יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ שדה בוקר קהילה

חדשות שדה בוקר: 6 משפחות התקבלו למודל שיזורי ייחודי

6 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו המודל היה על הנייר,  עכשיו הם לומדים להפעיל אותו באופן מעשי

 

לפני כשבועיים התקבלו לחברות מלאה בקיבוץ שדה בוקר 12 נקלטים, שהעלו את מספר חברי הקיבוץ מ-170 ל-182. מדובר בשש משפחות צעירות שיבנו את ביתן בקיבוץ הדרומי ברמת הנגב, לאחר תקופת בצורת של מספר שנים שבהן לא נקלטו חברים חדשים. קליטת חברים חדשים אינה הליך יוצא דופן בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות, אלא שכאן מדובר במשהו שונה. לפני חמש שנים התקבלה החלטה בשדה בוקר להפוך לקיבוץ שיזורי, שבו החברים הוותיקים מתנהלים על פי עקרונות הקיבוץ השיתופי, ואילו הנקלטים יכולים לבחור בין קליטה לקיבוץ השיתופי לקליטה למודל רשת הביטחון ולהתנהלות על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. 12 החברים החדשים בחרו להתנהל כקיבוץ מתחדש, כששאר החברים מתנהלים כקיבוץ שיתופי.

 

נציג שדה בוקר קהילה
משפחת הנגבי בטלר מצרפת, עם עמיר שגב, נציג החברה הבונה את הבתים

 

"נושא הצמיחה הדמוגרפית מעסיק את הקיבוץ בעשר השנים האחרונות",  מציינת ענבר כהן-ניר, מנהלת הקהילה והצמיחה הדמוגרפית בשדה בוקר  "בכל פעם ניסינו למצוא מתווה שהוא נכון לנו ונכון למי שמתעניין, עד שהגענו למודל השיזורי הזה, שיצר התעניינות מאוד גדולה בחמש השנים האחרונות. המשפחות שהתקבלו לחברות כבר גרו פה כתושבים, והצענו להם להצטרף לקיבוץ לחברות מלאה באגודה השיתופית, שמשמעותה שותפות קהילתית וכלכלית. מתוך שש המשפחות הראשונות שהתקבלו לחברות, שתיים הן של בני קיבוץ והשאר של תושבים שהגיעו מהעיר לקיבוץ".

אז איך עובד הקיבוץ השיזורי שדה בוקר? הקיבוץ מתנהל בשני תקציבים: האחד, השיתופי, מתבסס  על שכר העבודה של החברים הוותיקים ומיועד להם. השני, השיזורי, מתבסס על מס קהילה שאותו משלם כל חבר חדש באופן ישיר, והחבר הוותיק באמצעות הקהילה השיתופית. רווחי תאגידי הקיבוץ מופנים לתקציב השיתופי, אך נקבעו אמות מידה שעל פיהן יעבור חלק מכספי הרווחים גם לתקציב השיזורי. הוקמה קרן להשקעות מיוחדות שהמקור שלה הוא מחצית המס הפרוגרסיבי שמשלמים החברים החדשים. על פי כללי הערבות ההדדית של הקיבוץ המתחדש, חלק נוסף מהמס הפרוגרסיבי של החברים החדשים מיועד לרשת ביטחון עבורם הכוללת צרכים מיוחדים, דמי אבטלה והשלמת פנסיה. הערבות ההדדית של החברים הוותיקים ממומנת מהתקציב השיתופי. בשלב הזה אין אפשרות למעבר של חברים ותיקים למודל הקיבוץ המתחדש, והוא מוצע רק לנקלטים,  לאחר שבקיבוץ נוכחו שלקליטה המסורתית לקיבוץ השיתופי אין ביקוש רב.

 

החברים החדשים נדרשו לשלם עבור השותפות בעסקי הקיבוץ? לרכוש מעין מניה?

ענבר כהן ניר :"לא. בשדה בוקר אין שיוך נכסים, ולכן אין לנו דרך לקבוע את שווי השותפות בנכסים הכלכליים. החברים החדשים משלמים דמי קליטה, אבל זה לא מקנה להם זכויות בנכסים. כחברים באגודה השיתופית, הזכויות שלהם בפירות הנכסים באות לידי ביטוי בתקציב השיזורי".

 

מה בנוגע לחלוקת בונוסים לחברים?

"לא עסקנו בזה. בשדה בוקר לא הייתה חלוקת בונוסים בעשרים השנים האחרונות".

על אף שההחלטה על הקיבוץ השיזורי התקבלה בקלפי לפני חמש שנים, רק בימים אלו, לאחר קבלת המשפחות הראשונות לחברות, מתחילים לתרגל בהנהלת החשבונות של שדה בוקר את ניהול שתי המערכות הכספיות החופפות והמשיקות. "עד עכשיו הכל היה על הנייר" אומרת כהן-ניר "ידענו מה צריך לגבות בהנהלת חשבונות, ואיזה דיווח על השכר צריך להתקיים מול משאבי אנוש. עכשיו זה הפך למוחשי, וצריך להפנים את זה. אנחנו נטמיע מערכת מחשב שעושה את החישוב של המיסוי הדיפרנציאלי ושל אגרת הקהילה, ונקבל את דיווחי השכר של החברים החדשים. המשכורת של החברים החדשים לא תעבור דרך הקיבוץ, והקיבוץ יגבה את מה שצריך באמצעות הרשאה לחיוב חשבון הבנק שלהם. במקביל להתנהלות הכספית מול החברים החדשים, ננהל גם את התקציב השיזורי. התקציב השיזורי נבנה כבר בשנה שעברה על ידי מנהל הקהילה, ועכשיו נתחיל ליישם אותו".

 

 

שכונה חדשה, 60 יחידות דיור

ענבר כהן-ניר (43), הגיעה לשדה בוקר בעקבות נישואיה לבן הקיבוץ, וההחלטה של שניהם לפני עשר שנים להצטרף לשורותיו. לפני שלוש שנים החלה לכהן כרכזת הצמיחה הדמוגרפית, ולפני כחצי שנה הוסיפה לזה גם את ניהול הקהילה יחד עם חברת הקיבוץ, ליאת חבשוש. לדבריה, התהליך שהוביל להחלטה על קיבוץ שיזורי הוא ייחודי לשדה בוקר, ומוביליו לא למדו עליו מניסיון של קיבוצים אחרים.

 

ענבר ניר שדה בוקר
ענבר ניר שדה בוקר

 

כדי להוציא את רעיון הקיבוץ השיזורי לפועל ולקבל את אישור רשם האגודות השיתופיות, הוחלט בקיבוץ לשנות את סיווגו לקיבוץ מתחדש כולל שינוי התקנון, וכן לשייך את דירות החברים על פי חלופת האגודה. "בדרך כלל קיבוצים עושים את הצעדים האלו במסגרת שינוי באורחות החיים" " אומרת כהן-ניר "אבל אצלנו זה היה לטובת הקליטה.

כדי לעשות את השינויים האלו הוקם מערך מאוד רחב, ששיתף את הציבור במשמעותן של ההחלטות שנקבל. היו גם דיונים בקבוצות קטנות, וגם אספות קיבוץ רחבות יותר. לפני חמש שנים היה ברור ששינוי הסיווג הוא רק לצורכי קליטה, והוא לא נועד לשנות את אורחות החיים של החברים הוותיקים. כיום מתנהלת בשדה בוקר גם בחינה של אורחות החיים השיתופיים, כפי שקורה בקיבוצים אחרים".

 

לא הצלחתם לקלוט אף משפחה לקיבוץ השיתופי בעשר השנים האחרונות?

"הייתי רכזת ועדת קליטה בקיבוץ השיתופי, והצלחנו לקלוט במתווה השיתופי כמה בנים וכמה תושבים. עשינו המון מאמצים להביא עוד משפחות לקליטה שיתופית, אבל לא תמיד השיטה הזו התאימה לציפיות של המשפחות שרצו להיקלט בקיבוץ. בשלב מסוים נגמרו לנו הדירות בקיבוץ, ואז גוועה הקליטה השיתופית. בקליטה האחרונה קלטנו חברה אחת במתווה השיתופי ומצאנו לה דירה, אבל הרוב המכריע של הנקלטים הם כאלו שיבנו לעצמם את הבית".

 

למה לקח לכם חמש שנים מאז שקיבלתם את ההחלטה על הקיבוץ השיזורי ועד לקבלת המשפחות הראשונות לחברות?

"אחרי שהתקבלו ההחלטות על שינוי הסיווג ועל השיוך, נכנסנו לתהליך הסדרת הבנייה כי החבר החדש בונה לעצמו את ביתו בשדה בוקר. לקח כמה שנים עד שאושרה התב"ע שהופקדה בוועדת תכנון. האישור התקבל רק לפני שנתיים. כל עוד לא אושרה התב"ע, לא יכולנו להתקדם עם תהליך הקליטה. חיכינו עד שתהיה ודאות לגבי הבנייה. הנקלטים יבנו את בתיהם בשכונה חדשה, ובחודש האחרון התחייבה המועצה האזורית רמת הנגב לפתח את התשתיות בשכונה הזו. כשזה קרה יכולנו לקבל את המשפחות הראשונות לחברות. קליטת שש המשפחות לחברות הייתה אירוע מאוד מרגש. אחד החברים אמר שזה היה הקלפי הכי מרגש מזה שנים רבות".

השכונה החדשה אמורה לכלול 60 יחידות דיור, בשלוש פעימות שכל אחת מהן כוללת 20 משפחות. בסופו של התהליך יתווספו לקיבוץ כ-120 חברים חדשים. שש המשפחות הראשונות מהוות את יריית הפתיחה, וכבר יש עוד שבע משפחות שיתקבלו לחברות בפברואר. הקיבוץ פועל בנושא הקליטה והבנייה עם חברת "בית בקיבוץ", והשיווק נעשה באמצעות אתר הבית והרשתות החברתיות.

לא כל החברים הוותיקים קיבלו בברכה את המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ שיזורי. אחד החברים, ציון חבשוש, הגיש תביעה לבית המשפט לביטול שינוי התקנון, בטענה שהוא הושג תוך הטעיית החברים, ושיש בו פגיעה קניינית מהותית בחברים הוותיקים. חבשוש דרש שהשינוי יתקבל ברוב מוחלט של כלל חברי הקיבוץ הוותיקים. תביעתו של חבשוש נדחתה על ידי בית משפט השלום, וגם הערעור שהושג למחוזי נדחה על ידי השופטת דנה כהן-לקח. חבשוש לא אמר נואש וערער על הפסיקה לבית המשפט העליון.

"אני יכולה להבין שזה קשה לקבל השינוי" מציינת כהן-ניר "ובטח כשהאג'נדה של ציון היא לשים את הפוקוס רק על הקליטה השיתופית. הוא לא מייצג את רוב החברים, והעובדה היא שההחלטה על שינוי התקנון התקבלה ברוב של 145 תומכים מתוך 172 חברי קיבוץ. כיום רק הוא וחבר נוסף שעובד איתו, תוקפים את ההחלטה על הקיבוץ השיזורי. רוב החברים מייחלים לצמיחה ולהמשך קיומה של קהילת שדה בוקר, שהגיעה לנגב חדורת אידאלים והגשימה את חזונו של דוד בן גוריון".

 

ש. את מאמינה שהמודל השיזורי יישאר בשדה בוקר לטווח ארוך?

"אני מקווה שלא. אני חושבת שזה לא נכון לחיות בשני סטטוסים בקהילה אחת, ויודעת שנגיע מתישהו לאיחוד סטאטוסים כשנחליט לאמץ את השינוי באורחות החיים. בינתיים אנחנו עוד לא שם".

 

משפחת לוי

אלעד (36) ואדוה (35) לוי, נקלטו בשדה בוקר עם ילדיהם מעין (6) ונועם (שנתיים וחצי), והתקבלו לחברות בהצבעת הקלפי האחרונה. אלעד, בן קיבוץ שדה בוקר, אגרונום בחברת הזרע, עובד עם חקלאים בערבה וברמת הנגב המגדלים פלפלים ועגבניות מהזנים של חברת הזרע. אדוה, בת קיבוץ גבעת חיים מאוחד, היא מורה בבית הספר האזורי משאבים במשאבי שדה ורכזת שכבה של כיתות ד'.

 

משפחת לוי קיבוץ שדה בוקר
משפחת לוי קיבוץ שדה בוקר

 

הם הגיעו לשדה בוקר לפני כשלוש שנים. לאחר השירות הצבאי הם יצאו לטיול הגדול, ולאחר מכן למדו במוסדות אקדמיים. אלעד בפקולטה לחקלאות ברחובות, ואדווה בסמינר הקיבוצים בתל אביב. בתום לימודיהם עברו לגור בגבעת חיים מאוחד, ולאחר חמש שנים החליטו לעבור לדרום. "החלטנו לחזור לקיבוץ שלי", מספר אלעד,  "מתוך היכרות עם הקיבוץ, אהבה למקום, ורצון להיות בקרבת המשפחה שלי. באותה תקופה התחיל תהליך הקליטה לקיבוץ השיזורי והשתלבנו בו".

 

ההחלטה שלכם להיקלט קשורה למעבר מקיבוץ שיתופי לשיזורי?

"היא גם קשורה לזה. בתקופת הלימודים גרנו בעיר ואחר כך בגבעת חיים מאוחד שכבר היה מופרט, וכשראינו שיש אפשרות לחיות בשדה בוקר בתנאים של קיבוץ מתחדש זה מצא חן בעינינו והצטרפנו לתהליך".

 

מה התחושה שלכם כיום בקיבוץ?

"מהרגע הראשון שהגענו הרגשנו מאד שייכים. קיבוץ שדה בוקר קולט בצורה מאוד חמה, והייתה שמחה שבני משק חוזרים. נכנסנו ישר לעניינים. התהליך היה מאוד טבעי, והשתלבנו מהר מאוד בעשייה התרבותית ובצוותי החגים. כשנועם, הבן הצעיר שלנו נולד, קיבלנו במשך שבוע כל יום ארוחה חמה שבישלו חברות וחברים במסגרת מיזם שנקרא חיבוק ליולדת. היום אדוה אשתי היא זאת שאחראית על המיזם הזה. שני הילדים שלנו מתחנכים בקיבוץ, והחינוך פה הוא מדהים. חינוך קיבוצי עם הרבה פעילויות, ובהן חינוך לאהבת הטבע וטיולים בחוץ".

כשאלעד נשאל אם הוא חושב שהקיבוץ השיזורי יאריך ימים או שיהפוך בהמשך לקיבוץ מתחדש, הוא עונה, שמה שחשוב מבחינתו הוא הפן החברתי של הקיבוץ. "אני חושב שזה מאד תלוי באנשים. ברצון לשותפות חברתית, להיות ביחד, ולקחת חלק בעשיה בקהילה. אני מאמין שהדברים הטובים האלו שקיימים היום יישארו גם בעתיד. קבלת ההחלטות ביחד, עשיית החגים ביחד ושיתוף בוועדות השונות. ברגע שיש בסיס טוב, השותפות הטובה תוכל להמשיך גם כשייקלטו עוד חברים. אני אשמח מאד שעוד בני קיבוץ יחליטו לחזור, וייקלטו כחברים בקיבוץ שדה בוקר".

הקיבוץ השיזורי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
הקיבוצניק שמשדרג לכם את הנכס והופך את עליית הגג שלכם, ממאורת עכברים ונחשים לנכס מניב מיזם חדש מאפשר לבעלי בתים, לנצל את חלל עליית הגג, ולהופכו ליחידת מגורים לכל דבר. יחידת מגורים הכוללת: שירותים
6 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
במושב עלמה התקיימה באחרונה "תחרות מלכת הקוסקוס" יוזמה שקמה מצד הצעירים במושב, שלא האמינו שהאירוע הפך להצלחה מטורפת, עד כדי כך שהוחלט להפכו למסורת * ביקרנו בעלמה ושוחחנו עם כמה צעירים ועם עירית מילס
14 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן