אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים ומוסיף: זאת למרות הביצועים המקצועיים, והאיכותיים של מגדלי ישראל. הכל נגזר 'מהשפעות חיצוניות' (הכלכלה העולמית אחרי הקורונה, עליית מחירי תובלה ימית ושער השקל החזק) * אלון מתקשה להיות אופטימי ומוטרד מאוד ממצב החקלאים והחקלאות בישראל
לסיכום השנה החולפת ולרגל תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2002 שוחחנו עם צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים על פעילות המועצה בשנה שעברה ועל מצב החקלאות והחקלאים בישראל.
צבי, אנחנו אחרי ראש השנה, איך אתה מסכם את פעילות המועצה בשנה האחרונה?
"כמו בשנים קודמות גם השנה פעילותה של המועצה התמקדה בקידום ענפי הצומח שבאחריותה (פירות, ירקות, הדרים וזיתי השמן) בשלושה תחומים עיקריים: במחקרים, בהתמודדות עם מחלות ומזיקים ובקידום חדשנות שמתבססת על זנים חדשים, על טכנולוגיה חדשה ועל התייעלות מערכות הייצור. אלה הם תחומים קריטיים, שנחוצים לשימור רווחיות ענפי הצומח ולהבטיח שחקלאי ישראל יתפרנסו בכבוד מעבודת האדמה.
"בשורה של מוצרים, הן בירקות והן בפירות, התמודדו המגדלים עם קשיים שהם מעבר שקורה אצלם במשק. 'שער השקל הקטלני' כמעט לא מאפשר ליצוא החקלאי לשרוד. במשך עשרות שנים, היצוא היה הקטר שהוביל את ענפי הצומח בהדרים, בירקות ובפירות. בשנים האחרונות, לדאבוננו, הייצוא לא רק שגרם עוגמת נפש רבה למגדלים, אלא בחלק לא מבוטל מהמוצרים נגרמו הפסדים קשים לחקלאים, דבר שחייב לצמצם דראסטית את שטחי הייצוא. המדברים על הקטנת היצור החקלאי השנתי, לא מזהים שעיקר הבעיה היא התמוטטות הרווחיות ביצוא החקלאי."
ההתמוטטות נובעת מגורמים גלובאליים ולא מהחקלאי.
"נכון מאוד. למציאות זו אין שום קשר לביצועים המקצועיים, האיכותיים של מגדלי ישראל. הכל נגזר מגורמי חוץ, הן מעצירת הכלכלה העולמית בשל מגיפת הקורונה, הן בשל עליית מחירי התובלה הימית למימדים "הזויים" (מכולה שעלותה הייתה 2,000 דולר, עלתה השנה ובשנה שעברה 6,000-7,000 דולר!) והן בגלל המצב הכלכלי המיוחד של מדינת ישראל שגרם למטבעות בארצות הייצוא לרדת בערכן כדי 20%-40%!"
יש לך ניסיון רב בייצוא, כיהנת שנים כסמנכ"ל בכיר לסחר חוץ במשרד החקלאות. שמעתי שמועצת הצמחים מימנה חלק מעלות אוניה שהובילה הדרים ליפן, רק כדי לא לאבד את המקום על המדף.
"נכון מאוד. המציאות הזו בשווקי היצוא היא קשה וגרמה לצמצום ניכר ביצוא החקלאי הישראלי. בפיתוח שווקי הייצוא השקענו, כולנו, סכומי עתק ולכן גם היום צריך לנשוך שפתיים ולעשות כל מאמץ, כולל סיוע ממשלתי, כדי לשמר ולו בהיקפים קטנים יותר את הקשר עם הלקוחות שלנו באירופה, בצפון אמריקה, במזרח הרחוק (יפן, סין, קוריאה). אלה יעדים חשובים שמותר לנו להיות אופטימיים ולקוות שיחזרו לפעול בהיקפי העבר. דוגמא לכך היא ענף ההדרים במועצת הצמחים שבשיקול נכון החליט בעונה שחלפה, לסייע ליצואנים במימון אוניה המובילה הדרים ליפן, כדי לשמור את הנתיב הזה קיים, גם כאשר הכמויות עצמן לא הצדיקו את מימון האונייה באותם ימים."
אומרים שחקלאים הם אנשים אופטימיים אחרת לא היו חקלאים ויש ביטוי מוכר "בשנה הבאה יהיה יותר טוב". לצערי אני שומע משפט זה פחות ופחות מהחקלאים.
"עמוס, אתה כמונו בחקלאות זמן רב ואני בטוח שנשבר לך הלב כמו לכולנו, כי המציאות בשטח היא אפילו חמורה יותר ממה שאני תיארתי. יש אזורים שלמים, לא בסביון ולא בצפון תל אביב, אלא באזורים הכי קריטיים מבחינת הציונות, בהם נשארו חקלאים בודדים בלבד. אני מדבר על הערבה, על הישובים בנגב המערבי, בעוטף עזה, אני מדבר על אזור השומרון. גם במושבות כמו בנימינה, זיכרון יעקב, גבעת עדה נשארו רק חקלאים בודדים. זאת בעת שלכל אחת מהמושבות יש שטחי חקלאות נרחבים. לצערי, מהבחינה הלאומית אף אחד לא חושב איך לשמר את הפעילות החקלאית עד יעבור זעם, ולא מתעניין מי אלו שרוכשים את הקרקעות הננטשות ע"י האיכרים…"
אז מה עושים? מה אתה מציע?
"אני כבר לא מציע, כי כרגע אין למי להציע. בשנה החולפת הצגתי לפרטי פרטים את דעתי המקצועית על הרפורמה. כפי שהזכרת, עסקתי בתחום הזה שנים רבות, אך לצערי איש מחבריי לא הקשיב לי. במסגרת הרפורמה הורידו דרסטית את המכסים על יבוא פירות וירקות מתוך כוונה להוזילם לצרכן. כדי שהחקלאים ימשיכו לחיות ולהתפרנס בכבוד – צעד כזה מחייב במקביל תמיכות ישירות שכל מדינה מהמדינות המפותחות (OECD) עשתה. אבל לא בסכומים המצחיקים שהאוצר הציע לחקלאים ושההנהגה החקלאית, לדאבון לב, סמכה ידיה עליהם. לא יאומן שבנושא דרמטי שכזה, הם לא עשו חשבון פשוט של אחד ועוד אחד…
"יתר על כן, נעשתה עבודה בפקולטה לחקלאות ע"י פרופ' ישראל פינקלשטיין שפורסמה זה מכבר, המצביעה בבירור שתוכנית הרפורמה הזו, אם תיושם, תגרום לחקלאות בעוטף עזה ובגבול לבנון להתייבש! (את זה לא אני כתבתי). אני אמרתי שוב ושוב: רבותי, הורדת המכסים תגרום לירידת המחיר לחקלאי, עדיין לא קרה דבר, ובלבד שיעשה חשבון נכון!. אם דונם מלפפונים באחיטוב או דונם עגבניות באוהד בעוטף עזה מניב 10 טון והמחיר ירד "רק" ב- 25 אג' לק"ג, (חקלאי שמקבל 3.5 ₪/ק"ג יקבל 3.25 ₪/ק"ג), יחסרו לו 2,500 ש"ח לדונם – אי אפשר להתעלם מזה! איך אתם מסכימים לפיצוי של 300 ש"ח לדונם, כשחסר לו 2,500 ₪. – הרי המשק יתייבש!
"עם פיצוי בסכום הזה החקלאי לא יוכל להמשיך לייצר, וזה מה שפרופ' פינקלשטיין כתב. אני בשפתי שלי אמרתי: 'לא יישאר בית צמיחה אחד בעוטף עזה עם המספרים האלה'. יתר על כן, הרי אנחנו קוראים, רואים ושומעים יום יום על ההתחממות הגלובאלית, על כך שהנהרות באירופה מתייבשים וספינות כבר לא יכולות לשוט כי ירדו פני המים ועוד מיני תופעות קיצון כאלה. אני תמהה: איפה אתם חיים? אכן, אנחנו מייבאים נתחים גדולים של מזון מחו"ל, אנחנו לא מייצרים אורז, תבואות, גידולי שמן וכו',. אבל אנחנו כן מגדלים תפוחי אדמה, תמרים, בננות, אבוקדו, בטטות, בוטנים ועוד. אז בצניעות אני אומר: רבותי יש כמה וכמה מוצרים שהם עתירי אנרגיה, לפחות אותם הייתם מעודדים לגדל מעט יותר, כדי לוודא שהייצור הזה נותר בהיקפו ואפילו מתרחב. במקום זאת מה עושים? מורידים מאוד את המכס, מרחיבים את היבוא כדי שלצרכן יהיה בזול, אבל… היצור המקומי ידעך!!!"
מניין באה התפיסה הזו של יבוא חופשי נרחב?
"קשה להשיב, זה נראה לי כמו מזימה של רודפי בצע שעושים ים של כסף מהיבוא והם רוצים שזה ימשיך ויתרחב. יש מערכות ויבואנים והם לא רבים, בריכוזיות מאוד גבוהה בתחום, עם עיניים גדולות שלעולם לא יישבעו! אתם רוצים יבוא חופשי, תפעלו כהבנתכם, אבל תוודאו שהחקלאים הפזורים בעיקר בפריפריה ימשיכו להתקיים, שיוכלו לקיים משפחותיהם, לשמור על קרקעות הלאום ועל המרחב הכפרי!
"מניין זה בא? יש כל מיני תיאוריות, כמו של 'פורום קהלת', שלפיהן בכלל לא צריך להעדיף למשל את לולני הצפון שעל גבול החיזבאללה, תיאוריות קיצוניות שמקורן בעיקר בארצות הברית. תקרא לזה ניאו קפיטליסטים, בכל מקרה תתקשה למצוא ממשלות שנוהגות על פיהן.
מה שבטוח, לא תמצא כלל מדינות שמיישמות זאת במדיניות הלאומית בחקלאות שלהן!!! רק בישראל! מעל לכל, מה חוסכים פה? כשההוצאה על פירות וירקות של משפחה מהווה 2.6% בלבד מסך הוצאותיה!"
"אלה המוצרים ששוברים את מפרקתו של הצרכן?
"מה גם שלפי נתוני ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD מחירי הירקות והפירות בישראל זו הקטגוריה היחידה שזולה יותר מממוצע מדינות הארגון!
"למה בקבוק קוקה צריך להיות בישראל יקר יותר בעשרות אחוזים! מהממוצע של ה-OECD? אין לזה הסבר, חוץ מהעובדה שהמסחר חוגג על הצרכן, כנ"ל על מוצרי מזון ומוצרים אחרים. אבל רק לנו אוכלים את הראש כשק"ג מלפפון מתייקר ב-2 ₪."
שאלה אחרונה, אתה עוד אופטימי בנוגע לעתיד החקלאות?
"תראה, אני מאוד מאוד מוטרד. הישובים מתדלדלים ממגדלים. נכון שמספרם קטן כבר בשנות ה-80' אבל זה ממשיך. תחילה זו הייתה תופעה חיובית, כאשר היו 20 דונם והמשק גדל ל- 200-300 דונם. אבל תלך היום לערבה, עצוב!
"מדובר ביישובים שתמיד נשענו על החקלאים ועתה גם שם פחת מאוד מספרם. לא רק שאני לא אופטימי אני מאוד מוטרד. תקוותי שאולי למישהו בירושלים בכל זאת, ייפול האסימון והוא ישנה את הכיוון השגוי בו נעה חקלאות ישראל בחמש השנים האחרונות."
