חוקרת ראשית: מילי זנבר¹
שותפים: שמעון פיבוניה¹, עדי סויסה², נופית וקנין¹, סבטלנה גוגיו¹, יובל ברזילי¹ ומוטי אושרוביץ¹
¹ מו״פ ערבה תיכונה וצפונית | ² שה״מ
דוא״ל: [email protected]
תקציר
מחקר זה בחן דרכים לשיפור איכות פירות חציל וחיי המדף שלהם בתנאי הגידול בערבה, תוך התמקדות בהשפעת רמות שונות של קרינת UV וסוגי הצללה שונים במהלך הגידול.
הניסוי נערך בזן 603 בארבע מנהרות עבירות בתחנת יאיר. הושוו שני כיסויי פלסטיק: IR ערבה, המעביר שיעור נמוך יחסית של קרינת UV, ו־NEC, המעביר שיעור גבוה יותר. בנוסף נבחנו שלושה טיפולי הצללה: רשת שחורה, רשת פנינה וסיוד. במהלך העונה נמדדו תנאי המיקרו־אקלים במבנים, מרכיבי היבול ואיכות הפרי לאחר הדמיית משלוח ואחסון בתנאי קור.
במדידות הקרינה נמצא הבדל ברור בין שני סוגי הפלסטיק: כיסוי NEC העביר שיעור גבוה משמעותית של קרינת UV בהשוואה ל־IR, גם לאחר פריסת הרשתות. בנוסף נמצאו הבדלים בתנאי המיקרו־אקלים בין המבנים. לפני פריסת הרשתות, בעיקר בחלקה המאוחר של התקופה, נמדדו תחת כיסוי IR טמפרטורות מקסימום גבוהות יותר ולחות יחסית מעט גבוהה יותר בהשוואה ל־NEC. לאחר פריסת הרשתות נמצאו הבדלים בין שילובי הפלסטיק והרשת, כאשר השילוב של IR עם רשת שחורה התאפיין בטמפרטורות המקסימום הגבוהות ביותר.
בהשוואת איכות הפרי בין שני כיסויי הפלסטיק, פירות שגדלו תחת NEC התאפיינו בשיעורים נמוכים יותר של התרככות וריקבון. הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית, ונמצאה גם מגמה להפחתת נזקי צינה. בהשוואת טיפולי ההצללה התקבל יבול גבוה יותר בחלקות הסיוד, אך מאחר שהבדלים אלו נצפו כבר לפני פריסת הרשתות, לא ניתן לייחס אותם להצללה בלבד. מבחינת איכות הפרי, בחלקות הסיוד התקבל שיעור ריקבון נמוך יותר. השפעת רשת הפנינה השתנתה בהתאם לסוג כיסוי הפלסטיק, והתבטאה בחלק מהמדדים בירידה במוצקות, בעלייה בנזקי צינה או בעלייה בשיעור חריגי הצבע.
לסיכום, תוצאות העונה מצביעות על יתרון אפשרי לכיסוי NEC בשמירת איכות הפרי לאחר הקטיף, ותומכות בהמשך בחינת כיסויי פלסטיק בעלי העברה גבוהה יחסית של קרינת UV. עם זאת, מאחר שבין המבנים נמצאו גם הבדלים בטמפרטורה ובלחות, לא ניתן בשלב זה לייחס את השיפור שנמצא תחת NEC להשפעת ה־UV בלבד. בהמשך המחקר יש לבחון את הקשר בין רמת הקרינה, תנאי המיקרו־אקלים ומדדי איכות הפרי לאורך עונות נוספות.
רקע, תיאור הבעיה ומטרות המחקר
יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות, ולעיתים אף שליליות, למגדלים. לכן יש חשיבות למציאת חלופות עבור מגדלי הערבה התיכונה והצפונית, המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה ראויה: בשוקי היצוא יש ביקוש לפירות חציל, ותוצרת באיכות טובה עשויה לפדות מחירים גבוהים. כמו כן, יש תקופות שבהן מחיר החציל בשוק המקומי גבוה, ולחקלאים קיימת אפשרות לשווקו גם בארץ.
בשנים האחרונות חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. כתוצאה מאיכות התוצרת הירודה, משלוחים רבים נפסלים וההפסד לחקלאים גדול. עיקר הפסילות נובע מהשחרה פנימית ומהתמוטטות ציפת הפרי לקראת סוף החורף ובאביב, וכן מהתפתחות מחלת העובש האפור (Botrytis cinerea) על עלי הגביע ועל קליפת הפרי במהלך החורף.
צמח החציל ופירותיו רגישים מאוד לצינה. חשיפה ממושכת לטמפרטורה הנמוכה מ־12 מעלות צלזיוס גורמת להאטת קצב הצימוח ולהופעת נזקי קור, המתבטאים בשקעים על הפרי ובהשחרת הציפה ואזור בית הזרעים (זנבר וחוב׳, 2021).
בדומה למגמות אקלימיות באזורים רבים בעולם, בשנים האחרונות ניכרים שינויים גם בתנאי האקלים בערבה (פרל, 2021): תדירות גבוהה יותר של גשמי סתיו, הגורמים לעלייה בלחות במנהרות הגידול, לצד אירועי חום קיצוניים בסתיו ועלייה בשכיחות גלי קור בחורף. שינויים אלה, כאשר הם מתרחשים, אינם מאפשרים לצמח ולפרי להסתגל בהדרגה לתנאי החורף, ועשויים לגרום לנזקי צינה ולהתפתחות מחלת העובש האפור.
בערבה התיכונה טמפרטורת המינימום החודשית הממוצעת הנמוכה ביותר נרשמת בינואר ועומדת על 5 מעלות צלזיוס. למעשה, במהלך רוב חודשי גידול החצילים בערבה, מספטמבר עד אפריל, נחשפים הצמחים ופירותיהם לטמפרטורות נמוכות מ־12 מעלות צלזיוס, ולכן שרויים במצב עקה מתמשך.
פירות חציל הגדלים בסתיו חם מהממוצע ונחשפים לטמפרטורות הנמוכות של חודשי החורף בערבה, ללא ירידה מתונה בטמפרטורה והסתגלות לתנאי הקור, נקטפים בפברואר ובמרס עם שיעור גבוה של השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי (זנבר וחוב׳, 2019). לכן יש חשיבות למציאת פתרונות שיאפשרו גידול חציל איכותי בערבה למרות אתגרי האקלים.
הקשר בין חשיפת צמחים לקרינת UV לבין מרכיבי איכות הפרי
חשיפה לקרינת UV במהלך הגידול יכולה להשפיע על היבטים שונים באיכות הפרי, כגון רמת נוגדי החמצון, הצבע, תכולת הוויטמינים והרכיבים הפנוליים. מלבד חשיבותם התזונתית, רכיבים אלה מסייעים גם בהגנה על הצמח עצמו (Castagna et al., 2019; Comont et al., 2021; Macedo et al., 2020; Meng et al., 2022).
עבודות קודמות הראו שמחסור בקרינה בעת הגידול בעונת החורף מגביל את האפשרות לקבל פירות חציל איכותיים ובעלי חיי מדף ארוכים (זנבר וחוב׳, 2022). בבסיס המחקר עומדת ההשערה שחשיפת צמחי חציל לרמה גבוהה יותר של קרינת UV במהלך הגידול, באמצעות כיסוי פלסטיק המעביר יותר קרינת UV מהכיסויים המקובלים כיום, עשויה להפעיל מנגנוני הגנה בצמח, לשפר את מרכיבי האיכות ולהאריך את חיי המדף של הפירות.
אם השערת המחקר תתברר כנכונה ויפותח פרוטוקול טיפול מתאים, תהיה זו תרומה חשובה לפיתוח ענף גידול החציל בערבה ולהתמודדות המגדלים עם בעיות איכות הפרי ופסילת משלוחים ליצוא.
מטרת המחקר
להבין את השפעת חשיפתם של צמחי חציל לרמות שונות של קרינה במהלך הגידול על מרכיבי איכות הפרי ועל חיי המדף שלו.
יעדי המחקר:
- לבחון את השפעתם של כיסויי פלסטיק בעלי תכונות שונות של העברת קרינת UV על מרכיבי האיכות של פירות החציל: כיסוי IR ערבה, המעביר 40% מקרינת ה־UV, לעומת כיסוי NEC, המעביר 70% ממנה.
- לבחון את השפעת סוג ההצללה – רשת שחורה, רשת פנינה או סיוד – על מרכיבי האיכות של פירות החציל.
בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהיקף גידול החציל בערבה עקב בעיות איכות קשות בפרי המיוצא ופסילות רבות של משלוחים. יש חשיבות למציאת פתרונות שיבטיחו את איכות החציל המיוצא מהערבה ואת חיי המדף שלו. אם השערת המחקר תתברר כנכונה ויפותח פרוטוקול מתאים, תהיה זו תרומה חשובה לענף ולרווחת החקלאים באזור.
מהלך המחקר ושיטות העבודה
שתילי חציל מורכבים מזן 603 (גדות) נשתלו בספטמבר 2025 בארבע מנהרות עבירות בתחנת יאיר. עד לכיסוי המנהרות גודלו השתילים בתנאי שטח פתוח. בכל מנהרה סומנו חלקות שקילה כמפורט באיור 1.
ב־28.11.2025 כוסתה כל מנהרה באחד משני סוגי פלסטיק בעלי תכונות שונות של העברת קרינה: IR ערבה, המעביר 40% מקרינת ה־UV, או NEC, המעביר 70% מקרינת ה־UV. בנוסף נערכה השוואה בין שלושה טיפולי הצללה: רשת שחורה, רשת פנינה וסיוד. הרשתות נפרסו ב־10.3.2026.
במהלך הגידול נערכו מדידות קרינה במבנים, מעקב אחר מרכיבי היבול ואיכות הפרי בחלקות השונות, וכן מדידות טמפרטורה ולחות באמצעות חיישנים שהוצבו בכל מנהרה. תוצאות מדידות הקרינה מובאות בטבלה 1.
אחת לחודש, לאורך תקופת הקטיף מנובמבר 2025 עד מאי 2026, נלקחו דגימות לבדיקת חיי מדף בהדמיית משלוח. בתום האחסון נבדקו מוצקות הפרי, שיעור ריקבון העוקץ ושיעור ריקבון הפרי. כמו כן נדגמו פירות לאחסון בתנאי קור קיצוניים: חמישה ימים ב־6 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס, כדי לאפיין את רגישות הפרי לצינה.
הקטיף הראשון נערך ב־27.10.2025, והקטיפים נמשכו אחת לשבוע עד 25.5.2026. מהקטיף השני ואילך נדגמו פירות לבדיקות איכות בתנאים המדמים משלוח ליצוא.
תוצאות
איור 2. תנאי המיקרו־אקלים במבנים לפני פריסת הרשתות: טמפרטורת מקסימום יומית (A) ולחות יחסית מקסימלית יומית (B), תחת כיסוי IR ערבה ותחת כיסוי NEC. הנתונים מוצגים כממוצע נע של שבעה ימים בתקופה 28.11.2025–9.3.2026.
לפני פריסת הרשתות נצפו הבדלים בתנאי המיקרו־אקלים בין שני כיסויי הפלסטיק. בחלקה הראשון של התקופה טמפרטורות המקסימום היו דומות יחסית, אולם מסוף ינואר ואילך נמדדו תחת כיסוי IR טמפרטורות מקסימום גבוהות יותר בהשוואה ל־NEC. גם הלחות היחסית המקסימלית הייתה ברוב התקופה מעט גבוהה יותר במבני IR.
לאחר פריסת הרשתות נצפו הבדלים בטמפרטורת המקסימום בין שילובי הפלסטיק והרשת. השילוב של IR עם רשת שחורה התאפיין בטמפרטורות המקסימום הגבוהות ביותר, בעיקר בחלקה המאוחר של העונה. תחת רשת פנינה ההבדלים בין סוגי הפלסטיק היו קטנים יותר.
איור 4. מרכיבי איכות הפרי בהשוואה בין כיסוי IR לכיסוי NEC: התרככות הפרי (A), שיעור הריקבון (B) ושיעור נזקי הצינה (C). הריקבון והתרככות הפרי הוערכו לאחר הדמיית משלוח: 17 ימים ב־12 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס. נזקי הצינה הוערכו לאחר חמישה ימי אחסון ב־6 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס.
בהשוואת מרכיבי איכות הפרי בין הכיסויים נמצא כי פירות שגדלו תחת NEC התאפיינו בשיעורים נמוכים יותר של התרככות (איור 4A), ריקבון (איור 4B) ונזקי צינה (איור 4C). ההבדלים בהתרככות ובריקבון היו מובהקים סטטיסטית, ואילו בנזקי הצינה נמצאה מגמה להפחתה.
בחלקות הסיוד התקבל יבול עונתי גבוה יותר מאשר בחלקות הרשת השחורה ורשת הפנינה (איור 5A). הבדלים אלו נצפו גם לפני פריסת הרשתות (איור 5B), ונשמרו לאחר פריסתן. מאחר שהם התקיימו עוד קודם לפריסת הרשתות, לא ניתן לייחס אותם לטיפול ההצללה בלבד. לאחר הפריסה היה היבול בחלקות רשת הפנינה גבוה מזה שבחלקות הרשת השחורה (איור 5C).
איור 6. שיעור ריקבון הפרי במבנים השונים לאחר פריסת הרשתות: כיסוי IR (A) וכיסוי NEC (B). שיעור הריקבון הוערך לאחר הדמיית משלוח: 17 ימים ב־12 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס.
איור 7. שיעור הפרי המוצק במבנים השונים לאחר פריסת הרשתות: כיסוי IR (A) וכיסוי NEC (B). מוצקות הפרי הוערכה לאחר הדמיית משלוח: 17 ימים ב־12 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס.
איור 8. שיעור נזקי הצינה בקליפת הפרי במבנים השונים לאחר פריסת הרשתות: כיסוי IR (A) וכיסוי NEC (B). נזקי הצינה הוערכו לאחר חמישה ימי אחסון ב־6 מעלות צלזיוס ויומיים נוספים ב־20 מעלות צלזיוס.
שיעור ריקבון הפרי בחלקות הסיוד היה נמוך מזה שבחלקות רשת הפנינה והרשת השחורה. לפני פריסת הרשתות לא נצפו הבדלים בין החלקות (איור 6).
השפעת סוג הרשת על חלק ממדדי האיכות הייתה תלויה בסוג כיסוי הפלסטיק. במבנים שכוסו בפלסטיק IR, פירות מחלקות רשת הפנינה היו פחות מוצקים מפירות מחלקות הסיוד או הרשת השחורה (איור 7A). כמו כן, שיעור נזקי הצינה בפירות מחלקות רשת הפנינה היה גבוה מזה שבפירות מחלקות הרשת השחורה (איור 8A).
במבנים שכוסו בפלסטיק NEC לא הייתה לטיפולי הרשת השפעה על מוצקות הפרי או על נזקי הצינה, אך שיעור חריגי הצבע בחלקות רשת הפנינה היה גבוה יותר (איורים 7B, 8B ו־9B).
מסקנות
תוצאות הניסוי מצביעות על השפעה של תנאי כיסוי המנהרות במהלך הגידול על איכות פירות החציל לאחר הקטיף. בהשוואה בין כיסויי הפלסטיק, פירות שגדלו תחת NEC, המעביר שיעור גבוה יותר של קרינת UV, התאפיינו בשיעורים נמוכים יותר של התרככות וריקבון ובמגמה להפחתת נזקי צינה, בהשוואה לפירות שגדלו תחת IR ערבה.
לצד ההבדלים ברמת קרינת ה־UV נמצאו גם הבדלים בתנאי המיקרו־אקלים בין המבנים. לפני פריסת הרשתות, בעיקר בחלקה המאוחר של התקופה, נמדדו תחת IR טמפרטורות מקסימום גבוהות יותר ולחות יחסית מעט גבוהה יותר בהשוואה ל־NEC. לאחר פריסת הרשתות, השפעת סוג הפלסטיק על טמפרטורת המקסימום השתנתה בהתאם לסוג הרשת: השילוב של IR עם רשת שחורה התאפיין בטמפרטורות המקסימום הגבוהות ביותר, בעוד שרשת הפנינה מיתנה את טמפרטורות השיא והעלתה את הלחות היחסית. ממצאים אלה מצביעים על כך שהבדלי איכות הפרי עשויים להיות קשורים לשילוב בין רמת קרינת ה־UV לבין תנאי המיקרו־אקלים שנוצרו במבנים.
בחלקות הסיוד התקבל יבול גבוה יותר מאשר בחלקות הרשת השחורה ורשת הפנינה. עם זאת, הבדלים אלו נמצאו כבר לפני פריסת הרשתות, ולכן לא ניתן לייחס את יתרון היבול לסוג הרשת בלבד. ייתכן שחלק מההבדל נובע ממיקום החלקות במנהרה.
מבחינת איכות הפרי, בחלקות הסיוד התקבל שיעור ריקבון נמוך יותר. בחלק מטיפולי רשת הפנינה נצפתה פגיעה במדדי איכות: ירידה במוצקות ועלייה בנזקי צינה תחת כיסוי IR, ושיעור גבוה יותר של חריגי צבע תחת כיסוי NEC.
לסיכום, תוצאות העונה תומכות בהמשך בחינת כיסויי פלסטיק בעלי העברה גבוהה יחסית של קרינת UV כאמצעי אפשרי לשיפור האיכות וחיי המדף של חציל הגדל בערבה. לצד זאת, יש לבחון את השפעת הקרינה יחד עם השינויים הנלווים בטמפרטורה ובלחות.
תודות
תודתנו נתונה לקק״ל ולמועצת הצמחים על תמיכתם בניסוי זה.
מקורות ספרות
זנבר מ׳, סויסה ע׳, צביאלי י׳, גוגיו ס׳, אופנבך ר׳, אושרוביץ מ׳, אורן ת׳, אלקלעי טוביה ש׳, אזולאי ת׳, צ׳לופוביץ׳ ד׳ ופליק א׳ (2019). בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא. דו״ח חצי שנתי לקק״ל.
זנבר מ׳, סויסה ע׳, צביאלי י׳, גוגיו ס׳, אופנבך ר׳, אושרוביץ מ׳, אורן ת׳, אלקלעי טוביה ש׳, אזולאי ת׳, צ׳לופוביץ׳ ד׳ ופליק א׳ (2021). בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא. דו״ח חצי שנתי לתוכנית מחקר 93-019-20, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
זנבר מ׳, סויסה ע׳, צביאלי י׳, גוגיו ס׳, אופנבך ר׳, אושרוביץ מ׳, אורן ת׳, אלקלעי טוביה ש׳, אזולאי ת׳, צ׳לופוביץ׳ ד׳ ופליק א׳ (2022). בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא. דו״ח שנתי למועצת הצמחים.
פרל מ׳ (2021). סקירה אקלימית: אזור הערבה לעונות החקלאיות 2019–2020 ו־2020–2021. במסגרת סיכום עונת ירקות בערבה, תחנת יאיר, 25.5.2021. מו״פ ערבה תיכונה וצפונית־תמר.
Castagna, A., Guidi, L., et al. (2019). “The Role of UV Radiation in Modulating Antioxidant Properties in Horticultural Crops.” Environmental and Experimental Botany.
Comont, D., Pérez-Llorca, M., Gómez-Cadenas, A., & José Vicente, O. (2021). “Influence of UV Radiation on Nutrient and Phenolic Composition of Eggplant.” Journal of Agricultural and Food Chemistry.
Macedo, A. F., et al. (2020). “Effects of UV-B Exposure on Nutritional Quality and Shelf Life of Horticultural Products.” Postharvest Biology and Technology.
Meng, X., Xing, H., et al. (2022). “Effects of Controlled UV Radiation on the Quality and Antioxidant Properties of Horticultural Products.” Food Chemistry.
הערה לעריכה: התמונות, האיורים ונתוני טבלה 1 לא עברו בהדבקת הטקסט. הכיתובים שלהם נשמרו כדי שאפשר יהיה לשלבם מהקובץ המקורי. כדאי לבדוק גם את אזכור איור 2 בסמוך לתיאור שתילת ספטמבר ואת שמות המחברים ברשימת המקורות מול המקור.
