"משיחי שקר" הם אלה שמסרבים להכיר ברצחנות אויבינו השואפים לחיסול הישות היהודית במזרח התיכון
למקרא דבריו של אברהם פרנק ("זמן קיבוץ" 2.11.2023), הייתי בהלם ובאלם. אברהם הגיע למסקנה שבכל הטבח הנוראי מלפני חודש וחצי, "אשם" הכיבוש. אכן ככותרת, הצדק עימו, הבעיה היא שהוא מתייחס רק ל"כיבוש" מ-67, כרבים אחרים במדינה, הוא טוען שזה: "קו פרשת המים בתולדות מדינת ישראל".
אכן, לאחר מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל השתנתה, לא עוד תותחים בקלקיליה, בטול כרם, בג'נין המאיימים על ערים מרכזיות בארצנו. אך הכותב כנראה חי עדיין במושגים של הוזי השלום שמלפני שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר הנוראי. כי לו היה טורח לעיין במסמכים של ראשי המחבלים, או מקשיב להתרברבות שלהם תוך כדי ביצוע הזוועות שלהם, הוא היה שומע כי הם כבשו את התנחלות כפר עזה, התנחלות ניר עוז ועוד. כן, אצל השכנים ה"חמודים" שגבלו בשדות הקיבוצים הללו, דין כפר עזה כדין אלון מורה, ודין בארי כדין איתמר. וכמו ששוחטים את משפחת פוגל, ככה שוחטים את תושבי בארי.
נכון שהיום זה מאוד אופנתי לכנות כל עשייה של התיישבות באזור שרבים מאנשי השמאל נוהגים לכנות "הגדה המערבית", כעשייה "משיחית", עד כדי כך, שזה נשמע כמעט כמילת גנאי. אז רק תזכורת קטנה, כל העשייה הציונית מהרבע האחרון של המאה ה-19, דרך הכרזת המדינה ועד קליטת מיליוני העולים בארץ ישראל, הינו מעשה משיחי. כי אחרת, מה מצדיק את הרצון והכמיהה "לשוב לעיר בה דוד חנה" ולזמר בגרון ניחר "פה בארץ חמדת אבות". אבות, לא התרפקות על הוגי דעות אינטלקטואלים, אלא כיסופים למקומות בו צעדו אברהם ושרה, רבקה ויצחק, יעקב ונשותיו, וכמובן חוגגי הקמת המקדש. ואם משיחיות היא מילת גנאי, אזי הייתי מצמיד זאת לאותם אלו שמסרבים להכיר ברצחנות אויבינו, ומשכנעים את עצמם שהזאב יהפוך לכבש. כן, כן אלו באמת "משיחי שקר".
אין לנו ארץ אחרת
מה שעוד הובהר בצורה המפלצתית ביותר, זו העובדה העצובה, שאת המרצחים הללו, לא מעניין כלל ועיקר אם אתה "איש שלום", אם אתה מראשי "בצלם", אם אתה מסתכל לכיבוש בעיניים, אם אתה נהג הסעות של זאטוטי עזה מהמעבר לבית החולים, ואפילו אם את כותבת מאמרים בעד "זכות השיבה" או נגד "המתנחבלים". עצם היותך יהודי ישראלי, אחת דינך: סכין, פגיון, גרזן, רובה ושאר כלי משחית אחרים, שיערפו את ראשך, ידקרו את בני מעיך, יפצחו את ראשך, ושאר מרעין בישין נוראיים כאלו.
וזו תופעה מדהימה ומבחינתי מפחידה ביותר. לא נראה לי הגיוני שאחרי מאורעות תשפ"ד, נמשיך להפטיר כאשתקד. מה עוד צריך לקרות כדי שנבין, שאדמה ושטחים כבושים לא מצויים בראש מעייניהם של שונאינו. מה שחשוב להם זה לחסל את הישות היהודית המצויה במזרח התיכון! כל ניסיון להתחמק מהתובנה הזאת, ימשיך לטפוח או לטבוח בנו בעתיד. והגיע הזמן להשלים עם המציאות הנוראה הזו, כי נצטרך להמשיך לחיות על חרבנו שנים רבות, כפי שאמר בזמנו רפול.
כן, אני יודע שאיני נשמע נחמד, איני נשמע איש שלום, ואולי אפילו יכול להיקרא "מחרחר מלחמה". אז זהו, שאני אגואיסט אמיתי. אני חושב על עצמי כמי שרוצה להמשיך לחיות בחלקת אלוקים הקטנה הזאת שיש לנו, ואיני מוכן להעביר אותה לשונאי, דורשי רעתי וראשי. מאז ומתמיד אני מתנגד לניסויים בבעלי חיים, והיות שגם אני חש כשייך לעולם החי, איני מוכן שיבצעו בי ניסיונות הכוללים עוד נסיגה ועוד התנתקות מנחלותינו, כי התמנון הערבי לא יפסיק להאכיל את כל זרועותיו, עד שאחרון היהודים ייבלע, או יעזוב למחוזות אחרים בהם אנו מאוד אהובים, דוגמת פריז, בריסל, אוניברסיטאות אמריקאיות, ועוד אתרים אחרים המבקשים להנפיק להם תעודה של חברים ב"חובבי ציון".
כשאהוד מנור קבע ש"אין לי ארץ אחרת", ואני מרשה לעצמי להשתמש במילים הללו ולקבוע, שרק כאן תמשיך להתקיים ארצי, ואין לי כוונה להעבירה למישהו אחר. וכדברי מילותיו הנפלאות של עוזי חיטמן: "כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדיי… ואחרי שנים אלפיים, סוף לנדודיי". ואם בשל כך יהיה קשה לאויבינו, זו באמת הבעיה שלהם. כי אנחנו, בניגוד אליהם, באנו לכאן להפריח שממה, לטעת עצים, לסלול כבישים, לזרוע ולקצור חיטה, להקים תעשייה, להעניק שרותי בריאות מרביים, להקנות חינוך המבוסס על אהבת האדם ובעיקר לחיות בכבוד. טוב יהיה אם גם הם ינסו את השיטה הזאת, ולא ימהלו את שנאת היהודים בחלב האם ובמסגרות האנטי חינוכיות שלהם, שאלו הגורמים העיקריים, למה שבוצע בשמיני עצרת.
תגובה אחת
אין מה להתווכח עם קשישי השמוץ, כיוון שהם שוטים גמורים. מי שיש לו פטיש ביד, רואה בכל דבר מסמר, ומי ששונא את המחנה הפוליטי השני, יאשים אותו בכל דבר, מכיוון שכך חונך מילדות.