"ממשק גידול והזנה של יונקים במינקת" 

תקציר הרצאתו של דר’ רוברט ג’יימס, פרופ' בדימוס, אוניברסיטת וירג'יניה טק

כנס לקוחות אמבר

תרגום: רן סלומון, אמבר

עריכה: גל פלג-אריאל

קישור לתרגום המלא

מה הם השיקולים לרכישת מינקת?

לפני שנתחיל, חשוב לציין את יצרני המינקות העיקריים בשוק: פורסטר, אשר נמכרת על ידם או על ידי חברות כמו לילי או GEA ; שיטת הולמן-לאו, וכן שיטת אורבן, אלו 3 הטכניקות העיקריות אותן אני פוגש ברפתות. שאלות שחשוב לשאול לפני הרכישה: מה איכות השירות של הספק, מה היכולת שלכם להתמודד בעצמכם עם בעיות, וכמה פשוטה המערכת מבחינת התכנון שלה.

כמו כן, חשוב לשאול מהו מתקן/ממשק גידול היונקים לפיו אתם עובדים כרגע; האם אתם יכולים לשדרג את המתקן הקיים, או אתם שוקלים בניית מתקן חדש? מהו טווח הזמן לעתיד שנראה לכם שתישארו בתחום הרפת? זאת משום שמדובר בהשקעה שלא בטוח שתשלם את עצמה לטווח הקצר. מהו הממשק שלכם כרגע? האם אתם טיפוס של “מנהל רפת עם סרבל ומגפיים” או כזה שחובב עיסוק בנתונים? האם אתה טיפוס שנצמד לפרוטוקולים או לא?

מנקודת מבטו של היונק של היונק, “ביולוגיה נורמלית” של יונקים כוללת יותר חלב נצרך, ארוחות בתדירות גבוהה יותר, וכן, “מעבר/הרגלה” להזנה אחרת טובה יותר. עם זאת, אני חייב להודות, שממשק זה לרוב לא רלוונטי במרבית הרפתות, ובמיוחד לא בישראל.

אך חישבו, האם אנו יכולים לאמץ וליישם חלק מהתנאים ברפת מודרנית?

הזנה טובה יותר של היונק – המינקת מאפשרת לנו להגמיע יותר חלב, בארוחות קטנות יותר, שמבחינה ביולוגית מהווים התנהלות תקינה יותר. בנוסף, אנו יכולים לשפר את הגמילה; אם נביט כיצד אנו גומלים יונקים באופן מסורתי, כאלו בשיכון פרטני, נראה שאנו מאביסים אותם אחת ליום; למעשה, טרום הגמילה אנו מאכילים אותם רק פעמיים ביום מה שלא מהווה מצב נורמלי. יתר על כן, מחקרים מראים שיש יתרונות רבים בשיכון בקבוצה, או לפחות בזוגות יונקים, מצב בו הם לומדים מבן זוגם או מחבריהם לקבוצה. יונקים אלו מגלים התנהגות טובה יותר, הם עוסקים פחות ביניקות הדדיות לאחר הגמילה, ונראה שהם מתרגלים למזונות חדשים או סביבה חדשה טוב יותר.

התייעלות בעבודה– כיום יש מערכות שמאפשרות עבודה אפקטיבית ויעילה יותר, כזו שמאפשרת להימנע מהעבודה הקשה, המונוטונית והסיזיפית בממשק גידול רגיל. ממשק זה מאפשר להעסיק "מנהל יונקיה" בעל כישורים, מיומן יותר, בעל תשוקה לגידול יונקים, אשר נהנה מעבודתו.

חלק מנקודות המפתח עליהן אדבר, אינן קשורות במשטר ההגמעה עצמו אלא על הרעיון המרכזי שהוא קיום ביולוגיה מיטבית ליונק. לדעתי, בעבר התמקדנו בגורמים שיחסכו לנו זמן, מאמץ וכסף בעת גידול היונקים; הבה ונשנה גישה זו ונאמץ שיטת גידול המאפשרת ביולוגיה מיטבית.

לדוגמה, בתא ההמלטה- ניקיון התא ומתן קולוסטרום איכותי; זה המקום בו אנו בונים את הסביבה האקולוגית הבקטריאלית (המיקרוביום) של היונק. לגבי קולוסטרום וממשק קולוסטרום- ישנם יתרונות להגמעה בחלב מעבר (2-6 חליבות ראשונות) ולהזנת הוולד ספציפית בקולוסטרום של האם.

נקודות מפתח נוספות להצלחת ממשק קולוסטרום הינן: איסוף למיכל נקי; לקרר או להגמיע תוך 30 דקות מההמלטה; האם עלינו לטפל בו בחום?  באופן כללי, מומלץ לפסטר במידה וקיים סיכון ברפת למחלות מדבקות כמו בת שחפת; עם זאת, במידה ויש ברפת ממשק מיטבי, כולל תכנית אקטיבית להקטנת הסיכון לתופעות אלו, ניתן לוותר על הפסטור. בנוסף, יש להגמיע קולוסטרום ברמת IgG גבוהה, של יותר מ-50 גרם/ליטר.

החלטות שתורמות להצלחה בממשק הגמעה במינקת 

• חצר היונקים צריכה להיות מאווררת היטב ומנוקזת. בישראל האקלים היבש מהווה יתרון בהיבט זה.  
• עובד היונקיה צריך להיות טיפוס שינהל את המתקן, יודע לרדת לפרטים, מתעניין בנתונים, ויש לו עיין טובה ליונקים.
• מהי איכות תערובת הסטרטר ומהו ממשק המזון גס.
• איכות מים- אני ממליץ לבדוק את המים מידי כ-6 חודשים, לחיידקים, לריכוז חנקן, למינרלים, האם המים קשים או לא, ומינרלים בעייתיים אחרים. זה מהלך קטן אך רב חשיבות לגבי ממשק גידול יונקים, כך שאם יש חריגה משמעותית מערכי הטבלה, יש לשקול טיפול במים או שימוש במים ממקור אחר.
• משך הגמעת היונקים באופן פרטני  לאחר ההמלטה, לפני מעברם למינקת. המטרה העיקרית שלנו היא להכניסם לחצר הקבוצתית במינקת, ברגע שיש להם תאבון מספק, ומוקדם ככל שאפשר; ככל שממשק הטיפול ביונק שאך נולד יהיה טוב יותר, כך נוכל להקדים את העברתו לקבוצה. לדעתי רצוי להעביר לקבוצה לא יאוחר מגיל 5 ימים, כיון שהשקענו במינקת, כדי לחסוך בעלויות עבודה, וכדי למזער את הצורך בהגמעתם הפרטנית לזמן ממושך. הבעיה הנוספת בהמתנה ממושכת עד העברה לקבוצה, היא שהיונק לומד שהחלב מגיע רק פעמיים או שלוש פעמים ביום, כך שלוקח להם זמן יותר להבין וללמוד שבמינקת הם יכולים לקבל חלב מתי שהם רוצים.

חשוב לזכור– המינקת מאפשרת לנו לערבב חלב, מים ואבקת חלב, כדי להגיע לריכוז המוצקים אליו שואפים להגיע, מקלידים את המים ואת ריכוז המוצקים באבקה, ואז מגיעים לריכוז המוצקים הסופי אליו שאפנו להגיע. אני מעדיף ריכוז מוצקים נמוך מ-15%.

 מבחינת שמירה על ניקיון והיגיינה של המינקת, ישנן שיטות חדישות, כמו "קופסת היגיינה", המאפשרת ניקוי מתוכנת של החלקים הפנימיים מהפטמה, דרך מנגנון ההגמעה ועד המערכת המערבלת, 4 פעמים ביום. בנוסף, המערכת מרססת את הפיטמה לאחר שכל עגל סיים את ארוחתו; המערכת אומצה על ידי רבים ונראה שהיא עובדת די טוב.

במערכות ישנות יותר, על העובד.ת לבצע את הניקיון אחת ליום באופן ידני, כנראה זו דרך הפעולה הננקטת על ידי מרבית המערכות שיש בישראל.

מה רצוי להגמיע – חלב או אבקת חלב?  

חלב מלא מכיל כ-30% שומן, 26% חלבון על בסיס ח”י, חומרי הזנה בעלי נעכלות גבוהה מאד. עם זאת, אתגר המפתח שלנו, הוא לשמור על איכות החלב מפטמת העטין ועד פה היונק, אתגר שהינו בעייתי מאד ברמת הרפת ודורש רמה גבוהה מאד של סניטציה. בנוסף, במידה ומטפלים בחום בחלב מלא (פסטור), רצוי להוסיף מינרלי קורט וויטמינים, ואולי אף חומרים פרה/פרו ביוטיים. יתר על כן, שימוש בחלב מלא זוהי הוצאה לכל דבר, למרות שרפתנים רבים נוטים להעלים עין מהעלות של הגמעת חלב מלא ליונקים.

הגמעה באבקת חלב זה הממשק שאני ממליץ עליו, משום שמדובר במוצר איכותי ורכיביו באיכות של מזון הומני. עדיף לספק אבקות בהן ריכוז חלבון בטווח 24-28%, שמקורו בחלב ולא מקורות צמחיים. שעור השומן באבקה- 16-25%, כשהערך הגבוה מתאים במיוחד לגזעים קטנים כמו ג’רסי.

משטר הגמעה

משטר ההגמעה המומלץ מבחינתי: מהיום הראשון בקבוצה ועד היום ה-27 היונקים יכולים לשתות חופשי (כמה שהם רוצים). המגבלה היחידה בתקופה זו היא של תכיפות ארוחה, לפחות כל שעתיים, וגודל ארוחה – מקסימום 2 ליטר. בימים 28-31 במינקת, הורדת ההקצאה מ-12 ל-8 ליטר;  שינוי זה נוטה לגרום לגירוי צריכת תערובת. גודל הארוחה בתקופה זו יהיה לפחות 1.5 ליטר ומקסימום 2 ליטר. מיום 21 עד יום 41, קיבוע הכמות על 8 ליטר; וגודל הארוחה מוגבל ל-1.5-3 ליטר, כך שיגמעו פחות ארוחות, אך גדולות יותר. בהמשך נתחיל לגמול את היונק, מיום 42 ועד יום 56, כך שנרד מ-8 ליטר ל-2 ליטר, כשגודל כל ארוחה נשאר אותו דבר. מניסיוני – משטר הגמעה זה הנו מאוד מוצלח.

שגרת בוקר ביונקיה

כחלק משגרת הבוקר ביונקיה אני ממליץ לנקות את העמדה במינקת ואת האזור מסביב לפיטמה, לבדוק את הצינורות הגמישים,  לבדוק את ההתרעות שמגיעות מהמינקת (לדוגמא התרעת כיול), להסתכל על הפיטמה ולבדוק את תקינותה. בנוסף, אני מתחיל מחזור סניטציה, אם יש לכם מתקן ישן יותר, לנקות ידנית, ואם לא – המתקן יבצע ניקוי עצמי במידה ויש בו קופסת היגיינה. לאחר מכן, אתפנה להביט בנתונים כדי לבחון את המידע הנוגע להתנהגות היונקים.

שימוש בנתונים מהמינקת לטובת ממשק יונקים טוב יותר

יש כמה נקודות מפתח הקשורות להתנהגות יונקים: הראשונה היא הצריכה היומית, השנייה- קצב היניקה, והם מחושבים כ-% של שלושת הימים הקודמים. חשוב להדגיש- נתוני המינקת אינם תחליף להסתכלות והערכה ויזואלית של היונקים. הפרשנות של הנתונים תלויה במשטר ההגמעה, האם אתם על משטר נורמאלי/חופשי התומך “ביולוגית” ביונק או משטר מוגבל.

מהירות השתייה הינו מדד בעל אמינות גבוהה וכאשר בוחנים את הנתונים רצוי לשים לב ליונקים ששתו בקצב איטי במיוחד.

כיצד ננצל את המידע מהמינקת?

לגבי יונקים שצריכתם מוגבלת- המידע מועיל במיוחד כהתרעה מוקדמת לשלשול, כך שאנו רואים ירידה בקצב השתייה ובצריכה, כבר כ-3 ימים לפני ההתפרצות. לגבי מחלות נשימה, הירידה בקצב השתייה ובצריכה נראית רק באותו יום בו רואים את סימני המחלה. עם זאת, במשטר הגמעה מוגבל עד 8 ליטר/יום, ייתכן מצב בו היונק לא מרגיש טוב, אבל בכל זאת יצרוך את כל ההקצאה שלו. כך, שיש בעיתיות מסוימת לגבי פרשנות הנתונים במשטר מוגבל זה. מאידך, במשטר הגמעה חופשי ותומך ביולוגית, הירידה בצריכת החלב ובמספר הביקורים המתוגמלים, מתרחשים באותו יום בו השלשול מאובחן, לכן, זוהי פרשנות שונה. כמו כן, צריכת החלב נוטה להיות נמוכה יותר כבר 5 ימים לפני אבחון מחלות נשימה, מכאן, שיש משמעות לעוצמת השינוי בהתנהגות היונקים.

מה לגבי העתיד?  

לעניות דעתי אנחנו מתקרבים לפיתוח לוח בקרה, אשר ישלים את המידע שמגיע מהאפליקציה או מהענן. באמצעות חלק מהתכונות המתקדמות של הלוח, תהיה אפשרות לעקוב אחר מינקות רבות, ולהתמקד במינקות הדורשות תשומת לב מיוחדת. בסופו של דבר, כיום אנו עובדים על “למידת מכונה" (AI) לפיה אנו משלבים מדדים ואמצעים שיאפשרו חיזוי מחלות, חיזוי המועד בו היונק מוכן לגמילה, מדידת תגובת היונק לטיפולים שונים, ולדעתי הפיתוחים הללו יהיו זמינים במהלך 3-4 השנים הקרובות, כאלו שיאפשרו לקבל רשימה של יונקים החשודים כחולים.

התייחסות הצרכן להתנהלות ברפת

מחקר שנערך בקנדה הראה שהצרכנים מגלים עניין רב ברווחת בע”ח, ובמיוחד בכל הקשור לממשק גידול היונקים. גם הרפתות עימן עבדתי באוסטרליה, רגישות לדעת הקהל והצרכנים, ואני סבור שאחת הסיבות שהן עושות שימוש במינקת היא העובדה שאנו מקבלים ממשק גידול יונקים נוח ותומך יותר, נושא בעל חשיבות בדעת הקהל.

לסיכום, מינקת היא השקעה! השקעה שהמאפשרת לנו להאכיל יונקים בצורה קרובה לביולוגיה הנורמלית, מאפשרת סביבה מועילה ויעילה יותר לעובדים, וממשק אשר מתקבל באהדה גדולה יותר על ידי הצרכנים. אני עובד עם מינקות מזה זמן רב, ואני בטוח שכאשר בונים אותן בצורה הנכונה, ועושים שימוש בעובדים הנכונים, ובמזונות המתאימים, ממשק זה יכול להיות מצליח ביותר.