מאז ה-7 באוקטובר פועלים רז מטלון ורעייתו אסנת לשחרורו של גיסו אלי שרעבי החטוף בעזה * באותה שבת השחורה נרצחו רעייתו של אלי ליאן ובנותיו נויה ויהל ז"ל וכן, יוסי שרעבי ז"ל, כולם נרצחו בקיבוץ בארי * באחרונה פיתח רז מטלון את אפליקציית Not Alone, שמטרתה לחבר את משפחות החטופים ישירות לציבור הרחב ולחזק את המאבק להחזרת החטופים הביתה
בבוקר ה-7 באוקטובר יוסי שרעבי ז"ל, היה עם רעייתו נירה ואב לשלוש בנות בביתו, שעה שמחבלים לממ"ד בו שהתה משפחתו בקיבוץ בארי. יוסי ביקש מהמחבלים שייקחו אותו ושאת ילדיו ישאירו בחיים. יוסי נחטף לעזה ונרצח ב-7.10, גופתו מוחזקת עד היום בידי החמאס. אחיו של יוסי, אלי שרעבי, בן ה-51 (אשר סבורים כי הוא בחיים), התגורר בקיבוץ בארי ונחטף ב-7.10. אשתו ליאן ובנותיו נויה ויהל ז"ל נרצחו במסע הטבח.
כעת, רז מטלון מכפר הרי"ף, גיסם של אלי ויוסי שרעבי, מספר ל'קו למושב' על אפליקציה שפיתח ופועלת כבר עכשיו. שמה של האפליקציה "Not Alone" ומטרתה לחבר את משפחות החטופים ישירות לציבור הרחב ולחזק את המאבק להחזרת החטופים הביתה, תוך יצירת ערוצי תמיכה אישיים ומרגשים.
"היינו חבר'ה צעירים שמתחילים את החיים ביחד"
אבל לפני שאנחנו מדברים על האפליקציה, רז מספר על מערכת היחסים שלו עם גיסיו – יוסי ואלי ועל המשפחה המלוכדת שהתרסקה באותה שבת השחורה: "אני נשוי לאסנת אחות של אלי ויוסי שרעבי. ביני לבין יוסי יש הפרש של חודש ואנחנו מכירים כמעט 30 שנה. כשאסנת ואני התחברנו – הייתי בן 26 וגם יוסי ואלי היו צעירים. שרון אחי קטן יותר, ובכול זאת התלכדנו לחבורה של צעירים שמתחילים את החיים ביחד.
"היינו כולנו כמו אחים: אני ואסנת היינו הראשונים שהתחתנו והבאנו זוג תאומים ראשונים למשפחה. מטבע הדברים גם יוסי, אלי, ליאן ז"ל, הילה, שרון ונירה (אשתו של יוסי שרעבי ז"ל) היו חלק מהגידול של הילדים שלנו. יש לנו חוויות משותפות מגידול הילדים. אני זוכר את יוסי מוציא את ערסלי התאומים שלנו מבית החולים כי היינו זוג צעיר ומבוהל, והוא תמיד היה שם עבורנו.
"חווינו חוויות בלי סוף! כמו כל משפחה שמתנהלת עם תמיכה, חברות, חיבור מאד חזק מגיל צעיר. עם השנים המשפחה גדלה וכולם הביאו ילדים. אני זוכר משפחה מאד מאושרת ומחוברת להוויה של הקיבוץ, כאשר מתוך כולם: דווקא אלי היה זה שנשאר בבארי והתחבר לחיים שם. עם השנים חבר יוסי לאלי ועבר לגור בקיבוץ בארי, ועד ה-7 לאוקטובר הם ניהלו במקום חיי קהילה ומשפחה טובים.
"שניהם הפכו להיות דמויות דומיננטיות בקיבוץ: אלי היה גזבר ויוסי מנהל בדפוס בארי. נירה, אשתו של יוסי, הייתה במשך שנים האחות בקופת החולים של הקיבוץ. ליאן הייתה סייעת במרפאת שייניים. החיים שלנו היו מאד קשורים זה בזה לכן קצרה היריעה מלהכיל את החיים שלנו ביחד. קשה לפרט את עומק הקשרים כי הם שזורים בחוויות שצברנו לאורך השנים.
"ב-7 באוקטובר המשפחה איבדה חמישה מאבני היסוד שלנו – ליאן, נויה ויהל וכמובן את יוסי ז"ל ואלי שעדיין בשבי החמאס. כל אחד מהם היה סוג של דבק במשפחה. עכשיו כשהם אינם אנחנו מרגישים שמשהו מאד משמעותי חסר לנו. היכולת של המשפחה להמשיך הלאה אבדה."
ספר לי קצת על יוסי.
"יוסי היה אדם מאד משפחתי. הוא תמיד היה שם לעזור: כל מעבר דירה, בניית פרגולה, דק וקירות גבס, כל בעיה או משבר – יוסי תמיד היה שם. היו לו ידיים טובות, הכול היה אפשרי מבחינתו. להיות בלי יוסי זה חוסר שאי אפשר לתאר…לכן כעת, חשוב לזכור שמתוך החמישה אנחנו יכולים להחזיר בן משפחה אחד, מפני שאלי האחרון שנותר ממשפחתו הגרעינית.
"אנחנו מרגישים את אלי כל הזמן," מוסיף רז, "שרון, אסנת, הילה ואמא שלנו רוצים להיות שם בשבילו בכל דרך שנוכל להיות שם עבורו. אנחנו רוצים לבנות את המשפחה ולהכין לו את המקום שבו הוא ירגיש בית כשיחזור מהשבי.
"אנחנו חד משמעית יודעים שאלי חי. אנחנו יודעים שהוא חי ופועלים כדי להביא אותו הבייתה כאילו אין מחר. בכול יום שעובר והוא לא כאן, אנחנו מרגישים שנכשלנו. כול יום שאנחנו עסוקים בכל דבר אחר שלא בהחזרת החטופים, אנחנו חוטאים למטרה. מדובר בהצלת חיים. המטרה הקדושה ביותר שיש לנו כרגע זה להחזיר את החטופים."
איך נראה היום שלכם?
"בכול בוקר אנחנו קמים למסע חדש, כשאני אפילו לא יודע מה עשיתי אתמול. אני יודע שהיום זה יום חדש ויש סדרה שלמה של פעולות ודברים שקורים. יש המון אירועים לפנינו והמון פגישות. היום הזה ייגמר, אז קמים לעוד יום של פעולות. אני קם בחמש בבוקר ועם עלות השחר כולנו ממשיכים בפעילות שאנחנו עושים. אנחנו יודעים שכנראה שניכשל שוב, גם ביום המחרת, כי זה לא בידינו להחזיר אותם: אבל אנו יודעים שנוכל לעורר את דעת הקהל ולהסביר על החשיבות והדחיפות של החזרתם. בסופו של דבר אנחנו צריכים עזרה בלהוציא אותם, אבל מי שאמור לעשות את זה לא עושה את זה."
מחברים את משפחות החטופים לציבור
"הזמן פועל לרעתנו ולרעת החטופים," אומר רז כאשר אני שואלת אותו על החשש שהחטופים יישכחו ויישארו מאחור: "יש חטופים ששילמו בחייהם בגלל העיכוב ובשל גרירת רגליים שמובילה בסופו של דבר למותם. הזמן פוגע בכולם, בציבור כולו, ביכולת שלו להחזיק את המתח, ביכולת שלו להמשיך להזדהות ויש גם רצון של אנשים לחזור לשגרה. בכול יום אנחנו מתוודעים לאירוע נוסף ואסונות כמו חיילים שנפלו, אלמנות ויתומים שנשארים ללא אבא, וכל זה מאד קשה לציבור להכיל. אני מאד מבין את זה שאנשים מתנתקים משום שאנשי רוצים למצוא מפלט להתרחק מהחדשות, וזה מובן, זה מאד אנושי."
ספר לי על האפליקציה ואיך הכול התחיל?
"המטרה העיקרית של אפליקציית Not Alone התחילה מהקושי שיוצר הזמן והרצון להיות יצירתיים. אנחנו רוצים להושיט יד לציבור כדי שיהיה לו קל יותר להתחבר לחטופים ולמשפחות. אני אדריכל נוף במקצועי והחשיבה שלי תמיד הייתה יצירתית ופעלה גם בהקשר של החטופים. היה לי ברור שצריך לנתב את היצירתיות שאני משתמש בה במקצוע שלי גם לאירוע החטופים.
"כשאני יוצר אני לא רואה גבולות של 'מה אני יודע ואיך אני פועל בסביבה שאני מכיר ויודע' – כלומר אני רוצה להיות מומחה בדברים שאני עושה בפעם הראשונה. אני יודע לתכנן גנים ויש המון פארקים שלי שמפוזרים בישראל ואנשים מכירים אותי בתחום הזה. כשהגעתי לרעיון של אפליקציה חשבתי על איך אני עושה את זה: יצרתי את המסכים, למדתי את התוכנה שעוזרת ליצור מסכים, הכנתי בעצמי את המסכים הראשוניים, היו ימים שלא אכלתי ולא שתיתי כי הרגשתי שעליתי על משהו ושאני יודע מה אני עושה.
"אפיינתי את העקרונות ואת הבעיות שצריך לפתור. הייתה בעיה שנתקלנו בה: יש לי 101 משפחות עם 101 דעות, אז הייתי צריך להבין איך אני נותן להם את היכולת לתת להם לנהל את האפליקציה עם מקסימום גמישות ומגוון דעות. אני לא רוצה שדעה אחת תבטל את השנייה כי זה לא עניין פוליטי. כל משפחה יכולה בעמוד של החטוף שלה לעשות מה שהיא רוצה ולמחוק את הפעילות שלא מתאימה מהמסך של החטוף או החטופה.
"אחרי שיצרתי את הרעיון פניתי לחברים של אלי: עידית ושרון עדן (אנשי פיתוח וטכנולוגיה) שפיתחו את האפליקציה ועד היום אנחנו עובדים ביחד. עידית מנהלת הפיתוח ושניהם מאד פעילים ועוזרים לנו לפתח עוד ועוד את האפליקציה וכולם עובדים בהתנדבות."
האפליקציה מאפשרת קריאה לפעולה
מהי מטרתה העיקרית של האפליקציה?
אפליקציית Not Alone תוכננה מתוך מחשבה ברורה על ארבעה עקרונות מרכזיים כמו חיבור אישי: לכל חטוף נבנה פרופיל ייחודי שמאפשר לתומכים להכיר אותו ברמה האישית – לא רק כשם ותמונה, אלא כאדם עם תחביבים, תחושות ורגעים קטנים. אפשר לקרוא על מאכלים אהובים שאהב החטוף, השיר האחרון ששמע, או הספר האחרון שקרא – כל אלה נועדו להפוך את החטוף לאדם קרוב עבור התומך.
"האפליקציה נוגעת בלב של כל משתמש. אני זוכר שחשבתי לעצמי: איך אפשר לצפות שאנשים ירגישו חיבור ל-101 חטופים. זה יותר מדי. אבל חיבור לאדם אחד? זה משהו שכולנו מסוגלים אליו. באפליקציה כל תומך יכול לבחור חטוף או חטופה, להכיר את הסיפור שלהם ולהפוך אותם לחלק מחייו. אתה פועל למען אחד או אחת, על מנת להציל את כולם.
"בנוסף האפליקציה מאפשרת קריאה לפעולה: רבים מהתומכים רוצים לעזור, אך לא יודעים כיצד – לכן היא מציעה כלים ברורים שמקלים על התומכים למצוא דרכים לפעול: להשתתף באירועים, לכתוב מכתבים, לתמוך בקמפיינים ציבוריים ועוד. הכול נעשה בצורה אינטואיטיבית ופשוטה.
"היה לנו חשוב שהאפליקציה תכיל מגוון דעות ותאפשר לכל משפחה לנהל את פרופיל יקירה, ולהתאים את אופי הפעולות לפי תפיסת עולמה. חלק מהמשפחות בוחרות לעודד פעולות, כגון תפילות וטקסי הפרשת חלה, ואילו אחרות מתמקדות בהפגנות ופעולות השפעה על מנהיגים. כך נוצר מרחב אחד שבו כל המשפחות פועלות יחד, תוך שמירה על חופש פעולה וגיוון דעות.
"חשוב לזכור שהתמיכה הציבורית היא נכס אדיר, ולאפליקציה יש תפקיד להוקיר את המאמץ של כל אחד ואחת. התומכים זקוקים גם הם לתחושה שהם לא לבד, והאפליקציה משמשת עבורם פלטפורמה מחברת ומעצימה."
מה היית רוצה שהאפליקציה תשיג?
"מה שאני מייחל לו זה שכל משתמש שירצה להכיר לעומק חטוף אחד או חטופה אחת, ושהמשתמשים יוכלו להתחבר אליו או אליה. ברגע שאתה מתחבר לאחד אתה מתחבר בעצם ל-101 חטופים. האפליקציה עוזרת לעשות פוקוס על החיבור שלך, כדי שכל משתמש יוכל לומר לעצמו שהוא פועל למען אחד, שניים או שלושה אנשים ומתחבר למעגל התומכים של המשפחות.
"כשמשתמש נכנס לאפליקציה הוא בוחר למי הוא מעוניין להתחבר, למשל לעמוד של דניאלה, לירי, רומי או יוסי. חשוב לי שגם חטופים שאינם בולטים בתודעה הישראלית יכנסו לתודעה. למשל, יש חטופים שעדיין לא התחברו אליהם דרך האפליקציה, ואני רוצה יותר אנשים מחוברים לחטופים ולמשפחות."
איך זה פועל?
"מתחברים לאפליקציה ונרשמים בקלות וממש בלחיצת כפתור הופכים לתומכים בחטופים ובמשפחות שלהם. חשוב לציין שלא מדובר בתרומות או תמיכה כספית, אלא במקום שבו אפשר לקבל עדכונים, להבין איפה יש פעילויות הקשורות לחטופים, להתמקד בסיפור חייהם או לכתוב להם מכתב כדי לפרוק את מועקה מהלב, וכמובן להיות בקשר עם המשפחות. האפליקציה מזמינה את המשתמשים להתחבר באופן ישיר למשפחות (לאו דווקא דרך מטה החטופים) והמשפחה מספרת על החוויות שלה, על החיים שלהם, כמו שאנחנו מספרים באפליקציה על אלי ויוסי. כך אפשר להתחבר באופן רגשי לסיטואציה ולמלא צורך בסיס של הציבור להתחבר לחטופים ולמשפחות."
אתה חושב שיש צורך של המשפחות לא להרגיש לבד?
"חד משמעית! הרעיון נוצר כדי שלא רק אנחנו המשפחות נרגיש לא לבד, אלא שגם התומכים לא ירגישו לבד. נכון לעכשיו יש באפליקציה 7,100 תומכים, ואנחנו נגדל למאות אלפי תומכים. עד לסוף השבוע (5.12) נוציא את האפליקציה ל-20 מדינות בעולם ואני מקווה שנקבל מאות ואלפי מכתבים מתומכים שלנו בעולם. אני רוצה שהמשפחות יראו מכתב של תומך בעמוד של החטוף שלו.
"חשוב להבין שזה לא אינסטגרם," מסביר רז, "אני לא מחפש לייקים: אני קורא לפעולה. זה לא נועד שיעשו לנו לייק, משום שאנחנו באים ואומרים שהחיבור האישי הזה מוביל אותך להיות אקטיבי ובאותה נשימה אתה מחובר רגשית וגם יוצא לפעולה, אם אתה רוצה.
"יש לנו 101 משפחות ולכל אחת יש את הדרך לפעול למען החטופים, החל מהפרשות חלה דרך מגוון פעולות כמו הריקוד של רומי, הג'אם של אביתר, ריצה כל שבת בבוקר, וכלה במשמרת 101 שעושה פעילויות מדהימות. כל אחד יכול להצטרף.
"בנוסף, הכנסנו את האפשרות לכתוב מכתבים לחטופים ונכנסו מאות מכתבים! כעת אפשר לקרוא את המכתבים שכתבו משתמשים באפליקציה לחטופים, אבל יש עדיין חטופים שלא כתבו להם מכתבים ואני רוצה שיכתבו להם. אני רוצה שלכל חטוף יהיה לפחות מכתב אחד מהציבור ומהתומכים. צריך לדעת שיש שם אנשים שנחטפו שיותר 'נחבאים אל הכלים', שלא היה סביב החטיפה שלהם יותר מידי פרסום – חשוב להבין שהמשפחה נכנסת לעמודים שלהם ולא רואה מכתבים, ומבחינתי אין מצב כזה. אני רוצה שכולם יקבלו מכתבים – אסור להשאיר אף אחד מאחור…"
איך היו התגובות של משפחות החטופים ליוזמה הזאת?
"מדהימות! יש הרבה בני משפחה שמאד פעילים שם. יש עשרות מכתבים שמגיעים וכשאני קורא אותם אי אפשר להחזיק את הדמעות. יש משתמשים באפליקציה, כאלה שלא מכירים את משפחת החטוף, אבל הם מתארים את הרגשות שלהם עם קרבה ענקית. לכן אני שמח שאני יכול לתת להם את היכולת הזאת ליצור קשר להיות במרחק נגיעה. מן הצד בשני, יש משפחות של חטופים המבקשות לענות לאנשים שכותבים – אז האפליקציה בעצם יוצרת קשר ישיר בין התומכים ובין סיפור חייהם של החטופים עצמם ואחר כך נולד הקשר עם המשפחות.
"אתמול הייתה התרגשות גדולה מאד גדולה בצוות, הרגשנו שזה קורה! כי חיכינו הרבה וראינו מאות נכנסים וכותבים. ברגע ששיחרנו את האופציה לכתוב מכתבים זה פשוט הפוך להיות אחד הרכיבים הכי חשובים באפליקציה.
"אחת הפונקציות החשובות של האפליקציה היא הכרת תודה לתומכים. יש המונים שתומכים, באים לעצרות, יושבים מול הכנסת, עומדים, צועקים ואז נגמרת העצרת והם הולכים הבייתה וחלקם נותרים עם תחושה של "האם זה עזר מה שעשיתי? אז חיפשתי רציתי דרך להוקיר תודה לתומכים ולהגיד שאנחנו רואים אתכם וזה מאד משמעותי לנו. באפליקציה אנו אומרים תודה על כל פעולה שהתומכים עושים, וזה אחד האלמנטים החשובים באפליקציה הזאת: שהתומך בעצמו לא ירגיש לבד. אני מרגיש שזה מתחיל לעבוד."
מה מפחיד אתכם, חוץ מהנורא מכל
"אם נשים את הכול בצד ונסתכל על הליבה של הדברים: יש אבדן קשה מאד של אמון במערכת, לצד כל האבדן והשכול הנוראים יש גם תחושה של הפקרה ושל חוסר אמון משמעותי מאד ב'ממלכה'. חוסר האמון במערכת והאכזבה הם רכיב חדש אצלי בחיים שלי, רכיב שהחל לפעול ב-7.10. זה לא היה אצלי. אני אדם שתכנן המון פארקים בארץ וזה דורש חיבור אל המערכת הציבורית, חיבור למקום ולרשויות שאני עובד עבורן – עשיתי פרוייקטים לאומיים וזה יותר קשה לי היום…
"אני כרגע אני עובד עם מנהלת תקומה שמנסה לשקם את קיבוץ בארי שבעצם הופקר. אני אחראי על פרוייקטים של קק"ל שמנסה לשקם אזורים שונים שנפגעו, אבל התקומה תקרה כשאלי יחזור וכשיוסי יקבר בארצו ולא במקום זר, שלא יישאר בארץ אויב. אני רוצה שכשהנכדים שלי ישאלו אותי מה עשיתי כדי להחזיר את החטופים, אני אוכל להגיד שלא עצמתי עיניים, הייתי גורם משפיע, ניסיתי לחבר ולבנות קהילה שעומדת מאחורי הערכים שלה של ערבות הדדית, פעלתי לפדיון שבויים ולא עמדתי מנגד."
קונצנזוס שלא היה בישראל
"כעת אנחנו עושים הכל כדי שהאפליקציה תיכנס לספרייה הלאומית. לא מזמן הייתי בכנסת שם חיברתי המון מחברי הכנסת לאפליקציה. יש חברי כנסת משני הצדדים שמאד תומכים ורוצים שזה יצליח. אבל זה יצליח אם הציבור לא ישב מנגד.
"הפעולה שנדרשת מהציבור מאד פשוטה – צריך ללחוץ על הלינק ומשם כל אחד מחליט מה שהוא רוצה לעשות: האם אתה רוצה לכתוב מכתב או לצאת להפגין? המסר שאנחנו רוצים להעביר לנציגי הציבור שלנו זה שהציבור עומד מאחורי החזרת החטופים. זה נושא שמחבר את הציבור שלנו ויוצר קונצנזוס שלא היה אף פעם בישראל. 70 אחוז מהציבור תומכים בחזרת החטופים ואנחנו צריכים לשקף את זה למנהיגים שלנו. לכן יצרנו כלי שיכול לחבר את כולם לדבר הזה. זה מתאים לכולם גם לאנשים שחושבים שהם לא טכנולוגיים כי זה פשוט להתחבר.
"באמצעות האפליקציה אתה מביע עמדה מאד ברורה וערכית ולא פוליטית, שאתה רוצה להחזיר את החטופים לארץ ישראל. כולם מכולם יכולים לעשות את זה, היא מתאימה לכל האוכלוסייה: ערבים, יהודים, גברים נשים ילדים. לא היה קיים כלי כזה ועכשיו יש אותו.
"אנחנו רוצים שאנשים שירגישו שהם לא לבד וזה הכי חשוב. זהו לא פרויקט פוליטי וגם לא טכנולוגי: האפליקציה היא תנועה אנושית שמבוססת על אהבה ותקווה ומחברת נושאים של ערך. היא נותנת תקווה שכולנו נמצאים ביחד ויש משהו שאנחנו יכולים להציל ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. אנחנו יוצרים תנועה אנושים המבוססת על אהבה, על תקווה. האפליקציה מחוברת על ערכים, וחיזוק התקווה שכולנו מתחברים ביחד ויש משהו חברתי שאפשר להציל. היא יכולה לאחות את השבר בחברה הישראלית, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית."
נכון לתחילת דצמבר 2024 מוחזקים ברצועת עזה 101 חטופים חיים וחללים – לא עוצרים עד שכולם חוזרים.
לחיבור לאפליקציה, כתיבת מכתבים לחטופים, קריאת הסיפורים של כל חטוף וחטופה ותמיכה במשפחות, הכנסו לכאן: https://www.not-alone.app/welcome
