החלה בניית 25 יחידות מגורים בקיבוץ קטורה
יבול שיא
הרפת והחלב
סבאבא צלם אייל בריברם לאינטרנט 1

סבאבא, מחזה מחווה לשחקן יוסי כרמון

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

השחקן יוסי כרמון, חבר הקיבוץ הדתי סעד, יחגוג בקרוב 80. עד לפני שנה עבד כלולן בקיבוץ ובמשך השנים,  במקביל לעבודתו בתיאטרון, עבד ברפת ובפלחה. הוא עלה לארץ ממצרים יחד עם אחיו ללא ההורים שהצטרפו מאוחר יותר. לאחרונה אחיו נפטר. יוסי זוכר איך  נאבק לצאת ללימודי משחק בסמינר הקיבוצים,  לאחר מכן הצטרף לעתודה של תיאטרון חיפה,  (בדומה ל"צעירי חיפה" בתיאטרון היום). הקיבוץ התנגד וכך ויתר יוסי על עבודה עם הבמאית האגדית נולה צ'לטון ועם צוות  שחקנים: כמו  מוני מושונוב, סנדרה שדה, שלמה בראבא  ואחרים. יוסי כרמון נשוי, אב ל 6 ילדים, ו-13 נכדים.

לפני כשנה חיתן יוסי את בתו וביקש מתנה מיוחדת לחתונה, תפקיד בהצגה. המנהל האמנותי של תיאטרון הנגב, איסי ממנוב נוריאל והבמאי יעקב אמסלם, כל אחד בנפרד, חשבו איך מממשים את השאיפה של השחקן הוותיק. "קיבלנו 40 מחזות בקול קורא שהוצאנו, ולא מצאנו מחזה מספיק טוב עם תפקיד ליוסי". יעקב אמסלם, במאי ותיק בתיאטרון, לא יכול היה להישאר אדיש וכתב מחזה בהשראת אביו שנפטר.

המחזה מפגיש בין הצעירה ויקי וסבה "גנדי" שחוזר לחייה במפתיע.  ויקי היא ציירת מצליחה בת 26,  החיה בבית סבתה שנפטרה. היא מנהלת את חייה תחת המוטו של אביה, איש צבא לשעבר: "ההרפתקנות היא האויב של האדם השפוי!" הצהרות לחוד ומציאות לחוד. "גנדי", סבא אברהם,  עזב את המשפחה בפתאומיות לפני 25 שנה להודו ומגיע לבית נכדתו ללא הודעה מוקדמת. המפגש בין היוצרת החיה חיי נוחות לבין הזקן ההרפתקן, סוחף את הדמויות לתוך מערבולת של רגשות וזורק אותן לתוך חוויות מסוכנות מצחיקות והזויות כאחד. "גנדי" מתמודד עם תפקיד הסבא המייעץ לענייני ויקי ובו בזמן מגלה מחדש מהי   משפחה לטוב ולרע.

זהו מחזה ראשון ליעקב אמסלם, במאי ותיק ועטור פרסים.  את הסב החוזר מגלם יוסי כרמון, את הנכדה ויקי – בתו של יעקב אמסלם, אופיר .

תיאטרון צוותא, לונדון מיניסטור, אבן גבירול 30, תל-אביב, יום ג' 20.8.19 בשעה .20:30 .   פרטים בטל'  03-6950156

נולדה לרקוד: מיכל בן צבי, ממושב נתיב העשרה, מספרת שתמיד חלמה להיות רקדנית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם
8 דק' קריאה
הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי
3 דק' קריאה
בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים
5 דק' קריאה
בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר
13 דק' קריאה
נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן