בשבעה-עשר בדצמבר 2019 נבחר ניר מאיר לתקופת כהונה שנייה כמזכיר התנועה הקיבוצית. שיעור ההצבעה בבחירות האלה היה נמוך עד מאד – 32.84 אחוזים. האם זה מעיד שציבור הקיבוצניקים מאבד אמון בהנהגה או שחלוקה חדשה בגרף הפוליטי, מרחיקה את חברי מפלגת העבודה מהצבעה בעד בכיר התנועה. תשובות על כך קיבלנו והם מתפרסמות בהמשך הריאיון.
בחרתי לפתוח בשיחה עם ניר מאיר מזכיר התנועה הקיבוצית בשאלה, כיצד תיחלץ חקלאות הקיבוצים ממשבר הקורונה?
ניר מאיר, חד וחלק, השיב: "החקלאות הקיבוצית אינה במשבר ולא נפגעה בתקופת שיא הקורונה. זו חקלאות מאורגנת שעובדת מול מסגרות מסודרות. לא רק שלא נפגעה, היא אפילו יצאה נשכרת. יש חקלאות ישראלית, שאינה בקיבוצים וזו מאד אוימה והתגייסנו להגן עליה".
מדגיש: "אני מדבר על חקלאות הנישה, המושבית, שעבדה מול לקוחות פרמיום. מסעדות יוקרה, בתי מלון, שווקים והיא נפגעה אנושות. קמפיין חשוב עשתה התאחדות חקלאי ישראל להעדיף תוצרת ישראלית ולמנוע מחממות עגבניות באשכול ובניצנה מלהיכחד, בעת שמייבאים עגבניות מתורכיה. עידוד הייבוא הוא בבחינת התנהלות אנטי ציונית. אני מצדיע לחקלאי ישראל שהצליחו לשרוד 8-9 שנים קשים בתקופת שלמה בן אליהו כמנכ"ל משרד החקלאות, שעקף מימין את מנכ"ל משרד האוצר".
"לקיבוץ – שלושה מרכזי הכנסה. הראשון עבודת החברים. השני משותף לכולם בפעילות חקלאית והשלישי ספציפי לכל קיבוץ, נכס מניב משותף שאינו חקלאי. אני קובע שהמרכיב החקלאי נפגע הכי פחות משלושת המרכיבים בגלל משבר הקורונה"
אף שאתה מציין כי חקלאות הקיבוצים לא נפגעה בתקופת הקורונה, האם ניכרת פגיעה כלשהי בקיבוצים שמתבססים על חקלאות?
"לקיבוץ – שלושה מרכזי הכנסה. הראשון עבודת החברים. השני משותף לכולם בפעילות חקלאית והשלישי ספציפי לכל קיבוץ, נכס מניב משותף שאינו חקלאי. אני קובע שהמרכיב החקלאי נפגע הכי פחות משלושת המרכיבים".
הקמתם קרן סיוע לקיבוצים שנקלעו למצוקה? או שאתם מצפים שהאוצר יסייע כספית. הבנתי שבמטה התנועה רוב העובדים היו בחל"ת.
"יש קשיים בקיבוצים. בעין גב, מזל שיש לו רפת חלב ובננות. אבל הייתה מכה קשה בתיירות. במטה התנועה יש 65 פעילים+15 שכירים. ואנחנו מעורבים בפעילות מתוקצבת של בערך 1000 איש. כמעט כל השכירים יצאו לחל"ת ב-20 במרץ. הפעילים נשארו לעבוד סביב השעון, בעת שעלות השכר שלהם ירדה ב-30 אחוזים. העבודה סביב השעון הייתה בחודשים מרץ ואפריל ובחודש מאי הקיצוץ היה של 25 אחוזים. הפעילים עבדו 12-14-16 שעות בזום מאד מאד אינטנסיבי ולכן לא ירדו ב-30 אחוזי משרה. נשארו ב-100 אחוזי משרה, ירדו 30 אחוזים בשכר".
"אם לא תהיה מדיניות אחרת, הגרביטציה תלך לשם. אני מקווה למדיניות אחרת. 42 אחוז מהחקלאות הישראלית זה בקיבוצים. בענפי החי יש לנו רוב. בענפי הצומח למושבים יש רוב. הצרה הכי גדולה של החקלאות הישראלית ששנים ארוכות היא נשלטת על ידי החור שבגרוש. מאז ומעולם זו הייתה גישת האוצר. בחמש השנים האחרונות זו הייתה גישת משרד החקלאות. זו שגיאה חמורה ונוכחנו בעוצמה שלה בדיוק בחודשים האחרונים".
"ישראל הייתה רעבה ללחם כבר היום. ללא ייבוא הגרעינים מאוקראינה ומארצות הברית לא היה למאפיות מה לייצר קמח. במלחמת לבנון השנייה החקלאות חוותה מצב מיוחד, כשמפרץ חיפה היה מאוים על ידי טילי נסראללה ומאגר החירום הלך והתרוקן ואיים על מחסור בקמח.
"בעיניי מתבקשת המסקנה שמאגר החירום של חיטה חייב להיות כפול בגודלו וכדי לאפשר את זה, יש להשקות את שטחי החיטה בנגב. אסור להסתכל דרך החור שבגרוש. זה נכון בחלב ,בביצים, בירקות. מדינה קטנה מוקפת אויבים לא יכולה לוותר על הכושר שלה לייצר מזון לאזרחיה ומי ששם את יהבו בייבוא, יפגוש פעם אחר פעם משבר אסטרטגי וידו תקצר מלהושיע. מי שמבין את זה מצוין אלה אנשי כחול לבן. דיברנו אתם על זה כשעוד איש לא דמיין קורונה".
"המראה העתידי של החקלאות הישראלית לא צריך להיות בשליטת קיבוצים. לא רשויות מקומיות לדעת בן אליהו. החקלאות חייבת להיות קואופרטיבית. כך זה באירופה, כך זה בארצות הברית וכך צריך להיות כאן, ולשם כך נדרשת תמיכה ממשלתית, ואם יבנו קואופרטיבים מושביים, אין שום הצדקה שהחקלאות הקיבוצית תשתלט על התחומים האלה".
"מאז סיום תפקידו של שלום שמחון כשר החקלאות ב- 2011 אין למשרד החקלאות תקציב. מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות ריקה מכסף. התקציב של משרד החקלאות הוא משכורות עובדיו. כך לא מתנהגים כלפי משרד שיש ממנו ציפיות. אני מצפה שימלאו את מינהלת ההשקעות בכסף. שני מנכ"לי משרד החקלאות האחרונים רמי כהן ושלמה בן אליהו קיבלו מסר מהאוצר: רוצים כסף, קחו אותו מהחקלאים. ככה לא בונים חומה"
המשק המשפחתי-מושבי יוצא מהתמונה המובילה. נערכתם להובלה, לשינוי התפיסה, לפעילות השטח?
"ננסה לשנות את תפיסת מקבלי ההחלטות, לתת חיים לחקלאות המושבית. זה קריטי מבחינת החברה בישראל".
הלול יהיה מודל מוביל בקיבוצים, כך גם רפת החלב. הפלחה תמשיך להיות קיבוצית וכך גם הפרדס.
"לא בהכרח. גם ברפת, גם בלול, הקיבוצים יותר גדולים אך לא לבד. בפלחה אנחנו גדולים בהרבה אבל זה מסיבות אידאולוגיות של העבר. החקלאות בקיבוצים התבססה על מיכון ובמושבים על ידיים עובדות. לכן אנחנו מגדלים חיטה, חמניות, חומוס, תפוחי אדמה וגזר והם (מושבים)ירקות חממה. זה לא עתיד להשתנות כי זו התמחות נישה. מחויבים לגמרי ליכולת של החקלאות המושבית לשרוד ולשגשג. זה חשוב לחברה בישראל".
כיצד לדעתך תיחלץ חקלאות ישראל ממשבר הקורונה?
"השאלה הזאת מאד תלויה בציבור בישראל ובהנהגתו. כל זמן שהציבור יחשוב שהתפקיד היחיד של החקלאות בישראל הוא לספק מזון יותר איכותי, הוא יתעלם מהלקח המרכזי של משבר הקורונה. תפקידה של החקלאות בישראל הוא הרבה יותר משמעותי מהערך הכלכלי שלה ואני מצפה מהציבור הישראלי שיבין את זה ומהממשלה שתסביר את זה, ואם כך יהיה, החקלאות הישראלית על שלל צורותיה: קיבוצים, מושבים, איכרים וחקלאים ערבים, תצא נשכרת".
מי יושיע את החקלאות? משרד האוצר? משרד החקלאות?
"הציבור. ההנהגה הכלכלית מסיתה נגדנו. שתפסיק להסית ותחזק את ההבנה האסטרטגית הזאת".
מהי העצה הראשונה שאתה מייעץ לשר החקלאות החדש, שלראשונה מאז שנת 2011 בא מהתנועה הקיבוצית?
"שילחץ על מנהיג מפלגתו בני גנץ להחזיר למשרד החקלאות חלק מתחומי האחריות שהיו שם (בבחירות 1996 הועברה האחריות על תחום העובדים, הקרקעות והמים לאחריות המשרד לתשתיות לאומיות ועד היום לא הושבו
לחקלאות – ש.ו.). מאז סיום תפקידו של שלום שמחון כשר החקלאות (בחודש ינואר 2011-ש.ו.) אין למשרד החקלאות תקציב. מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות ריקה מכסף. התקציב של משרד החקלאות הוא משכורות עובדיו. כך לא מתנהגים כלפי משרד שיש ממנו ציפיות".
מדגיש: "אני מצפה שימלאו את מנהלת ההשקעות בכסף. שני מנכ"לי משרד החקלאות האחרונים רמי כהן ושלמה בן אליהו קיבלו מסר מהאוצר: רוצים כסף, קחו אותו מהחקלאים. ככה לא בונים חומה".
ב-30 באפריל נפרדנו בצער רב מהמובלעת החקלאית צופר, שהושבה לממלכת ירדן. מי לדעתך לא השקיע את המאמצים הדרושים כדי שנאחוז בשטח הזה עוד שנים?
"ולפני חצי שנה נפרדנו מנהריים. ממשלת ישראל לא השקיעה מאמץ בבניית יחסי אמון עם ממלכת ירדן. גורלה של החקלאות במובלעת צופר נבע מכך".
בחודש דצמבר 2019 נבחרת לתקופה כהונה שנייה כמזכ"ל התנועה הקיבוצית. שיעור ההצבעה היה נמוך עד מאד 32.84 אחוזים. הציבור שלכם מאבד אמון? בחירות להנהגת התנועה לא מעניינות כמו בעבר הרחוק? או שיש חלוקה חדשה בגרף הפוליטי, לא עוד מפלגת העבודה. החלופה להצבעה היא כחול לבן ואפילו כוח ימני – ימינה?
"אין שום קשר בין עמדות פוליטיות ובין אחוזי הצבעה למזכ"לות התנועה. אני כשלעצמי, אחרי שתי מערכות בחירות, אני לא בטוח ששיטת הבחירות שלנו מתאימה לפונקציה לה היא מכוונת. זאת כיוון שרובם המוחלט של חברי הקיבוצים אינם מודעים לתפקידם ולפעילותה של התנועה הקיבוצית. התנועה הקיבוצית אינה ספק שירותים וחברי קיבוצים שאינם בקיאים בפעולתה, לא תמיד יודעים בשביל מה היא קיימת. בני המזל הגדולים ביותר באנושות היו בחודשים האחרונים חברי הקיבוצים והם יודעים זאת. הם רק לא יודעים לעשות את הקשר שבין קיומה ועוצמתה של התנועה הקיבוצית לבין העובדה שהם עדיין חברי קיבוצים. את הפער הזה אני לא יודע לצלוח. נומינלית לא ירד מספר המצביעים. מספר הבוחרים בי אף עלה ".
איזה מעמד אתה צופה לחקלאות הקיבוצים בעשור החדש של המאה ה-21?
"זה מאד תלוי במעמד החקלאות הישראלית אבל אני משוכנע בעוצמתה".
בימים הראשונים של תקופת הקורונה חדל להופיע השופר המרכזי של התנועה הקיבוצית "ידיעות הקיבוץ", אחרי ש"ידיעות תקשורת" הטילו מעמסה כספית כבדה על התנועה ולא היה באפשרותה לעמוד בה. מה תגובתך?
"ידיעות הקיבוץ לא היה שופר של התנועה הקיבוצית, בוודאי לא של הנהגת התנועה. העיתון הוא בבעלות "ידיעות תקשורת" ו"ידיעות תקשורת" החליטה משיקוליה הכלכליים להשעות את הפצתו בעת משבר הקורונה. נכון לרגע זה אין כלל וודאות שהעיתון לא יחזור להופיע במתכונתו הקודמת. אם זה יקרה, וכשזה יקרה, נבנה כלי תקשורת מודפסת חלופית".
בגיליון הזה של "יבול שיא" ערכתי ריאיון עם שר החקלאות לשעבר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית בעבר, אברהם כץ-עוז. אני מבקש את התייחסותך לשתי התבטאויות בריאיון.
כץ עוז: "היום יש קיבוצים שמשכירים אדמות ומים לקבלנים פרטיים. אלה מביאים עובדים מהגדה או מחו"ל. כל אלה אינם רצויים לחקלאות לאומית והם גם משבשים את החישוב הכלכלי הנורמלי שצריך היה להתקיים. אינני צופה שינוי מהותי במצב הנוכחי ועד שלא תתאפשר פרנסה נורמלית מעבודת יהודים וישראלים בחקלאות, לא נצליח להחזיר עטרה ליושנה".
ניר מאיר: "אין בקיבוצים הפרה של חוק ההתיישבות. הקרקעות ומכסות המים של הקיבוצים מופעלות בידי חבריהם ובעזרת תאגידים אזוריים בהם הם חברים. אני מסכים שאם לא יהיה אופק לפרנסה בכבוד מחקלאות, אז לא יהיו חקלאים. יש לי בן שכשהשתחרר משירות קבע בצה"ל (קצין בכיר בחטיבה – ש.ו.) הוא מאד רצה להשתלב בחקלאות בקיבוץ. אמרתי לו שלא יעז. שאל אותי: למה, רציתי ללכת בעקבותיך והשבתי לו: תזיע כמו סוס בקיץ, תירטב כמו חמור בחורף, תתפרנס על הפנים וכל שנה בחודשים נובמבר-דצמבר בעת הדיון על חוק ההסדרים תהיה "אויב העם". שמע בקולי והיום הוא מנכ"ל חברת הייטק. עד שהמעמד של החקלאי לא ישתפר לשם זה ילך. לגבי החקלאות אני מסכים עם כצ'לה".
"בעיניי מתבקשת המסקנה שמאגר החירום של חיטה חייב להיות כפול בגודלו וכדי לאפשר את זה, יש להשקות את שטחי החיטה בנגב. אסור להסתכל דרך החור שבגרוש. זה נכון בחלב ,בביצים, בירקות. מדינה קטנה מוקפת אויבים לא יכולה לוותר על הכושר שלה לייצר מזון לאזרחיה ומי ששם את יהבו בייבוא, יפגוש פעם אחר פעם משבר אסטרטגי וידו תקצר מלהושיע. מי שמבין את זה מצוין אלה אנשי כחול לבן. דיברנו אתם על זה כשעוד איש לא דמיין קורונה"
שאלתי את אברהם כץ-עוז: אחרי 48 שנה בקיבוץ, עזבת את נחל עוז ואתה מתגורר בישוב עירוני – רעות – מה הביא אותך לשינוי הזה?
כץ עוז: "אני לא חשבתי ואינני חושב גם היום שהקיבוץ הוא ערך מקודש. לפי הכרתי – הקיבוץ הוא כלי על מנת להשיג ככל האפשר הגשמה של ערכים, כמו שוויון, ערך האדם, חופש ודמוקרטיה, חברות ורעות, וצדק חברתי. כשהבינותי שהקיבוץ שלי תקוע, החלטנו, אילנה רעייתי ואני, שאנו עוד לא תקועים ועזבנו".
ניר מאיר: "אני מעדיף שלא לענות על זה".
משרד האוצר חתם עם ארגון מגדלי דגים על הסכם להפחתה ניכרת של מכס על יבוא דגים קפואים ובהם פילה אמנון ומושט, תמורת חיסול חובות של קיבוצים שבהם בריכות דגים בעמק בית שאן. מכס מופחת של 70 אחוזים מול חובות של 120 מיליון שקלים לאוצר. זה בעיניך הסכם ראוי? צודק?
"כשמנכ"ל משרד החקלאות הוא האויב הכי גדול שלך…שתי החלטות יצרו את החוב הזה מקצה לקצה. החלטה אחת: תיקון 27 לחוק המים וההחלטה השנייה להפסיק להגן על יצור מקומי של דגים. התוצאה של שני המהלכים האלה הייתה אובדן כושר ההתפרנסות של חבל ארץ שלם. זה לא תפקיד של חקלאי, אלא של ממשלה לדאוג שאפשר יהיה לחיות בעמק בית שאן. חבל שזה לקח שלוש שנים עד שהאוצר הגיע להסכם הזה".
לסיום, אחרי כל מה שנאמר כאן: מזכיר התנועה הקיבוצית זה תפקיד מאתגר?
"מאד מאד מאתגר פי כמה בימים שהולכים ונגמרים של ימי שלטון התפיסה הניאו-ליברלית. זה לחלוטין לא טריוויאלי להצליח להוביל תנועה של 176 אלף חברים, שפרוסה מאל-רום בגולן ועד אילות, מצפון לאילת. 257 קיבוצים בתנועה שמקיימת אורח חיים שעקרונותיו הפוכים לתפיסה הניאו-ליברלית. זה מאד מאתגר וכשזה מצליח, זה מאד מספק".
ניר מאיר מזכיר התנועה הקיבוצית, תודה
