יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 08 15 105626

משלוש תצא אחת 

4 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר אורית דגני-דיניסמן משניר מצטרפת למרוץ על ראשות מועצה אזורית גליל עליון. מה שבטוח, בתפקיד תכהן אישה קיבוצניקית בפעם הראשונה 

מתמודדת נוספת על ראשות המועצה האזורית הגליל העליון. ד"ר אורית דגני-דיניסמן, מקיבוץ שניר, הודיעה באיחור קל על הצטרפותה למרוץ, לאחר שלפניה עשו זאת גלית אורי מקדרים וזוהר ליפקין מהגושרים. "הייתי באמצע עשייה מאד ענפה גם באקדמיה, גם כיועצת בבתי ספר וגם כמלווה תהליכים במועצות אזוריות", היא מסבירה, "ולקח לי זמן להתחיל לראות שבעצם עולה פה צורך מאוד גדול למנהיגות משמעותית בשנים הקרובות. התעורר בי בהדרגה הצורך לחזור לזירה של המועצה במטרה להשפיע, אבל התלבטתי בשאלה אם לשים בצד קריירה שמתפתחת וצומחת גם כעצמאית וגם באקדמיה. לקחתי לי את הזמן להתלבט ולשקול, ולכן הצטרפתי טיפה באיחור. בגליל העליון, בשונה ממקומות אחרים, המערכת רק עכשיו מתחילה להתעורר. קבוצה גדולה מאוד עסוקה במחאה, וזה אפשר לי גם לחשוב וגם לראות מתי אנשים פנויים להתחיל להסתכל פנימה לאזור שלנו".         

יש שלוש מתמודדות על התפקיד שהיה נחלה גברית עד עכשיו. 

"אני שמחה שיש מתמודדות. אני חושבת שזה תהליך ארצי, שלקח זמן עד שיותר ויותר נשים החליטו להתמודד וגם נבחרו. מנהיגות של נשים בשנים האחרונות הוכיחה גם ברשויות וגם בזירה הציבורית והלאומית, שיש לה השפעה מאוד משמעותית על קבלת ההחלטות וראייה אחרת. טוב שיש אצלנו התמודדות בין נשים, ואני מקווה שבראש המועצה האזורית הגליל העליון תעמוד בפעם הראשונה אישה. זה יהיה שינוי משמעותי ומרענן, שתיבחר אישה שתחבר ותראה את המשותף בין התושבים. זו מנהיגות מסוג אחר. לאישה יש את היכולות האלו. בסוף בוחרים במי שהכי ראויה, הכי מתאימה, והכי נכונה לאנשים ולגליל. אני רואה את עצמי כמי שמביאה הרבה ניסיון, הרבה יכולות וידע והכרות מאוד מעמיקה של הגליל ושל הצרכים והאתגרים שלו. אני מרגישה שבאמת יש לי את היכולת להוביל את המועצה בעשור הקרוב בצורה הטובה ביותר". 

שולטת במרחב הכפרי 

אורית (53), נשואה, אם לשלושה בוגרים, סבתא לנכד בן שנה, היא חברת האגודה הקהילתית של שניר, בת קיבוץ סאסא שנישאה לבן קיבוץ דפנה והייתה חברת דפנה במשך כעשור, עד שעברה עם משפחתה להרחבה הקהילתית של שניר. בשנים האחרונות היא בעלת עסק עצמאי העוסק בתכנון אסטרטגי וייעוץ ארגוני, והיא מרצה במכללת תל חי, במכללת הגליל המערבי וגם במסגרות חוץ אקדמיות. היא מובילה הכשרה של מנהלים ומנהיגים בתחומים שונים ובהם חינוך, ניהול קהילה ועוד. עיקר מומחיותה הוא השלטון במרחב הכפרי. "הדוקטורט שלי עסק בנושא השלטון המקומי והשתתפות הציבור", היא מספרת.  

לפני שיצאה לעצמאות עבדה ד"ר דגני-דיניסמן במשך 20 שנה במועצה האזורית הגליל העליון בתפקידים בכירים שונים. היא התחילה בהקמה וניהול של תחום החינוך הבלתי פורמלי, והמשיכה לצד ראש המועצה גיורא זלץ בתכנון אסטרטגי, פיתוח יישובים וצמיחה דמוגרפית. בשנים האחרונות הייתה מעורבת מאוד גם בקהילת שניר, ריכזה תחומי מחקר של המרחב הכפרי, והובילה תהליכים ארגוניים במועצות אזוריות וביישובים כפריים בכל הארץ. "אני מביאה גם את ההסתכלות לעומק, פנימה, של תוך המועצה והכרות גדולה של הגליל העליון, לצד הידע שצברתי בשנים האחרונות וההכרות עם רשויות אחרות, מועצות אחרות וגם ארגונים אחרים. עבדתי עם מוסדות חינוך בקריית שמונה, ברג'ר ובאור גנוז" היא מספרת.  

עוד אלטרנטיבות 

לפני 11 שנים, כשעבדה במועצה וראש המועצה דאז, אהרון ולנסי, סיים את התפקיד, היא החליטה להתמודד על תפקיד ראש המועצה וליישם את התכנית האסטרטגית שבנתה עם ולנסי, אך לקראת סוף מערכת הבחירות חברה לגיורא זלץ כדי להמשיך את הובלת התכנון האסטרטגי לצדו. "בשלוש השנים שעבדתי לצד גיורא", היא מספרת, "באמת קידמתי את נושא פיתוח היישובים ואת התעסוקה. היום אני באה לתפקיד עם יותר ידע וניסיון שרכשתי במועצה ומחוצה לה". 

תני דוגמה לתחומים שתפתחי כראשת המועצה?            

"קודם כל, זו מועצה אזורית טובה, שיש בה תשתית של עשייה ולאורך השנים היא צברה נכסים ויכולות, והקהילות הקיבוציות שבה הן חזקות. המטרה שלי היא להצעיד את המועצה קדימה, ממקום שהתכניות שבנינו בעבר כבר יושמו, למקום שבונים חזון לעשור הבא. יש לנו אתגר גדול של מגורים ברי השגה לבנים שלנו, וזה משהו שאנחנו צריכים למצוא לו פתרון. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש יותר ביקוש למגורים על היצע, וגם המחירים גבוהים. אנחנו חייבים להגדיל את ההיצע של המגורים דרך תכניות הפיתוח. יש לי מחשבה לקדם הקמת יישוב קהילתי נוסף בתחום המועצה, כנראה באזור ההר. זה משהו שבחנו אותו בעבר, יש לו היתכנות לעתיד, ואני רוצה לקדם את זה כמיזם ראשון. הקמת היישוב לצד תכניות הפיתוח לצמיחת כל היישובים זה משהו שממש בוער.  

התחום השני הוא תחום החינוך. מצד אחד, חשוב לחזק את בתי הספר שלנו, ולשים דגש על חינוך ערכי, חדשנות, יזמות והצטיינות, ומצד שני, יש צורך שעולה אצל לא מעט הורים לחינוך אלטרנטיבי במרחב, חינוך דמוקרטי, אנתרופוסופי, יער. בעצם אנחנו צריכים להסתכל במבט כולל על כל המרחב האזורי, כדי לתת פתרונות למצטיינים, למחוננים, וגם לילדים עם צרכים ייחודיים. 

תחום נוסף שהוא בנפשי הוא נושא האזוריות. זה נושא שהתחדד אצלנו לאחרונה גם סביב המחאה, וזה משהו שדורש חיבור. אנחנו בגורל משותף, שכנים, הרבה תושבים שלנו באו מהרשויות השכנות. חייב להתקיים דיאלוג בין הרשויות, חייבת להתפתח שותפות אזורית ובין מגזרית, שבה קיים יתרון לגודל. חלק מהמיזמים המשותפים כבר קיים, ויש פה הרבה אפשרויות לשיתוף פעולה מרחבי, בין אם זה במכללת תל חי שתהיה אוניברסיטה, מכון המחקר מיגל, החברה לפיתוח הגליל ועוד. יש לנו הרבה עוגנים באזור שיכולים לשתף פעולה, ואפשר עם הרשויות המקומיות השכנות לעשות גליל עליון חזק יותר עם אפשרויות תעסוקה, פיתוח כלכלי ומגורים במקום רחב יותר".     

המועצה צריכה להיות מעורבת גם ביחסים שבין הקיבוצים להרחבות הקהילתיות? 

"בוודאי. אני גרה בשניר ובשנים האחרונות המצב היה יותר מורכב, אבל מצאנו את הדרך להתמודד עם האתגרים ולהגיע להסכמות. יש פה דנ"א משותף, וגם הרבה יוצאי קיבוצים בהרחבה. במרקם החברתי בכל פעם שמגיעים למחלוקת, מצליחים למצוא מנגנון של הידברות. לצערי בחלק מהקיבוצים עדיין יש אי הסכמות, וזה באמת משהו שדורש ליווי, גישור, בניית הסכמות, כדי להמשיך לחיות יחד בצורה טובה. כל מי שדיברתי איתו לאחרונה, מאד מחובר לאזור, אוהב את הגליל ואוהב את היישוב שלו. המחלוקות הקיימות ניתנות בעיניי לגישור ולהסכמה, וצריך רק למצוא את הדרך המתאימה".  

דגני-דיניסמן מתארגנת להעלאת קמפיין הבחירות שלה ברשתות ובמפגשים חיים. "התגובות הן מאוד חמות", היא אומרת, "מאוד מחבקות. אנשים שמחים ומודים לי על זה שהצטרפתי למרוץ. יש אנשים שאומרים שהם ממש חיכו לי".    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן