היש לחייב קיבוץ, שהגיש תביעה, להפקיד ערובה כספית מחשש שלא יוכל לשלם לנתבע את הוצאות המשפט, במקרה בו יפסיד הקיבוץ בתביעה? השופטת רביע ג'באלי, בנסיבות המקרה של הקיבוץ שלגביו היא פסקה, השיבה בחיוב.
קיבוץ יכול למנוע מחבר שאינו מפריש לפנסיה קבלת רווחים כאשר הקיבוץ המתחדש מחייב את חבריו להפריש כספים לפנסיה באופן עצמאי, והקיבוץ מוודא זאת, הוא רשאי לחלק רווחים, ואינו חייב לייחד מקורות לאספקת צרכי החברים
זוג חברים יצא אצלנו בקיבוץ (המתחדש) ל"שנת חופש", לפני כשנתיים. לא ידוע אימתי ישובו. הבית שלהם עומד ריק. הם 'מתעקשים' להצביע באסיפות (קלפי דיגיטלית), והמזכירות אינה עושה דבר בעניין. מה המשמעות של 'שנת חופש'
בקיבוץ שיתופי, כאשר הילדים הקטינים נמצאים "במשמורת משותפת" של הוריהם שהתגרשו, ושני ההורים נהנים מתקציבים דומים, ומקבלים "תקציבי ילדים" זהים – אין הצדקה לחייב את האב בתשלום מזונות לילדיו הקטינים. כך פסקה השופטת יפעת
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשותיהן של קבוצת כנרת ו"מחצבות כנרת", באמצעות עו"ד יהודה טוניק, להמשיך בהפעלת המחצבה בפוריה. לטענת כנרת הם קיבלו בעבר היתר להמשיך לחצוב במחצבה לתקופה מוגבלת עד תום עתודות
שאלה: היכולים חבר או חברת קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית, לקבל שיוך של מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית המגורים המקורי שיועד לשיוך לבני הזוג יחדיו) ? תשובה: השאלה של השואל
שואל חבר ותיק מאחד הקיבוצים: הקימו אצלנו בקיבוץ קרן מילואים מיוחדת להבטחת זכויות חברים ותיקים, המוגדרים בתקנון הקרן: "החברים הנהנים". אנחנו רוצים לוודא שבהנהלת הקרן יהיו לפחות שני נציגים של "החברים הנהנים", שייבחרו רק
יורשי חבר בקיבוץ אורים תובעים את זכויותיו של אביהם שנפטר בית משפט השלום בבאר שבע דחה את בקשת קיבוץ אורים לדחות על הסף תביעה שהגישו ילדיו של חבר קיבוץ, שהלך לעולמו באוק' 2013. האב
שאלה: בוצע אצלנו בקיבוץ מהלך של שיוך דירות, ואנו ממתינים כעת לשלב הסופי של רישום הזכויות ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י). אנחנו מתלבטים אם למכור את הדירה (הישנה) ששוייכה לנו למי שרוצה להתקבל לקיבוץ, ולבנות
חבר מעברות, נכה צה"ל, תובע 'זכות הורשה' לביתו בקיבוץ השיתופי החלטה טכנית הנוגעת לסמכות הערכאה השיפוטית הנכונה בה יש לברר תביעה של חבר כנגד קיבוצו, ואשר "העבירה את התיק" מבית המשפט המחוזי בחיפה אל
צַבָּע נפל מפיגום עליו עבד באתר בנייה (שכונת 'הדבורים') בקיבוץ גלעד, נחבל, ניזוק ונקבעה לו נכות תפקודית בשיעור גבוה. הצַבָּע-התובע הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה לפיצויים בגין נזקיו כנגד הקיבוץ, וכן נגד החברה
העליון: אין צורך בהסכמה פה אחד לאישור מודל של "קיבוץ שיזורי" וגם קצת היסטוריה על התהוותם של תקדימים קיבוציים הנדבכים המשפטיים של מהלכי השינויים בקיבוצים נוצקו בערכאות המשפטיות הנמוכות. ככל שהחברים, שהתנגדו לשינויים, לא
החברים שואלים – המדור משיב שואל חבר: היש מינימום של חברים שצריכים להשתתף באסיפה בקיבוץ, כדי שזו תהיה תקפה? האם בעלי תפקידים מחויבים להשתתף באסיפה? היש קיבוצים שביטלו את האסיפה? הניתן להעביר החלטות לקלפי
פיצויי נזיקין למתנדבת: פסיקת פיצויים בכדי 15.5 מליוני שקלים בהם חוייבו קיבוץ עין גב ו"ביטוח חקלאי" (הנתבעים), כתוצאה מתאונה קשה, שארעה לפני ארבע שנים, בסירת דייג של עין גב, חשפה לצד החלטות משפטיות בדבר
קיבוץ רשאי לקזז מתוך "חלוקת רווחים" לחבריו כספים שנדרשים כדי להשלים גרעון אקטוארי שנוצר בקרן פנסייה של חבר. כך פסק השופט אברהם אברהם, מבית המשפט המחוזי בנצרת, בעירעור שהגיש קיבוץ מרום גולן על פסיקת
פיצויי שריפה: זוג חברים מבית אורן, הגישו תביעה כספית נגד קיבוצם, בשורה של עניינים הנובעים מהשריפה שהתחוללה ביערות הכרמל בדצמבר 2010 "מוטב להיות חכם ולא להיות צודק, אך לא מוטלת על אנשים חובה חוקית
לשופטים קיים מעמד ייחודי בקהילה. כדי שזו תרחוש לו אמון, חשוב שכל שופט יקפיד וישמור על מעמד של עצמאות ואי-תלות. משכך, הוא מחוייב בנורמות התנהגות ייחודיות הן בשבתו על כס-המשפט והן מחוצה לו. "שופט
הונאה שוללת זכאות לפיצוי פיטורין, גניבה שיטתית ממעביד בהיקף נרחב מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת מוחלטת של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, פסק בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בדחותו תביעת עובד ששימש מנהל
וגם על החשיבות בדיוק בניסוח התביעה 200,000 שקלים תובע חבר קיבוץ יזרעאל, בתביעה מאד לא שגרתית בזירה הקיבוצית, כנגד שניים מחברי ועד ההנהלה של קיבוצו ומנכ"ל "חברת האחזקות" שמנהלת חלק מעסקיו של הקיבוץ.
איך זה שתובעים 280,000 ש"ח, זוכים ב-14,000 ומשלמים 22,000 ש"ח הוצאות? שניים (חברת הקיבוץ ותושב בו), חלקו בתפקיד ניהול ענף התושבים והשכרת המבנים של שדה נחום. משהופסקה עבודתם, הם הגישו, באמצעות עו"ד יהודה אלייה,
אזרח אריתריאה הועסק לפני שנים בחב' "רפת בערבה" בע"מ. חברה זו (שנשלטה בידי חברות ירדניות), הקימה בזמנו תחנת הסגר לבעלי חיים (קרנטינה) על קרקע של איילות. לדברי האריתראי, כשהתקבל לעבודה הוא לא קיבל הדרכה ולא
הסכם שכירות שפג תוקפו – פרק לחובבי נדל"ן קיבוצי מתן זכות שכירות או הרשאה לשימוש בקרקע, מחייב התייחסות קפדנית ושוטפת. "המשכיר" או "נותן ההרשאה" צריך להיות בעל הזכויות בקרקע המושכרת, והוא לרוב מי שיקבל
