שבע שנים כיהן אביתר דותן כמנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, בתקופה בה משרד האוצר והממשלה דורשים לבטל את התכנון, לפתוח את היבוא ולהפחית את מחיר המטרה * את המאבקים מול משרדי האוצר והכלכלה מכנה דותן "החיכוך התמידי" וגאה בתוצאות שהושגו למען הרפתנים במתווה לוקר * "מי שהתנגד למתווה לוקר לא הביא תכנית פעולה חלופית," הוא מסביר
אביתר דותן הוא חבר קיבוץ שמרת, בן 52, נשוי ואב לשלושה ילדים, רומי, יהלי ורז. דותן מכהן משנת 2016 כיו"ר איגוד הכדורעף בישראל. במשך שנים ארוכות עד 2009 עבד אביתר דותן בתפקידים בכירים בשוק התקשורת, בין היתר כמפיק ראשי בערוץ הספורט, כסמנכ"ל תפעול והפקה של גלובוס גרופ, כסמנכ"ל כספים ותפעול של חדשות ערוץ עשר וכן עסק מספר שנים כמפיק עצמאי של סרטי קולנוע בינלאומיים. בשנת 2010 חזר אביתר דותן "הביתה" והחל לעסוק בפרויקטים בעולם החקלאות וההתיישבות במסגרות שונות, כגון החטיבה להתיישבות עד מינויו כיועץ בכיר לשר החקלאות. בשנת 2013 מונה לתפקיד מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר בישראל, תפקיד בו כיהן כשבע שנים, עד שהודיע ממש באחרונה על פרישתו מהתפקיד.
איך היית מסכם את התקופה בה כיהנת כמנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר?
"התאחדות מגדלי הבקר פועלת בשני מישורים כגוף המעניק שירותים לרפתנים ועד ייצוג הענף כולו מול 'הריבון' (הממשלה) וכל זה כתוב בתוך חוק החלב, שנחקק בשנת 2011, בשונה מכל ענפי החקלאות, בהם אין חוק ואין תקנות ייצוג למוסדות למעט התאחדות חקלאי ישראל. בענף קיימים עוד שני גופים משמעותיים – 'החקלאית' – המתמחה ברפואת העדר ו'שיאון' – המתמחה בהזרעה גנטית. ההתאחדות מובילה את כולם ביחד מול כל הממשקים של יצור החלב הלאומי."
הרפתנים בישראל עברו שוב ושוב רפורמות – הרפורמה באיכות הסביבה, מתווה לוקר ועכשיו מסתמן באופק שוב מתווה חדש, שיטיל שוב גזירות על הרפתנים ויגרום לעזיבת רפתנים נוספים בענף. האם אתה חושב שהממשלה או משרד האוצר פשוט נטפלים לרפתנים (אחד מהם אמר שמספיק 2-3 רפתות גדולות לכל המדינה) או שמוצרי החלב בארץ באמת יקרים מידי בהשוואה לחו"ל (כולל המפוקחים)?
דותן: "למעט ענף הביצים, הענף החקלאי היחידי 'תחת' תכנון לאומי הינו ענף החלב עם מנגנון מחיר מטרה, תכנון מרכזי (מכסות חלב) ושמירה על יצור מקומי באמצעות מכסות יבוא מוסכמות. כל זה גורם לענף להיות מאותגר ע"י המדינה שנים רבות ומביא אתו רפורמות שונות." "המדיניות הממשלתית בכל רפורמה היא התייעלות ענפית כלומר הקטנת מספר הרפתנים." "מעולם לא נקבע מדיניות ממשלתית על-פי סדר עדיפות לאומי, כמו אצל ראש הממשלה, לוי אשכול ז"ל ובעצם המדיניות נקבעת ע"י גחמות אגף התקציבים במשרד האוצר, המשתמש בנרטיב של שוק חופשי. בשנת 2018, בפעם הראשונה, הם הבינו שענף החלב אינו יכול לעבוד בלי תכנון מרכזי. הם ניגשו ליצירת הסכם חדש במגבלות התכנון המרכזי, אבל עם דרישה לפתיחת יבוא והפחתה במחיר המטרה והחיכוך התמידי נמצא שם ולא במקום אחר!"
"בנושא הפחתת המחיר, המחלבות תומכות בהם מ'מדרון אחורי' וביבוא, לדעתי אחרי אירועי 'הקורונה' – הדברים ברורים הרבה יותר בכל הנוגע לחשיבות היצור המקומי!"
האם לדעתך יש מקום לרפתות המשפחתיות הקטנות בישראל ומה עשיתם בהתאחדות כדי לשמר אותן?
דותן: "ודאי שיש מקום לרפת המשפחתי אך לצערי, לא קמה עדיין ממשלה שקבעה שענף החלב אסטרטגי למדינת ישראל וכי חובה לשמור על גודלו ועל יכולות היצור שלו הפרוסות בכל הארץ – כלומר לשמור על המשק המשפחתי כחלק מחזון זה. לכן אגף התקציבים תמיד יהיה בנקודות החיכוך האלו של פתיחת יבוא והפחתה של מחיר המטרה והתייעלות ענפית."
"אין ספק ששינוי בממשלה, ישראל כץ כשר האוצר, עמיר פרץ כשר הכלכלה ואלון שוסטר כשר החקלאות, כאשר וועדת הכלכלה בידי ש"ס, כל אלה יכולים להביא לזירה חיובית לחקלאות ולהתיישבות, אבל מכאן להחלטה ממשלה על שמירת הרפת הישראלית שתהא פרוסה בכל כוחה במדינה – הדרך ארוכה!"
בתקופתך כמנכ"ל ההתאחדות קמה קבוצה של רפתנים שפעלה נגד ההתאחדות עקב מתווה לוקר. מה דעתך על כך?
דותן: "בניגוד לרפורמה של איכות הסביבה בשנות ה-2000, ששם התאחדות מגדלי הבקר לא חתמה על הסכם ומאות רפתות אולי אלפים נסגרו – הרי שברפורמות הבאות הובילה התאחדות מגדלי הבקר את המשא המתן – הגדירה וגידרה את צמצום היצור. במתווה לוקר פרשו 134 רפתנים מהענף, מרביתם חקלאים בלי דור המשך ובעיות סטטוטוריות של אפשרות הגדלת הרפת."
"בסך הכל, במהלך שנות כהונתי בהתאחדות – הרפת הישראלית הרוויחה ופרנסה בכבוד את כל העוסקים, למרות 'מלחמות ענק' מול משרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות וקרבות פנימיים לא פשוטים"
"בסך הכל, במהלך שנות כהונתי בהתאחדות – הרפת הישראלית הרוויחה ופרנסה בכבוד את כל העוסקים, למרות 'מלחמות ענק' מול משרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות וקרבות פנימיים לא פשוטים. לגבהים ההסבר פשוט יותר, למשק המשפחתי אין מנגנון בחירת נציגים להתאחדות – ותמיד מי שנבחר מאבד לגיטימיות כבר בצומת המאתגרת הראשונה. צריך לשים לב להבדל, רוב האנשים באים מדאגת אמת ומהלב, אבל תמיד יש מיעוט שמנצל את זה ליצירת כוח פוליטי על מנת לפגוע בהתאחדות ורק מתוך רצון שליטה – שום דבר הקשור לטובת הענף ורפתניו."
אין מושלם אבל האם אתה חושב שהתאחדות מגדלי בקר תיפקדה טוב בתקופת כהונתך, אל מול גזירות הממשלה (מתווה לוקר) וכיצד אתה רואה את עתיד ענף החלב בישראל, לאור המתווה החדש ופתיחת היבוא?
דותן: "סיום מנגנון מחיר המטרה באפריל 2019, על פי חוק החלב, והעברתו לוועדה על המחירים המפקחים ובנוסף, סיום הסכם לוקר ביבוא, הביאו לכך שבאוקטובר 2018 חתמנו על רפורמה נוספת לעד עשר שנים נוספות. היו הישגים אדירים להסכם, השקעות במאות מיליונים בענף ובעיקר וודאות ושמירת היצור המקומי ומנגנון הפרישה.
"החלק הקשה היה היתכנות כלכלית בעייתית לרפתות, להערכתנו היו כ-12 אחוז מהענף שללא שינוי בניהולם, היו צריכים לפרוש דרך המנגנון ונכון, זה כואב מאוד.
"ושוב הגענו לנקודת החיכוך, בלי אמירה ממשלתית ברורה ובלי תשובה חד משמעית האם אגף תקציבים מקבל את ענין התכנון המרכזי – אבל הוא עדיין דורש הפחתת מחיר ופתיחת יבוא. גם היום אף אחד לא הביא רעיון להסדרה ענפית אחרת והוויכוח הפנימי נשאר בעינו כמו גם המשא ומתן שנמצא באותו מקום."
מה בכוונתך לעשות בעתיד?
דותן: "אני מסיים בסוף החודש את תפקידי כמנכ"ל ומאחל לליאור שמחה הצלחה גדולה ויוצא לדרך חדשה ובתוך ענף החלב וכל מטרתי, גם בעיסוקי החדש, היא לחזק את הענף ואעשה זאת בכל מרצי ליבי."
ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר