יבול שיא
הרפת והחלב
גלעד שר

"פנסיה בראש" משכה את עתירתה לבג"ץ

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שלושת שופטי  בג"ץ רמזו לאנשי "פנסיה בראש",  שכדאי להם למשוך את עתירתם. לאחר התייעצות קצרה הם החליטו לעשות כך. התנועה הקיבוצית ברכה על ההחלטה

עמותת "פנסיה בראש", שעתירתה להעלאת סכום הפנסיה בקיבוצים המתחדשים הייתה  אמורה להיות נדונה בבג"ץ ביום רביעי האחרון,  משכה את עתירתה  לאחר ששופטי בג"ץ רמזו לה לעשות כך.
"פנסיה בראש"  עתרה לבג"ץ נגד שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות, לתקן את תקנות הערבות ההדדית, כך שסכום הגמלה הפנסיונית שמשולמת בקיבוצים המתחדשים, יבטא את השכר הממוצע  בקיבוצו של החבר ואת הוותק שלו.  פנסיית הרשם היום היא 40% מהשכר הממוצע במשק, כ-4,300 שקל לחודש. העתירה הוגשה  לאחר שמבחינת "פנסיה בראש" מוצו  הליכי ההידברות עם התנועה הקיבוצית ועיקרה –  רשם האגודות השיתופיות יחויב לקבוע כי גמלת הפנסיה המינימלית תחושב בכל קיבוץ בנפרד, בהתאם להמלצת ועדת ששינסקי, על בסיס 2% לכל שנת ותק מהשכר הממוצע באותו קיבוץ. על פי חישוב זה  גמלת הפנסיה לחברה או חבר עם 35 שנות ותק, תהיה 70% מהשכר הממוצע של אותו קיבוץ. שתי התנועות הקיבוציות, התק"צ והקיבוץ הדתי, ביקשו   להצטרף כמשיבים לעתירה ובקשתם התקבלה.

בדיון בבג"ץ ישבו שלושה: אב בית הדין עוזי פוגלמן  והשופטים מני מזוז ודפנה בר ארז. את "פנסיה בראש" ייצג עו"ד גלעד שר. כבר בתחילת הדיון,  קטעו השופטים את טיעוניו של עו"ד שר והשמיעו הערות ביחס לעתירה. ההערות  התייחסו לשאלת העוגן המשפטי שניתן לייחס לעתירה, לשאלה האם הבג"ץ הוא המקום לפתרון של נושא הפנסיה בקיבוצים והאם נכון שהסמכות השיפוטית תתערב בתקנות שהתקין רשם האגודות השיתופיות.
לאחר שקיימו דיון קצר רמזו השופטים לעותרי "פנסיה בראש" שכדאי להם למשוך את עתירתם. בהתייעצות שקיימו חברי "פנסיה בראש" שנכחו בדיון, הם התלבטו האם להמשיך בעתירה, תוך נטילת סיכון שהיא תידחה ויוטלו עליהם הוצאות. בסופו של דבר הוחלט למשוך את העתירה, בעיקר כדי לא לחסום אמצעים שונים להמשך מאבקם.

לאחר שעו"ד גלעד שר הודיע  על משיכת  העתירה אמר:  "אני מוקיר את החלטות בג"ץ, אך כאן יצאנו בתחושה שבמקרה זה יכול היה להיעשות יותר צדק. 60 עמודי העתירה העמידו על רגליים איתנות את העובדה שברוב המוחלט של הקיבוצים המתחדשים, גימלאי הקיבוצים הם הקורבנות של התמורות שעברה התנועה הקיבוצית. לדעתנו, התקנות ריסקו את הערבות ההדדית ביחס לאלה שייסדו ובנו את הקיבוצים. בתקנות רשם האגודות השיתופיות נפלו פגמים ולקונות, בכך שההגדרות התקציביות בהן, עבור גימלאי הקיבוצים, היו תקנות מינימום שהפכו לתקנות מכסימום ולכן בין היתר הרגשתי שלא בנוח עם עמדתם של שופטי הבג"ץ ".

חברי "פנסיה בראש" שנכחו בדיון, ציפו לתוצאה אחרת. אמציה רז (עין המפרץ), מראשי המאבק: "בשבילי זוהי אכזבה גדולה, כיוון שנחסם בפנינו ערוץ חשוב במאבק. השופטים לא הבינו את השינוי שחל במעבר מהקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש ובעיקר את נושא הפנסיה לחברים הוותיקים. נכון שב-53% מהקיבוצים המתחדשים משלמים לחברים הוותיקים מעל לתקציב המינימום שהוא 4,300 ₪ לחודש, אך במניין הזה נכללים גם קיבוצים שמשלמים סכום גבוה אך במעט מהסכום הקבוע בתקנות הערבות ההדדית. לכן זה הופך את הגמלה לקפיצה לאמבטיה שגובה המים בה הוא 10 ס"מ". יונה פריאל (מעלה החמישה) מנכ"לית יד טבנקין: "הגענו לבג"ץ מחוסר ברירה, לאחר שמיצינו את כל הדרכים האחרות. במעבר לקיבוץ המתחדש התקנות נכתבו ברשלנות ולא נתנו כלים מדידים לחישוב נכון ואמיתי של הפנסיה לחברים הותיקים. השופטים גילו חוסר הבנה בנושא, כיוון שהתקנות עצמן לא מספיק ברורות והם בחרו להתעלם מצדדים רבים ומכיוון שאין קווים מנחים בתקנות ונפלו בהן פגמים. הרגשתי ממש לא נוח ולא טוב עם התייחסותם של שופטי בג"ץ  לעתירה שלנו". לעמדות אלה הצטרפו גם גוגה קוגן מלהבות הבשן ועמירם אפרתי מקיבוץ דן שהגיעו לדיון.

קיימת עתירה נוספת לבג"ץ באותו עניין, אתה הגיש באופן פרטי בועז אפלל, חבר יפתח, שהיה במשך שנים  אחד מראשי "פנסיה בראש" ובשלב מסוים פרש ממנה בשל חילוקי דעות. עתירתו של אפלל הוגשה גם היא  נגד שר הכלכלה ונגד רשם האגודות השיתופיות, והיא מתבססת על נימוקים שונים במידה מסוימת  מאלה של "פנסיה בראש". על פי העתירה: "בפועל חלוקת התקציבים, מתבצעת באופן מיגזרי ומפלה, לחברים בגיל העבודה בלבד, בעוד שעמיתיהם בגיל הפרישה אינם מקבלים 'תקציב' כלל, בניגוד להוראות התקנות. כלומר, חבר בגיל הפרישה מקבל גימלה פנסיונית בלבד, מכוח תקנות האגודות השיתופיות משנת 2005, כאשר גימלה פנסיונית זו אינה תחליף לתקציב". סביר להניח, שלמשיכת העתירה של "פנסיה בראש" תהיה השפעה גם על העתירה של  אפלל.

לאחר היוודע תוצאות הדיון בבג"ץ, פרסמה התנועה הקיבוצית את תגובתה: "התנועה הקיבוצית כולה מחוייבת לספק ביטחון כלכלי וסוציאלי לכל החברות והחברים הותיקים שלנו. זו התחייבות שממנה לא נחזור לעולם. נבטיח פנסיה הוגנת לותיקים בגובה שבו כל קיבוץ יכול לעמוד מבחינה כלכלית. אנו ערבים זה לזה, ובמידת הצורך נמשיך ונתמוך באמצעות קרן סל"ע לערבות הדדית בכל חברה או חבר שקיבוצם אינו יכול להעמיד עבורם תשלום פנסיה לפי ההמלצה בשל מצבו הכלכלי. לשמחתנו אין מקרים רבים כאלה. בית המשפט קיבל את ההחלטה הנכונה ובחר שלא להתערב בצורה שבה אנו מקיימים את הערבות ההדדית בקיבוצים, אנו מחוייבים להמשיך לקיימה עבור חברינו הותיקים. הם זכאים לה בזכות ולא בחסד".

 

גילוי דעת מטעם "פנסיה בראש"

ביום רביעי, 4.12.2019, נדונה עתירתנו בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון.
פנינו לבית המשפט העליון בצר לנו לאחר למעלה מ-12 שנים בהן נאבקנו בעוול שנגרם לציבור הוותיקים  בקיבוץ המתחדש. הפנסיה שנקבעה, לאחר קביעת המשכורות בשכר הדיפרנציאלי, היתה שאריתית. (אם יישאר, תקבלו..)

בעקבות הלחץ שלנו על מוסדות התנועה ,הוקמה ועדה בהרכב אגף החברה, המחלקה המשפטית, "פנסיה בראש" ובהשתתפות מזכירי התק"צ. לאחר דיונים רבים וזמן רב התגבשה הצעה מוסכמת שנוסחה ונחתמה על ידי אמציה רייז מטעם "פנסיה בראש" ועו"ד אודי פלד מטעם התנועה. לצערנו, ההצעה נדחתה על ידי מועצת התנועה ברוב גדול. באין הצעה תנועתית מוסכמת ובהתערבות רשם האגודות נקבעה פנסיית המינימום לגובה של 35% מהשכר הממוצע במשק בישראל לפי מוסד הביטוח הלאומי. זו היתה קביעה שרירותית ומעליבה.

פנינו לשר הרווחה שמינה ועדת משנה בראשות אילן גילאון . לאחר דיונים בהם השתתפו נציגינו, נציגי התנועות, נציגי רשם האגודות ומספר חברי כנסת התגבשה הצעה לפי הצעת פרופסור שישינסקי לפיה גובה הפנסיה צריך להיות בנוי על מקדם קיבוצי  – ממוצע השכר בכל קיבוץ – ולא לפי הביטוח הלאומי. וזאת לפי חישוב של 2% לשנת ותק עד 35 שנים. כלומר – 70% מהשכר הממוצע בקיבוץ. הצעת ועדת גילאון נגנזה עקב שינויים בכנסת. בלחץ שלנו ובדיונים בין אילן גילאון לרשם האגודות הועלה גובה פנסית המינימום מ-35% ל-40% מהשכר לפי הביטוח הלאומי. קביעה שרירותית שלא הייתה מקובלת עלינו.
כאמור, בצר לנו חיפשנו דרך לקבל הגנה משפטית של הבג"ץ. דרשו מאתנו סכומים שלא היו ברשותנו, עד שהתקשרנו עם משרדו של עו"ד גלעד שר . העתירה הוגשה בינואר השנה והתעכבה בהמתנה לתגובת הרשם ויתר המשיבים.

בדיון העלו השופטים טיעונים לפיהם הבג"ץ אינו יכול, מבחינה משפטית, לקבל את העתירה. הם הוכיחו בקיאות רבה בטעוני המשיבים  מהם הרבו לצטט, אך בקיאותם במהות הקיבוץ ותהליכי השינוי שעבר הייתה פחותה בהרבה. הוברר לנו שהעתירה תידחה, והחלטנו למשוך אותה. במקביל הכין בועז אפלל, מי שהקים את "פנסיה בראש", עתירה מקבילה שעתידה להידון בעתיד הקרוב. אנחנו לא רואים בדחיית העתירה סוף למאבק, וקוראים לציבור להצטרף למאבק על זכויות הגמלאים בכל הזירות הציבוריות האפשריות. נוכח פרסומי התנועה על השיפור הרב במצב הקיבוצים לא ייתכן שלגמלאים לא יהיה חלק בשיפור הזה.

אמציה רייז,  עמירם אפרתי , יונה פריטל – פנסיה בראש

סוגיית העובדים הזרים בסיעוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן