נבחרו 20 התמונות שעלו לשלב הגמר של תחרות צילומי החקלאות והטבע "הגלריה החקלאית" של קנט לשנת 2026 העומדת השנה בסימן הצדעה לחקלאים ולחקלאיות ביישובי הספר לאורך גבולות המדינה # כעת הציבור הרחב מוזמן להצביע
לילית ברקת, שורדת שואה בת 87, היא ההוכחה שאף פעם לא מאוחר. בגיל 78 החלה לכתוב בלוג שצבר תאוצה והפך השנה לספר שהוא למעשה מסמך חשוב לדורות הבאים. המסר שלה: "תסתגלו להרגלים ולהלכי רוח
״בישלתי אוכל לחיילים? הבאתי להם קצת ריח ואוכל של אמא?״ אומרת לי אורה חתן, מדליקת המשואה ביום העצמאות, ממושב שתולה, שעל גבול הלבנון • מאז פרוץ המלחמה נותרה אורה האישה היחידה במושב שפונה והמשיכה
האומנית עינת סיני פסטרנק משער העמקים, בת להורים יוצאי איראן, מזדהה עם הנשים באיראן, במיוחד עם הלוחמות האיראניות־כורדיות שנלחמות למען שינוי בחייהן ובארצן. בתערוכה "ציפרלקס", המוצגת בגלריה לאומנות ברמות מנשה, היא מציגה עבודות שמתכתבות
"הערב יורד על הקיבוץ והדשא הגדול מתכסה בשמיכות". עפרה בריל מעין השופט בזיכרונות ממישה, שליווה בכינור את צ'רלי צ'אפלין בשחור לבן, וצבי, מחנך חברת הנוער, שרשם כל סצנה עבור הנערים שנענשו והחמיצו את הסרט
ציוריה של רחל רבינוביץ מקיבוץ דפנה בתערוכתה "יומני עורף", שצוירו בתקופת המלחמה שלאחר 7 באוקטובר, מסנכרנים בין מראות "חוץ" לתחושות פנים ויוצרים צימוד בין הרס וכיליון לבין לבלוב ופריחה מחודשת *תמונה ראשית: רחל רבינוביץ, "סינתזה", 2024,
הוא נולד למשפחה חרדית בנתיבות, גדל בבני-ברק, ובגיל 24 יצא בשאלה. יציאה מטלטלת ומייסרת, שגרמה לשבר גדול לו ולבני משפחתו. בימים אלה הוא מחפש קיבוץ גלילי לעבור אליו. "אני פוגש הרבה קיבוצניקים וכבר מרגיש
מי מבטא שנאה רבה יותר — הטראפיק ברשתות החברתיות או הטראפיק של הקרונית שבבסיס הדילמה הפילוסופית המטרידה? הרשתות החברתיות שינו את העולם. בעת ייסודה של פייסבוק הצהיר מארק צוקרברג שמטרתה היא לאפשר לאנשים למצוא
על אף שנקלטו במודל של הפרדה מבני הקיבוץ, בתוכנית לימודים ועבודה אחרת, ולמרות מתח מתמיד בין השתלבות לדחייה, בין הגעגוע לבית לאימוץ הנרטיב הקיבוצי, המסמכים הרבים מעידים על הכוח העצום והדינאמי שהיה לחניכי חברות
