יבול שיא
הרפת והחלב
עץ תפוזים

כל סוף הוא התחלה חדשה

2 דק' קריאה

שיתוף:

עונה מאתגרת מסתיימת בימים אלו. שיא של יבולים בזן אור, שיא יבולים בלימון, עודפי תוצרת בתפוזים. השנה אנחנו "נהנים" מקדושת שביעית, זה אומר שהפרי פרח וחנט בשנת השמיטה, אבל הוא נקטף רק לאחר ששנת השמיטה נגמרת, על כן בענף ההדרים שנת השמיטה היא באיחור אופנתי של שנה.

מה זה אומר לגבינו? אולי תירוץ לא משכנע לשאלה מדוע יש חוסר ביקוש לתפוזים. מבחינת יבולים – השנה הייתה שנה ממוצעת, מבחינת מכירות – היתה צולעת ביותר. אז איפה שנת השמיטה פוגשת אותנו? החרדים הם 5-10 אחוזים בערך מכוח הקנייה של הצרכן הישראלי (תחושת בטן לצערי, אין נתון רשמי). את הפרי בקדושת שביעית החרדים לא קונים (תוצרת מקומית) אלא מייבאים פרי נוכרי. כמובן שאין יבוא של הדרים לארץ אז החרדים פשוט לא צורכים.

על כן פיתחתי תיאוריה בנושא זה – שכן, אם החרדים לא צורכים פרי מקדושת שביעית, אזי גם מפעלי המיץ לא סוחטים פרי נוכרי, כי אין לו ביקוש בנקודות המכירה; אז הלכתי לבדוק את הדוחות של מפעלי התעשיה. התברר שהתעשייה תסחוט פלוס מינוס כמו שנה שעברה. מזכיר ששנה שעברה הייתה עונת שיא ביבוליה.

 אז מה זה אומר בעצם?

זקני השבט אומרים שבכל שנת שמיטה העונה קשה, ושבעונה לאחר מכן הכול חוזר לקדמותו. הבעיה נכונה גם בלימון. יש עודפי היצע.

אני באמת מקווה ששנת השמיטה היא הסיבה לעונה המאתגרת, אחרת אנחנו צריכים לעשות בדק בית, להבין מה הביקוש והצריכה של 12 מיליון הנפשות שחיים בין הירדן לים, ולהתאים את יכולת היצור של ענף ההדרים. כמו כן, חייבים ביחד עם משרדי הבריאות, החקלאות וענפי הפירות והירקות – לדאוג לחנך את הדורות הצעירים לצריכה של פירות וירקות.

אשכולית ופומלו לייצוא

בשל עלויות השילוח הגבוהות לא יצאה "האונייה" למזרח הרחוק בתחילת העונה.

לרוב באונייה מוטענים כ-2,500 טון פומלית, 1,500 טון אשכולית אדומה ו-1,000 טון אשכולית לבנה. כל הזמן המשווקים שאלו את עצמם – האם האונייה הזו היא יותר כאב ראש מהכרח קיומי אמיתי.

כפי שכבר כתבתי – השנה לא הייתה אונייה. אז מה כן היה העונה בשוקי המזרח?

ירידה דרמטית ביצוא של כל הזנים הנ"ל, עודפי תוצרת של פומלית ונפילת השוק באירופה ובארה"ב – והמון פרי שנקטף היישר לגונדולה של התעשייה. לצערי, אי הוצאת האונייה הורגשה חזק מאוד, ואין ברירה – חייבים אותה על מנת שהזן פומלית ימשיך להתקיים במתכונת הקיימת.

פסילת ההדר האסיאתית

 המזיק המקולל שהתנחל בנוי של הקיבוצים/מושבים בצפון. למי שלא בעניינים – המזיק נוטר בכמעט כל יישובי עמק הירדן, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן.

מועצת הצמחים מינתה פרויקטור לטיפול באירוע – אלעד זמיר מכפר יחזקאל.

נכון לעכשיו הוחלט על ידי הצוות המקצועי – השירותים להגנת הצומח, שה"מ, מועצת הצמחים וארגון המגדלים – שכל הפרדסנים, בסדר גודל של 16,700 דונם, יקבלו מספר טיפולים פרופילקטיים, בתקווה שהמזיק לא ירגיש בנוח בפרדס ואוכלוסייתו תעלם.

השירותים להגנת הצומח אחראים לטפל בשטחים האורבניים. ניצן רוטמן, אלעד זמיר ועמירם לוי שקד עובדים אל מול המגדלים ומוודאים שכל הטיפולים מתבצעים על הצד הטוב ביותר. אני מוריד את הכובע בפני הפרדסנים שנרתמים ולכל מי שיש לו יד בהשמדת המזיק. שיהיה ברור אנחנו עובדים על מנת להשמידו ולא כדי לחיות איתו.

פרדסנים יקרים, אני מאחל לכם אביב נעים ללא חמסין. והרבה עשייה חיובית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן