יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה5

אנרגיית חיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור ברזל, 43, נשוי+שלושה, גניגר

מבשל ארוחות לאירועים משפחתיים עם התמחות באוכל הונגרי, מנחה סדנאות מיניות חיובית לנוער ומנחה טנטרה-תרפיה ליחידים ולזוגות

הוא בן קיבוץ כפר החורש, קיבוץ של הונגרים, ואוכל הונגרי זה משהו שהוא בא איתו מהבית. אבא שלו היה הטבח של הקיבוץ וליאור למד מהנשים המבוגרות שם להכין את האוכל ההונגרי והמשיך גם אחרי שכל המשפחה עזבה את הקיבוץ. "זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל שכמעט ולא עבר בירושה ויש מעט מאוד שמבשלים ממש את האוכל ההונגרי המקורי". הוא גאה להמשיך את המסורת ולהיות אחד היחידים בארץ.

ליאור מספר שתמיד אהב לבשל, ולאחר שאימו נפטרה, לפני כמעט 12 שנים, הבין שיש עוד לחיים האלה שהוא רוצה לחיות. "אוכל קשור לאנרגיית חיים, יש בו המון תשוקה. גם במיניות. גם בעבודה עם בני נוער ובטיפול שנעשה בקליניקה. הכול קשור לאנרגיית החיים".

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?

כפות הידיים. יש לי כפות ידיים מחוספסות כאלה, שיודעות עבודה פיזית.

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ?

אבא שלי היה הטבח של הקיבוץ, אחד הזיכרונות הכי מתוקים שלי זה שאני, בתור הבן של הטבח, הייתי יכול להיכנס למטבח לקחת מה שאני רוצה. לא שהיה הרבה מה… אבל התחושה הזו שמותר לי.

המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?

הכי שנאתי קורקבנים. ברור. למרות שהגישו אותם עם נוקדלי (בצקיות הונגריות), אז מאוד אהבתי את הרוטב שלהם על הנוקדלי. המאכל שהכי אהבתי הוא אטריות עם בוטנים, פרג וסוכר ביום שישי.

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח?

אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק.

תמונה 2 שאלון ליאור ברזל

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?

תסמוך על הלב שלך.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

כשהייתי ילד עזבנו את הקיבוץ וחזרתי אחרי שנולדו לי הילדים שלי. למה? בגלל הירוק, החינוך, המרחבים, הקהילה.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

חשובה לי ההוגנות בין אנשים.

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

על הים.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

דווקא אני, השף, לא בררן באוכל.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?

מטבח ילדים.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?

פורים. לראות את המבוגרים משילים מעצמם את ארשת הרצינות, מתחפשים. בכפר החורש הייתה הצגה קבועה שעשו כל שנה ואני עדיין זוכר ממנה משפטים וסצנות. הייתה לי הרבה גאווה כשאבא שלי שיחק בהצגה.

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?

גלגול לחמניות במאפיה, גלגול קניידלעך לפסח.

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?

אהוב אדם באשר הוא אדם, חפש את הטוב באדם שמולך. ככה גדלתי, עם המוטו הזה של סבא שלי.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?

סבא אמנון, שהיה מחפש את הטוב בכל אדם שפגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן