הונאה שוללת זכאות לפיצוי פיטורין
יבול שיא
הרפת והחלב
קבוצת כנרת

הבחירות למזכיר – מבחן לדמוקרטיה הקיבוצית

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הסעיף "שיטת הבחירות המזכיר (או מזכירת) התנועה עולה לדיון והכרעה במועצת התנועה בישיבתה המתוכננת ביום 23.02.21. כעת, מועמדים חייבים לגייס 1,000 חתימות של תומכים על מנת להעמיד את עצמם  כמועמדים.  הוועדה שמונתה לבחון את השאלה, ממליצה לבטל את שיטת הבחירות הישירות. כתחליף,  היא מציעה שיטה שמועמד חייב לגייס תמיכה של 25 אגודות וכל קיבוץ יחליט מי ומה הגוף הבוחר ביום המיועד. המזכירות אימצה את המלצה המרכזית הזאת של הוועדה.  כאן מתגלה רצון של ציבור מסוים בין מנהלי הקיבוצים והתנועה  לחזק "יעילות ניהולית" על חשבון תנועה דמוקרטית ערכית ומשימתית.

עצם ההצעה ליטול מחברים זכות להצבעה אישית ישירה בבחירות למזכיר התנועה מהווה פגיעה חמורה  בהליכים דמוקרטיים בניהולה.

בהסברי רקע לצירי המועצה מביאה הוועדה את הנימוקים הבאים. נמנה ונתייחס אחד אחד.

 

1. ירידה מתמדת של אחוזי החברים המצביעים בבחירות למזכיר.

האם שינוי שיטת הבחירות  יביא לכך מזור?  שמא מנהיגות התנועה כבר אינה רלוונטית כגוף מפלס דרך כלשהי?  המנהיגות מנסה לפעול כגוף הדואג לצרכים קיומיים של הקיבוצים.  המערכת הביורוקרטית  נהייתה קשה.  המשימה אינה קלה – פרשת רמ"י עומדת כשבשבת. תחושת ייעוד תנועתי מגייס  בחצר כבר מזמן איננה.  כבר לפני שנות דור קבע המשורר, אבא קובנר (עין החורש) –"גלתה שכינה מחצרו של קיבוץ". השינוי המוצע רק ירחיק אפשרות למנהיגות מפלסת דרך חדשה לקום ולגייס את האדישים, העייפים וצעירים שעוד מחפשים במרחב  מכלול הקיבוצים.

 

2. בבחירות האחרונות התגלעו השתלחויות בוטות, לא ראויות וכו'.

נכון מאד.  לרבים באותו מיעוט מעורב שטרח להגיע לקלפי היה חשוב.  קיימת בינינו פילוג מחשבתי.  דמוקרטיה אינה שיטה סטרילית.  שאלת האיזון בין דמוקרטיה וטכנוקרטיה קיימת  לא רק בפדרציה של הקיבוצים.  הבחירה היא בחירה ערכית.  המלצת הוועדה לבחירות המזכיר היא בעד הטכנוקרטיה עם דמוקרטיה מווסתת היטב. האיזון כבר אינו איזון. לבדה  הטכנוקרטיה  מעולם לא חוללה תנועה.  דמוקרטיה וטכנוקרטיה.  "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?  בתנועה/פדרציה הקיבוצית הם חייבים.

כתיקון חלקי, יש לחייב כל קיבוץ לקיים בחירות ישירות על מנת להנחות את הצירים.

 

3. השיטה הנוכחית הזמינה התערבות מגופים חיצוניים.

לפי דעתנו, לפחות חלק מהגורמים החיצוניים אליהם התכוונה הוועדה, היו תנועות הבוגרים של תנועות הנוער – הן בארץ, הן בתפוצות.  נניח את הדברים על השולחן.  בוגרי תנועות הנוער, מהארץ ומחוץ לארץ, הקשורות לתנועה הקיבוצית מבחינה היסטורית ובמקרים רבים מבחינה משפחתית, אכן ניסו בכל דרך להשפיע.  מהבחינה המשפטית הקרה הם אכן גופים חיצוניים.  במהות הם אינם "חיצוניים".  המרירות נבעה (ונובעת) מכך כי  מאז 2016, לראשונה ב-80 שנים האחרונות, מוסדות התנועה הקיבוצית התערבו בצורה גסה באוטונומיה של התנועות הנוער ותנועות הבוגרים בניסיון לא חינוכי, לא ציוני ולא מוסרי להשתלט עליהם.  זאת בהקפאת כספים, המרת תקני שליחות של תנועות הנוער במוסדות לאומיים למטרות אחרות וניסיון לבטל דרכם הרעיונית בהגשמה משימתית במפעלי תנועות הבוגרים. הפרשה טרם הסתיימה.

ה"התערבות" שעליה ועדת הבחירות מחתה באה עקב ההתערבות של מזכירות התנועה בדרכי מימוש רעיוני של ציבור צעיר, בעלי ברית רעיוניים, אשר הגיב להתערבות גסה, יחס מבטל ומשפיל.  התנועה הקיבוצית הפוסלת התערבותם -במומה היא פוסלת!

כיחידים, החברים אינם חברי "התנועה הקיבוצית, אגודה שיתופית מרכזית, בע"מ". האגודה שיתופית (הקיבוץ) היא הישות המשפטית הרלוונטית. היא ה"חבר" באגודה השיתופית המרכזית, התנועה הקיבוצית.

מההיבט המשפטי, טענה זו היא נכונה ב-100%. מההיבט התנועתי, אלא במקרים של קולקטיביות רעיונית מוחלטת בתוך הקיבוץ, זה מצב בלתי אפשרי. לזכור: עוד מימי המנדט הבריטי אשר יזם את פקודת האגודות השיתופיות בשנות ה-30 של המאה הקודמת, פירטי מימוש הדמוקרטיה נשארו לשיקול דעתה של כל אגודה שיתופית.

 

השאלון

הוועדה הפיצה  שאלון ל-1,000 "נבחרים" – בעלי תפקידים שונים בקיבוצים וצירי מועצה.  התקבלו 335 תשובות. בהכרח, בחירה זו של נשאלים שמה דגש על שכבת המנהלים בתנועה.  גם בדרך הפסולה, הלא דמוקרטית הזאת,  45% השיבו כי יש להשאיר את השיטה הקיימת.

קבלת המלצת המזכירות תצעיד אותנו עוד צעד ענק מתנועה לתאגיד, אגודה שיתופית בע"מ, נטולת מהות רעיונית אשר תשפיע על החברה הישראלית.   זרי דפנה של שנים עברו יבשו ורוח הזמן פיזרם.  נישאר פדרציה של יישובים ב"לא עיר" בה מזכירות של טכנוקרטים תנסה לשדל את מוסדות מדינה אדישים ו/או עוינים – לסייע לנו. זאת, גם במקרים  של בקשות ותביעות לגיטימיים לגמרי שלנו.

רק תהליך המערב את כלל הציבור בקיבוצים יוכל להצמיח תנועה בתוך התאגיד.  רק להתנהלות תנועתית משימתית מושכלת  יש בכלל סיכוי לחדש את התנועה הקיבוצית כגורם משפיע בחברה.  בחירות כלליות למזכיר התנועה הן צעד בכיוון של הצמחת תנועה.  החלופה היא פדרציה של אגודות שיתופיות – ללא מסר לחברה הישראלית ואף לא לבנותיה ובניה.

תהליך קידום הדמוקרטיה צריך לקדם ולא השיג לאחור על ידי שינוי בחירות ישירות של מזכיר התנועה.

מיכאל לבני – לוטן

אמציה רייס – עין המפרץ

יואל מרשק-גבעת השלושה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פותחה פלטפורמה רובוטית אוטונומית בעלת יכולת נשיאת חיישנים, תנועה וניווט עצמאית בחממה וכן טכנולוגיית מיפוי סביבה בזמן אמת באמצעות חיישני הרובוט בזמן שהוא נע בחממה ויוצר מודל תלת ממדי של הסביבה. תנאי הגידול בחממות
4 דק' קריאה
  ענף ההדרים כנס שנתי המוקדש לזכרם של שמואל אשכנזי וד"ר עליזה ורדי (ז"ל), נערך גם השנה, כבכל שנה – למעט תצוגת זני הדרים, האופיינית למפגש זה, שלא ניתן היה לקיימה נוכח העובדה המוכרת
4 דק' קריאה
חקלאות והתחממות גלובאלית: שינויי אקלים נתפסים היום כאתגר הסביבתי/ התפתחותי הגדול של זמננו. השפעות השינויים האקלימיים מורגשות בכל העולם כשינויים בתבניות אקלימיות, שינויים בתדירות ועוצמת אירועי שיטפונות ובצורות, הפשרת קרחונים, שינויים בתבניות משקעים, איבוד
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן