יבול שיא
הרפת והחלב
מים לחקלאות

מים לחקלאות – תכנית ארוכת טווח

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"שולחן עגול למרחב הכפרי המשתנה", אותו מארגן האיגוד החקלאי,  הוקדש השנה לזכרו של פרופ' יואב כסלו ולדיון בתכנית ארוכת טווח למים בחקלאות

מים לחקלאות – תכנית ארוכת טווח: דברי ישעיהו הנביא "שאבתם מים בששון ממעייני הישועה" לא שמשו כהשראה לצוות החוקרים והעוסקים בתכנון  המים בישראל, שהתכנסו בשבוע שעבר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. ההיפך הוא הנכון. הדאגה למחסור במים הביאה את המוסדות המטפלים בתכנון, פיתוח ופיקוח על המים, ליזום בפעם הראשונה תכנית ארוכת טווח לצרכי המים בענף החקלאות, עד שנת 2050.

מטרת התכנית היא להוות בסיס לתכנון משק המים בחקלאות, וצוות ההיגוי שליווה את התכנית כלל את המוסדות והצוותים הבאים: משרד החקלאות ופיתוח הכפר – החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה עם אורי צוק-בר, אמיר אנטלר, אשר אייזנקוט, אפרת הדס וחנה טובי. מרשות המים – מיקי זיידה וזאביק אחיפז ומהתאחדות חקלאי ישראל את רחל ברושק. המפגש שעסק בפרטי התכנית והיבטים נוספים במשק המים, הוקדש לזכרו של פרופ' יואב כסלו (1932-2017), שהיה ממייסדי המחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות. זהו  המפגש ה-25 של "שולחן עגול למרחב הכפרי המשתנה", אותו מארגן האיגוד החקלאי, ששם לו למטרה לקדם הידברות בין כל הגורמים העוסקים במרחב הכפרי, סיעור מוחות, הפצת ידע, קידום מחקרים, השפעה על סדר היום הציבורי וגיבוש מדיניות.

השולחן העגול הוקדש הפעם לנושא המים, כיוון שמספר פעמים בשלושים השנים האחרונות קרו משברים שמחייבים חשיבה ארוכת טווח לאיתור מקורות מים ויצירת פתרונות מותאמים למדינת ישראל,  שנמצאת באזור הנחשב צחיח למדיי. ענפי החקלאות ובעיקר ענפי החי והגידולים הרב-שנתיים, פרדסים ומטעים,  לא יכולים להתמודד עם תנודתיות של מחסור במים בשנה מסויימת. הדבר מחייב מתן פתרונות מערכתיים, ארוכי טווח, להבטחת אספקה סדירה הן לחי והן לצומח כל שנה ובכל עונות השנה. ישראל מובילה בפיתוח טכנולוגיות התפלת מים וחיסכון במים, אך למרות זאת יש טענה להיעדר חשיבה לטווח ארוך.

זו הסיבה שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים וגורמים נוספים שסייעו, יזמו תכנית העוסקת בתכנון ארוך טווח לאספקת מים לחקלאות והשולחן העגול כינס פאנל של מומחים שהציגו את הנושא, דנו בהיבטיו השונים ואחר כך התפתח דיון.  עו"ד  דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי המאגד כ-50 יישובים – מושבים ומושבות – שיזם את המפגש, פתח בדברי ברכה והדגיש את חשיבות הצורך בתכנון לטווח ארוך של משק המים במדינה.

פרופ' אייל קמחי מהפקולטה לחקלאות ברחובות, אמר שהעמדה  שהוא מאמץ לאור המחקרים שנעשו והמציאות במשק המים, שמדיניות משק המים  צריכה להיות מדיניות ללא הפקת יתר, הכוללת גם את מפלס המים בכנרת.
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לכלכלה וניהול בפקולטה לחקלאות ברחובות, סקר את  פיתוח משק המים בחקלאות בראי מודל כלכלי ושרטט מודל שיאי משקל של חקלאות הצומח. כל מדיניות כלכלית צריכה לקחת בחשבון פרמטרים של ביקוש, היצע, יבוא ויצוא, כשלוקחים בחשבון 55 גידולים ו-17 אזורים בישראל. בהתחשב ביעילות הכלכלית, אין  סיבה לייקור מחירי המים שהיום עומדת על 2 ₪ לקוב בממוצע.  פרופ'  פינקלשטיין מודע למשימה הקשה של רשות המים מבחינה פיננסית לקבוע סכום "עודפי צרכן", לגבי צרכני המים העירוניים מול צרכני החקלאות והתעשייה בהפחתת עלויות ההפקה וההולכה.
אם אוכלוסיית ישראל תגדל על פי הנחת יסוד בכ-70%, כלומר תגיע לכ-15,7 מיליון נפש, יעד המדיניות החקלאית צריך להיות המשך התמיכה בייצור המקומי, על מנת שרוב הירקות והפירות יסופקו מתוך ישראל. לשם כך יש לסבסד את ההשקעות במשק המים ולא לכלול אותן במחיר למ"ק. בנתונים הקיימים, בשנת 2035 המחיר למ"ק לא צריך לעלות על 2.5 ₪. בהתייחסו לאיכות המים, ובעיקר למליחותם, נזקי החקלאות עלולים להגיע למאות דולרים לדונם.  התכנון הכלכלי להתפלת מי ים ומי קולחים להשקייה עשוי להגדיל את הרווח לחקלאי לכ-100 דולר לדונם ואף יותר.

עקרונות ויעדים לבחירת תרחישי יעד
עקרונות ויעדים לבחירת תרחישי יעד

צפויה ירידה של 10% במשקעים

אורי צוק-בר, מנהל החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וד"ר יעל קחל הציגו חלקים מהתכנית ארוכת הטווח. צוק-בר התייחס לשינויים במדיניות שנוקטות ממשלות ישראל משנת 2011, בעיקר לגבי יוקר המחיה. לדבריו: "המון דברים אבדו בדרך כך, שזה יוצר הרבה דילמות שמשפיעות על החזון של החקלאות ומשק המים". התשומות בנושאי עבודה, מים ואנרגיה התייקרו מאד וקפיצות המדרגה בעלויות הייצור מחייבות יעול השימוש במים, למרות שלא פשוט יהיה להפיק יותר תוצרת בפחות מים. במציאות ביקוש המזון עולה, בעיקר בפירות וירקות והשטח החקלאי הולך וקטן, זאת בנוסף לעלייה בכמות האוכלוסיה.

צוק-בר מנה את שינויי האקלים המשפעים על תצרוכת מ"ק לדונם: התארכות עונת ההשקייה מהתקצרות תקופת החורף גורמות לצורך בתוספת של 16%-7% מ"ק לדונם ועקב העלייה בהתאדות כתוצאה מהתחממות נגרמת עליה של 3%-7%, בתצרוכת המים השנתית להשקיה הרלוונטית לכל חקלאות הצומח. לפיכך השפעות של שינויי אקלים יגרמו לעלייה כוללת של תצרוכת המים בין 10% עד 23%. אבל בקיזוז פעולות ייעול ההשקייה – טכנולוגיות ומשקיות – מדובר על עלייה של 10% -15%.

יש לקחת בחשבון את העלייה בביקוש מזון בעולם, פוטנציאל הייצור המקומי והקצאת עובדים זרים, עקב מחסור בעובדים בצווארון כחול. יש ליצור הפרדה בין מחירי המים הביתיים למים לחקלאות, ואין לעשות ביניהם השוואה והפתרון לכל אלה מצוי בידי הממשלה. בהמשך הרצאתו הציג אורי צוק-בר בטבלה  את העקרונות והיעדים לבחירת תרחישי היעד העתידיים כולל כללי מדיניות שממשלות ישראל צריכות לאמץ לקראת 30 השנה הבאות.

מיקי זיידה, מנהל תחום תכנון אסטרטגי ברשות המים הציג את האתגרים העומדים בפני משק המים בעשרות השנים הקרובות:

  • אוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר.
  • דרישות הולכות וגוברות לאספקת מים מצד יהודה ושומרון, ירדן ועזה.
  • כיוון שיעדי החקלאות אינם מאושרים על ידי הממשלה לטווח ארוך צפויים קשיי מימון בהשקעות.
  • מפלסי המים של המקורות הטבעיים חוצים לעתים קרובות את הקו האדום.
  • צפויה ירידה של 10% במשקעים ובכ-20% בהיצע של המים עד שנת 2050 עקב שינויי אקלים.
  • כמות גדולה מדי של מוסדות וארגונים העוסקים במשק המים.
  • קשיים ארגוניים של ישראל בסיוע לארצות מתפתחות באפריקה ולהודו.

זיידה מציע להתמודד באתגרים אלה באמצעים הבאים:

שדרוג התפלת מים ופיתוח מערכות האספקה שלהם.

שדרוג השבחת  מי הקולחים לחקלאות.

צמצום מספר הגופים המנהלים את משק המים.

שיקום ושימור מקורות מי התהום והכנרת.

היעדים המרכזיים עד 2030 של אספקת המים צריכים להיות: קיבוע של צריכה סגולית לנפש של 90 מ"ק מים לשנה, קיבוע היקף המים השפירים על 500 מיליוני מ"ק לשנה, פיתוח של 500-600 מיליוני מ"ק התפלה לשנה.

זיידה סיכם דברי על הסוגיות מרכזיות העומדות בנושא:

  • אישור יעדים לאומיים בהיקף החקלאות בישראל.
  • הסדרת הליך אישור הקצאות מים לחקלאות.
  • יכולת האספקה החקלאית על פי יכולת הנשיאה האזורית.
  • תיקונים הנדרשים ב"תיקון מס' 27 בחוק המים.
  • עצמאות אזורית באספקת המים וביטול חלקי של תאגידי המים.
  • השקעות בהגדלת אספקת המים שהממשלה צריכה לשאת בהן.

פרופ' רם שפינר ממכללת כנרת, טען שישראל צריכה לעבור ממדינה החוסכת מים למדינה המייצרת מים. החיסכון במים הוא רק אקמול לבעית מאזן המים ויש להתרכז בפיתוח מקורות מים חילופיים. פרופ' שפינר עומד בראש הפקולטה להכשרת מהנדסי מים במכללת כנרת ובעתיד יידרשו במקצוע זה תוספת גדולה של כוח אדם מקצועי כדי למלא את הצרכים של מהנדסי מים במשק הפרטי והציבורי.

בסיום המפגש הגיבו על התכנית ירון סולומון מהאיחוד החקלאי, יונית פרטוק מנכ"ל ארגון עובדי המים ויוסי ישי מנכ"ל משקי הנגב, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות.

בואו להשתתף ולהציג בכנס המים הגדול בישראל מול אנשים עסקים, קניינים, חוקרים ומקבלי החלטות, לפרטים נוספים לחצו כאן מים לחקלאות – תכנית ארוכת טווח

תעריפי מים מעודכנים לחקלאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן