איילת רייך-מיכאלי

אומר עומרי שמיר, מנהל רפת גינוסר, שמפרט את מגוון הסיבות לכך ובעיקר – מערכת הצינון האוטומטית שהותקנה ברפת, שאפשרה לעבור לשתי חליבות, שומרת על בריאות הפרות ואף הביאה לשיפור ההתעברות בעדר ולחיסכון בכוח אדם

מבינה מלאכותית ועד רפואת עדר מדויקת – כיצד יעברו החלטות הקשורות לפוריות מהתאמה לעדר להתאמה לפרה הבודדת בשנים האחרונות שאלנו את עצמנו איזה פרוטוקול פוריות ייתן את התוצאות הטובות ביותר לעדר. העתיד, לעומת זאת,

כלי לזיהוי צליעות מוקדם, ניהול בריאות הטלף, וקביעת מצב גופני רציף מערכת CattleEye, טכנולוגיה חדשנית לניהול בריאות הטלף וקביעה רציפה של המצב הגופני, החלה לפעול בישראל. המערכת פועלת באופן עצמאי ורציף, ומבצעת מדי יום

ד"ר יהושב בן מאיר, המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני המאמר כתוב על בסיס דוח מסכם מחקר ,362-0736 במימון מועצת החלב הקדמה: מאמר זה מסכם את תוצאות

אסף גודו, המכון להנדסת מערכות חקלאיות וביולוגיות; פרופ' אילן הלחמי, המעבדה לחקלאות מדייקת בחיות משק אסף החל את דרכו האקדמית בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, לאחר הלימודים עבד תקופה במפעל בקיבוצו ובהמשך החליט לשלב את

רחלי עבדה כ 30 שנה כמדריכה מקצועית ראשית ומנהלת תחום בשה"מ. במהלך השנים הקימה מחדש עם יוסי רוזנברג ז"ל את מערך הטיפוח בענף והתמחתה במחקרי התנהגות חברתית ובפיתוח טכנולוגיות מדייקות. הדוקטורט שלה עוסק במחקר

משדה בוקר והערבה ועד העמקים, הגליל והגולן- חוקרים, סטודנטים, מהנדסים, מדריכים ואנשי תעשייה מכל רחבי הארץ התכנסו ליומיים (29-30/6) של מפגש מקצועי יוצא דופן בין מדע, טכנולוגיה וחקלאות. למעלה מ־130 משתתפים נחשפו למחקרים ולפיתוחים

*תמונה ראשית: צילום: עדי קפלן, סמנכ"ל התאחדות יצרני החלב במסגרת המפגש הרפתנים נהנו מהרצאות שונות: סיכום המאבק ברפורמת החלב, 100 שנה לרפת הישראלית חדשנות בשירות הרפת- ד"ר שני שיינין, הרופאה הראשית בחקלאית,וד"ר שקד דרוקר

כ 10,000 אורחים הגיעו לאירוע ההיסטורי, בהם כ6,000- עובדי תנובה ובני זוגם, רפתנים וחקלאים *תמונה ראשית: האירוע לציון 100 שנה להיווסדה של תנובה. צילום: מנש כהן ב17- ליוני ציינה תנובה 100 שנים להיווסדה באירוע