירותים הווטרינריים ברצועת עזה על חשד להתפרצות המחלה. כחודש לאחר מכן, מחלת קטרת העור אובחנה קלינית ברפת החלב של קיבוץ עלומים. ראשי הבקר ברפת היו מחוסנים בחיסון אבעבועות צאן. הפרות החולבות הנגועות הראו ירידה משמעותית בתנובת החלב מספר ימים לפני הופעת הקטריות. באותה שנה הופיעה המחלה בעוד 8 עדרים ב־6 מקומות (סה"כ 7 מוקדים). המחלה בוערה על ידי המתת הפרות הנגועות בעדרים השונים וחיסון טבעתי.
בשנת 2012–2013, אירעה התפרצות משמעותית ביותר בעדרי בקר, הפעם בצפון הארץ. המחלה התפשטה גם לשפלה ובסך הכל נרשמו 284 עדרים נגועים.
בשנת 2019 התפרצה המחלה ב־17 מוקדים ובשנת 2023 המחלה אובחנה ב־5 מקומות שונים.
על פי המפה הנ"ל, ניתן לראות כי במהלך השנים, חדירת הנגיף לישראל היתה דרך גבולות ממקומות שונים:
שנה מספר אירועים מקור הנגיף 1989 1 רצועת עזה 2006 3 רצועת עזה 2007 7 רצועת עזה 2012–2013 284 לבנון 2019 17 סוריה 2023 4+1 1 אוניה בדרך מאוסטרליה (בע"ח אחד חשוד) + 4 רצועת עזה 
גורם המחלה:
נגיף (וירוס) D.N.A מקבוצת CAPRI POX VIRUS הדומה במבנהו לנגיפי האבעבועות של כבשים ועזים אולם אינו זהה להם ואין הדבקה הדדית. הנגיף עמיד מאוד לתנאי הסביבה ועלול לשרוד באזורים נגועים במחלה למשך חודשים רבים, בעיקר אם אינו חשוף לשמש. הנגיף פוגע בבקר בלבד.
הפצה:
ההדבקה מתרחשת בעיקר באמצעות חרקים עוקצים, כגון זבובאים מוצצי דם (Stomoxys), המשמשים כמעבירים מכאניים. כמו כן, יתכן והנגיף מועבר מבקר נגוע לבקר אחר גם במגע ישיר, על ידי זהום מזון ומים, בהפרשות או ברוק.
סימנים קליניים:
התחלואה יכולה להגיע עד 95% מהעדר והתמותה בדרך כלל לא עוברת את ה־25%, אם כי באירועי 2012–2013 נראתה תמותה גבוהה מזו, בייחוד בעדרים קטנים.
תקופת הדגירה של המחלה היא 2–5 שבועות. בשלב הראשוני של המחלה עלולים להופיע חום של 41–41.5°C הנמשך מספר ימים, ריור מוגבר, הפרשות מהעיניים ומהאף, אפטיה, חוסר תאבון, הפרעות נשימה, ירידה דרמטית בתנובת החלב (עד 0), הפלות, קשרי לימפה מוגדלים, בצקת בגפיים ובאזורים אחרים וצליעות.
הסימן המובהק ביותר הוא הופעתן של קיטריות (NODULES) על פני אזורים נרחבים של העור. הקטריות הן תפיחות קשות בתוך העור שקוטרן נע בין 0.5 עד 7 ס"מ. חלק מהקטריות יכול להתמזג לקטעי עור מעובים ונרחבים. מהלך ההחלמה איטי. אם הפרה שורדת, הקטריות נעלמות תוך מספר שבועות, נוצר נמק ובסוף התהליך נוצרת צלקת. במידה והקטריות מזדהמות הן עלולות להפוך למורסות מוגלתיות. כאמור, המחלה יכולה להוביל לתמותה.
אבחון:
האבחון מתבצע על פי סימנים קליניים (בעיקר על פי המצאות הקטריות האופייניות), מיקרוסקופ אלקטרוני, PCR, היסטופתלוגיה, אימונוהיסטוכימיה ואליזה. בידוד הנגיף בתרבית תאים נמשך זמן רב ומאפשר את הגדרתו המדויקת. הדגימה המתאימה ביותר היא קטרית או ביופסיה של קטרית – אותה יש לשלוח בהקפאה או בקירור למכון הווטרינרי.
אבחנה מבדלת:
אלרגיה
Pseudo Lumpy Skin Disease (BHV2)
פטרת דרמטופילוזיס
טיפול:
כבכל המחלות הנגיפיות אין טיפול ספציפי, הטיפול הוא תומך, למניעת זיהומים משניים ולהקלה על כאבים ומתן משתנים במקרה וקיימות בצקות.
נזקים כלכליים:
הנזקים מתבטאים בפגיעה קשה בפוריות, בייצור החלב ובתמותה.
מניעה:
אמצעי המניעה המועילים הם חיסון, ריסוס, וטיפולים אחרים להקטנת מספר החרקים העוקצים.
קיימת חובה לחסן את הבקר כנגד המחלה בחיסונים המאושרים. על ביצוע החיסון יש לדווח ללשכה הווטרינרית הרלוונטית. מומלץ לרסס את הבקר באחד החומרים המורשים (ראה אתר אינטרנט של השירותים הווטרינרים: https://www.gov.il/he/pages/tahshorim-chimim-21-05-2023).
הוטלו הגבלות על תנועת הבקר באזור שני המוקדים האמורים, עד לבירור סופי ועל מנת שהמחלה לא תתפשט.
ערנות ודווח של המגדלים והרופאים המטפלים לשירותים הווטרינריים הינם חובה ובעלי חשיבות גבוהה ביותר. עם כל חשד למחלה יש להודיע מיידית ללשכה הווטרינרית הרלוונטית.
