יבול שיא
הרפת והחלב
פליטים מאוקרינה נקלטים בקיבוצים

פליטים מאוקראינה נקלטים בקיבוצים

4 דק' קריאה

שיתוף:

ארבע משפחות כבר נקלטו ביחיעם, בגן שמואל נענו לקריאה של חייל בודד וקלטו את משפחתו שהצליחה להימלט

ארבע משפחות פליטים נקלטו ביחיעם והחמישית תקלט בימים הקרובים, ובקיבוץ הצפוני נערכים לקליטת 20 משפחות נוספות של פליטים מאוקראינה בתקופה הקרובה. עידן רז (42), המנהל הקהילתי של יחיעם וחבר הקיבוץ, מספר כי ההתארגנות לקליטה החלה בימים שלפני פרוץ הקרבות בין רוסיה לאוקראינה. "ההבנה שמשהו משמעותי עומד לקרות החלה עוד בטרם התחילה הלחימה. עם פרוץ הקרבות נשלחה הודעה דרך מדור צעירים של התנועה הקיבוצית שמחפשים קיבוצים ונייד של ילנה קוברסקי ממשאבי שדה, בעצמה בוגרת של תוכנית 'בית ראשון במולדת'". תוך יומיים הגיעה ילנה ("אישה ענקית שעושה מפעל חיים והמנוע האמיתי לפרויקט") ליחיעם לערוך סיור ולראות את הדירות אותן העמיד הקיבוץ לטובת קליטת הפליטים. "חלקן עדיין לא היה במצב דיור והראנו לה את הפוטנציאל".  

קליטת עולים היא התחייבות ארוכת טווח למשך שנה לפחות, וחלק מתהליך הקליטה הם לימודי עברית באולפן, שלשם פתיחתו נדרשים לפחות 20 מבוגרים. קיבוץ יחיעם הקצה 25 דירות לטובת קליטת העולים, רובן דירות חדר שיוסבו לדירות שני חדרים על ידי פתיחת דלת מחברת, עוד מספר דירות של שלושה חדרים וכן דירות חדר. "בזה הרגע חותכים קירות וצובעים על מנת להכין את הדירות למגורי משפחות. הכנו כבר שמונה דירות, ותוך כדי תנועה אנחנו מכינים את יתר הדירות. צוות הבינוי, החשמלאים, התקשורת, כולם עובדים במרץ. ישי רדל, רכז הבינוי, ויאנה שווץ מזכירת הישוב ומנהלת משאבי אנוש, איתי בצוות המוביל תחת הנהגתו של היור ירון פוקס ואלה הרשקו שאיתנו". 

איך יש כל כך הרבה דירות פנויות בקיבוץ? 

"רוב השוכרים בקיבוץ הם משפחות עם ילדים שיש להם צרכים אחרים. אין הרבה סטודנטים וחיילים גרים בבתי ההורים. יש לנו ביחיעם מכינה קדם צבאית ושני הוסטלים לבעלי צרכים מיוחדים. זה קיבוץ שיודע להתארגן למשימות. כשרוצים משנים את סדר העדיפויות. צריך להיות יצירתי ובעיקר לרצות בזה". 

רז מספר שביחיעם יש כ-16 משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג הוא דובר רוסית, עולים ותיקים ממדינות חבר העמים, כך שהייתה פה החלטה קהילתית ורגשית להתגייס לעזרת הפליטים. "הקיבוץ עצמו כגוף תרם ריהוט וציוד וגם את עבודות השיפוצים בעלות של למעלה מ-200 אלף שקל. חברי הקהילה תרמו ציוד והתגייסו לעבודה, בנוסף להתרמה שנעשתה". יישובים קרובים ורחוקים תרמו אף הם ציוד רב על מנת לאבזר את הדירות לקראת אכלוס. "נעשתה תרומה גדולה של מכונת כביסה, מייבשי כביסה ומקררים, בתיאום עם המועצה האזורית מטה אשר שפורסת עלינו חסות ועוזרת".  

גם לילדים שיגיעו יש לקיבוץ פתרון "הילדים יקלטו בגנים ובמערכת החינוך של הקיבוץ". רז, שבעצמו נמצא בדרך לסוכנות היהודית להביא תלושי קנייה לעולים, מספר שהשלב הראשון היה אישור ההנהלה ולאחר שהנהלת הקהילה תמכה בנושא הוקם צוות מתוך הקהילה לקידום הפרויקט. "כל אחד עוזר ונותן את החלק שלו. חלק ממיינים ציוד ותרומות, חלק מנקים, חלק מכינים את הבתים – שוברים, בונים, צובעים, חלק מכינים אוכל וחלק עוסקים בהתרמה. יש גיבוי קהילתי, גיבוי של הקהילה הקיבוצית, וזה נותן את הרוח והכוח לדברים שצריכים מעוף ותעוזה. אנחנו בתקופה של אי ודאות ומתארגנים לתוך זה".  

יעל שביט (37) מכברי, דוברת המועצה האזורית מטה אשר, מספרת על מספר פעולות שנעשות במקביל למען הפליטים, בשיתוף של הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית: "מעבר להתגייסות לאיסוף ציוד שמיועד לפליטים באוקראינה, אנחנו נערכים לקליטה ביישובים במסגרת 'בית ראשון במולדת'. בתחילת אפריל אמורות להגיע ולהיקלט משפחות מאוקראינה ומרוסיה. חלק מהמשפחות יקלטו ביחידות דיור בקיבוץ יחיעם ומשפחות נוספות יקלטו ביישובי המועצה".  

מועצת אזורית אשר פנתה ליישובים שבתחומה על מנת למפות ולהבין באילו יישובים ניתן לקלוט למשך זמן של שנה לפחות והמשימה הנוכחית היא אבזור וריהוט הבתים על מנת להכין אותם לקליטת משפחות הפליטים. "יש התגייסות גדולה וגם תרומות שאנחנו מקבלים ממפעלי האזור" אומרת שביט. מעבר לדירות עצמן נעשית היערכות גם מבחינת סיוע וליווי של מערכות החינוך והשירותים החברתיים, "במטה אשר לא היה עד כה אגף לקליטת עלייה. ראש המועצה פרש חסות על העניין על מנת לקדם אותו, הוקם צוות מלווה מטעם המועצה של דוברי רוסית ואוקראינית ובנוסף יהיה בכל יישוב איש קשר וצוותים לטובת הקליטה. המשפחות שמגיעות מתחייבות ללימודי עברית באולפן ויהיה צורך לעזור לשלב את העולים במקומות עבודה, במערכות החינוך ובכל מה שצריך. לכל משפחה תהיה משפחה מאמצת, אנחנו מבינים שזהו מצב מורכב ומחפשים לתת פתרונות מיטביים."   

הדס דניאלי-ילין המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית מספרת כי בשבוע אחרון נעשתה עבודה ליצור מתווה עבור מבנים יבילים לקיבוצים. "לאור נתוני העלייה אנחנו מבינים שחייבים להגדיל את ההיצע. אנחנו עובדים עם משרדי האוצר, השיכון והקליטה".  על אף שהמדינה מעדיפה קליטה של כמה מאות עולים בערים, דניאלי-ילין מאמינה כי לקיבוצים יש יתרון בקליטת הפליטים: "אצלנו יש מעטפת קהילתית, קשר אישי וגם יכולת לספק מקומות עבודה וקליטה במערכות החינוך.

זה דורש מאמץ למצוא פתרונות לאתגרים וזו משימה לאומית. נדרשת היערכות קהילתית בכל קיבוץ אם יכול לקלוט וכמה. נעשית גם קליטה שלא במסגרת 'בית ראשון במולדת' לפליטים שאינם במעמד עולים. זה ממש לפתוח את הלב. אנחנו בקשר גם עם משרד הרווחה עבור פליטים במצב זה. פנו אלינו בבקשה גם לדיור זמני של חודש חודשיים, חדרי מלון, בתי הארחה, וגם לזה מגייסים קיבוצים. יש היענות מרשימה בקיבוצים. המשימה שלנו לייצר פתרונות". 

קהילת גן שמואל התגייסה למען משפחה בת 11 נפשות 

פנייה של חייל בודד בשם דוד התפרסמה בשבוע שעבר בפורום של בוגרי סיירת צנחנים ובה בקשה לכל עזרה אפשרית למשפחתו שבדרכה לארץ מאוקראינה ומגיעה חסרת כל. הוריו ושמונת אחיו, בני שנתיים עד 19, הצליחו להימלט מאזורי המלחמה באוקראינה ומבקשים מקום שיוכל לקלוט אותם. 

יפתח צפוני ודור טבת מעמותת הצנחנים, חברי קיבוץ גן שמואל, בעזרתו של עילם בר לב, מזכיר הקיבוץ, רתמו את גן שמואל שנענה לבקשה לארח את המשפחה.  

על מנת לקלוט את המשפחה הגדולה העמיד הקיבוץ את מבנה "גן שביט", ששימש עד לא מזמן את מכינת "אחד משלנו" (שעברה למצפה אילן). הבית נוקה והותאם למגורי המשפחה על ידי מתנדבים חברי וחברות הקיבוץ, כמו כן תרמו חברים רבים רהיטים, מקררים, תנורי בישול, מזרנים, מצעים, שמיכות ובגדים, על מנת לאבזר את הבית ולהכינו למגורים.  

ילדי גן "שיבולים" בני 6-4, אספו צעצועים מהגן וילדי כיתות א'-ב' הכינו שלט ברוכים הבאים עם כיתוב ברוסית. במהלך יום שישי הגיעו משפחות עם צעצועים לשמח את ילדי המשפחה. 

מחסן הבגדים השלים מצעים ומגבות, "בית דורות", הבית הסיעודי, תרם פרחים לשבת ומפעל פרימור שבבעלות הקיבוץ תרם מיצים.  

גם לבעיית כשרות המזון נמצא פתרון. קיבוץ ניר עציון תרם מנות כשרות למשפחה וגם אנשי הקהילה הדתית בקיסריה הביאו אוכל לשבת, עבור המשפחה הדתית ששומרת כשרות.  

לאחר שבוע של תלאות ונדודים הגיעה המשפחה ביום חמישי בערב לקיבוץ. "כמה מרגש היה לראות את החיוך הענק ותחושת ההקלה בעיניהם כשהבינו שהגיעו למקום מבטחים" אומרת ליאורה, פנסיונרית מצוות מעורבות חברתית שמנצחת על ההתארגנות המהירה. בעזרתה של מרגו רונן, חברת קיבוץ דוברת אוקראינית, יש תקשורת עם בני המשפחה "שלא הפסיקו להודות לכולם". 

הצוות של דוד מ"עורב צנחנים" הגיע ומילא את הבית בכל טוב, ובנוסף עשה עבודות גינון בחצר. צביקה עדות, בן הקיבוץ, תרם תחפושות לפורים מחנות מקסטוק באור עקיבא ו"דוכן גן שמואל" תרם ממתקים ודברים טעימים להנאת המשפחה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ארגון הצלת המזון ערך אירוע הוקרה חגיגי למאות חקלאים שהמשיכו במשימת הצלת המזון גם בימי מלחמה ובשנה מאתגרת זו. האירוע נערך בהשתתפות שגרירת הארגון נלי תגר, והמנטליסט ליאור סושרד שהדהים את קהל החקלאים ובני
2 דק' קריאה
AROtech היא פלטפורמה חדשנית המאפשרת לחקלאים/ות להנות מ- מגוון הולך וגדל של אפליקציות ווביות שימושיות להורדה על בסיס פיתוחים של אלגוריתמים שונים שפותחו על ידי חוקרים/ות ממכון וולקני. חוקרי המכון צברו נתונים רבים במהלך
ד"ר לימור רגב, מניר צבי, דור שלישי לניצולי שואה, בעלת ארבע תארים אקדמאים ומומחית בתחום "נסיגות טריטוריאליות והסכסוך היהודי ערבי", כתבה את הספר "הילד מבלוק 66", המבוסס על סיפורו האמיתי של שורד השואה, משה
9 דק' קריאה
מירה פישביין, המתגוררת בעמק יזרעאל, מנהלת ארבעה סניפי ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בצפון הארץ * פישביין היא אישה שכל עבודתה היא חסד והצלת נפשות * בראיון ל"קו למושב" היא מספרת על ה-7 באוקטובר, היום
7 דק' קריאה
אמר שר החקלאות דיכטר בוועדת הכלכלה, על רקע חשש החקלאים להתייקרות מחיר המים * יוני דמרי: "מדובר בחוק שיאפשר לחקלאים לקיים חקלאות ישראלית במחירי מים הוגנים"  *תמונה ראשית: שר החקלאות ובטחון המזון, אבי דיכטר
2 דק' קריאה
במסגרת התוכנית ייבנו מחדש בתי מגורים ושכונת "דור צעיר" שנפגעה קשות במתקפת הטרור מנהלת תקומה אישרה השבוע את תוכנית השיקום היישובית של קיבוץ כפר עזה כחלק ממתווה המנהלת לבניה מחדש של יישובי חבל תקומה.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן