הנושא שבכותרת מופיע מעת לעת בעיתונות החקלאית ואף בתקשורת הכללית ומלווה לרוב בביקורת כלפי משרד החקלאות והממשלה שלא עושים די בנושא, וכוללת לרוב התרעה שהירידה במספר הבנים הממשיכים מקרב את סופה של החקלאות בישראל,
מאור לוי הוא חקלאי צעיר, מוערך ומוביל. מאור מוביל בתוצאות ובתפיסה שונה, מערכתית – ביולוגית המוכיחה עצמה בכל עונה מחדש. מאור מנהל, מזה כ-10 שנים בהצלחה רבה, את מטעי הרימונים והחוחובה של "גד"ש שקמה"
אביב אשר1, רעות דגן1, שמואל גלילי2, אבי סלמון3 וליאור רובינוביץ'1* 1 מכון המחקר מיגל – מו"פ צפון; 2 המחלקה לגד"ש וירקות, המכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי; 3 המחלקה לכלכלת הייצור, שירות ההדרכה והמקצוע,
במקביל לראיון החודש עם החקלאי מאור לוי המופיע במרחק עלעול קצר בעיתון, והעיסוק בחיפוי צמחי של עשבייה, בחרתי לרענן את המושגים הבסיסיים וההכרחיים באימוץ שיטות לשימור וטיוב קרקע המתבססות על גידול וניהול עשבייה בחלקות
תצוגת זני שטח פתוח של חברת זרעים גדרה – סינג'נטה. באירוע הוצגו זנים מסחריים וזני ניסיונות מגידולי הכרוב, הכרובית, הברוקולי החסה והקישוא שטופחו בחברה לאחרונה נערכה בשטחים החקלאיים של מושב חצב, תצוגת זני שטח
"הפרי של הזן לנסור חזק, עם צבע יפה, בעל מוצקות וראוי לשיווק" לפני כשש שנים התגלה בחלקות העגבניות בישראל וירוס הטובמו. הוירוס שאינו מסוכן לאדם, אך שובר את עמידותם של זני העגבניות המסחריים, פוגע
עופר ערמוני מחזיק במותג LevantOliveOil המתמחה בבלנדים (תערובות) מיוחדים של שמני זית עופר ערמוני, איך נראה יום החקלאות שלך? יום העבודה של חקלאי, כך אני מאמין, תמיד חייב להתחיל מוקדם. צריך לאהוב את הבוקר,
רמי לוי נחשב אחד מגדולי אנשי העסקים של ישראל. מנכ"ל ובעלים של רשת "רמי לוי שיווק השקמה", בעלים של רשת בתי הקפה "קופיקס", בעלים של מפעילת סלולר ובעלים של חברת התעופה "ישראייר". והכל עשה
ארבה הוא תופעה בה חגבים ממינים מסוימים משנים את מראם ואת התנהגותם בתנאי צפיפות והם יוצרים נחילים עצומים. הנחילים מכילים מיליוני ואף מיליארדי פרטים, משתרעים על פני אלפי דונמים ונעים בתעופה עשרות קילומטרים מדי
"יש לנו 10 דונם פעילים ועכשיו מבנה נוסף של 6 דונם בהקמה מתקדמת. אנחנו מגדלים את כל סוגי הירוקים: זנים שונים של חסות, פקצ'וי, גרגר נחלים, סוככיים (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר), נענע, רוקט ועוד" בשיטוטיי
משתלת דבורי-אור שבכפר חיים, אחת ממשתלות הסובטרופיים הראשונות בארץ, נוסדה על ידי מאירה וארתור דבורי ב-1946 ומאז עברה תהפוכות רבות. עמוס וברכה אור, ממשיכים ליישם מדי יום את הידע בשתלנות שלמדו מהוריה של ברכה
לימודי קיימות ושינויי אקלים, מחלות, רעב, שיטפונות, בצורת, גלי חום וסופות – אלו מקצת מתופעות שינויי אקלים שהאנושות חווה בשנים האחרונות. כמענה לכל אלו ועוד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מקימה בית ספר לקיימות ושינויי אקלים.
מבוא גידול אוכמניות (Blueberry) הינו בעל חשיבות כלכלית גדולה בארצות המפותחות, בעיקר באירופה וצפון אמריקה. בארה"ב ערך השוק של הפרי הטרי הוערך בכ- 850 מיליון דולר בשנת 2012 ובמזרח קנדה בכ- 56 מיליון דולר
החברה מבצעת עריכה גנטית והנדסה גנטית של צמחים. פלנטארק פיתחה פלטפורמה ייחודית, מוגנת בפטנט, המסוגלת לגלות גנים שיגבירו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים בתנאי סביבה קשים אם עוד לא שמעתם עליה, אז כדאי
בכל תחום בחיים צריך לעיתים טיפ-טיפת מזל. איתרע מזלו של החקלאי אדוארד קוברסקי כאשר לפני חמש שנים שלושה מהעובדים הזרים שלו נטשו את שטחי גידול המלפפון-בייבי ומכיוון שהיה בשיא הקטיף, נעזר בחקלאי אחר שהעמיד
לחג הפסח הבא עלינו לטובה (ובתקווה שמגפת הקורונה תלך ותפחת ואט-אט אולי תתחיל להיעלם) יש כמה שמות – פסח, חג החירות, חג האביב – המייצגים היבטים שונים, דתיים, לאומיים וחקלאיים. חג הפסח מקפל בתוכו
חג הפסח השנה מסמן לנו באותות ובמופתים יותר מתמיד את היציאה לחירות. השנה נכנס עם ישראל למטבח, הקפיד על קניית מוצרים כחול לבן ובאופן מוזר למרות הריחוק החברתי, היו רגעים בהם הרגשנו קרובים מתמיד.
חקלאות בת קיימא היא חקלאות ששואפת למזער את "טביעת הרגל הפחמנית" שלה, כלומר למזער את השפעות החקלאות על הסביבה. במאמר הקודם הצגתי שני עקרונות מרכזיים בחקלאות בת קיימא לצמצום "טביעת הרגל הפחמנית", באמצעות קיבוע
חברת "חקלאי גרנות" מגדלת ומשווקת בין 30% ל-40% ממכירות האבוקדו בשוק המקומי וביצוא. החברה מפעילה את בית האריזה הגדול בישראל שבעונה רגילה עוברים בו בין 35,000 – 40,000 טון אבוקדו, כ-70% ליצוא. ראיון עם
כותב המאמר, לאו וינר, גרנות אבוקדו מבוא בטמפרטורות הקרקע השוררות בארץ בחודשי הקיץ, מתרחשים תהליכי ניטריפיקציה, ולכן החנקן שנמצא בבית השורשים בחודשי הפעילות של השורש מורכב ברובו מחנקה, המחלחלת לעומק האדמה, מגיעה אל מי
רקע לביוסטימיולנטים כממריצי גידול MARSCHNER REVIEW 2014)) Patrick du Jardin 2015)) בעשור האחרון מתרחב השימוש בביוסטימיולנטים כתוספים לדישון לצורך השגת יבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר. הביוסטימיולנטים מוגדרים כחומרים ממריצי צימוח (מעודדי צימוח) ממקור
מבוא בשנות החמישים החל גידול המסחרי הנרחב של האבוקדו בישראל, באותן שנים מספר מיני מזיקים המשמעותיים היה קטן ופגיעתם מוגבלת (1). במהלך הזמן אמצו מיני מזיקים חדשים את מרחב האבוקדו החדש, חלקם, מינים מקומיים
רבות דובר על הפריצה הגדולה של האבוקדו, שכבש בשנים האחרונות גם את שווקי מזרח אסיה, כשהוא רכוב על גבי הטרנד הבריאותי המכיר בו כסופר פוד. ולכן, לא מפתיע, שמול הביקוש הגואה ל"זהב הירוק", הגדלת
