דילוג לתוכן
יבול שיא
הרפת והחלב
2

"דיוק זה שם המשחק"

4 דק' קריאה

שיתוף:

ראיון עם מנחם ורד, אדיר ורד וירון נחום, רפת עלי ורד, כפר יחזקאל

קצת עלינו

רפת עלי ורד שוכנת בכפר יחזקאל ומהווה את המשך דרכן של רפתות ורד וברקוביץ'. מה שנקרא "הכל נשאר במשפחה". בשנת 1979 מנחם ורד נשא לאישה את מרים ברקוביץ', לאחר החתונה מנחם הצטרף כחתן ממשיך לפישל ברקוביץ' וברפת ורד עבדו מתניה ובנו עופר, אחיו הצעיר של מנחם.

בשנת 2003, במסגרת הרפורמה, אוחדו שתי הרפתות וכיום עובדים ברפת מנחם, אדיר- בנו של עופר וירון- חתנו של מנחם,  ומציינים בפה מלא שהם גאים להיות ממשיכי דרכם של מתניה ופישל זכרם לברכה, אשר ניהלו בהצלחה את הרפתות.

מנחם: "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי רפתן, אני נמצא ברפת מהילדות, נולדתי לזה וזה טבעי לי. לפני כ 21 שנים  יזמנו את העתקת שתי הרפתות, שלי ושל אחי הצעיר עופר, אל מחוץ לגבולות המושב (חלקות ב') ואיחודן, דבר אשר הבטיח את עתיד הרפת".

ירון: "במקור אני מיישוב כרכום, חתנו הממשיך של מנחם. בהכשרתי מהנדס מכונות, עבדתי כמהנדס בחברת רכבות צרפתית ולפני כ-7 שנים היינו צריכים לקבל החלטה במשפחה לגבי עתיד הרפת, שני בניו של מנחם לא הביעו עניין בתחום, לכן החלטתי לקחת שנה חל"ת מתחום ההנדסה ולבדוק את ענף הרפת. לאחר כשנה של עבודה במשק קיבלתי החלטה להישאר בתחום. מצאתי שיש המון תחומים הנדסיים, כלכלה, בריאות ורווחת בעלי חיים, ווטרינריה וכו', דברים אשר סיקרנו אותי ומשכו אותי מאוד ועזרו לי לקבל את ההחלטה.

הגעתי לרפת ללא רקע בגידול בעלי-חיים ואני לומד תוך כדי תנועה ומשלב לימודים בפקולטה לחקלאות וגם קורסים מקצועיים של שה"מ".

אדיר: "אני בנו של עופר, שואף להמשיך את דרכו בגאווה ולפתח את הרפת והחקלאות המשפחתית. במשך ילדותי עבדתי ברפת לסירוגין, לפני כ-6 שנים חזרתי לרפת, לאחר מספר שנות ניהול העסק המשפחתי בתחום התיירות ולימודי הנדסאי בע"ח ברופין".

יחד איתם עובדים בצוות הרפת עוד  3 תאילנדים.

מנחם מוגדר כ"מנהל על", אך הם מדגישים שכל ההחלטות מתקבלות ביחד.

ההיסטוריה של הרפת מתחילה בשני משקים- של מנחם ועופר. שניהם לא היו מרוצים מאפשרויות הפיתוח של הרפת הקטנה בתוך גבולות המשק ולכן החליטו במסגרת הרפורמה (שנת 2003) לבצע פרויקט מחוץ לישוב, יחד עם עוד שותף לדרך. לאחר שינוי ייעוד קרקע התחילו את התהליך וב-2007 הרפת כבר הייתה בנויה מחוץ לתחום הישוב. בפוטנציאל, שטח אזור הרפת אמור לתת פתרון לכ-70% מהפרות בכפר יחזקאל.

כיום מכסת הרפת היא כ-3 מיליון ליטר ולאורך השנה נחלבות כ-230 פרות בזמן נתון.

במהלך השיחה, מנחם חוזר ואומר שמדובר ב"רפת רגילה ושגרתית" ואכן כך, אך עם זאת, מיד מבינים שהייחוד האמיתי נמצא בהרכב הצוות של הרפת. כניסתם של ירון ואדיר לעבודה ברפת הובילה להתקדמות משמעותית בכלל היבטי הגידול המקצועיים וגם בהיבטים הכלכליים.

מנחם מדגיש נקודה חשובה- לאחר כניסת הצעירים לעבודה במשרה מלאה ושיפור התוצאות, יש התעודדות של הדור הצעיר שרוצה להמשיך לעבוד, להשקיע ולהשתפר.

5

התפיסה היא "דיוק"

ירון: "בשנים אלו הרפת עיבתה וחיזקה את תחום האחזקה המונעת. אנו מתחזקים ומשנים את המערכת יום יום, כותבים פרוטוקולי עבודה וטיפול ומדייקים איפה שאפשר. משפרים את כל תהליכי העבודה- טיפולים בציוד המכון, בציוד ההנדסי, מסגרות, בריאות העדר ועוד. לומדים, נהנים לעבוד עם הידיים ומשתדלים לחסוך כסף על ספקים ועבודות חוץ. אני מגיע מרקע של הנדסה ואוהב את האתגרים הטכנולוגיים, זה מאוד מספק ללמוד את המיכון, לפתח ולפתור את כל הבעיות בעצמנו. בנוסף, אנחנו עובדים עם היומן בנ.ע.ה ולו"ז מתוכנן של כלל האירועים ברפת".

מנחם: "בעקבות כניסת שני הצעירים לעבודה, השינוי הראשון שחווינו לטובה היה ביונקיה. לפני כן, היונקיה הייתה ממוקמת נמוך בסדר העדיפויות ותנאי הגידול בה היו קשים לאורך שנים. בעקבות החלטות שקיבלנו יחד, שיפרנו מאוד את תנאי ההמלטה והגידול – ממשק קולוסטרום, שימוש בתרופות, שינוי מיקום שיכון בחורף, עבודה לפי פרוטוקולים מסודרים ומקצועיים, מה שבא לידי ביטוי באופן מידי בהעלאת הרמה החיסונית של היונקים. מאז אנחנו מצליחים לשמור על הרמה- התמותה נמוכה והוולדות נראים יפים ובריאים. הנקבות הראשונות כבר נמצאות בחליבה וניתן לומר שהשינוי מאוד דרמטי הן בתנובות והן בבריאות הכללית".

אדיר: "השיפור נובע בעיקרו מדיוק תהליכי העבודה והתקדמות בכלל שלוחות הרפת- הטיפול, ממשק עבודה והזנה, מעגלה בת יום ועד היותה חולבת. מבצעים הרבה שינויים ושואפים להשתפר כל הזמן". 

4

מה האתגרים המרכזיים ברפת?

רפת עלי ורד היא "רפת קיץ" מבחינת יצור החלב ולכן אחד האתגרים המשמעותיים הינו הקפדה ויישום של ממשק צינון מיטבי בקיץ.

מנחם: " אנחנו מקפידים על רווחת בעלי-חיים ומצננים טוב בקיץ. בתקופה זו אנחנו מאותגרים על-ידי מזג האויר ובשל הרצון לשמור על היצרנות בקיץ תמיד מחפשים איפה ניתן להשתפר. יש לנו רק סככה אחת בה ניתן לבצע צינון באבוס, לכן השיפור היחיד יכול להתבצע בסככה זו. מה גם, שבתכנון העתידי אנו צפויים לבנות סככות מרחביות בהן לא ניתן לצנן באבוס ולכן זה אחד האתגרים המשמעותיים  מבחינתנו".

אתגר נוסף הוא הרצון להקים מרכז מזון עצמאי של הרפת. כרגע הרפת רוכשת מזון ממרכז מזון אמבר בכפר יחזקאל.

אדיר אמון על תחום ההזנה ברפת במסגרת חלוקת תחומי האחריות, בו התמקצע ואותו מוביל מול אנשי המקצוע הרלוונטיים.

בשנת 2020, יזם שותפות עם מספר רפתות במושב ויחד עם "צמח מרכזי מזון" ומפעיל מקומי מהמושב, הקימו מרכז מזון עצמאי. כעבור שנתיים מוצלחות החליטו לחזור לרכוש מזון ממרכז מזון אמבר בכפר יחזקאל וזאת בשל שינויים שחלו בתנאי העבודה. בעת חזרתם לעבודה עם אמבר, לקח אדיר תחת אחריותו את תכנון מנת החולבות אשר ייחודית לרפת (ומסופקת לרפתות נוספות) ומתוכננת בשיתוף עם תזונאי שמועסק על ידם.

חשוב להם להדגיש שתחום ההזנה ברפת הינו תחום מרכזי ומהותי בשיפור ושימור התוצאות, הן מבחינת תנובות החלב והן מבחינת הפוריות.

בנושא הפוריות ברפת, מנחם מציין שלמרות היות הרפת עונתית שעיקר יצרנותה בקיץ, הם מצליחים להתמודד לא רע עם תנאי הקיץ.

אדיר מוסיף: "כשמסתכלים באופן רב-שנתי על מדדי הפוריות ברפת, אנחנו רואים שיפור משמעותי בחמש השנים האחרונות, כמו גם ביצרנות החלב ובמדדים נוספים".

הם מדגישים: "אנחנו רפת שיודעת ללמוד ולהתייעץ עם היועצים שלנו ולהטמיע שינויים והרגלי עבודה. משתדלים מאוד לדייק ולטפל ברמה הפרטנית בכל פרה בזמן מאוד מהיר, להיות בכל מקום ולא לתת לדברים להתנהל מעצמם, וזה הודות לכלל צוות העובדים, התאילנדים מצוינים והעבודה המשותפת איתם מקצועית ומדויקת".

כשנשאלו לגבי עתיד ענף החלב, מנחם ענה שהוא לא צופה שינויים דרמטיים, הענף ימשיך להיות ענף מתוכנן.

אדיר מוסיף שלאחרונה קרא כתבה בה התראיין סבו מתניה ז"ל (אביהם של מנחם ועופר) בתחילת שנות ה-2000, בה מתואר שכבר אז נלחם בביטול המכסות, ומסכם- "אותן מלחמות שהיו אז, קיימות גם היום ומי שטוב- ישרוד".

לסיכום הם מציינים: "אנחנו מאוד אוהבים להתייעץ, פתוחים להקשיב וחשופים ליועצים שאנו מעריכים מאוד את דעתם, יוזמים התייעצויות בכל התחומים ושוקלים את דרכנו כל הזמן".

בנימה אישית, לקח לנו הרבה זמן לקיים את הריאיון, לגבש טיוטה סופית, לצלם תמונות ולהוציא את הכתבה לפועל, אך זה היה שווה את הזמן וההשקעה. משמח ואף מרגש לפגוש דור המשך מקצועי ומסור שמסב גאווה לדורות הקודמים ומאפשר את המשך קיומה של הרפת. •

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה
הסטריאוטיפים של מיהו ימני ומיהו שמאלני פשטו בשני צידי המתרס ומבטאים את הסדקים בעם. אם לא נגדיר מחדש את הזהות הישראלית-ציונית הסדקים יהפכו לבולענים המאיימים על כולנו  *תמונה ראשית: ראובן ריבלין, נשיא המדינה לשעבר.
3 דק' קריאה
בקרוב תקום פנימייה של "אדם ואדמה" של ארגון "השומר החדש" ביראון, לאחר שלפני שש שנים קמה כזו באורטל. אני מקווה שעוד ועוד קיבוצים יזכו באירוח "אדם ואדמה" ואני מצפה מהתנועה הקיבוצית להוביל מהלך גדול
4 דק' קריאה
מוקי צור, איש הרוח של התנועה הקיבוצית, עוסק עשרות שנים בשאלות של זיכרון, תקווה וזהות. שאלות אלה מקבלות מקום בשני ספריו החדשים שראו אור לאחרונה: "התקווה היא לא כובע עם נוצות" ו"מן המדרון". בראיון