סיפורה של הגינה הקהילתית הפורחת בראשון לציון
*תמונה ראשית: שותלים עגבניות – סמל לקשר בין דורות
יקי שגב היה שקוע בשתילת עגבניות שרי בשעה שבאתי לבקר אותו בגינה הקהילתית בראשל"צ. לצידו עמל נכדו אור בן התשע שביצע למעשה את רוב העבודה. "מה לעשות, הברכיים כבר לא מה שהיו פעם" חייך שגב כאשר הוא כורע על ספוג שהניח מתחת לברכיו לצורך ביצוע השתילה. הוא חפר בורות קטנים בערוגה התחוחה, בעוד שהנכד אור, הניח את שתילי העגבנייה בבורות, כיסה אותם והישקה את השתילים הצעירים במשפך. יחד, בסבלנות ובשיתוף פעולה, שתלו השניים שתילי עגבנייה רכים באדמה הלחה, סמל לקשר בין דורות ולחיבור המחודש של שגב לאדמה.
עבור שגב, הגינה הקהילתית היא יותר מסתם חלקת אדמה, היא מהווה חזרה לשורשים
שגב, חבר ילדות שלי מאז בית הספר היסודי, יחד למדנו באותה כיתה, יחד הלכנו לתנועת הנוער, וכנערים צעירים שיחקנו כדורגל בהפועל חדרה. לאחר בית הספר היסודי, הלכנו שנינו ללמוד בבית ספר חקלאי, אם כי כל אחד בבית ספר אחר. בטירונות גרנו יחד באותו אוהל. אחר כך נפגשנו שוב באותו מטוס בצניחה, כאשר שגב היה בקורס צניחה, ואני בקורס מדריכי צניחה. לאחר הצבא, אני המשכתי בדרכי החקלאית בעוד שגב המשיך בדרכו הביטחונית בשב"כ.
עבור שגב, הגינה הקהילתית היא יותר מסתם חלקת אדמה. היא מהווה חזרה לשורשים לאחר פרישתו משירות הביטחון. הקשר שלו לאדמה נטוע עמוק עוד מימי ילדותו בחדרה, שם גדל בבית עם גינה רחבת ידיים, בה גידל ירקות עם משפחתו, וכן מלימודיו בבית ספר חקלאי. כעת, כגמלאי, הוא מטפח כבר כעשרים שנה, שטח של 200 מ"ר בגינה הקהילתית בראשל"צ, אחת מתוך כ-100 חלקות המשתרעות על פני כ-10 דונם ירוקים בלב העיר. לכל מגדל מוקצבים 100 מ"ר, אלא אם כן התחיל את פעילותו במקום בתחילת הפרויקט, כי אז אפשר היה לקבל שטח גדול יותר.
צריך לאכול כל יום שקשוקה כדי 'לחסל' את כל העגבניות
הגינה הקהילתית בראשון לציון היא פרויקט פורח המושך אליו מגוון רחב של תושבים, כאשר רבים מהם גמלאים המקדישים זמן ואהבה לטיפוח חלקותיהם. עבורם, זוהי לא רק הזדמנות לגדל ירקות טריים אלא גם מפגש חברתי ופעילות גופנית מבורכת. שגב, למשל, מגיע לגינה כמעט מדי יום בעונה זו, עסוק במעבר מגידולי החורף לגידולי הקיץ, בפינוי הגינה משאריות הגידולים הקודמים, הכשרת השטח, ושתילת ירקות קיץ.
"אני מגדל כמעט הכל," הוא מספר בגאווה, ומפרט רשימה ארוכה של ירקות ועשבי תיבול: קישואים, אבטיחים, עגבניות, שום, תרד, פטרוזיליה, פלפל, חצילים, בזיליקום ומיני מלפפונים שונים. את השפע הזה הוא מחלק בשמחה לבני משפחתו ולחברים. "חשוב לי שיאכלו הרבה ירקות," הוא אומר בחיוך. "צריך לאכול כל יום שקשוקה כדי 'לחסל' את כל העגבניות, את מה שאפשר אני מקפיא".
מהיכרותי עם שגב, אני יודע שהוא גם מאוד אוהב לבשל. לא פעם התענגתי על מאכלים מעשה ידיו במטבח.
אבידן מגיע לגינה מדי יום לאחר העבודה למשמרת שנייה
'הפסקת עשר' הגיעה, אור הלך לקטוף ענפי לואיזה רעננים וטריים, וישבנו עם השכן בפרגולה שהקים בחלקה, כדי לשתות תה לואיזה.
השכן הוא דוד אבידן, ותיק נוסף בקהילה הירוקה הזו. אבידן, בן 74 שעדיין עובד במשרה מלאה, מגיע לגינה מדי יום לאחר העבודה, במה שהוא מכנה "משמרת שנייה" מארבע עד שמונה בערב. ואם זה לא מספיק, בסופי שבוע יוצא לרכיבת שטח על אופניו, עליהם מגיע גם לעבודה, וגם לגינה הקהילתית.
הוא מטפח שטח של כ-400 מ"ר, וגם הוא, בדומה לשגב, נמנה על ראשוני הפרויקט. לפני 20 שנה, עבר ברחוב וראה שלט בו היה כתוב שעומדים לפתוח גינה קהילתית. מיד התקשר לעירייה והזמין מקום. "תטעם את האפונה," הוא מציע בגאווה, ומציג תרמילי אפונה גדולים במיוחד.
גם אבידן מגדל למעשה את כל סוגי הירקות, כאשר גם את הזרעים הוא מייצר בעצמו מהגידולים הקודמים. אבידן הוא דוגמה נוספת למסירות ולתשוקה שהמגדלים משקיעים בגינה. הוא מספר שעבר קורס לחקלאות אורגנית במכון וולקני ומרחיב את ידיעותיו כל הזמן באמצעות קריאה ולמידה עצמית. התוצאות ניכרות היטב בגינתו הפורחת והמגוונת.
השיטוט בין החלקות השונות מגלה תמונה מרשימה של עבודה קשה, מסירות ואהבה לאדמה. הגמלאים החרוצים הללו הופכים פיסת קרקע עירונית לשטח ירוק ופורח, המהווה לא רק מקור לירקות טריים אלא גם מרחב קהילתי תוסס ונווה מדבר של טבע ושלווה בתוך ההמולה העירונית. הגינה הקהילתית בראשון לציון היא עדות חיה לכוחה של הקהילה ולקשר הנצחי בין האדם לאדמה.
גינות קהילתיות: שותלים קהילה, קוצרים יתרונות
בעידן בו הקצב המסחרר של החיים האורבניים עלול לעיתים להרחיק אותנו מהטבע ומקשרים חברתיים אמיתיים, צומחות להן בשקט ובנחישות הגינות הקהילתיות כאיים של ירוק ושיתוף פעולה בלב הערים. הן מהוות יותר מסתם חלקת אדמה מעובדת; הן מוקדים חברתיים דינמיים, מרחבי למידה פורחים וסמל לצמיחה קהילתית בת קיימא.
הפילוסופיה העומדת בבסיס הגינות הקהילתיות היא פשוטה אך עוצמתית: לאפשר לתושבים לקחת חלק פעיל ביצירת סביבה ירוקה ובטיפוח קשרים חברתיים בתוך הקהילה שלהם. במרחבים אלה, אנשים מכל הגילאים, מרקעים תרבותיים שונים ועם מגוון רחב של כישורים, מתאחדים סביב אהבה משותפת לטבע ולעשייה משותפת. הם חולקים ידע וניסיון בגידול צמחים, לומדים זה מזה, ובעיקר – יוצרים יחד מרחב משגשג המשרת את כולם.
היתרונות של גינות קהילתיות הם רבים ומגוונים. מעבר לתועלת הברורה של אספקת תוצרת חקלאית טרייה ואורגנית לחברי הקהילה, הן תורמות משמעותית לשיפור איכות החיים העירונית. הן מספקות מפלט מרגיע מההמולה, משפרות את האוויר, מגדילות את המגוון הביולוגי ומעודדות פעילות גופנית. עבור רבים, הגינה הקהילתית היא מקום מפגש חברתי חשוב, בו נוצרות חברויות חדשות ומתחזקים קשרים קיימים. זהו מרחב בו ניתן ללמוד מיומנויות חדשות, להעביר ידע בין דורי ולחוות תחושת שייכות וגאווה קהילתית.
ראשון לציון: גינה קהילתית כמודל של שיתוף וצמיחה
בעיריית ראשון לציון הבינו את הפוטנציאל הטמון בגינות קהילתיות, ובשנים האחרונות צמחה ופרחה בעיר גינה קהילתית שהפכה לפנינה ירוקה ומוקד קהילתי מרכזי. הגינה הקהילתית בראשון לציון היא דוגמה מעוררת השראה לאופן בו חזון קהילתי יכול להתגשם באמצעות שיתוף פעולה ומסירות.
בגינה מטופחות ערוגות מגוונות של ירקות עונתיים, עשבי תיבול ריחניים, פרחים צבעוניים ועצי פרי מלבלבים, כולם פרי עמלם של מתנדבים מסורים מקרב תושבי העיר. אך הגינה הקהילתית בראשון לציון היא הרבה יותר ממקום לגידול צמחים. העבודה המשותפת בגינה יוצרת תחושת אחריות משותפת וחיבור עמוק למקום. חברי הגינה נהנים מהתוצרת הטרייה, מחליפים מתכונים וטיפים לגידול, ובכך מחזקים את תחושת הקהילה והסולידריות.
ההצלחה של הגינה הקהילתית בראשון לציון מעידה על הצורך העמוק של תושבי העיר במרחבים ירוקים ובחיבורים קהילתיים משמעותיים. היא מהווה מודל מעורר השראה לערים אחרות המבקשות לקדם קיימות, לטפח קהילות חזקות ולשפר את איכות החיים של תושביהן.
