את שורשי הפלונטר סביב חלופת האגודה (ויתר החלופות), יש לחפש בסוף המילניום הקודם, כשהקיבוצים החליטו לסחור באמא אדמה ב-5.9.2002, שבוע אחרי בג"ץ הקרקעות, כתבתי את המאמר הזה, שתקצירו מובא כאן בשידור חוזר. ספוילר: השוויתי
שרה עברון מקיבוץ סעד, נבחרה לתפקיד מזכ"לית הקיבוץ הדתי. חברי המזכירות המורחבת של הנהגת התנועה בחרה בעברון בשבוע שעבר והביעו אמון כי תדע להוביל את התנועה למחוזות חדשים וטובים. היא אמורה להחליף את המזכ"ל
יעל רון בן-משה מגעתון, החלה בשבוע שעבר למלא את תפקידה כמנכ"לית מפלגת כחול לבן. היא בת ה-42, נשואה ואם ל-3, ניהלה ב-6 השנים האחרונות את אשכול רשויות הגליל המערבי – אשכול הרשויות הראשון בארץ –
בספר זיכרונות של בת קיבוץ חפץ חיים רחל שנרב, מצאתי זיכרון של ילדים שמוצאים חדר עם מזוודות. המזוודות של מייסדי הקיבוץ. החברים ארזו בהן חפצים מבית הוריהם, מזכרות ותכשיטים. הילדים הסקרנים פרצו את המזוודות
את רעיון הקיבוץ השיזורי הגה אליהו רגב (צצה), מקיבוץ ברעם, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהמאבקים בין תומכי השיתוף לתומכי השינוי בקיבוצים היו בעיצומם. הרעיון של רגב היה למנוע קרע בקיבוצים, ולאפשר לכל אחד
אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
כשמאחוריה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ יגור בהן הובילה את השינוי בקיבוץ, הוראת ספרות וניהול בית ספר לנערות בסיכון, החליטה יעל ס"ט רשף לעשות שינוי כיוון ולעסוק במה שהיא אוהבת. בשנים האחרונות היא מנהלת את
בחוברת השינוי של לוחמי הגיטאות נקבע, שהמועד הקובע להקצאת זכויות בדירות החברים הוא פברואר 1999. הקיבוץ אישר את החוברת רק בדצמבר 2001 וקבע שחברים שנפטרו בין לבין, יקבלו פדיון מניית דיור. חברה שנפטרה באוקטובר
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
שופט בית המשפט העליון חנן מלצר קבע באחת מפסיקותיו: "זכות ההפגנה היא זכות יסוד שיש בה כדי לעצב את אופי המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי". בכך הוא קבע, כי אין להציב גבול לחופש ההפגנה מול
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
הצוות לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י היוצא, עדיאל שמרון, פרסם דו"ח, שהתגובות אליו בתנועה הקיבוצית חריפות ברמה שלא היכרנו. "ספר לבן לחיסול הקיבוץ", מגדיר ניר מאיר את הדו"ח. "התפיסה העקרונית של ראשי רמ"י
טרם קם מנהיג בשיעור קומתו, שיהיה מסוגל להתוות את חזון המדינה היהודית דמוקרטית ל-50 השנים הבאות, ולהוביל מהלכים הרי-גורל למען מדינת ישראל והעם היהודי לפני 47 שנים הלך לעולמו דוד בן-גוריון, עד היום הוא
זה התחיל בבית משפט השלום והגיע עד ערעור לבג"ץ. עניינו של חבר קיבוץ כפר הנשיא, שהקיבוץ ניכה מהפנסיה שלו סכום חודשי שהעביר לו הביטוח הלאומי בגרמניה חמש שנים של התדיינויות. שלוש ערכאות שונות. שני
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את ערעורו של חבר קיבוץ איל, ואישר את תביעת הקיבוץ לסלק את ידו של החבר מבית המגורים שלו בקיבוץ. כחמש שנים לאחר שהתקבל החבר לחברות, הוקצה לו ולאשתו בית
לפני חמש שנים, בגיל 35, עשה צדוק דורלכר משדה אליהו סיבוב פרסה. לאחר שסיים לימודי משפטים ומנהל עסקים, התמחה במשרד גדול ועבד כעו"ד בתחום הנדל"ן, הוא חש ש"זה לא זה". ובלשונו: "גדלתי בקיבוץ