ב-19 באפריל התקיימה ישיבת מזכירות ארגון מגדלי ירקות, אחרי עיכובים ודחיות בשל המלחמה עם איראן
*תמונה ראשית: מאיר יפרח
בפתח הישיבה אמר מאיר יפרח, מזכיר הארגון, "אנחנו משתתפים בצערו של אורן שאבא שלו נפטר ומשתתפים בצערו של ליאור, שאמו נפטרה, יהיה זכרם ברוך." לאחר מכן החל בסקירה כללית.
"1. מצב הענף – בסך הכל עונת 2024-2025 הייתה אחת מהעונות הטובות שהיו בענף הירקות והמחירים היו טובים. זה נבע משתי סיבות: האחת, אין יבוא והשניה, שהחקלאים עבדו, מילאו את המדפים ולא היה מחסור בענף מסוים. בסך הכל לכל הגידולים היו מחירים טובים. מבחינת הכמויות, המדפים בשווקים היו מלאים גם בחגים וסך הכל הפעילות הייתה טובה.
"אני מקווה שזה ימשיך ויילמד את קובעי המדיניות שהייבוא זה לא הפתרון. הפתרון הוא מילוי הדרישה מהשוק המקומי ע"י החקלאים המקומיים. החקלאות נמצאת בפריפריה ואם ייתנו לנו לעבוד אז אני חושב שענף הירקות יצליח גם השנה ואני מקווה שתהיה שנה טובה.
"דבר נוסף שקרה ושאפשר ללמוד ממנו – התאילנדים לא ברחו מהארץ וזה נתן יציבות לאספקה, לעבודה ולמשקים ולא מרגישים בחוסר בעובדים. הפעולות שעשה משרד החקלאות לגבי כמויות ומכסת העובדים היו טובות, כל הדברים האלה של עובדים במקום, אין ייבוא ומזג אוויר סביר נתנו את התוצאה הסופית, שבענף הירקות השנה המגדלים, ברוך השם, ירוויחו.
"2. תקציב משרד החקלאות – מעבר לפעולה להבאת עובדים ובניסיון להוזיל את נושא המים, משרד חקלאות נאבק ושמר על המועצות, על הייצור, המאבק נגד הרפורמה בחלב ואני חושב שמשרד החקלאות עשה טוב. מה הוא לא עשה טוב? הוא לא עשה טוב בתקציבים שמעבר לשבעה ק"מ ותקציבי מנהלת ההשקעות, כמעט הכול באפס. היה כסף ותקציב לכל הדברים האחרים. כל המפלגות שיכלו לחטוף את הכסף חטפו. לחקלאים חדשים שרוצים להצטרף אין כמובן את תקציב מנהלת ההשקעות. יש מקרים שחקלאים ניזוקו וחממות קרסו, רוצים להיכנס למנהלת ההשקעות ולקבל את 40% המענק, וגם זה לא מתאפשר."
יפרח דיווח כי בנושא הקמת השוק הסיטונאי החדש, סיכם עם השר דיכטר כי יביא החלטת ממשלה להקמת השוק, שהקמתו מתעכבת שנים בשל ביורוקרטיה. "אני חושב שחייב להיות שוק מקומי מודרני, שנותן פתרונות, כדי שכולם לא יהיו שבויים בידי הרשתות. למרות שכמות הרשתות ואחוז השיווק שנמצא הוא מעל 50%-60%, עדיין יש מקום לשוק סיטונאי מודרני. מדינה נורמלית הייתה צריכה מזמן לעשות שוק סיטונאי."
אורן ברנע
"אחרי שנתיים של ייצור שנפגע קשה ממצב העויינות האירופאית וההתנהלות ברוסיה משהו באווירה משתפר. לא רוצה להגיד שהם רצים ומחבקים אותנו, אבל באווירה הכללית זה נראה יותר טוב משנה שעברה. רוב הענפים קיבלו החלטה על נפח הייצור עוד לפני שידעו מה תהיה האווירה. עכשיו האווירה קצת יותר טובה, אבל לא גידלנו כדי לספק את זה. אורן הביא לדוגמא רשתות שיווק בספרד, מדינה מאוד עוינת, שהשנה דיברו על עסקאות סגורות ואף הזמינו.
בנושא חומרי הדברה, אמר אורן: "נראה שהחבר'ה של איכות הסביבה במשרד הבריאות יותר ויותר מתחברים לבעיות שלנו, והישיבות האחרונות הן ממש טובות. אם בישיבות הראשונות קיבלנו 70% ממה שדרשנו, היום אנחנו מקבלים 90-95% ממה שאנחנו דורשים."
פיצויים למגדלים – "הייצוא הימי נפגע פה ושם והיו לנו עלויות, אך בגדול הייצוא הימי עבד. לעומתו הייצוא האווירי נתקע כמעט לחלוטין וענף התבלינים נפגע. ישבנו, פיתחנו מודל נורמטיבי אך ההרגשה שלי היא שהאוצר, רשות המסים, לא רוצים יותר מסלולים נורמטיביים. אני חושב שאנחנו צריכים כמה שיותר להילחם על העניין הזה. יש להבין שמודל נורמטיבי עוסק תמיד בכמות שהפסדת. אם מדינת ישראל תחשוב רחוק ותגיד, רגע, אנחנו צריכים שהאנשים האלה יעבדו במלחמה, אחרת לא יהיה מה לאכול, אז היא צריכה להגיד, תלכו למסלולים הנורמטיביים."
"ענף השום – "רואים התנהלות של הגדלה וחזרה של חלק מהכמויות. עם ישראל מבין שהשום הסיני זה לא שום אמיתי, זה שום מפלסטיק ויש שום טוב ישראלי, וכל הכמויות שיש עכשיו למדפים נחטפות ומגדלים עוד." אורן הוסיף, כי כרגע הם עובדים על שיפור אחסון השום הישראלי.
אלי אהרון
"חברים, זוכרים את הסיפור של הפיקדון? שנים ניסו להפיל עלינו את נושא הפיקדון לעובדים זרים. 615 ש"ח, כאב להם שביטלו לנו את מס המעסיקים. הם ולא הצליחו והחריגו אותנו, ועכשיו היה דיון בוועדת העבודה והרווחה שהשאירה את ההחרגה הזאת על כנה. 'קו לעובד' אמר שיערער על ההחלטה. כל מי שהסתיימה הוויזה שלו בעובדים זרים במרץ, האריכו לו את הוויזה עד סוף יוני."
ביטוח – "אני כל פעם אומר ואומר גם עכשיו, תבטחו את המבנים. לפני שנתיים וחצי, הפרמיות היו מאוד גבוהות. ואז ישבנו למו"מ עם הקנט ודאגנו לפרמיות אטרקטיביות ונמוכות, ואנשים לא מבטחים את המבנים, מבטחים את הגידולים, את המבנים לא. כל אחד אומר 'לי זה לא יקרה' ועובדה שזה קורה. תבטחו, מי שיבטח, יש לו את המענה המלא על המבנים, פרמיות סבירות והגיוניות."
קנט – "כחלון שהוא מנהל רשות החברות הממשלתיות, החליט שצריך לסגור את הקנט ושבמקומה יביאו חברות חיצוניות, להפריט את העניין לגמרי. אני רוצה להזכיר לכם, הוותיקים בטח זוכרים, שלפני מספר שנים הפריטו את הקנט ונכנסו שלוש חברות נוספות, ואלה שנכנסו, אחרי שלוש שנים קיפלו את הזנב בין הרגליים וברחו. כרגע אנחנו במאבק. הם פשוט מנסים ליישם את הרעיונות של פורום קהלת, אני מקווה שזה לא יצלח ויידחה עד אחרי הבחירות ונראה מה קורה אז."
עזרא בכר
נזקי מלחמה – "יש לנו כמה סוגי נזקים, למשל באפונה לתעשייה. מפעל פרי ניר בצפון קיבל הוראה לצמצם את כמות האמוניה שהוא מחזיק, מאחר בזה חומר מסוכן, ולכן עצר את קליטת האפונה מהמפעלים. אנחנו מאריכים נזק של כ-1,500 טון שלא מצאו להם פתרון, המפעל שהזמין לא יכול לקלוט, ולכן אנחנו דורשים על כך פיצוי. נושא נוסף, התבלינים. פה הנושא הבעייתי כי בעצם לא היה ייצוא. אנחנו מחפשים מסלול.
"נושא נוסף, נושא ההתייקרות ההובלה הימית. זה בעיקר נוגע להדרים ואבוקדו, אבל גם לגזר, פלפל, ותפו"א. אנחנו מכינים תחשיב בכמה השתנתה ועלתה ההובלה הימית. אנחנו מעריכים שההובלה התייקרה בכ-1,500 שקל, והכמויות הן בערך 30 אלף טון, הפיצוי שאנחנו דורשים הוא בין 4 ל-6 מיליון שקל, וזה לא יהיה בדרך של נורמטיבי פגיעה בפדיון, כי הדבר הזה לא ניתן למדידה. חוץ מזה, כל מגדל, מסלול נוסף שיהיה, כל מגדל שיש לו ירידה בפדיון, המסלול של 'עם כלביא' יישאר כמו שהוא, וכל מגדל שחווה ירידה של 25% בפדיון, יוכל להגיש תביעה."
אורי דורמן
"זו פעם שלישית שאנו מתעסקים בפיצויים, הפיצויים של 'חרבות ברזל' לא נגמרו. הוגשו 1,200 תביעות, יש עדיין 400 תיקים פתוחים של חקלאים. כתוצאה מכל מה שחווינו ב'חרבות ברזל', המליץ משרד האוצר שבפיצויי 'שאגת הארי', החקלאות תוחרג מהפיצויים הכלליים, כלומר, מי שייתן את הפיצוי יהיה משרד החקלאות."
בנוסף דיבר דורמן על בעיית היצוא לעזה ולדבריו, כנראה לא יהיה מנוס מהגשת עתירה חדשה לבג"צ, כי רשות המסים לא משנה את הנוהל. לגבי הרצון לסגור את קנט ולהעביר את הביטוח החקלאי להפרטה, אמר: "אנחנו חייבים, בתור מחזיקים של 50% מקנט, יש לנו שם כמעט מחצית מהדירקטורים, לממשלה יש מניית זהב, לסדר את נושא הקרן הזאת, ולא לתת לאף אחד לנסות להוציא אותנו. צריך לשמור מכל משמר על החברה הזאת, חברה ממשלתית, ורק לחזק אותה."
