בראיון עם רם סביר, מנהל רפת נטופה, הוא מספר על המרוץ האין סופי אחר ההתייעלות והעלאת הרווחיות ברפת גדולה, המונה כ־2,000 פרות (כולל עגלות) * כיצד מסייעת הבינה המלאכותית היום בניתוח אלפי הנתונים שמציפים את הרפתן? כיצד לתזמן את ההמלטות לטובתך, בזרמה ממוינת או זרמת בשר ולמה חשוב שהרפת תייצר את המזון שלה בעצמה
בדרך לרפת נטופה הנוף מרהיב, הררי וגלילי. הרפת השוכנת בבית רימון, שעל הר טורעאן, המשקיף על כל בקעת נטופה, המחולקת ריבועים, ריבועיים של שדות חקלאים, רובן משפחתיות וחלקן שיתופיות. את פניי מקבל רם סביר (49), מנהל הרפת, לכוס קפה שחור מהביל אחרי חליבת בוקר.
רם, חבר קיבוץ רמת השופט, החליף לפני כארבע שנים את מוטי רחמים, שהיום מנהל ברפת רמת דוד. לרם ניסיון רב בניהול רפתות ועבודה ברפת. לפני כן ניהל סביר את הרפת בקיבוץ גלעד, אחר כך ניהל כשבע שנים את הרפת בקיבוץ שלו, רמת השופט ואז מונה למנהל רפת נטופה. רם נשוי לנירית ואב לארבעה ילדים: נבו (20) הבכור, הוא חייל המשרת כלוחם וגם רפתן; יואב (18) שלפני גיוס, הוא גם רפתן – והבנות יהלי בת 14 וקרני בת ה־8. סביר הוא דור שלישי לחקלאים ברמת השופט וסבו וסבתו היו ממייסדי הקיבוץ.
רם סביר: "בעצם, אני מגיל הנעורים, מכיתה ח', אני עובד ברפת. כבר בכיתה ט' הייתי המאביס של הרפת. כנער עבדתי אחר הצהרים ובשבתות והייתי אחראי משמרת. היינו מסיימים בית ספר בצהרים והולכים לעבוד בענפים השונים של הקיבוץ. גם בסופי שבוע היינו עובדים. הייתי עובד על הטרקטורים ומאביס ומאוחר יותר הייתי במשך שנים אחראי בריאות ברפת, כך היה אז.
"בהמשך יצאתי ללימודים והשלמתי שני תארים במכללה האקדמית של רופין, תואר במנהל עסקים ותואר בייעוץ ארגוני. התחום של ניהול ארגונים ותמיכה בהם תמיד היה חזק אצלי. במקביל למדתי בפקולטה לחקלאות ברחובות, יש לי את כל הרקע האקדמי לניהול הרפת. בפקולטה עשיתי שורה של קורסים איכותיים על הרפת. זאת תמיכה שמאוד עוזרת ומאוד מאוד חשוב לשמר אותה. גל מלימודי חוץ באמת מחזיקה את זה בשיניים ואני אף הוצאתי לשם חבר'ה לקורסים. גם המפגש עם הרפתנים האחרים בקורסים מוסיף המון, אתה נפגש עם עוד רפתנים ואתם מחליפים מידע מניסיון".
רפת נטופה היא רפת משותפת לקיבוצים בית רימון, אשדות יעקב וגשר, שותפות ותיקה שהחלה לפני 25 שנה. ברפת 1,050 פרות ועוד 950 עגלות, כ־2,000 בעלי חיים. לרפת נטופה מכסת חלב של 12,100 מיליון ליטר בשנה. "אנחנו סוף סוף, בשנתיים האחרונות, מצליחים לחרוג מן המכסה", מוסיף סביר, "אחרי שנים שלא ביצענו זאת. נכון שעכשיו הורידו את המחיר לחריגה ב' (75%) אבל עדיין משתלם בתנאים האלה לעשות חריגה. אי ביצוע החרידה בעבר היה בעיקר בגלל מחסור בבעלי חיים, עד לפני שלוש שנים היה מחסור, אבל הגדלנו לאט לאט את הרפת, גם תוך שליטה בהוצאה של הפרות וגם בהקפדה על בריאות העדר, שהשקענו בה המון".
"יש לנו היום שני סככות צינון. האחת במתחם המתנה לפני חליבה ויש לנו עוד חצר צינון ייעודית, שמיועדת רק לצינון. בעצם מ־4 בבוקר עד חצות הצינון עובד פה כמעט נון-סטופ. שלוש חליבות ועוד שני צינונים בין לבין חליבות"
רפת נטופה היא רפת ענקית בשטחה ומחולקת לתשע קבוצות חליבה – ארבע בסככות מרחביות וחמש מהן בסככות כוללות (מדרך). חולבים שלוש פעמים ביום במכון צח"מ (אפימילק) – קרוסלה די חדשה עם 60 עמדות, שהוקמה לפני ארבע שנים.
"הרפת מאוד מאוד השתנתה במבנה שלה ובצורה שלה, כמו שקרה ברפתות רבות בארץ", אומר סביר. "יש לנו מרכז מזון ואנחנו מכינים מזון בעצמנו. אנחנו קונים מכל מיני מקומות, בעיקר מחקלאים פה בבקעת נטופה, מציפורי למשל. הבקעה מייצרת בעיקר תחמיצים בדו-גידול, גם תחמיץ חיטה וגם תחמיץ תירס על אותן חלקות".
סינכרונים עצמאיים
"הצוות שלנו מחולק לשליש עובדים זרים (תאילנדים) ושני שליש עובדים מקומיים ישראליים, שחלקם בני מיעוטים וחלקם יהודים. מוטי אלדר, מבית רימון, הוא מנהל התפעול של הרפת, יש לנו את דובהל'ה וייס, שהוא מנהל העדר, שעד לפני שנתיים לא היה בענף הרפת, אבל עסק בבעלי חיים. הוא החליט שהוא רוצה ללמוד את תחום הרפת ולמד אותו בצורה פנטסטית. הוא ממש על זה ומנהל את העדר בכל התחומים של הבריאות".
תוכל לפרט.
"אנחנו עושים פה את כל הטיפול בבעלי חיים במה שקוראים היום השיטה האמריקאית. בגדול, זאת שיטת גידול עם מינימום הפרעה לפרות. בעבר היינו סוגרים 100% מהפרות ל־100% אפשרויות הבדיקה שלנו והיו לנו המון ביקורי רופאים ומאז צמצמנו אותם לחלוטין. אנחנו בעצם מטפלים עצמאית בחלק גדול מהפרות שלנו, כשאנחנו מאתרים שמשהו לא בסדר, ורק בטיפולים שלא הצלחנו לפתור מוגשות קריאות לרופא.
"כך למשל נושא של פוריות בכלל לא מגיע לטיפול של רופא אלא מטופל באמצעות סינכרונים, אנחנו מסנכרנים בעצמנו את הביוצים של הפרות. תחום ההזרעה מבוצע אמנם על ידי שיאון ופריון, אבל להביא את הפרה לדרישה או לביוץ אנחנו עושים עצמאית. אנחנו עובדים בשיטה הזאת בערך שנה והתוצאות הן חבל על הזמן, בריאות העדר השתפרה מאוד. זה מאפשר לנו להגדיל את העדר, להריץ אותו מהר יותר להריון, מקצר את המרווח בין ההמלטות – וכל זה מוסיף לפרה הרבה בריאות. תחלובות ארוכות בפרות גורמות להשמנה, תופעה שלילית מאוד שמשפיעה קשות על בריאות הפרה, כפי שזה משפיע לרעה על בני אדם. ההשמנה פוגעת קשות ביצרנות הפרה ובשרידות שלה בעדר."
"אנחנו מאוד מאוד יעילים ואנחנו כל הזמן לומדים דברים חדשים אבל אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממציאים את עצמנו כל הזמן מחדש. יש הרבה גופים פה שצריכים לעבור ריענון או שדרוג. ההתנהלות שלהם מתאימה לשנים עברו והזמנים משתנים"
"היום כל נושא שרידות הפרה הוא נושא מאוד חם ועומד על הפרק. פרה ששורדת עוד חצי תחלובה או עוד תחלובה היא הפרה הכי רווחית שיכולה להיות. אתה לא צריך להחזיק בעל חיים כדי שיבוא אחר ויחליף אותו, ששם העלויות המאוד גדולות. ככל שתצליח לגרום לפרה לשרוד בעדר, אז הרווחיות תעלה. אנחנו רוצים פרות בריאות ששורדות יותר בעדר".
אפרופו בריאות, נכנסתם לעסקי הצינון האוטומטי, שמאוד מדוברים ומיושמים היום ברפתות?
"בנושא הצינון בסככות עוד לא התחלנו, כנראה שכבר השנה נבצע את השלב הראשון. כפי שאמרתי, חצי מהרפת בכלל בסככות מרחביות אז כרגע לא רלבנטי. ודאי שצינון אוטומטי בסככה פותר אותך משינוע הפרות לצינון, זה בוודאי יתרון גדול. יש לנו היום שני סככות צינון. האחת במתחם המתנה לפני חליבה והשניה היא חצר ייעודית אך ורק לצינון. בעצם מארבע בבוקר עד 12 בלילה הצינון עובד פה כמעט נון-סטופ. שלוש חליבות ועוד שני צינונים בין לבין חליבות, בין בוקר לצהרים ובין צהרים לערב.
"בלילה אנחנו נותנים לפרות לנוח. יש כאלה שמצננים גם בלילה אבל לפי כל הגרפים שאנחנו רואים, החום פה בלילה לא מצדיק עוד צינון, כי לצינונים יש גם חסרונות. אני חסיד של צינון טוב אבל היכן שאין בזה צורך ואפשר לתת לפרה לנוח ולעובדים לנוח – אפשר לוותר. הטמפרטורות על ההר בלילה לא מצדיקות צינון לילה".
ביקרתי ברפת שהתקנת הצינון האוטומטי הביאה להחלטה על מעבר לשתי חליבות ביום. מה דעתך?
"כדי להגיע למצב שאתה מחליט על שתי חליבות ביום, צריך להיות לך עדר שבנוי בצורה מסוימת. אם אתה מגיע הכי קרוב בזמן להמלטה למשל. השנה היא שנה עם מדיניות מאוד מצמצמת בחריגה. בשנה הבאה יכולה להיות מדיניות יותר מרחיבה ואתה תרצה לייצר יותר חלב.
"אפשר גם לעלות לארבע חליבות, זה גם יעלה טיפ-טיפה את התנובות, אבל מצאו שהמצב האופטימאלי הוא בשלוש חליבות. רפת עם תנובה מאוד גבוהה יכולה להרשות לעצמה לרדת לשתי חליבות – היא תחסוך הרבה כסף בכוח אדם, בחליבות ובשרידות הפרה. פרה שהולכת שלוש פעמים ביום למכון – זה מוריד מהבריאות שלה! אבל עוד פעם, יש כאן כל כך הרבה גורמים שצריך לשקול, כך שברפת אחת זה יכול להתאים וברפת אחרת זה יכול שלא להתאים".
נכון לומר שהצינון האוטומטי, מלבד התנובה משפיע גם על בריאות ופוריות הפרה?
"הרפת מאוד מאוד השתנתה בגישה אל בעלי החיים בשנים האחרונות. אנחנו עושים היום הרבה מאוד פעולות בצורה שונה, ואנחנו נוטים לשייך שינוי לגורם כזה או אחר – אבל אני טוען שהמקור לשינויים הוא רב-גורמי. עשית פעולה כזאת וזה עזר כך – עשית פעולה נוספת, זה עזר כך – אז כנראה שהשילוב של שני הדברים ביחד, עם עוד כמה דברים, משפיע על נושא בריאות ופוריות הפרה. אבל לבוא ולהטיל את כל כובד הדברים על פעולה מסוימת זה לא נכון".
אינפלציה בנתונים
"אתה צריך לקנות חומרי גלם שטובים לך לרפת ולייצר את המזון בעצמך. ולא לצפות שמצד אחד תיכנס משאית של אוכל לפרות ומצד שני יוצאת המשאית של תנובה עם החלב וזהו – אתה את שלך עשית – זה לא עובד ככה, זה לא כלכלי"
בעידן המודרני, שבו צוידו החולבות שלנו בחגורות נושאות חיישנים, הפכה הרפת הישראלית לבמה דיגיטאלית, שבה מוצגים בפני מנהל הרפת הנתונים האישיים של כל פרה – כמה חלב היא מייצרת, הנתונים הפיזיים שלה כשהיא בסככה ובחליבה ועוד ועוד. הכל מתועד ומדוד, השאלה מה עושים עם כל הנתונים?
רם סביר: "אני רוצה להתייחס לכל הנושא של ניתוח נתונים ברפת. הרפת כפי שאמרתי השתנתה מאוד. יש לנו היום אפשרות לעבוד עם זרמה ממוינת ועם אחוזים הרבה יותר גבוהים של פרי בשר. זרמת בשר באה לממן חלק מהעלות העודפת שיש לפרי זרמה ממוינת. היום אנחנו כמעט לא עושים מניפולציות על בעלי חיים בלדחות או להקדים אותם בהזרעה. פשוט בתקופות מסוימות, שם אנחנו רוצים מעט המלטות, אנחנו גורמים שיהיו מעט בעלי חיים שיבואו להזרעה.
"בתקופה שבה אנחנו רוצים המון המון עגלות, לדוגמא כדי לייצר חלב בקיץ, אנחנו דואגים להזריע בתקופה הרלבנטית. עוד פעם, חשוב לזכור שמדובר בתכנון של שנתיים קדימה. ברגע שאנחנו מתכננים להביא כמות גדולה של עגלות, אנחנו נביא כמות גדולה של זרמה ממוינת. אנחנו יודעים להביא עגלות שהפרות ימליטו לתאריכים מסוימים, ובתקופה אחרת, כשאנחנו רוצים מיעוט של עגלות פשוט דואגים שהאמהות יוזרעו בפרי בשר. כך אין לנו צורך לגדל עגלות כשאנחנו בתקופה לא טובה של המלטות. חלק גדול מהרפתות בארץ כבר עובד בשיטה הזאת. זה מביא לאופטימיזציה ולעבודה יותר מדויקת ברפת. המצב הזה גורם לכך שיש לנו המון המון נתונים – הרבה יותר ממה שהיה לנו בעבר ואת הנתונים האלה צריך לנתח. היום יש אמצעים מאוד טובים, בעיקר בבינה מלאכותית (AI) של הנתונים האלה ממה שהיה בעבר.
"חלק גדול מהרפתות בארץ כבר עובד בשיטה הזאת. זה מביא לאופטימיזציה ולעבודה יותר מדויקת ברפת. המצב הזה גורם לכך שיש לנו המון המון נתונים – הרבה יותר ממה שהיה לנו בעבר ואת הנתונים האלה צריך לנתח. היום יש אמצעים מאוד טובים, בעיקר בבינה מלאכותית (AI) של הנתונים האלה ממה שהיה בעבר.
"בעבר היה עליך להוציא כל מיני דוחות מהתוכנות, לנתח אותם – לשים אותם בכל מיני אקסלים ולחשב את הצעד הבא. היום אתה זורק דוח כזה ל־AI (Gemini או Claude) והוא מפיק לך מייד תוצאה של מה שעשית. הרפת בדומה ל־NBA, מאופיינת היוום בהמון סטטיסטיקות, שאותם אנחנו מנתחים. לצערי הרב, המנגנונים הישנים שעבדנו איתם לא תמיד מדביקים את הקצב היוום, הקצב המהיר של עבודה מול הרבה נתונים.
"הרפת הישראלית רצה מאוד מאוד מהר ומתקדמת. הגענו למצב שהאמצעים שלנו מאפשרים לנתח את הנתונים קדימה. לבצע ניתוח ברטרוספקטיבה זה קל מאוד, אבל אנחנו רוצים לנתח את הנתונים קדימה, כדי לדעת מראש מה לעשות. נניח, אם נכניס את הנתונים של פרה מסוימת למערכת, הבינה המלאכותית תתפקד בשיטת 'למידת מכונה' (machine learning) ותדע להפיק תוצאה מניתוח הנתונים (נתונים אישיים כמו פרה שהתייבשה, התעברה בככה וככה ימים, היסטוריית המלטות ועוד), ולבסוף להגיע למסקנה לפיה את הפרה הזאת לא כדאי לך להזריע; או שעם הפרה הזאת כדאי לך להמתין בהזרעה ולהזריע אותה בימים מאוחרים יותר; או שאת הפרה הזאת, להיפך, דווקא תקדים להזריע".
אם יש לך פרה שנתוני ייצור החלב שלה מעולים, האם גם הבת שלה תצטיין כמוה?
"קודם כל לבת יש את הנתונים הגנטיים של האמא, אבל אנחנו גם משדכים לה פר ממוין חדש וכבר יש לנו בנתונים את העסק הזה. השאלה היא מה לעשות אם הפרה ברגע שהיא ממליטה? אנחנו צריכים לקבל החלטה, האם הפרה הזאת הולכת להזרעה בזרמה ממוינת? בזרמה רגילה? בזרמת בשר? האם לדחות את הזרעת הפרה בימי המנוחה שלה או לא לדחות את ההזרעה?
"ברמה של רפת קטנה אתה יכול לקבל החלטות כאלו ואחרות על פרות בעצמך, אבל ברפת גדולה של 2,000 פרות אתה צריך שיצאו לך דוחות מסודרים לגבי מה לעשות עם כל קבוצה של פרות, והמערכות האלה כבר קיימות על השולחן, ולצערי זה לא מתפתח מספיק טוב בגופים שאנחנו הבעלים שלהם. אלה הם גופים שיש להם הרבה זכויות אבל המציאות משתנה ודרכי הפעולה שלנו למצבים שונים משתנות. חלק גדול מדברים שעשינו בעבר מתברר היום שהם לא תמיד היו נכונים, אפילו עשו נזקים מסוימים"…
מה למשל?
"למשל בעבר היינו בודקים כל פרה אחרי המלטה. כל פרה הייתה מקבלת ביקור רופא אחרי המלטה. אין בזה צורך אמיתי. המערכות היום יודעות לנטר את הפרות שהן לא בריאות, ובפרות האלה אפשר לטפל טיפול פרטני. לטפל בחולות באופן עצמאי או להביא רופא שיבדוק אותן. אם יש פרה-שתיים חולות – לא צריך להביא עוד מאה. אל תגיד אני אבדוק את כל הפרות ואגלה ביניהם את החולות, אלא היוום אני רוצה שהמערכות יאתרו אותן.
"דבר נוסף, ורוב הרפתות בישראל כבר עברו לשם – זה בדיקות הריון בחלב. פעם היינו קושרים עשרות של פרות, הרופא היה מגיע, מכניס יד ובודק אם הן מעוברות. היום אני שם שורה של מבחנות לחולבים. שם להם קוד, הם מוציאים זרזיף של חלב למבחנה, שולחים אותה למעבדה ומקבלים תוצאה. הפרה אפילו לא יודעת שבדקנו אותה להריון, והכי חשוב – לא קשרנו אותה, ולא הצקנו ולא הפרענו לה. זו רווחת פרה משמעותית. פרה בריאה שלא מחזיקים אותה בכוח ולא נלחצת".
להישאר ערניים
במהלך תקופת המאבק ברפורמה, החל מדצמבר 2025, מה עבר לך בראש?
"לי יש מחלוקת בנושא עם קברניטי הענף. הם טוענים שחלק גדול מהפעולות שעשינו גרמו לזה שהרפורמה ירדה מהפרק, אבל לצערי הרפורמה נפלה מסיבות שלא ממש קשורות בנו. היתה מלחמה עם אירן ולממשלה היו דברים יותר חשובים להתעסק איתם. לצערי, אני חושב שהרפורמה הזאת עוד תתפוש אותנו בפינה בעתיד והיא לא ירדה מהשולחן.
"הסיטואציה שאירעה היא שלמזלנו היו להם דברים יותר חשובים לטפל בהם, והקצת חגיגות שעשינו בענף להערכתי היו מוקדמות מידי. זה לא אומר שלא צריך להמשיך להיאבק ולהציג את עמדתנו, אבל הממשלה הדורסנית שיש לנו לא סופרת את החקלאים. זה לא רק בתחום הרפת. אנחנו אולי ענף מוביל בתחום החקלאות, אבל המדיניות הזאת, שדווקא מגיעה מאנשים של הציונות דתית, שמתגאה בקרבה לקרקע ולחקלאות הפתיעה אותי. הם כנראה מונעים ממניעים אחרים ואינטרסים שלא תמיד גלויים לעין.
אני חושב שאחיזה בקרקע וטיפוח חקלאות ציונית חשובים מאוד. אנחנו מדינת אי ולא בטוח שבזמן מלחמה נקבל אספקה של כל מוצרי היסוד ממדינות אחרות. יש מוצרי יסוד שהמדינה חייבת לשמור על הייצור המקומי שלהם. אנחנו רואים את זה בהמון תחומים, וגם בתחום המזון והחקלאות חייבים לדאוג שיהיה ייצור מקומי ולתמוך בו. לקנות חלב פולני זו חכמה קטנה מאוד, הרי הרפתן הפולני מסובסד על ידי האיחוד האירופאי. הוא מייצר חלב 7 ימים בשבוע כל השנה והמחלבה בפולין מייצרת גם 24/7. עלינו מטילים המון מגבלות שלא מוטלות עליהם. למשל, חיידקים ותאים סומטיים לא נבדקים שם והרגולציה בארץ הרבה יותר נוקשה. בשנה שעברה ראינו מה קרה כשמחלת הפה והטלפיים פרצה בגרמניה – כל עודפי החלב הפולני הלכו לגרמניה.
"יש לנו עוד מעט בחירות והם תהיינה גורליות גם בתחומים שלנו. אגב, גם במפלגות שהן כביכול תומכות בחקלאות הישראלית עלולים לצוץ כל מיני עיזים. לא דווקא כל מי שאנחנו חושבים שהוא בעדנו יהיה תמיד בעדנו. אנחנו צריכים תמיד להמשיך להפעיל את הלחץ הזה ולהיות מאוד ערניים".
חיסכון בעלויות
"כביקורת פנימית עלינו אני אומר: אנחנו מאוד מאוד יעילים וכל הזמן לומדים דברים חדשים, אבל אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממציאים את עצמנו כל הזמן מחדש", אומר סביר. "יש פה הרבה גופים שצריכים לעבור ריענון או שדרוג. ההתנהלות שלהם מתאימה לשנים עברו והזמנים משתנים. הרפתות מתייעלות כל הזמן, מורידים לנו חצי אחוז ברבעון על התייעלות. בחישוב רב-שנתי זה יוצא הרבה, זה מצטבר, למרות בשנים האחרונות יש לנו שנים יפות מבחינה כלכלית, ולאו דווקא מתחום החלב. כבר שנתיים שהבשר מביא תוצאות מאוד יפות ברפת.
"בגדול, הרפתות גילו שלהביא עוד רווחיות לרפת זה ללקט עוד 10 אג' בבשר, עוד 10 אג' במזון, עוד 10 אג' בחומרים ושירותים והופה, יש כבר 30 אגורות נוספים. זאת אומרת, להפוך את הרפת לרווחית יותר. זו לא נקודה אחת שאתה יכול להצביע עליה – זה רב גורמי. בסוף כל הדברים האלה מביאים יותר כסף לבעלים.
"בזמן המאבק ברפורמה הייתה לנו תוכנית השקעות מוכנה ושמנו אותה על hold. וברגע שהרפורמה נדחתה וירדה מהפרק התחלנו שוב לפעול. השנה בנינו בור תחמיץ מאוד גדול, כי אנחנו מבינים שהרפת שלנו היא רפת שתשרוד ותצטרך להאכיל את בעלי החיים פה ואנחנו צריכים מקום אחסון למזון. במקום לקנות תחמיצים לא בעונה, כדי להשלים את העונה ובעלויות מאוד מאוד גבוהות, בנינו בור תחמיץ ועוד בור תחמיץ. כך אנחנו יכולים להחזיק תקופה די ארוכה או לקנות יותר חומר ובשנה הבאה לקנות פחות.
"מעבר לזאת, רוב ההשקעות של הרפת הן ברווחת בעלי החיים. למשל השלמת אוורור בסככות עגלות שלא היה לנו או טיפול ושיפור בתנאים של בעלי החיים. השקענו גם בשלב מהטיפול בשפכים. אנחנו עובדים עם פתרון של חברת upflow, שמורכב מכמה שלבים. כרגע קנינו את השלב הראשון, הנפה הרוטטת שמסננת את הזבל, ובעתיד יכול להיות שנעבור לפתרון ביולוגי בטיהור אנארובי".
אתה נהנה מהעבודה ברפת?
"כן, אני אוהב לקום כל יום לעבודה ברפת, אבל אני חושב שאנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צריכים כל הזמן להתקדם ולמצוא עוד דברים נוספים כדי להגדיל את הרווחיות. אנחנו צריכים כל הזמן להמציא את עצמנו מחדש ולהתפתח, כי הטכנולוגיות מתפתחות ומתקדמות.
"אנחנו הרי חושבים שאנחנו הכי חכמים בעולם אבל לא תמיד זה נכון. חזרתי לפני חצי שנה מסיור באמריקה. ראיתי שהאמריקאים כשהם מזהים שיש בעיה, הם ובאים ופותרים אותה במיידי וכדאי לנו ללמוד מהם דברים.
"הייתי באריזונה, בלב המדבר. אתה רואה שם רפתות ענק של 5,000 פרות, עם כמה וכמה קרוסלות באותו מתחם. רפתות ענק פתוחות לחלוטין, בלי סככות ובלי שום דבר, פרות ששורדות את השמש. זן הפרות זה בדרך כלל ג'רזי, כי הן יותר עמידות בחום. ברפתות שם, גם באריזונה, הם מגיעים ל־15 אלף ליטר, ופה בודדות הרפתות שמגיעות לזה. הם מדינה גדולה, עם תנאי מספוא טובים והרווחיות שלהם לא גבוהה. הם נהנים כמונו בשנים האחרונות ממחירי בשר טובים וזה מה שמחזיק להם את הראש מעל המים, אבל הם כל הזמן מתייחסים לעצמם כמעצמה, וכשיש בעיה הם הולכים לפתור אותה – בגנטיקה, בתנאי מחיה יותר טובים, בסנכרונים, בתוספי מזון – ממציאים את הגלגל בעצמם".
אז איפה אפשר להשתפר?
"תגיד לי למה פעם ברוב הרפתות בקיבוצים היו מכינים את המזון לפרות בעצמם? למה היום, ברוב הרפתות בעמק יזרעאל, 70% מהן קונות את המזון? לא חשוב ממי אבל אחד ממרכזי המזון מכין להם אוכל לרפת – מדובר בעלויות אסטרונומיות. אין היום יתרון לקיבוץ שרוכש מזון ממרכז מזון, אפילו אם הוא בבעלות חלקית שלו בתאגיד האזורי. במבחן התוצאה זה פשוט לא נכון. אני היום קונה מזון במחירים לא פחות טובים ממה שמילובר קונה. גם רפת מושבית קטנה לא קונה היום חומרי גלם יותר זולים מרפת נטופה. מושבניקים שמחזיקים ברפתות גדולות (יחסית) מייצרים לעצמם את האוכל. הם מבינים שלהיות תלוי במישהו אחר זה יקר והאיכות לא תמיד טובה. אתה צריך לקנות חומרי גלם שטובים לך לרפת ולייצר את המזון בעצמך. ולא לצפות שמצד אחד תיכנס משאית של אוכל לפרות ומצד שני יוצאת המשאית של תנובה עם החלב וזהו זה – אתה את שלך עשית – זה לא עובד ככה, זה לא כלכלי".
