הובא למנוחות באפיקים הזמר, שחקן, מלחין, מורה ויוצר אמוץ ברונטמן, שנפטר בגיל 78 ממחלה קשה
*תמונה ראשית: אמוץ ברונטמן, תמיד על הבמה. צילום: דוד (דדה) עינב
ברונטמן נולד באפיקים בשנת 1948, מחזור ״בני המדינה״, לבתיה ולדוד, שעלו מרוסיה.
שירת בלהקת הנח״ל בימי הזוהר שלה (1967-1971), ואף שימש מפקד הלהקה. השתתף בתוכניות ״הנחלאים באים״, ״להקת הנח״ל בתוכניתה ה-21״ ו״בהיאחזות הנח״ל בסיני״. בתקופתו ולצידו שירתו מי שיהפכו בעתיד לאושיות הבידור והזמר העברי. הוא הספיק להתחכך בדור הוותיקים – שלום חנוך, טוביה צפיר, ובעיקר עבד עם בני הדור שלו – מוטי פליישר, עמוס טלשיר, ששי קשת, שולה חן, אופירה גלוסקא, מנחם זילברמן ומירי אלוני.
כיכב לצידם של שני הרכבים מיתולוגיים לעתיד – שלישיית ״שוקולד מנטה מסטיק״ (לאה לופטין גם היא מאפיקים, ירדנה ארזי ורותי הולצמן) ו״כוורת״. הלהקה בתקופתו הנפיקה שורה של להיטים היסטריים: ״אילו ציפורים״, ״גשם בוא״, ״ולס להגנת הצומח״, ו״שיר לשלום״.
לקראת סוף שירותו, במהלך מלחמת ההתשה, נפצע בדרך להופעה בסיני. בהופעותיו נהג לספר חוויות מתקופת הצבא, למשל על הנזיפה שהעניק לירדנה ארזי, שהעזה לבוא להופעה כשהיא מאופרת…
חבר פעיל בקיבוץ
אחרי הצבא למד עיצוב סביבתי ותעשייתי ב״בצלאל״. חברים הכירו לו את השותפה שלהם לדירה, אחות חדר ניתוח בשם רחל ויגודסקי. השניים התחתנו וקבעו את ביתם באפיקים, שם נולדו ששת ילדיהם.
ברונטמן היה חבר פעיל ומעורב בקיבוצו, במגוון וועדות, בעיקר בתחומי התכנון והתרבות.
בגיל 40 השתלם בבימוי ובצילום סרטי וידיאו, והחל ללמד בתיכון האזורי ״בית ירח״. היה מורה אהוב לקולנוע ורכז המגמה, שזכתה להערכה רבה ולפרסים. צעיר נצחי שידע לעבוד ולהיות מוקף בנוער שהעריך והעריץ אותו.
עד הקדם אירוויזיון
בצד כל הפעילויות, חיידק הבמה והמוזיקה מעולם לא עזב אותו. הוא שיתף פעולה עם עמיקם אסם בכתיבת פזמונים ושירים לאירועים במשק וכן עסק בהלחנה של טקסטים מהתנ״ך ושירי משוררים.
ב-1978 ייסד את להקת הזמר הגברית ״הבחורים מאפיקים״, בניהול מוזיקלי של חיים ברקני משער הגולן. הלהקה שרה קאברים של שירים עבריים בארץ ובחו״ל והופיעה גם בקדם אירוויזיון.
ברונטמן פיתח גם קריירת סולו כזמר וכמנחה. הוא שר בפסטיבלי עין גב, במועדוני הזמר של בת כיתתו שרהל'ה שרון, ובאירועים שונים של המועצה האזורית. הינחה ושר בערב שירי הביטלס עם המוזיקאי מוריס בבני, היה סולן בליל הסדר של אפיקים (בשנים האחרונות עם נכדיו), והופיע בהתנדבות במרכז ״המייסדים״ של ותיקי עמק הירדן.
בקיבוץ סיכמו: ״הוא תמיד היה על הבמה״. בגיל 70 אמוץ הגשים חלום והוציא אלבום אישי מלחניו בשם ״חרוזים״. אהבה נוספת שלו הייתה ריקודי עם, ובעשור השמיני של חייו עבר קורס מרקידים והמשיך לפזז במלוא המרץ.
בעקבות ספרו של אסף ענברי ״הביתה״ יצא במיזם משותף עם חברת אפיקים רינה כץ – סיור מזמר וסיפורים ברחבי המשק, הכרות עם ההיסטוריה המקומית.
בהספד שלה אמרה בת וחברת אפיקים עידן הלמן: ״קולך אמוצי נדם אבל המוסיקה תמשיך להתנגן. אמוץ, אמוצי, צעיר נצחי, נזכור את היותך חלק משמעותי מהתרבות המפוארת של בית אפיקים, הטבעת חותם ואנחנו זכינו בך״.
ובנימה אישית: אמוץ היה בן כיתתי בבית ירח וחבר. בשנים האחרונות חזרנו לשתף פעולה, ליוויתי אותו באירועים שונים, ויחד הקמנו את להקת ״סבבא״ (עם נגן הבאס גדעון ברקני, המתופף אייבור ג’ייקובסון, ואמוץ כסולן וכוכב ההרכב) שהופיעה בתוכנית ״שירי ספיריצ’ואלס״ בפני קהלים של מפונים מהצפון ומועדוני גמלאים.
