יבול שיא
הרפת והחלב
אהבה במדבר. אמרי ופריי

נפגשו בבאר בתאילנד והיום עוסקים בחקלאות ואוכל במדבר

5 דק' קריאה

שיתוף:

לילה אחד הם נפגשו בפאב בתאילנד והתאהבו ממבט ראשון. אחרי חצי שנה של מגורים ביחד וביקור אצל ההורים החליטו אמרי וגסורן (פריי) להתחתן.

הוא: חקלאי ממושב צופר – היא: מפעילת הפודטראק לאוכל תאילנדי: "המטבח של פריי"  סיפור אהבה במדבר

אהבה במושב

היא:  גסורן (פריי) שחר, בת 37

הוא: אמרי שחר, בן 38

 

עיסוקים ומצב משפחתי

אמרי שחר – חקלאי במושב צופר מגדל פלפל ותמרים.

פריי שחר – עצמאית, בעלת עסק ה"מטבח של פריי",  pray kitchen- אוכל תאילנדי בערבה. גרים במושב צופר בערבה התיכונה.

בני הזוג נשואים מזה 10 שנים (משנת 2010), פלוס שתי בנות מקסימות: יסמין בת 8 ומורן בת 3.

 

איך הכרנו?

אמרי: "הכרנו בשנת 2007 במהלך אחד הטיולים שעשיתי עם חבר טוב שלי בתאילנד. בפאב מקומי בשם 'גוליבר'  (שנסגר לפני כמה שנים) ברחוב הקוואסן בבנגקוק, בשעה 2:00 בלילה. כאשר האורות בפאב נדלקו בשעת סגירה, העיניים שלנו נפגשו ומיד הרגשתי תחושה פנימית שיום אחד נתחתן. ניגשתי אליה והתחלנו לדבר. יום לאחר מכן כבר היינו בדייט ראשון במסעדה וסרט ומשם זה התפתח.

 

אמרי ופריי והילדות. צילום משפחת שחר
אמרי ופריי והילדות. צילום משפחת שחר

 

"לאחר מכן נאלצתי לחזור לארץ מטעמי פרנסה. המשכנו לדבר יום יום בטלפון ודרך הסקייפ, עוד לפני שהיה פייסבוק וכל הטכנולוגיה שיש כיום. ככה תקשרנו במשך שנתיים עד שהיא סיימה את לימודיה באוניברסיטה – תואר ראשון בשיווק ומנהל עסקים. בכל הזדמנות שהייתה לי טסתי לתאילנד כדי לבקר אותה.

 


אמרי: "שנינו מאוד דומים גם בערכים וגם בתפיסת עולם. אוהבים את הפרטיות שלנו כזוג וכמשפחה. כמובן שהיו קשיים בעיקר בהתחלה הן מבחינת השפה, האוכל והתרבות השונה, אך עם הזמן למדנו לאזן ולקבל האחד את השנייה עם כל המורכבות"


 

זאת הייתה תקופה לא קלה אך עמדנו באתגרים ובמבחנים שניצבו בפנינו ולא ויתרנו על האהבה ממבט ראשון שלנו. לאחר שנתיים של קשר מרחוק עברתי לגור איתה בבנגקוק למשך חצי שנה, כדי לבחון את הזוגיות שלנו ולראות אם יש עתיד לקשר נישואין והקמת משפחה.

לקראת סוף התקופה הזו הגשנו בקשה בשגרירות ישראל בבנגקוק וממשרד הפנים  לקבלת ויזה, לביקור של פריי בארץ על מנת שתכיר את משפחתי ואת מקום מגוריי. תהליך מפרך ומלא בירוקרטיה, הדורש גם ערבות כספית לא קטנה, אך בסוף השתלם, קיבלנו את האישורים הנדרשים ופריי הגיעה לביקור של שלושה חודשים בארץ שבהם טיילנו בכל רחבי הארץ."

 

הצעת נישואין

אמרי: "למעשה לא הצעתי באופן רשמי, זה היה מהלך טבעי במערכת היחסים שנוצרה (היא מחכה עד היום להצעה רומנטית..)"

פריי: "במהלך הביקור בארץ הגעתי להבנה שאמרי זה הגבר שאני רוצה לחיות איתו להקים משפחה ולגור בכל מקום אשר נבחר."

אמרי: "לאחר שהחלטנו להתחתן, נרשמנו במשרד הפנים התאילנדי כזוג נשוי וב-12 באפריל 2010 קיימנו בכפר של פריי טקס חתונה מסורתי, חוויה יוצאת דופן. משפחתי הגיעה מהארץ כדי להשתתף בשמחתנו ולחוות את החוויה המיוחדת הזאת. כמה חודשים לאחר מכן כאשר שנינו כבר היינו בארץ, בתאריך ב-12 בספטמבר 2010 – קיימנו בארץ חתונה אזרחית שהייתה מרגשת לא פחות, בנוכחות משפחה וחברים."

 

על הדמיון וההבדלים

פריי: "בהתחלה היו קשיים שנבעו בעיקר מהבדלי תרבויות ומנהגים, בעיקר היה לי קשה להתרגל לשפה ולאוכל בישראל, אך לשמחתי הופתעתי לגלות שניתן להשיג בישראל הרבה ירקות ומוצרים מתאילנד. עם השנים למדתי להתאים את האוכל התאילנדי לחך הישראלי וכך אני מבשלת גם בעסק אותו אני מנהלת כיום – 'המטבח של פריי' (pray kitchen)."

אמרי : "שנינו מאוד דומים גם בערכים וגם בתפיסת עולם. אוהבים את הפרטיות שלנו כזוג וכמשפחה. כמובן שהיו קשיים בעיקר בהתחלה הן מבחינת השפה, האוכל והתרבות השונה, אך עם הזמן למדנו לאזן ולקבל האחד את השנייה עם כל המורכבות."

 

על זוגיות וחילוקי דעות

פריי: "רוב הוויכוחים הם בעיקר סביב הריח של האוכל אותו אני אוכלת, עדיין קשה לו להתרגל לריח של דגים ובמבוק."

אמרי: "אין לנו הרבה ריבים, וגם אם יש אנחנו יושבים ומדברים על הדברים שמפריעים כדי להגיע להבנה אחד עם השני."

 

כללים לזוגיות טובה ומפויסת

פריי: "חשוב להיות הגון וישר אחד עם השני, לא לשמור סודות ,לתת כבוד ומרחב זה לזו."

אמרי: "מבחינתי הכלל החשוב לזוגיות הוא ללמוד להקשיב, ובעיקר לבטל את האגו בין בני הזוג. לדעת לקבל את השונה ולוותר כשצריך."

 

שמות חיבה

פריי: "לשנינו יש אותו שם חיבה – טיראק שזה בתאילנדית יקירי / יקירתי."

 


פריי: "למדתי שהמשפחה זה מעל הכל, להעריך ולהגיד תודה על המקום שבו אני נמצאת ויחד עם זאת, תמיד לשאוף להצלחה להמשיך להתפתח וללמוד דברים חדשים בחיים. זו זכות שיש לך אפשרות לתת מעצמך לאדם אחר והידיעה שעזרת למישהו גורמת לי לתחושת סיפוק והגשמה עצמית"


 

חוקי הבית

פריי: "לחלוץ נעליים בכניסה לבית, לשמור על סדר וניקיון – שלא יהיה אבק, כי אנחנו חיים במדבר."

אמרי: "מה שפריי מחליטה."

 

נופשים וטיולים

פריי: "אני אוהבת לנסוע לטייל בצפון הארץ בגליל, כי זה מזכיר לי את הבית בתאילנד. אנחנו  גם משתדלים לטוס לתאילנד לפחות פעם בשנה, כדי לבקר את ההורים שלי בכפר שבו נולדתי, וגם קצת לנפוש עם המשפחה."

אמרי: "לשמחתי יצא לי כבר לטייל בהרבה ארצות בעולם. אני משתדל לקחת את פריי והילדות לפחות פעם בשנה למקום חדש, כדיי שיחוו מקומות ותרבויות חדשות. אוהבים לעשות מידי פעם פיקניק משפחתי בשטח, בנוף המדברי היפה שלנו."

 

אהבה והפתעות משמחות

פריי: "אני אוהבת שמפתיעים אותי בכל דרך אפשרית או כל דבר אחר שמגיע מהלב, עדיין מחכה שהוא יפתיע אותי עם יהלום."

אמרי: "באופן אישי אין לי צורך בהפתעות או מתנות, משמח אותי לראות את פריי מאושרת ומחייכת בכל בוקר. הפתעתי אותה עם צניחה חופשית ליום ההולדת, אוטו חדש. אנחנו שמחים שהצלחנו להגשים להורים שלה חלום ובנינו להם בית חדש בכפר שבו הם מתגוררים."

 

פריי בפודטראק
פריי בפודטראק – "המטבח של פריי"
שיגרת קורונה

אמרי: "לצערי אני אחד מ-15 החקלאים במושב שנאלצנו להחזיר באפריל את השטחים במובלעת צופר לירדן. איבדתי 60% משטחי הגידול שלי (כ-30 דונם מתוך 50), אחרי שהשקענו במהלך השנים הרבה כסף בהקמת בתי הרשת ובהכשרת הקרקע.

זה אף פעם לא נעים לקבל בשורה שמפעל חייך נמצא בסכנה קיומית. בזמן הקורונה עסקתי בפינוי השטחים במובלעת בפירוק בתי הרשת והעברת הציוד לשטחים בישראל. מקווה מאד שהממשלה תעמוד בהתחייבויות שלה ותעזור ככל שניתן לחקלאים שנכפה עליהם המצב הזה. משתדל לחשוב חיובי ולהסתכל קדימה."

פריי: "הקורונה תפסה אותנו בהפתעה חודשיים אחרי שהשקענו כ-200,000 ₪ בהקמת העסק החדש שלי – ( (food truck, 'המטבח של פריי – pray kitchen' – אוכל תאילנדי בערבה. כשהיה סגר לא יכולנו לעבוד ולמכור אוכל והכל נעצר. אבל לשמחתי איך שקצת שחררו את ההגבלות, חזרנו לעבור בין מושבי הערבה כל יום במושב אחר. בנוסף אני גם מכינה אוכל take away בהזמנה מראש לתושבים או לתיירים שבאים לבקר באזור. וכך העסק התחיל קצת להתאושש."

 

מה למדנו?

אמרי: "למדתי מפריי מה זאת אהבת חינם, ליהנות מהדברים הפשוטים –  ובעיקר להגיד תודה על מה שיש, להסתכל על הטוב שבאדם גם אם הוא שונה ממך. החיים לימדו אותי כמה כוח יש לאדם ברגע שהוא מאמין בעצמו בדרכו וביכולתו להגשים את כל חלומותיו גם אם הדרך קשה, לא לוותר ולהבין שהכל לטובה."

פריי: "למדתי שהמשפחה זה מעל הכל, להעריך ולהגיד תודה על המקום שבו אני נמצאת ויחד עם זאת, תמיד לשאוף להצלחה להמשיך להתפתח וללמוד דברים חדשים בחיים. זו זכות שיש לך אפשרות לתת מעצמך לאדם אחר והידיעה שעזרת למישהו גורמת לי לתחושת סיפוק והגשמה עצמית."

 

חלום משותף

פריי: "החלום שלי זה לטייל בהרבה מקומות בעולם, שתהיה לי אפשרות לעזור לילדות שלי ולמשפחה בתאילנד בכל דרך אפשרית, ובכלל להעניק לאנשים מכל הלב."

אמרי: "החלום שלי הוא שהסיפור חיים שלנו יהווה השראה לילדות שלנו ולכל אדם באשר הוא שמחפש אהבה והגשמה עצמית בחיים, להאמין בטוב ובעיקר בעצמך."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דוח סיכום שנה א׳ לתוכנית המחקר 7236 (131231523) מגישים: זיו מי טל – תחום ירקות אגף ענפי הצומח שה"מ, מוראד גאנם וסבטלנה קונצידלוב – המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, אופיר בהר – המחלקה למחלות
4 דק' קריאה
נובמבר 24 אלי מרגלית (גמלאי), נביל עומרי וליאור אברהם – מדריכי ירקות; ניצן כהן וסבטלנה דוברינין – מדריכי הגנת הצומח האגף לירקות והאגף להגנת הצומח – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) הקדמה הבצל שייך למשפחת
9 דק' קריאה
בעוד שהמשק היה בקיפאון אחרי ה-7 באוקטובר, קיבוצי העוטף כבר הבינו שהחקלאות היא שתביא לשיקום כלכלי ותקבע את הגבול עם עזה * תחת אש ובעיצומה של טראומה לאומית ואישית, הם ניהלו משא ומתן לשותפות
7 דק' קריאה
מתוך כ-730 תושבים רק שלושה מתפרנסים בשדה יצחק מחקלאות, בעיקר בגידול פרחים וירקות * חברי המזכירות ביקרו במשק של יצחק מלכה ובמשק של אברהם דניאל בתאריך ה-29 באוקטובר קיימנו סיור במושב שדה יצחק במזרח
2 דק' קריאה
למפגש שהתקיים במושב פטיש הגיעו כ-200 משתתפים ובפרס החקלאי המוביל לשנת 2024 זכו רמי פולקו מרוחמה ואסף צור מצרעה האגף לשימור קרקע וחקלאות בת קיימא בחטיבה לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון ציין
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן