נורית גוברין, הספרות העברית החדשה
יבול שיא
הרפת והחלב
מחלקות בהליך שיוך

עוד מחלוקת בהליך השיוך והפעם שבילי גישה בקיבוץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מחלוקת בהליך השיוך: "הליך שיוך דירות הינו הליך ארוך ומורכב שנמשך שנים רבות. 'מצב הביניים', עד להשלמת הליך השיוך, מעורר שאלות משפטיות ייחודיות בעלות השלכות נרחבות". כך פתחה עו"ד איילת רייך מיכאלי את מדורה "דין התנועה" ב"הזמן הירוק" בשבוע שעבר. עד כמה הגדרה זו מדוייקת אנו לומדים משלל המחלוקות בקיבוצים רבים שהליך שיוך הדירות מעורר.

דוגמא נוספת למורכבות הנושא למדנו ממכתבה של נירית דראי (49) חברת קיבוץ גבת שהעתקו נשלח למערכת "הזמן הירוק". המכתב נשלח למזכ"ל התק"צ ניר מאיר ולרבים  מממלאי התפקידים הראשיים בתנועה וזו לשונו: "אנו פונים אליכם בעקבות התעמרות בחברים ובנכים בקיבוץ גבת. הנושא הוא בשינוי פרצלציה של בתי החברים, מבלי להודיע להם ובאופן חד-צדדי.  ביטלו לנו את שבילי הגישה אל בתינו. אני, נירית, אחת מהחברים הנפגעים ובמקרה גם נכה (נירית סובלת ממחלת ריאות קשה – ע.ה.),  שמתניידת בקלנועית מוחה על ביטול המדרכה וקובעת כי הדבר יפגע באיכות חיי בצורה אנושה…ביטול המדרכות מופיע במפת תב"ע בה מסומנים שני המקומות בהם ביטלו את שני השבילים המובילים אל בתינו – מלפנים ומאחור לבית. השינויים בפרצלציה בוצעו בעקבות לחצים שהפעילה דיירת אחת בשכונה. לצערנו, בעלי התפקידים נכנעו לגחמותיה ולא חשבו על הפגיעה בדיירים השכנים. טענותינו הן על ההתנהלות הקלוקלת של הנהלת הקיבוץ, אך עד לרגע זה אף אחד לא התייחס ולא זימנו אותנו לשיחה. לצערנו, זו לא הפעם הראשונה שחברי ההנהלה עושים ככל העולה על רוחם ופוגעים בחברים ולעתים זה קורה תוך התעלמות ובניגוד לתקנון. איננו מוכנים שיורידו לנו את מדרכות הגישה אל בתינו. מעולם לא הסכמנו לכך. זה נעשה מאחורי גבינו, בעורמה ובתחמנות."

מחלוקת בהליך השיוך

תהליך השיוך בגבת, כמו בקיבוצים אחרים, דרש ביצוע פרצלציה של הבתים ושבילי הגישה אליהם, ובשנת 2017 אושרה תב"ע מעודכנת לגבת. עיקר טענותיה של  דראי מתייחסות לשינויי הפרצלציה שביטלו שבילי גישה לביתה ושנעשו לטענתה ללא ידיעתה וללא הסכמתה. בשיחה אתנו היא אומרת: "נכון שתלו את מפת שינויי הפרצלציה על לוח המודעות בחדר האוכל, אבל רוב החברים לא קראו אותו וההצבעה באספה בלי שהחברים היו מודעים לכך".

ביטולם המעשי של שבילי הגישה ייעשה ביום השיוך, בעוד כשנה. רדאי העבירה אלינו מכתב המופנה לאילן אורטל, מנהל הקהילה לשעבר בגבת, מאוקטובר 2018, עליו היו חתומים שלושה בעלי דירות בקיבוץ, כולל דראי עצמה, בגבת:

"הצטערנו והתאכזבנו לשמוע שבתכנית התב"ע שגבת הגישה וקיבלה אישור, בוטלו המדרכות הציבוריות מלפני ואחרי ביתם של מספר חברים. הדבר נעשה מבלי ליידע אותנו ולשאול לדעתנו, השכנים המושפעים מצעד זה. כמו רוב חברי גבת סמכנו על מפות הפרצלציה המוגדלות והמפורטות, עם מדרכות הגישה שניתנו לנו על ידי גבת. משום כך, כמו רוב חברי גבת, לא ראינו משמעות לענייננו הפרטי במפת התב"ע של כלל גבת, שנתלה בחדר האוכל. זוהי התנהלות לא חברית, לא הוגנת ולא מקובלת".

תגובת קיבוץ גבת לנושא ניתנה על ידי מנהל הקהילה אמיר קורן: "מצערת הדרך בה בוחרת החברה נירית. לאחר תהליך ארוך ומסובך, שכלל שיתוף ציבור כדין, אושרה תב"ע מעודכנת לקיבוץ בשנת 2017 וזאת כחלק מתהליך שיוך הדירות. החברה לא ניצלה את פרק הזמן שניתן בזמנו להגשת השגות, כפי שעשו חברים רבים ואשר עקב השגותיהם בוצעו שינויים רבים בתכנית התב"ע, החלה לטעון את טענותיה.

"כמו כן, הגישה החברה תביעה בנדון כנגד הקיבוץ, באמצעות עו"ד הראל טיקטין, תביעה אשר התנהלה בבוררות לפני עו"ד חיים פרוכטר מחיפה. לאחר מספר דיונים בפני הבורר, החליטה החברה לבטל את התביעה ונפסק נגדה החזר הוצאות לקיבוץ. הקיבוץ מנסה בחודשים האחרונים לקדם סלילה חדשה ונגישה לבית החברה, דרך אשר מקצרת משמעותית את הדרך מחניית הנכים אשר הוקצתה לחברה ואל ביתה. באופן תמוה, החברה בוחרת להתנגד לסלילת הדרך ולהמשיך להתעמר בקיבוץ.  בכל מקרה, עד אשר לא תיסלל דרך חדשה, המאפשרת הגעה נגישה לקלנועית, עד לפתח ביתה של החברה, לא יחסם השביל נשוא הטענה".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן