יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות כפר גלדי הגליל העליון

חקלאות כפר גלעדי והגליל העליון – יוזמות ומחשבות

2 דק' קריאה

שיתוף:

השאלה הנשאלת היום היא מהם מנועי הצמיחה העתידיים של חקלאות האזור? עמוס לוין, מרכז תחום חקלאות – החברה לפיתוח הגליל

חקלאות כפר גלעדי הגליל העליון, לקראת שנת ה-105 לכפר גלעדי, "יודע חקלאי פיקח" כי עליו להתחכם לפעלולי הטבע. היות וההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת והחקלאות היא הענף הראשון הנפגע מכך, ובנוסף עלינו להתמודד מול מצבי חרום (דוגמת וירוס הקורונה ומציאות ביטחונית לא יציבה) – "נגזר עלינו" להתחדש ולהוביל חדשנות.

במהלך השנים, נכנסו אל חיינו מושגים חדשים כמו חקלאות חכמה ומדייקת, ביוטכנולוגיה, פודטק, אגרוטק, הנדסה גנטית, טכנולוגיות חדשות ועוד. כל אלו החליפו את עישוב הכותנה הידני, הגיוסים לקטיף תפוחים בג'חולה ובנעמה בעמק החולה (למי שזוכר…) ועוד עבודות כפיים שמזמן שכחנו אותם.

חקלאות כפר גלעדי והגליל העליון

לפני 45 שנה התחלתי בסקר טופו-אקלימי לבחינת השטח המיטבי לגידול אבוקדו באדמות כפר גלעדי, ויזמתי הקמת מטע אבוקדו באדמות גן ירק ב"ג'ורה" ב"גלגל" וב"כת" (שמות שטחי החקלאות) בשטח הגן ירק של פעם למרגלות כפר גלעדי.

גידול אבוקדו בהשקיה, עם ציוד "נטפים" בטפטוף, בצפון הגליל, כאשר איש מחברי כפר גלעדי לא ידע איך נראה פרי האבוקדו ומה טעמו, מי יאכל אותו ואיך נשווק אותו – נחשב באותם ימים כפריצת דרך וכחדשנות חקלאית. לימים נטענו גם ליצ'י שנחשב גידול סובטרופי פורץ דרך בגליל.

השאלה הנשאלת היום היא מהם מנועי הצמיחה העתידיים של חקלאות כפר גלעדי לאחר שהגבעה שלנו מוקפת (כמעט 360 מעלות) בכ-1000 דונם מטעי אבוקדו וליצ'י רווחיים ומצליחים מאד וגידולי השדה בעמק החולה במשבר ורווחיות הולכת ופוחתת ?

מתפקידנו לבחון את האיומים וההזדמנויות ולקחת יוזמה.

ברור לי ממסכת לימודיי בפקולטה לחקלאות ובמכון וולקני והתפקידים החקלאיים שהשתתפתי בארץ ובעולם הגדול בפרויקט מאחס – פרו וביבשות נוספות ,ואלו שעשיתי בכפר גלעדי כמנהל מטע התפוחים בעמק החולה, כיוזם ומקים מטע האבוקדו, כמרכז משק, וכפעיל מרכזי במפעלי פיתוח הגליל בתחום התעשייה החקלאית – שאיש לא יחשוב וייזום במקומנו.

הנחת העבודה שלי שאנו אדריכלים של עתידנו – כך עשינו בעבר וכך חשוב שנעשה בעתיד. מתפקידנו לנצל את היתרון היחסי שיש לנו בקרקע, מים, משאבים כספיים וצוות חקלאי צעיר ומיומן ולחשוב קדימה בתהליך אסטרטגי לטובת פיתוח החקלאות בגליל וכפר גלעדי.

בימים אלו כאשר ממשלת ישראל ורשות המים חובטת בחקלאים ומתכוונת להעלות לנו את מחיר המים ל-2.40 ₪ למ"ק אנו נדרשים לחשיבה והתארגנות מחודשת.

חלקות המודל החדשניות בחקלאות הגליל העליון

כמי שמוביל במפעלי פיתוח הגליל והמועצה האזורית את 50 חלקות המודל החדשניות בחקלאות הגליל העליון, למדתי שניתן לקדם יוזמות חקלאיות, לנסות להביא גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות, ויש אפשרות להביא לפריצות דרך.

ברור לנו כיום שהמו"פ החקלאי במו"פ צפון ומיג"ל, במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות ברחובות, ממשיך לייצר חידושים והמצאות, ואנו נדרשים להיות ערניים וקשובים יותר לחדשנות היישומית המתבצעת במוסדות המחקר והמו"פים האזוריים בישראל ומחוצה לה.

מנוע צמיחה נוסף לשטחי הקרקע שלנו הוא האנרגיה המתחדשת – פרויקטים היברידיים המשלבים רוח, שמש ואגירה, עשויים למקסם את הערך הכלכלי הטמון בהם.

אנו נדרשים לשלב ידיים בין הדור הצעיר והיוזם והדור הוותיק והמנוסה, וביחד ליזום חשיבה והתארגנות צופה פני עתיד לחקלאות כפר גלעדי והגליל העליון לקראת שנת 2025 והלאה.

פרופסור אורי מר חיים- מכון למחקר מדעי בגליל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן