יבול שיא
הרפת והחלב
התנועה הקיבוצית קורונה
3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קהילה קיבוצית במיטבה בימי קורונה

איך מחזקים ומשמרים קהילה קיבוצית לאור האיום הנוכחי? איך הופכים את המשבר הזה להזדמנות? אנחנו נשענים על תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה, ומנסים להתאים ולמנף אותה לימים אלו

נכון, קשה כשאין "חוברת הפעלה", וכל קיבוץ שונה ובעל מאפיינים מיוחדים. ממלאי וממלאות התפקידים מוזמנים להתאים את אופן הפעולה לקיבוצם שלהם, תוך התייעצות ולמידה מקיבוצים אחרים והיעזרות בממלאי התפקידים בתנועה. ריכזנו עבורכם המלצות לעקרונות המרכזיים שיכולים לשמש מעין "מפת דרכים" להפעלת הקהילה בימים אלה, עם הרחבה לפי תחומים, רעיונות פרקטיים, קישורים ומידע רלוונטי:

כולנו, קהילות והנהגות, ניצבים בימים אלה מול אתגר גדול. חשוב לזכור כי "אל מול האיום הנוכחי, קהילות שיתמודדו טוב יותר הן אלו שיצליחו להתמודד עם החרדות וחוסר הוודאות במציאות משתנה תוך ניהול אחראי לטובת הכלל; קהילות בהן יתקיים אמון גבוה בין החברים לבין עצמם, ובין החברים להנהגה וקהילות שידגישו ערכים של סולידריות ואחריות קהילתית. רק כך ניתן יהיה למתן את התפרצות הנגיף מבלי לפגוע ביכולת השיקום והצמיחה של כל חלקי מרקם החיים החברתי והכלכלי עם סיום המשבר" (מתוך "מחשבים מסלול מחדש, חוסן וצמיחה לקהילות בזמן משבר", נט"ל).

עקרונות להפעלת הקהילה בימי קורונה – קהילה קיבוצית במיטבה בימי קורונה

הובלה מתואמת – במצב של חוסר ודאות מתמשך, וכאשר אנחנו נדרשים להגיב למציאות משתנה ואתגרים שקשה לצפות אותם, חשובה מאוד עבודה מתואמת ורציפה של כלל ממלאי התפקידים בקהילה. מומלץ להגדיר מי הצוות שאמון על קבלת החלטות תפעוליות בעת הזאת – צח"י, הנהלת קהילה או צוות ייעודי – ולכנס אותו באופן שוטף (במידת הצורך – באופן וירטואלי) לעדכונים, תיאום ויוזמה משותפת. על הציבור לדעת בדיוק מי האחראי לניהול המצב ומי הכתובת לפניות. במידה ויש ממלאי תפקידים שבעצמם זקוקים לסיוע מיוחד בעת הזאת (הורים לילדים קטנים, נמצאים בבידוד) יש לסייע ולמצוא להם גיבוי מתאים.

מיפוי קהילתי – על מנת לקבל החלטות מושכלות, מומלץ לערוך מיפוי של הצרכים הקיימים בקהילה, לצד המשאבים הקיימים בה. ייתכן שיש צרכים שאנו כהנהגה לא ערים להם, וקיום מיפוי יאפשר לקהילה להציף אותם. מיפוי מייצר את התחושה שיש קשב, תשומת לב וקשר בין ההנהגה לציבור. שימו לב למפות את כלל מרכיבי הקהילה, ובכלל זה חברים, תושבים, עובדים זרים, מטפלים סיעודיים ועוד. גם אם מבצעים את המיפוי באופן דיגיטלי, חשוב לקיים תקשורת אישית טלפונית עם מבוגרים ואנשים נוספים שהטכנולוגיה פחות נגישה להם.

תקשורת והעברת מידע – בעתות משבר, חירום וחוסר ודאות יש חשיבות גדולה להעברה רציפה של מידע והנחיות ויצירת כמה שיותר ודאות ובהירות לגבי מה שקורה והולך לקרות. לצד זאת, הדינמיות של המציאות, וההצפה במידע מכלי תקשורת וגופים נוספים (בית הספר, המועצה), מייצרים אתגר להנהגה: איך מעבירים הנחיות מדויקות ומסונכרנות, ומאזנים בין העברת מידע מפורט מספיק מחד, ללא יצירת הצפה במידע מאידך. מומלץ להפקיד את נושא ניסוח המידע על אדם אחד או צוות קטן ולהעביר את ההודעות בצורה מסודרת דרכם.

הפעלת כלל הקהילה – מגפת הקורונה יצרה מצב שבו חלק ניכר מהקהילה נמצא בקיבוץ ועובד בצורה חלקית, אך עם יכולת מוגבלת מאוד להיפגש ולהתכנס. ככל שנרחיב את מעגלי הרתימה וההפעלה של אנשים רבים יותר בקהילה, נגביר לכידות, סולידריות ותחושת משמעותיות, וגם נפחית את העומס שנמצא על כתפי ממלאי התפקידים. המשבר הנוכחי יצר לנו הזדמנות יוצאת דופן להגביר חיבורים, גם אם בדרכים וירטואליות וחדשות.

היערכות ארגונית וכלכלית – מגפת הקורונה הביאה עימה לא רק אתגר חברתי אלא אתגרים כלכליים גדולים לקיבוץ – הן ברמת הקהילה, הן ברמת המשק והן ברמת המשפחה והפרט. כרגע לא ניתן לדעת כמה זמן יימשך המצב המיוחד ועד כמה מרחיקות לכת יהיו השלכותיו, אולם ברור שאנו עומדים בפני ירידה במקורות ההכנסה של המשק ושל הקהילה, בפגיעה בעסקים קטנים ויזמויות ובערעור החוסן הפיננסי של יחידים ומשפחות.

ברמת הקהילה – מומלץ למנהלי הקהילה לבקש מרכזי התחומים השונים לערוך מיפוי של התחום שלהם, שיכלול ציון נקודות התורפה, תחומי אי הוודאות, הפגיעה הפוטנציאלית וגיבוש ראשוני של חשיבה כיצד להיערך. סביר להניח שתידרש התאמה של תקציב הקהילה, הסטת מקורות ושינוי תכנית ההשקעות והשימושים השונים.

ברמת הפרט – כדאי לקיים חשיבה על מערכת הערבות ההדדית ומידת הסיוע שאנחנו יכולים ומסוגלים להעניק לחברים. כמו כן, חשוב להנגיש מידע וייעוץ בנושא זכויות והיערכות כלכלית.

רגישות למעגלי פגיעות – המצב הנוכחי מערער את הביטחון של אנשים בהיבטים שונים – איום על הבריאות והחיים, איום על היציבות התעסוקתית ויכולת ההתפרנסות וחשש ממשבר כלכלי, לחץ ועומס משפחתי, עובדים חיוניים החשופים יותר להדבקה ומתקשים להתפנות לבית, ועוד. תפקידנו כהנהגה הוא להיות ערים לרגישויות הללו (שלא תמיד ישוקפו במיפוי שנערוך) ולנסות לאתרן באופן יזום ולייצר להן מענים. בנוסף, שימו לב לממלאי התפקידים המובילים, ובכלל זה לכם עצמכם, הנמצאים בתקופה תובענית ושוחקת שדורשת קבלת החלטות קשות, עבודה בלחץ גבוה והרבה אחריות – שמירה על הרווחה, הכרה בקושי ומתן אפשרות לוונטילציה, התייעצות ותמיכה הן חיוניות.

מזמינים אתכן ואתכם להמשיך להיות בקשר עם פעילי התנועה השונים (כל פרטי הקשר נמצאים באתר התנועה הקיבוצית) לטובת קהילה קיבוצית במיטבה בימי קורונה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מזכ״ל תנועת המושבים למנהל הרשות לאכיפה ברשות מקרקעין: "דווקא עתה, כשהמשק הישראלי מצוי במצב חירום נוכח התפשטות וירוס הקורונה ומעסיקים במשרדים הממשלתיים רק עובדים חיוניים, אנשי האוצר יורדים לשטח ומצלמים משקים לצורך סקר של
< 1 דק' קריאה
הבהרות לציבור החקלאים והעוסקים בתחום: תקנות שעת חירום הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף קורונה החדש הבהרות לציבור החקלאים והעוסקים בתחומי חקלאות ובעלי חיים, לרבות חיות מחמד עדכון מיום 26.3.2020 על
3 דק' קריאה
הלב של כולם, יוצא אל החקלאים שגם יושבים על הגבול וגם עומדים להיתקע עם כמות פרחים שתמוטט את העסק. מבול הטלפונים לא איחר לבוא. פעם חקלאי – תמיד חקלאי בן צבי פרחים מהחקלאי: כבר
6 דק' קריאה
את "בוסתן נוף משותף" – מרכז רב תרבותי למורשת ולחקלאות מסורתית מקיימת –  יצרו אמירם וטילדה גולדין לזכר בנם עמרי ז"ל. עמרי, בנם השלישי של טילדה ואמירם, נהרג בפיגוע בזמן האינתיפאדה. היום הבוסתן הוא 
5 דק' קריאה
בתחילת החודש התקיים במכללת תל חי כנס "100 שנה לחלוציות" שהוקדש  לקרב  בתל חי שהתרחש ב-1 במרס 1920, ולמיתוס הלאומי  שנבנה בעקבותיו. הנופלים בקרב, ובראשם יוסף טרומפלדור, תוארו כסוג חדש של גיבורים עבריים המוכנים
10 דק' קריאה
מיצוי יכולות החקלאות המקומית: חמישה ארגונים חקלאיים בענפי הפירות, העופות, הדגים, הירקות והחקלאי ישראל, פנו היום (25.3) לשר החקלאות במכתב בקשה דחוף, עקב הצטברות סחורה טרייה של חקלאות אצל החקלאים, שלא לייבא מוצרי מזון
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן