הנושא שבכותרת מופיע מעת לעת בעיתונות החקלאית ואף בתקשורת הכללית ומלווה לרוב בביקורת כלפי משרד החקלאות והממשלה שלא עושים די בנושא, וכוללת לרוב התרעה שהירידה במספר הבנים הממשיכים מקרב את סופה של החקלאות בישראל, או כלשון התאחדות חקלאי ישראל: "ללא טיפול ממשלתי מעמיק וגיבוש תכנית לאומית, אנו עלולים להמשיך ולהתדרדר במדרון של עזיבת החקלאים את עבודתם".
מילים אלו מסתמכות על ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במפקד החקלאות האחרון, המעידות על ירידה של כ-60 אחוז במספר משקי החקלאות הפעילים מזה 40 שנה, עת נערך מפקד החקלאות הקודם – ללא טיפול ממשלתי מעמיק וגיבוש תכנית לאומית, אנו עלולים להמשיך ולהתדרדר במדרון של עזיבת החקלאים את עבודתם"- דור המשך בחקלאות
במקביל, חלה עליה בגיל החקלאים ההולכים ומזדקנים. רוב החקלאים הם מעל ל-55 (60 בממוצע) שנים ודור ההמשך הפוטנציאלי הולך ופוחת.
מספר המשקים החקלאיים הכולל שנפקדו ונמצאו פעילים בשנת 2017 היה 17,476 – מתוכם, 10,823 משקים במושבי עובדים, 4,463 משקים במגזר הערבי, 1,882 משקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים) ו-308 קיבוצים ומושבים שיתופיים.
נתונים אלו מעידים על מצבו של חלק מציבור החקלאים, אך אינם בהכרח מעידים על מצב החקלאות, כי באותה תקופה חלה דווקא עליה מרשימה בפריון בענף החקלאות גם בהשוואה לענפי משק אחרים.
ההסבר לכך נעוץ בפנייה למקורות רווחיים ההולכים ומתגלים עקב מו"פ חקלאי מעולה: ענפים חדשים, זנים חדשים ובעיקר טכנולוגיה חדשנית.
אתר משרד החקלאות אף מביא נתונים מעניינים המחזקים זאת – ב- 1955 ייצר חקלאי אחד בישראל מזון עבור 15 תושבים. כיום חקלאי אחד בישראל מייצר מזון עבור למעלה מ-100 תושבים.
ב- 40 השנים הבאות נצטרך לייצר יותר מזון מהכמות שנצרכה מאז האדם הראשון ועד היום(!!) .
דור המשך בחקלאות
משרד החקלאות לדורותיו חרת על דגלו וכתב בחזונו את היעד של הבטחת דור המשך לחקלאות הישראלית. כבר בשנת 1982, עסק בכך סגן השר מיכאל דקל (ז"ל) שרצה להבטיח את הישארות דור ההמשך ביצירת תנאי מגורים חדשים באזורי ההתיישבות.
כך גם ביעדי המשרד ב-1918 (בראשות השר אריאל ומנכ"לו בן-אליהו) שראה בתמיכה בדור הצעיר ובחקלאים חדשים – אחת ממשימותיו המרכזיות.
ואכן, נתוני המפקד לא נפלו על אוזניים ערלות והניעו את משרד החקלאות והאוצר, מסיבות של דאגה להתיישבות כולה על ערכיה המוספים, להקציב במחצית 2018 סכום של 45 מיליון ₪ לעידוד הדור הצעיר, לטיפול במשקים לא מעובדים, בעיקר משפחתיים, בכל הארץ, ולחיזוק החקלאים החדשים בעיקר באזורי הפריפריה.
בחינת תוצאות הביצוע של תכנית זו בסוף 2019 מראה כי היא תמכה ב-177 חקלאים חדשים שנקלטו בגולן וב- 20 חקלאים חדשים שקיבלו ליווי חודשי – עם שיעור ביצוע של 95% מהתקציב שהוקצה לכך.
שה"מ (שרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות) הגה וערך לראשונה, החל מ-2012, תכנית להכשרה ייחודית בנושאי חקלאות – "עתידים לחקלאות" – המיועדת בעיקרה לדור שני לחקלאים ולחקלאים חדשים המעוניינים לעבוד בתחום.
הקורס אף מיועד לעירוניים המעוניינים לעבור למגורים שלא בתוך העיר ומחפשים תחום התמחות מתאים.
למסגרת הקורס צורפו מיטב המומחים המקצועיים בארץ בתחומי החקלאות הבסיסית ובהתמחויות הענפיות השונות. הקורס כלל הרצאות בתחום הכלכלה החקלאית – שחשובה מאד להתנהלות המשקית, בפרט למתחילים – וסיורים במשקים שונים ובטכנולוגיות מתקדמות.
קורס זה התקיים בבית דגן, נמשך כשנה וסובסד על ידי משרד החקלאות וגורמים נוספים בענף. לאור הצלחתו, הקורס נפתח מאז כל שנה מחדש ואף אוּמץ בחום באזורי הארץ השונים בשיתוף עם מועצות אזוריות, מו"פים אזוריים וארגוני מגדלים, לאורך כל השנים עד 2020.
ואם חשבתם שנושא בן ממשיך רלבנטי בעיקרו לבני מושבים, אז לא רק זו אף זו. התנועה הקיבוצית הקימה בית ספר למנכ"ליות העתיד "עבור נשים שאפתניות המעוניינות להתפתח בעולם העסקי לתפקידי ניהול בכיר, לפרוץ את תקרת הזכוכית, ולהעמיד אחריהן דורות רבים של נשים שישתלבו בכל דרגי הניהול וההנהגה העסקית והציבורית.
זוהי תוכנית ראשונה ופורצת דרך המאפשרת להתעדכן בכלים חדשניים ומובלת על ידי מרצות מומחיות בתחומן ומנוסות בעבודה עם הנהלות בכירות". לאחרונה הסתיים המחזור השני של בית הספר.
ולסיכום – למרות החשיבות הרבה של פעילות התמיכה וההכשרה של משרד החקלאות המוקדשת לדור העתיד, הוא לא השכיל עד כה למנות ממונה שזה יהיה עיקר עיסוקו האינטגרטיבי.
חשוב להדגיש כי עזיבת משקים היא תופעה טבעית בעולם מפתה של משרות הייטק עתירות משכורת לכל המתאים לכך. מאידך – חינוך נכון מתחיל בבית; הכוונה מתאימה והכשרה מעשית בחקלאות יכולים להטות את הכף, ובעיקר אם ניגשים לכך בראייה סופר מודרנית של חיפוש אחר נושאים חדשים ורווחיים בחקלאות.
נתוני ערך התפוקה העולה למרות הירידה במספר המשקים הם ההוכחה לכך. אף כי יש דור הולך ונעלם של חקלאים מזדקנים, תמיד יהיו מי שיתפסו את מקומם ויביאו לפיתוח של חקלאות אחרת ומתקדמת.
מן הראוי לסיים בדבריו של אריק מלמד מכפר הנגיד שרואיין לאחרונה בעיתוננו זה:
"הדבר הכי כייפי במשק החקלאי ובמה שאני עושה, הוא שהבן הגדול שלי שהשתחרר מהצבא ועובד איתי כבר יותר משנה, אמר לי שהוא רוצה להיות חקלאי. אני לא יודע אם כדאי לו להיות חקלאי, כי חקלאות זו מלחמה בעיקר בירוקרטית אין סופית אבל זה עדיין משמח".
