ניר אמיתי (35) מגשים חלום ונמצא בעיצומו של קמפיין גיוס המונים בהדסטארט – גיוס הכל או כלום, במטרה להקים חווה חקלאית, בה יעבדו נערות ונערים במצבי סיכון באופן יומיומי. "אני קורא לכל האנשים שמאמינים בחקלאות ומאמינים שהיא יכולה לסייע ולהיות מסגרת מיטיבה – לתמוך בנו. אומרים שהצעירים בורחים מעולם החקלאות, אז הנה אני, בן לחקלאי שחוזר לעולם הזה, אבל בשביל להגשים את החלום שלי – עכשיו אני צריך אתכם" שבוע לסיום גיוס ההמונים הוא מבקש את עזרתם של אלו המאמינים בחקלאות והמרחב הפתוח לרפא את נפשו של האדם
ניר נמצא בעיצומו של שבוע גורלי להמשך פרויקט אדיר בו הוא עוסק בימים אלו. במידה וניר ושותפיו יצליחו לגייס את כלל הכסף – 750 אלף שקלים, הם יצליחו להגשים חלום ולסייע לעשרות רבות של נערים ונערות במצוקה, שיבואו להתחנך בחווה דרך עולם העבודה החקלאית. נכון לכתיבת הכתבה גויסו לחוות רימון 517 אלף שקלים, ועל כן שבוע זה הינו שבוע קריטי. "במידה והכסף יגויס במלואו נוכל להפוך חלום חקלאי וחינוכי למציאות. במידה ולא – כל הכסף שגויס יורד לטמיון." – כשחקלאות פוגשת חינוך
ניר אמיתי (35) השתחרר לפני חצי שנה מצה"ל בדרגת סרן, לאחר 17 שנות שירות משמעותי כקצין ומפקד ביחידה מובחרת. בנוסף הוא סיים תואר ראשון ושני במדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון ותל אביב.
מה הוביל אותך להקמת החווה?
"גדלתי בסביבה חקלאית ומלאה בטבע. תמיד אהבתי להסתובב בשדות. לפני הצבא עבדתי בגד״ש, מיכון כבד, צוות השקיה ועוד. תמיד הייתי מחובר לחקלאות וזה משהו שנכנס לי עמוק ללב. בשנת 2016 נכחתי בפיגוע טרור ברחוב דיזינגוף בת"א וחבר שלי מת לי בידיים, שמעון רוימי ז"ל. בפיגוע נרצח גם אלון בקל ז״ל ואנחנו ננציח את האנשים היקרים הללו בשטח החווה. תוך כדי הטיפול שלי בטראומה של עצמי, התחלתי להתנדב ב'עלם' (עמותה לנוער בסיכון) עם נוער – ולאט לאט הבנתי שבעצם זה עוזר גם לי. ב'עלם' ראיתי נערים ונערות במצבי קושי ומצוקה שמגיעים למצבים מאוד קיצוניים בחיים. בנקודה מסוימת הבנתי שהחיבור בין השניים – חקלאות וחינוך, יכול להוציא ממני משהו ייחודי שיתרום לעצמי, לנערים ונערות בסיכון, ולחקלאות שלנו."
אז איך למדת מהם השלבים ביצירת חווה שכזאת?
"הלכתי וקראתי מאמרים, קראתי חומר על עבודה עם נוער בסיכון ועל מסגרות מיטביות בארץ לנוער בסיכון. במקביל הלכתי וראיתי חוות חקלאיות בארץ וכל הזמן ניסיתי לפתח חזון שישלב בין השניים. עבדתי בחווה חקלאית כדי להרגיש על בשרי מה זה הדבר הזה – עבודה חקלאית שמשלבת בתוכה חינוך. ואז החלטתי שאני רוצה להקים את החווה."
מה הבשורה שהחווה שלך מביאה לעולם החקלאות?
"אני מתחבר לשיטות חקלאות אורגניות חדשניות. יש נזקים שנוצרים לאדמה במרוצת השנים כתוצאה מעיבוד אינטנסיבי. אני מאמין גדול במודל הפרמקלצ'ר ובמודלים שמדברים על איך מפרים את הקרקע כמה שפחות."
מה בעצם אומרת הגישה של פרמקלצ'ר?
"פרמקלצ'ר זה מודל שיושב למעשה על שלוש רגליים: אדם אדמה וכלכלה. החווה הולכת להיות חווה אורגנית ללא שום ריסוס כימי. יהיה בה מפעל קומפוסט, מפעל הומוס (תולעים אדומות שבעזרתן נעשיר את הקרקע). אנחנו הולכים ליישם שיטה חקלאית שעדיין לא קיימת באופן מסחרי בארץ על מספר של דונמים שנקרא no dig no till – מדובר בשיטה שצברה תאוצה אצל עשרות אלפי חקלאים בארה"ב ואירופה, וכעיקרון היא אומרת מינימום הפרת קרקע, עיבודים של עד 10 ס"מ. בנוסף יהיה אצלינו יער מאכל 25 דונם לצד ערוגות ירק עונתיות."
ואיך העבודה החינוכית משתלבת בתוך החווה?
"אחד הדברים שראיתי בעבודה בעלם ואחר כך במקומות השונים בהם סיירתי, זה שיש חשיבות אדירה לשיגרה קבועה וחיובית, לסדר יום קבוע. זה מאפשר לנערים והנערות לבנות לעצמם חווית הצלחה, והעבודה החקלאית מגבירה את תחושת המסוגלות דרך ההתמדה הנדרשת בה.
"מבחינתי החלום שלי הוא להביא שתי בשורות לעולם – הראשונה היא לתת לאנשים עוד הזדמנות במקום שבו הפסיקו להאמין בהם, לאלו שכל הדלתות נסגרו בפניהם. והבשורה הנוספת היא שאני רוצה לגרום לאנשים לנסות לחשוב בעוד כיוונים כשמדברים על חקלאות"
זה דבר משמעותי וחשוב באמת, שכמעט כל נער ונערה יכולים למצוא את עצמם מצליחים בו תוך מעט זמן עבודה. מהמקום הזה יצרנו בחוות רימון מודל של עובדים ומצליחים. אנחנו מדברים על נערים ונערות שיש חשיבות לנוכחות שלהם בביתם, אבל לא מצליחים או לא יכולים להיות בבית הספר.
בחלק מערי הדרום מדובר על פי שניים נשר מכלל הארץ, נערים שמתקשים להחזיק בלימודים מבחינה נפשית, או כי המשפחה צריכה עזרה בלפרנס ולהחזיק את הבית, או פשוט לשמור על האחים ולעזור בבית, וכמובן שיש עוד סיבות רבות. אנחנו מכוונים לכל אותם אחוזים שנושרים מהמסגרות, אלו שצריכים דמות מבוגר משמעותי כדי לא ליפול לזנות, לסמים. כל יום שנער או נערה נמצאת ללא מסגרת הוא עוד יום בדרך להתדרדרות שלהם."
מהם האתגרים שאתה צופה שיהיו לחווה בעבודה החינוכית?
"אני מזהה מספר אתגרים שקשורים האחד בשני. בעצם אני מצפה להצליח להיות חקלאי, שעובד בשיטות אורגניות ולהצליח להביא ניבה איכותית, יחד עם רצון להצליח לעמוד בכל המדדים שהגדרנו בעבודה עם הנערים. זאת אומרת, לעבודה יש פעם אחת יעדים בתנובה אבל חשוב לא פחות היעדים החינוכיים, התהליך של כל נערה ונערה במה שהעבודה היומיומית יכולה להוציא מהם.
"יצרנו קשרים עם באר שבע, נתיבות, אופקים, ברנקו וייס, מועצת בני שמעון ואנו עובדים בשיתוף פעולה עם עמותת 'ארץעיר' שמקדמת מיזמים חברתיים במדינה. בסוף מבחינתי החלום שלי הוא להביא שתי בשורות לעולם – הראשונה היא לתת לנערים עוד הזדמנות במקום שבו הפסיקו להאמין בהם, לאלו שכל הדלתות נסגרו בפניהם. והבשורה הנוספת היא שאני רוצה לגרום לאנשים לנסות לחשוב בעוד כיוונים כשמדברים על חקלאות.
"תמיד מגיע השלב שאומרים לי – איך נאכיל את העולם? אני אומר שיש דרך, שאפשר להוכיח שאנחנו יכולים לגדל את כל התבואה הנדרשת, בלי להגיע למקסימום מיצוי של הקרקע ובלי לרדוף כל היום אחרי המקסימום 'טונאז'.
בעיני אפשר לשנות את קו המחשבה הזה. אני רוצה שנפסיק לחשוב בצורה הלינארית אליה אנחנו מורגלים – אני בא, רואה שטח, לוקח לוקח לוקח. לפעמים אני חושב לעצמי 'חבר'ה, מתישהו זה יגמר – האוויר, מי התהום, המשאבים שלנו. דווקא אנחנו, כאנשים שמחוברים לאדמה, צריכים לדעתי להבין גם מה חסר, איך שומרים עליה, איזו אדמה נשאיר לילדינו?"
תרצה שאנשים יבואו לראות את השיטה החקלאית בחווה?
"בוודאי. אשמח שיבואו אלינו כמה שיותר מבקרים, גם חקלאים ובכלל, כל מי שרוצה. אולי אני נאיבי, אך החלום שלי הוא שבעזרת השם נצליח לגרום לשינוי אמיתי בתפיסה, שנצליח להעביר את המסר הבא: כדי שנוכל להמשיך להשתמש בקרקעות לעוד עשרות ומאות שנים, אנחנו חייבים להתייחס אליהן בצורה הוליסטית יותר, לשמור עליהן."
מה תרצה לבקש שבוע לסיום ההדסטארט?
"כפי שכבר ציינתי, מדובר בקמפיין הכל או כלום ולכן אנחנו מבקשים את התמיכה של כל מי שיכול. אני קורא לכל האנשים שמאמינים בחקלאות, ומאמינים ביכולת של החקלאות לסייע לאנשים ולהיות מסגרת מיטיבה, אני קורא לכל האנשים האלו לתמוך בנו."
