יבול שיא
הרפת והחלב
יונק דבש
5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ראש השנה תש"פ

התשליך

פירוש המילה "להשליך" הוא "לזרוק", או להשפיע: "המצב הכלכלי עשוי להשליך על תוצאות הבחירות באמריקה." או :נִכְנָע –  "הִשְׁלִיךְ אֶת המגבת" או הסתכן – "הִשְׁלִיךְ נפשׁו מִנֶּגֶד"
ביום א' של ראש השנה, לפני תפילת המנחה, נוהגים ללכת למקור מים זורמים (ים, נחל או נהר) שבו מצויים דגים, ולזרוק פירורי לחם מהכיסים אל המים. כך מסמלים את זריקת החטאים מהשנה שעברה אל המים הזורמים, כדי להיפטר מהם ולהיטהר.  בנוסף נהוג להתפלל שם תפילה מיוחדת ששמה תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות ים, על-פי הפסוק "…וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" (מיכה ז', יט). מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות. תשליך הוא טקס תפילה יהודי אשר נהוג לקיימו בראש השנה. במהלך תפילת ה"תשליך" משליכים המתפללים באופן סמלי את חטאיהם למקור מים זורמים.

מקור מנהג זה הוא בקהילות אשכנז ,כנראה במאה ה-15. יש חוקרים המשערים שמנהג התשליך נוצר אצל יהודי אשכנז בהשפעת מנהג דומה שהיה נהוג בקרב הנוצרים שבעיר קלן שבגרמניה במאה ה-14. אימוץ מנהג רווח מקבל משמעות דתית גם אצל רבנים שלא מקבלים אותו, מימי חז"ל ועד עצם היום הזה.

החל מהמאה ה-17-16 התקבל המנהג כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעת רבי חיים ויטאל ששיבח את המנהג. בור מים מיוחד לאמירת תפילת תשליך נמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. לא ברור למה – בית הכנסת הזה נבנה בתוך רובע התעלות של אמסטרדם, שהן מקור מים לתשליך. הוא נבנה בשנת 1675, כלומר כבר אז היה המנהג מוכר וידוע גם בין הספרדים.
יש סברה שהולכים דווקא למקום בו ישנם דגים, משום שבני ישראל נמשלו לדגים – כמו שהדגים נשפטים על ידי הדייג ורשתו, כך נשפטים בני ישראל בראש השנה על ידי אלוהים. פירוש זה אינו ברור דיו. כיוון שהדגים אינם נשפטים אלא נלכדים ונאכלים. אם כך – הנמשל הוא קשה מאוד לבני ישראל. פירוש אחר: הדגים מהווים סימן ברכה ש'אין עין הרע שולטת בהם' 'ושיפרו וירבו כדגים'. בספר "חמדת ימים" מובא טעם אחר, והוא להמתיק את הדין של ראש השנה באמצעות חסד, שכן מים מסמלים בקבלה חסד. הסבר אחר: שהדגים יישאו וירחיקו את החטאים (שאותם מסמלות חתיכות הלחם), או כתזכורת, שכשם שדג יכול להילכד בחכה, גם האדם עשוי להילכד. יהודים מזרחיים אפילו נהגו להביא עמם דגים, ולקיים את התשליך בבית כנסת מסביב לחבית מלאה דגים חיים.

אין זכר למנהג זה בתלמוד ובדבריהם של הפוסקים הראשונים. הרי"ף, הרמב"ם , השולחן ערוך, אינם מזכירים כלל מנהג זה. לעומת זה מובא מנהג אמירת תשליך ע"י הרמ"א (פולין, המאה ה- 16)

"אמר הרי"ל מה שנוהגין לילך בר"ה אחר סעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאתינו, משום דאיתא במדרש זכר לעקידת יצחק, שעבר אברהם אבינו בנהר עד צווארו ואמר הושיעה ה' כי באו מים עד נפש. והוא השטן שנעשה כמו נהר לעכב אותו מן העקידה. ומהר"י סג"ל נהג ג"כ להלוך אצל הנהרות" (מהרי"ל הלכות ר"ה).כלומר לאורך חיי היהדות התחדשו מנהגים, נשכחו מנהגים, כך גם כיום, כי היא דינמית וחיה.

הרב גרשום הרפנס מספר על התימנים החלוקים בנוגע לאמירת תשליך. בני תימן שנהגו בנוסח "בלדי" וכן בנוסח "דרדע", המבוססים על משנת הרמב"ם אינם אומרים תשליך, בעוד שהנוהגים בנוסח "שאמי", הנוטה לצד שיטות המקובלים (בעיקר יוצאי מחוז שרעב), אומרים אותו, ברובם. כך יוצא שכל עדה ותת-עדה, מנהלת ומקיימת את מנהגיה ולא כפופה לעדות אחרות. הפלורליזם היהודי חוגג.

רחל דרוק (עברית: דנה פז פרינס), כותבת שעל אף כל התקדימים, הסמכויות ההלכתיות לא התלהבו מהמנהג. חלק סברו שמדובר באמונה תפלה שעלולה בהדרגה לתפוס את מקומם של טקסי הכאה על חטא אמיתיים. ובנוסף ניצבה בפניהם השאלה האם מותר לפי ההלכה לשאת פירורי לחם ממקום למקום בחג.

הרבנים התחילו לקשר את התשליך עם עקדת יצחק, שהיא נושא מוכר בליטורגיה של חגי תשרי. מדרש על העקדה מספר על השטן שניסה למנוע מאברהם למלא את מצוות אלוהים. השטן שם בדרכו של אברהם מכשולים, בין היתר נהר זורם שאברהם לא יכול היה לחצות. אברהם התקדם בכל זאת וכשהמים הגיעו לצווארו הוא זעק לאלוהים והאל ייבש את הנהר ואפשר לו וליצחק להמשיך ליעדם. מפירוש מדהים זה נובע, שהשטן מנסה לעכב את אברהם לשחוט את בנו, אבל אברהם נחוש לבצע. כאילו התהפכו היוצרות (או שאלה שיצרו את המדרש דורשים בדיקת שפיות). המהרי"ל (יעקב בן משה לוי מולין מגרמניה, 1365 – 1427) והגאון מווילנה (אליהו בן שלמה זלמן, וילנה, ליטא, 1720 – 1797), קישרו את המדרש אל מנהג התשליך, וכתבו כי יהודים הולכים אל מקור מים בראש השנה כדי להזכיר לאלוהים את מעלותיהם של אבותינו. הנוסע ישראל בן יוסף בנימין כתב ב-1859, שהיהודים בכורדיסטן נוהגים לומר את תפילות התשליך ואז לקפוץ אל המים ולשחות, כדי להמחיש את הסרת החטא מגופם ממש. באזור גליציה היה מנהג חסידי להשיט ענפים קטנים או קש על המים ולהבעיר אותם, ולהביע שמחה גדולה למראה הענפים הנסחפים.

יהודים בהודו רואים בתשליך זמן טוב לשידוכים. הציבור/הקהילה הולכים לים וזו ההזדמנות להפגיש בחורים ובחורות בגיל הנישואין. ובכלל, אופן קיום התשליך בהודו יכול להסביר כיצד המנהג נמשך דורות כה רבים למרות התנגדות הרבנים. התשליך הוא טקס של הקהילה כולה. כולם משתתפים בו יחד, זקנים וצעירים, גברים ונשים, שומרי מצוות וחילונים. מבלים יום שלם בתפילות בבית כנסת ואז נפגשים בתשליך. זה לא רק טקס של חרטה, אלא גם דרך לגבש את הקהילה. מנהג זה מתכתב עם הכתוב במשנה על  יום הכיפורים וטו באב כימים טובים למציאת שידוך בשדות.

תַּשְׁלִיךְ   מילים ולחן: עידן עמדי

לַבַּד, בֵּין הֲמוֹן אֲנָשִׁים,

שֶׁמּוֹחְאִים לְעַצְמָם כַּפַּיִים,

זֶה כַּנִּרְאֶה מְדַבֵּק מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי,

רוֹקְדִים, כּוּלָּנוּ קְצָת אֲבוּדִים,

לוֹגְמִים עוֹד טִיפָּה מֵהַיַּיִן,

זֶה מַשְׁכִּיחַ אֶת הַכְּאֵבִים

 

זוֹכֵר אָחִי לוֹחֵשׁ לִי,

"תַּשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַנִּיסְּיוֹנוֹת,

תַּשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַכַּעַסִים,

אֶל הַמַּיִם.

תַּשְׁלִיךְ אֶת הַמִּלְחָמוֹת,

תַּשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַהִרְהוּרִים,

אֶל הַשָּׁמַיִים.

תַּשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַשְּׁקָרִים,

תַּשְׁלִיךְ אָחִי, תַּשְׁלִיךְ"

 

שירו של עידן עמדי משליך על התשליך. הוא רוצה להשליך את המלחמות ( מי לא?),את ההרהורים את הכעסים, את הניסיונות. חלק אל המים, חלק אל השמיים.

אורי אלישר מציע  במקום ללכת לים, לנער את הכיסים ולהשליך את כל החטאים לידי הדגים ובורא עולם, לייצר תשליך חילוני. לטעמו ביהדות עוסקת העונה המבשרת את תחילת השנה בצמצום. בסוכות אנחנו מעתיקים את המגורים שלנו מהנוחות הביתית אל הסוכה הארעית; ביום כיפור אנחנו צמים (מלשון צמצום) ובראש השנה יש נוהג מרתק, קמאי אפילו, המכונה תשליך. גם חילונים שלא מקיימים מצוות יכולים לבצע סוג של תשליך חילוני, דווקא ביום כיפור. אפילו אם לא צמים, אבל כן מתחברים לאווירה הרוחנית רבת העוצמה, לעצב המתוק המלא בכוונות טובות ובנדרים על שיפור, התבגרות, התמסרות. אלה שלבי התהליך:

לשבת בחדר שקט ליד שולחן, להצטייד בניירות קטנים שאפשר לרשום עליהם הערות, לרשום מה הן התכונות הטובות ביותר שלנו על פיסת נייר שונה,  לרשום  מה הן התכונות הגרועות כל אחת על פיסת נייר שונה, לרשום  החלומות והשאיפות המיידיים כל אחד מהם על פיסת נייר שונה, לחשוב מהם הפחדים המשמעותיים כל אחד מהם על פיסת נייר שונה.
בתום התהליך, לבחור את התכונה הטובה ביותר, את התכונה הגרועה ביותר, את השאיפה המשמעותית ביותר ואת הפחד הגדול ביותר ולהניח  אותם בערימה מרוכזת בצד. ביצוע התשליך: לקמט את כל הפתקים האלה ולהשליך את כל התכונות הטובות, הגרועות, את כל השאיפות והפחדים שלא שרדו, לפח. מה שנותר הוא התמצית, השיעור, המשימה לשנה הקרובה: לתת ליותר אנשים ליהנות מהתכונה הטובה שלנו; למגר – או להשלים בכנות – עם התכונה הגרועה; לחתור באומץ להגשמת השאיפה להתמודד עם הפחד הרלוונטי ביותר. מחזור חדש עומד בפתח, העולם צעיר וכל הסיכויים נמצאים כאן.

חגית מוזס  המגדירה עצמה דתייה לאומית ליברלית מפ"ת, מזמינה נשים בדרך מיוחדת לעשות טקס תשליך.

היא מציעה את הפעילות הבאה:

לשבת  יחד על מחצלות וכריות בדשא שצמוד אל חוף הים, לאור ירח ונרות ולצלילי הגלים.

"ננשום, נדמיין, ננוע, נכתוב, נקשקש, ניצור אינטואיטיבית ונקבל מסרים אישיים ועוצמתיים כצידה לדרך

מקלפים נשיים ומיוחדים. נעבור טקס תשליך תהליכי ייחודי תוך שימוש בבריכת מים.

את הסדנה נסיים בטקס עמוק ומרגש על החול, קרוב לגלים "טקס תשליך" ייחודי ועוצמתי .

בטקס כל אחת עם עצמה וגם ביחד – נבקש, נתפלל, נשתוק, נצעק, נבכה, נצחק ננשום, נשחרר ונזמן לעצמנו

את כל הטוב שמגיע לנו ושעוד יגיע לחיינו. "

בפסיכואנליזה, השלכה (פרויקציה) היא מנגנון הגנה אישי שבו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר העולם שמחוצה לו, ומייחס אותם לאנשים אחרים, ובכך יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השליליים. הפסיכולוג אריק אריקסון טען, כי אף שההשלכה בדרך כלל מעוותת ומלאה איבה ופחד, יש בה גרעין של משמעות עמוקה, שלא במקרה האדם המשליך מייחסה לאובייקט המושלך.

פסיכולוגים פיתחו מספר שיטות של אבחון ההשלכה באמצעות הצגת גירוי רב משמעי שעל הנבחן להציג לו פירוש, כאשר ההנחה היא שהפירוש ישקף דבר מה על נותן הפירוש. רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים, המאפשרים לאדם מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של האדם, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע. תפיסה זו של מנגנון ההשלכה, מוזכרת אצל חז"ל בתלמוד, "כל הפוסל – במומו פוסל", לפי כלל זה נקבע שמי שקורא לאחרים עבדים קיים חשש שהוא בעצמו עבד. דומה שהתשליך היהודי, על גווניו השונים, שתחילתו לפני כארבע מאות שנה בלבד, (חדש לגמרי במונחי יהדות).שהקדים את ההשלכה כתופעה פסיכולוגית, עושה את העבודה.

שנה טובה לכולנו, נשליך ונשיל מעצמנו את כל מה שבולם אותנו בה נחלום את החלום,  ונעשה להגשמתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במושב ארבל החלו בחגיגות לציון 70 שנה לעליה לקרקע. כבר אין הרבה חקלאים בארבל אבל כל אדמותיו (4,000 דונם) מעובדות. נפגשנו עם יורם ברודבקה, חקלאי וותיק ששני בניו ממשיכים לעבוד איתו במשק. יורם: "מעולם
10 דק' קריאה
מעת לעת משתנים תעריפי המים, תמיד כדאי להתעדכן במחירים האחרונים באתר רשות המים בכתובת הבאה: http://www.water.gov.il פירוט התעריפים בטבלאות מייצג תעריף כולל לצרכן, ואינו מחליף את הפירוט הנדרש מהספק בהודעת החיוב. בטבלאות התעריפים מוצגים
2 דק' קריאה
ביצועי פרות חלב שניזונו במנות המכילות חציר או תחמיץ חיטה – סיכום שני מחקרים שהוצגו בכנס המדעי 2006 לא התקבל הבדל משמעותי בביצועים בין האבסת חציר ותחמיץ צמח החיטה שנקצר באותו מועד להכנת שחת
4 דק' קריאה
"לעצור את החרם הפלסטיני על החקלאות הישראלית." "איך יכול להיות שהרשות הפלסטינית סוגרת את המעברים לסחורות ישראליות וממשלת ישראל שותקת"? עשרות חקלאים עלו בתאריך  10.10.19 בשיירת טנדרים ומשאיות לירושלים לכיוון ביתו של ראש הממשלה.
1 דק' קריאה

כתבות נוספות

דילוג לתוכן