אומר שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר, בראיון ל"מבזק ירקות" * "האסטרטגיה שלי במשרד היא עמוד מרכזי ייצור מקומי והיבוא הוא עמוד תומך. במעלה הדרך אכן ראינו איך הורדת היבוא נושאת פרי"
*תמונה ראשית: מאיר יפרח ושר החקלאות ובטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר
בסוף השנה ימלאו ארבע שנים לכהונתו כשר חקלאות. החודש (יוני 2026) ערכנו ראיון עם שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר.
מניסיונך בתפקיד שר החקלאות, מה למדת על החקלאים הישראליים ועל החשיבות החיונית של החקלאות המקומית לשמירת ביטחון המזון?
"למדתי קודם כל על כך שהחקלאים חרוצים. עם זאת, כאשר הגעתי לתפקיד הופתעתי לראות שחקלאים המוכרים לי הרימו ידיים בנושאים חשובים, כמו עובדים זרים, מחירי מים. לא האמינו שאפשר אחרת, למרות שידעו שצריך. אמרו לי שאין סיכוי להביא עובדים נוספים. למה רק 30 אלף, שאלתי, אמרו כי ככה. אחרי זה הגדלנו ל-30 אלף, אפילו במשרד אמרו 45 אלף, וכיום יש 70 אלף היתרים ומנצלים רק 50 אלף. החקלאים הופתעו מכך מאוד. זוכר שנגשה אלי חקלאית שאיני מכיר וביקשה לחבק אותי, כי לראשונה תוכל לצאת עם בעלה לחופשה.
"למדתי שחקלאי חייב ודאות. קבענו לצמצם את אי הודאות בעובדים הזרים, במים, בקרקעות, בחדשנות הטכנולוגית ובמחקר והפיתוח, שאלו הן ארבע הרגליים של תוכנית ביטחון המזון 2050.
"נוכחתי שמשנת 2000, היקף הייצור החקלאי של ירקות ופירות לשוק המקומי לא גדל באחוז אחד. לא מבין איך הגענו לזה. ואז העברנו בממשלה הצעת מחליטים להגדיל את התוצרת בשליש בעשר השנים הקרובות. במקביל במשרד הוכנה תוכנית לביטחון המזון עד שנת 2050.
"בעיניי כשר לא תהיה פשרה על מדפים מלאים. עמוד מרכזי יהיה הייצור בארץ ועמוד תומך יהיה היבוא, שזה הפוך ממדיניות משרד האוצר.
"אשר למים, הסתבר כי משלמים על מים מושבים 1.67 לקוב. תחילה הורידו ל-1.43 ואז ביקשתי לבדוק איך מתחלקים המים, ואמרו לי שחצי טיהור וחצי הובלה. צללתי לנושא המים המושבים, ומכאן ירדנו ל-1.15 לקוב, ותקוותנו להגיע ל-73 אג' לקוב. מייצרים בארץ 730 מיליון קוב מים מושבים, מהם 600 מיליון לחקלאות והשאר מוזרמים אחרי טיהורם לים! הבעיה נעוצה ביכולת אגירה קטנה של המתקנים הקיימים. כלומר, 130 מיליון קוב מים ראויים לחקלאות הולכים לאיבוד!
"עד 2028 יגדל גם היקף המאגרים ובעיקר שיפוץ של מאגרים קיימים שהוזנחו. זהו מהלך ארוך טווח ואמצעי ייצור קריטי.
"במקביל עסקתי גם בנושא הקרקעות. בדקתי כמה נוגסים מהקרקעות החקלאיות בכל שנה ואמרו לי ש-15 אלף דונם. נוכחתי לדעת שהמספר גבוה פי שניים ונוגסים בכל שנה 30 אלף דונם. נכנסתי לנושא, ומצאתי שברמת הגולן למשל יש 85 אלף דונם שאינם מנוצלים, מהם 46 אלף דונם שדות מוקשים, אבל ביניהם יש 40 אלף דונם רלוונטיים לחקלאות. אנחנו פועלים להכשיר את הקרקעות הללו בצפון, ברמת הגולן, וככה נפעל גם לגבי קרקעות דומות בדרום הארץ."
מדוע לדעתך בדעת הקהל, החקלאות המקומית לא זוכה לניקוד רב, ונוטים להאשים אותה ביוקר המחיה ובפער התיווך, למרות שהעובדות מדברות בעד עצמן? האם זה קשור לגישת האוצר בשני העשורים האחרונים וההישענות על פורום קהלת, שמעוניין להפוך את ישראל לתלוית יבוא? האם זה בגלל שכוחן העולה של רשתות השיווק ובעלי ההון בתחום החקלאות, מאפשר לחזק מסרים שליליים כלפי החקלאות והחקלאים בקרב הציבור הרחב?
"זה נושא חשוב ואמיתי. חשבו שהיבוא יהיה עמוד מרכזי ויוריד מחירים, ולאור החשיבה הזו הגדילו אותו פי 5 בעשור האחרון. אולם המחירים לא הוזלו אלא זינקו ונסקו. ראיתי שזאת אסטרטגיה שנכשלה, שינינו אותה וכמו שאמרתי, האסטרטגיה שלי במשרד היא עמוד מרכזי ייצור מקומי והיבוא הוא עמוד תומך. במעלה הדרך אכן ראינו איך הורדת היבוא נושאת פרי: תחילה בעגבניות, בהן ראינו שעם הורדת היבוא – שירד בזכות ייצור מקומי חזק ובהיקף נרחב, שלא הצריך עגבניות מיובאות בגלל האיכות והמחיר של התוצרת כחול לבן – ירד גם מחיר העגבניות בשנת 2025.
"הבעיה היא שאין לנו שליטה על מה שקורה אחרי רכישת התוצרת מהחקלאי. ברור שהבעיה אינה אצל החקלאים. האוצר אמנם ניסה להביא נתונים אחרים ולומר שהחקלאים כביכול אשמים, אבל אין ספק שהמחירים הוקפצו ללא קשר לחקלאים. בסוף הבלון הזה יתפוצץ. לצערי החקלאים לא הצליחו להקים רשת עצמאית משלהם, אבל מה שברור הוא שהפער בין מה שמקבל החקלאי לבין המחיר לצרכן הוא בלתי סביר ולא נבדק עד הסוף."
אחד הפתרונות הנגישים והמיידיים לחיזוק השוק המקומי, לתחרות הוגנת בין יעדי השיווק ולהקטנת פער התיווך ויוקר המחיה, הוא הקמת שוק סיטוני ומודרני באיירפורט סיטי, במקום שוק צריפין – מדוע צעד זה לא יכול להתקדם ולהתממש בעתיד הקרוב? כפי שנודע לנו, מנהל מחוז מרכז בוועדה המחוזית מתנגד להקמת השוק מסיבות תחבורתיות, ובהתערבות המשרד בוודאי אפשר למצוא לכך פתרונות.
"משרד החקלאות וביטחון המזון תומך נלהב בהקמת שוק סיטוני גדול, מכובד ורציני, שיאפשר קיום תחרות אמיתית שתוביל להוזלת מחירים."
אחד הנושאים החיוניים לחקלאות הישראלית הוא הכנסת חקלאים חדשים למערכת. צעד זה לא יוכל להתממש ללא תקציבים ייעודיים. האם יש סיכוי לשילוב תקציב במשרד עבור לפחות 250 חקלאים חדשים, אחד לכל מושב, והעמדת תקציב אישי לכל מגדל חדש בהקמת המשק?
"לגבי חקלאים חדשים, אנחנו פועלים בשנים האחרונות במרץ רב ובהשקעות גדולות כדי לעודד חקלאים חדשים: הן בנות ובנים ממשיכים והן חקלאים חדשים. עזרה לגופים מסודרים וממוסדים העוסקים בכך, כמו גם לבתי ספר לחקלאות, היא נשמת אפו של משרד החקלאות וביטחון המזון ושלי, וכל תוכנית קונקרטית שתובא למשרד תיבחן באהדה רבה."
יש הסכמה בין כולם שרבות עשית ועוד תעשה למען החקלאות. במידה רבה גם החזרת לה את כבודה, בעיקר מול קודמיך, פתחת דלת להקשבה ולפעולה, ככל שבאוצר אפשרו זאת. הכנסת פתרון מצוין להיקף העובדים בחקלאות, הצלת את ענף החלב, אך העבודה עדיין רבה…
"אמצעי הייצור הם האתגר המשמעותי ביותר של משרד החקלאות. מיפינו את ארבעת אמצעי הייצור כבר בתחילת הדרך שלנו במשרד, ואנחנו פועלים ללא לאות כדי לשפר ולקדם את האמצעים הללו. לגבי עובדים זרים – העלינו את תקרת העובדים מ-30 אלף ל-70 אלף, ולגבי תנאי ההעסקה שלהם, אנחנו פועלים מול משרד הממשלה הרלוונטיים. במקביל נבדקת אפשרות להביא עובדים זרים עונתיים, והדברים נבחנים בעצם הימים האלה.
"אמצעי הייצור של המים מטופל אף הוא במרץ רב, בעיקר בתחום המים המושבים ובאזורים נעדרי חלופה. המדובר גם בכמויות המים וגם במחירי המים. הפעימה הראשונה בהורדת מחיר המים לחקלאות כבר התרחשה בתחילת השנה (ינואר 2026), ובהתאם לחוק, תוך 3 שנים נגיע למחיר מים מושבים שיהיה זול מ-1.67 ל-1.15, כלומר זול ב-35% משהיה בתחילת 2023.
"אשר לנושא הקרקעות, ובעיקר הנגיסה הגדולה בקרקעות חקלאיות והעדר 'כלב שמירה' לקרקעות החקלאיות, לכך אנו נותנים מענה בצורה של תמ"א לחקלאות, וגם בוועדות נזהרים מאוד מנגיסות בקרקע חקלאית ללא פיצוי.
"גם בנושא המחקר והפיתוח, ייצבנו את מכון וולקני אחרי הרבה מאוד שנים של בעייתיות וחוסר ודאות, ואנחנו ממוקדים כיום הרבה יותר בתחומי המחקר, כדי שיסתנכרן עם התוכנית לביטחון המזון, וכך גם לגבי המו"פים האזוריים.
"לצערנו בעולם החקלאות אנחנו נתקלים באגף תקציבים באוצר לעומתי לחקלאות, זאת מיומנו הראשון בתפקיד. התנגדותו של שר האוצר להחזיר מכס ולו באחוז אחד מתוצרת חקלאית היא נחרצת, כולל במקרים בהם שר האוצר הודה שהורדת מכס התבצעה בטעות (בתחום הירקות לתעשייה). לא הרמנו ידיים גם בתחום זה. גם האוצר לא יבלום את החקלאות בהשגת יעדיה, כולל התוכנית לביטחון מזון לאזרחי ישראל עד שנת 2050."
