מחקרים ופיתוח במו"פ ערבה דרומית - תמרים
יבול שיא
הרפת והחלב
שולחן התמר במועצת הצמחים

אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמר במועצת הצמחים בראיון אופטימי

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אומר אמנון גרינברג, יו"ר שולחן תמר במועצת הצמחים. לדבריו: "בכל רחבי העולם מגדלים 8 מיליון טון תמרים – משווקים מיליון טון תמרים ואנחנו עם המג'הול בעולם עם 50 אלף טון. כלומר ישנם עוד מקומות רבים למכירת המג'הול – רק צריך להשקיע בפיתוח השווקים"

אמנון גרינברג, חבר קיבוץ יטבתה, יו"ר שולחן תמר במועצת הצמחים, הוא אחד מוותיקי ענף התמרים ומוכר לרבים. אמנון אב לארבעה ילדים: אליאורה (48), אבישי (45), ואבייתר (36). בנו הרביעי, סא"ל אמוץ גרינברג ז"ל, נהרג ביום השני של מבצע "צוק איתן". בן 40 היה במותו.

במהלך השנים מילא אמנון שלל של תפקידים ציבוריים. בצעירותו, לאחר השירות בנח"ל מוצנח, הצטרף לגרעין בקיבוץ מגן, שם הכיר את רעייתו אילנה. בשנת 67', לאחר מלחמת ששת הימים עברו בני הזוג הנשואים הטריים ליטבתה, אז קיבוץ צעיר שמתחיל את התפתחותו.

הוא למד בפקולטה לחקלאות וחזר לקיבוץ וניהל את חוות ניסיונות ערבה. בהמשך ריכז את ענף התמרים. בשנות ה-80', בשיא משבר הכלכלי הגדול, מונה למרכז משק. לאחר לימודי מנהל עסקים מונה בשנת 89' למנהל מו"פ ערבה דרומית, תפקיד בו כיהן במשך 27 שנה ברציפות.

תוך כדי ניהול המו"פ כיהן בשלל תפקידים: מזכיר הקיבוץ, מזכיר קיבוץ אליפז, מנהל אגף התיירות במועצה ועוד. ב-2013 ביקש גרינברג לסיים את תפקידו כמנהל המו"פ אולם כעבור שנה וחצי שוב ושוב נקרא לדגל, כמ"מ מנהל המו"פ עד לשנת 2015, עד למינויו של עזרא רבינס כמנהל המו"פ.

מו"פ ערבה דרומית הוא המו"פ האזורי שהכי משקיע במחקרי תמרים ברחבי ישראל, ומגוון רחב של יישומים וטכניקות גידול תמרים שמיושמות היום בשגרה, פותחו אודות למחקריו.

בגיל 79 גרינברג עדיין נמצא במו"פ ערבה דרומית ועורך מחקר, הפעם בנושא מנגו. "היום שלי מלא לגמרי," הוא אומר, "אין לי זמן לשבת בבית ולצפות בטלוויזיה ואני גם ממש לא מעוניין. כל מן שעוד מישהו מעוניין בשירותי אז אני מרוצה."

 

בערך 450 מגדלי תמרים 

"קשה להגיד כמה מגדלי תמרים יש בישראל," אומר גרינברג. הם מתחלקים לשניים וחצי קבוצות. יש את המגדלים המושביים, שיודעים שבכל מושב כמה עשרות מגדלים וכל מגדל נחשב לאחד. יש את הקיבוצים שבכל קיבוץ עובדים כמה חבר'ה בענף, אז איך מחשבים את זה? אחד או 6 מגדלים חברי קיבוץ? כלומר, די קשה לחשב את המספר המדויק אבל הייתי אומר שיש כ-450 מגדלים. יש גם מגדלים פרטיים."

 

רובם בגבול המזרחי של ישראל.

גרינברג: "את העובדה הזאת חשוב מאוד מאוד לציין! ענף התמרים משתרע מאילות עד צפון הכנרת וכל כולו פריפריאלי ממש על הגבול. יש לזה משמעות עצומה! דבר ראשון, מהבחינה שעושים חקלאות על הגבול וכך משמרים ושומרים על הקרקע ודבר שני זה הקושי של ענף שצריך לרכז פעילות של מגדלים שנמצאים במרחקים של מאות קילומטרים אחד מהשני. זה לא פשוט אם אתה רוצה שישתתפו בכנסים או בפעילויות משותפות. הפריסה הרחבה מבחינה ארגונית מקשה מאוד על המערכת.

"אני חושב שהמסר של חקלאות שנמצאת רובה ככולה על הגבול והצורך החיוני לשמר אותה אפילו בתקופות של משבר ואנחנו בתחילתה של תקופת כזאת – חיוני לנו שגורמי השלטון ייתנו את הדעת לסוגיה הזאת. ענף התמר שפרוס על הגבול המזרחי הוא גורם אסטרטגי ממדרגה ראשונה. נכון, המשבר בחקלאות הוא לא רק בתמרים אבל כל ההתיישבות לאורך הגבול המזרחי מבוססת על התמרים. אין לנו את הפריבילגיה שישנה באזורים אחרים בארץ, בהם נניח יש בעיה בתפוח אז עוברים לאפרסק או ענף אחר.

 

גדיד מגהול בקיבוץ אליפז
גדיד מגהול בקיבוץ אליפז

 

"הבעיות שלנו הן בעיות אקלימיות ובעיות של מים – אין חלופות לנושא התמרים כי בערבה ובבקעה אי אפשר לגדל בננות או אבוקדו וראינו מה קרה לפלפל. בערבה תנאי המדבר קיצוניים. בבקעה אולי קצת פחות אבל השימוש הרב במים מושבים לא מאפשר לגדל גידולים אחרים. השקיה במים מליחים שהתמרים איכשהו מוכנים לסבול אינה אפשרית בגידולים אחרים. ניסו לפתח חלופות לתמרים אבל אף גידול לא יכול להתמודד עם המים המליחים ועם תנאי האקלים הקיצוניים כמו התמר. לכן הרגישות של הענף גבוהה מאוד והצורך בתשומת לב של המדינה חשובה, כי צריך להבין אם קורה משהו לענף התמרים יכולה ההתיישבות כולה לאורך הקו להתפרק ואסור שזה יקרה."

 

דיברת על המשבר בענף. זה התחיל ב-2016?

"לא, לא. אנחנו הצלחנו לשווק במחירים טובים עד לפני שנה-שנה וחצי, אבל יש עליה בכמות הפרי, לא חלה עליה מספקת בפיתוח השווקים – ואז מתחילה תחרות ויש גם שנה עם המון פרי קטן ושנה אחרי זה הייתה עם המון פרי טוב מידי (פרימיום), הרבה יותר ממה שהקניינים מוכנים לשלם, כל זה מכניס אותך לתחרות. במקביל יש שחיקה של המטבעות ועכשיו יש גם קורונה, עם סגירה של שווקים – כל אלה הביאו אותנו לפתחו של משבר.

"אנחנו כבר מרגישים את זה כי מתחילה תחרות בשווקים ותהליך של הורדת מחירים. אתמול התפרסם שיש כלבו בב"ש שמוכר 1 ק"ג מג'הול ב-1 שקל בתנאי תשקנה פירות יבשים ב-200 שקל. מוציאים את המג'הול הפרי הכי יוקרתי שלנו לזנות. אנחנו ממתגים אותו כפרי מלכותי, כפרי הכי טוב של התמר, כך הוא נתפש בעולם ועליו משלמים את המחיר הכי גבוה מכל התמרים והנה בעל סופרמרקט מחליט להשתמש בו כאמצעי לקד"מ. הוא לא קנה אותו בזול, יכול להיות שהוא לא איחסן אותו טוב או שלא הצליח לשווק אותו בשנה שעברה, אני לא יודע בדיוק למה, אבל זה מה שקורה. את המג'הול אפשר לשמור שנתיים בטמפרטורות נמוכות."

 

מה אתה  חושב על התאגדות מגדלי התמרים החדשה?

"אני בעד, לדעתי זה יפה מאוד. אם ההתאגדות תדאג לאינטרסים של המגדלים, הרי בשביל זה היא הוקמה ואם היא תבצע את זה אז יפה מאוד! כל התארגנות של המגדלים שתקום כדי לקדם את האינטרסים של המגדלים זה רק לטובה, אני לא רואה שום בעיה עם העניין הזה."

 

אתם כשולחן התמר, מה התחלתם לעשות כדי להיאבק במשבר?

"בלחץ של אנשי הבקעה, שאני מניח שחלקם או כולם הם אנשי ההתאגדות החדשה, בהצעה שהם הביאו לשולחן תמר, הוחלט בשולחן לגייס אדם שהתפקיד שלו יהיה לרדם את הנושאים האלה, שהם: גבייה, איגום תקציבים, קידום השיווק וקידום הנושא שבין המשווקים למגדלים. הוצאנו מכרז ונבחר גל טויג. גל נכנס לתפקיד באוקטובר 2020, עברו שלושה חודשים והוא בחור חרוץ ופעיל מאוד, הוא הצליח לקדם כבר כמה נושאים ושבוע שעבר אישרנו כמה הצעות החלטה שהוא הגיש, הצעות שמאפשרות לו לקדם כל מיני דברים שעומדים על הפרק, כשלים שהענף לא ניסה ולא הצליח להתמודד איתם והוא מקדם את הנושאים האלה בצורה יפה מאוד, ללא ספק."

 

אתה יכול לספר לי קצת על הנושאים שאושרו?

"היום אחר הצהרים יצא פרוטוקול של השולחן. ביו היתר מצויין בו שגל הגיש תקציב לקידום מכירות והיו ארבע החלטות שהתקבלו. אנחנו צריכים מימון כדי לקדם כל מיני נושאים בקידום מכירות ואחד האמצעים זה שיתוף של המגדלים. המגדלים היום לא במצב טוב, חלקם במצב ממש לא טוב. ההצעה של גל להחתים כל מגדל שמכל ק"ג תמרים שיגיע לבית האריזה ייגבו כמה אגורות שישמשו למטרות החיוניות לענף, כמו קידום מכירות בארץ ובחו"ל.

"ההצעה הזאת אושרה והדרך היא להגיע לכל מגדל ולהסביר לו למה זה חשוב – ואם אכן נשיג מתישהו מימון כפי שאנחנו מצפים – הכסף יוחזר למגדלים. זה מעיין הלוואה של המגדלים לענף. היום המצב קשה, אין זמן להמתין למימון ממשלתי ואנחנו צריכים וחייבים לחלץ את עודפי הפרי שצפויים השנה.

"הפרי הבא יגדד באוגוסט הבא, אז עד אוגוסט אנחנו צריכים לשווק את כל הפרי שנמצא במקררים. לכן, כדי להבין בדיוק מה קורה בענף צריכים לדעת את המלאי שנמצא אצל המשווקים. המשווקים לא כל כך ששים לתת את המידע. אנחנו בשולחן תובעים כל חודש מהמשווקים לתת מידע לגל, שהוא מנהל פיתוח עסקי של שולחן התמר – לתת לגל את המלאים כדי שנוכל לתכנן ולהשקיע בקידום הענף ברמה הכוללת ובשיתוף פעולה של המגדלים והמשווקים.

"אלה הם דברים שעד היום לא היו. אנחנו גם רוצים לראות האם אנחנו יכולים להגיע להסכמות על מחירון בשוק המקומי, כדי למנוע תחרות פרועה ונוכל לשמור על רמת מחירים למגדלים סבירה ושלא ימכרו לנו תמרים ק"ג בשקל. הכל כמובן ייעשה בכפוף לייעוץ משפטי.

בנוסף, אנחנו רוצים להעסיק חברת לובינג שתסייע לנו להשיג את המימון הגדול שאנחנו לא מצליחים לגייס. כמובן שנעבוד על התקנת תקנים סטנדרטיים לכל המגדלים והמשווקים. זה אומר שכאשר אני פותח קרטון תמרים ולא משנה מי ארז אותו – אני אראה אחידות אצל כולם, קלאס 1 וקלאס 2 אצל כולם, מה שהיום לא כל כך קורה ואנחנו מנסים לעשות האחדה של התקנים."

 

אתה אופטימי לגבי עתיד ענף התמרים?

"אני אופטימי כי דבר ראשון, אני מאמין שהמשבר הזה יחלוף כך או כך. שנית, אנחנו לא מוכרים משהו לא טוב שאנחנו משכנעים לקנות אותו, משהו חדש שפיתחנו שנותן כוח. המוצר שאנחנו מוכרים היום – תמרים אבל בעיקר תמר מג'הול – הוא מוצר איכותי ובנוסף פרי מוביל בשל הערך מוסף הבריאותי שלו. התמר פרי בריא, הספורטאים כבר יודעים את זה ואנשים צורכים תמרים במקום לצרוך סוכר מממתקים – התמר מחליף את הממתקים האלה בלי עליה ברמת הסוכר בדם. כך שמהבחינה הזאת אנחנו נעים על דרך בטוחה.

"ברחבי העולם משווקים מיליון טון תמרים ואנחנו עם המג'הול בעולם עם 50 אלף טון, כלומר ישנם עוד מקומות רבים למכירת המג'הול רק צריך להשקיע בפיתוח השווקים.

"המשבר הזה לא פשוט ולא קל, אני מניח שגם אנשים שלא יחזיקו מעמד בתקופה הזאת אבל בסופו של דבר הענף כולו עומד על בסיס חזק – אני מאמין שהענף יחלץ את עצמו מהמשבר הזה – אני מניח שלא תהיה עקירת מטעים אלא העצים יישארו – ושבסופו של דבר נצליח לשווק את כל התמרים שאנחנו מייצרים בארץ."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

במסגרת חגיגות 97 שנים לקיבוץ מזרע, מוצגת בחדר האוכל תערוכה בה משתתפים כ-60 יוצרים חברי הקיבוץ, במגוון של תחומי אמנות ויצירה. תערוכה קיבוץ מזרע: בספטמבר 1934 נוסד בקיבוץ מזרע ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ
4 דק' קריאה
עמיעד מערכות מים (AIM:AFS), יצרנית עולמית מובילה של מערכות סינון וטיפול במים, הודיעה על השקתה של מערכת סינון דיסקיות חדשנית; ספין קלין נובה. המוצר החדש מתאפיין במספר פרמטרים המאפשרים ביצועי סינון משופרים, התאמה מירבית
2 דק' קריאה
השבוע נפתחת בגלריה GH – גבעת חביבה לאמנות, תערוכה של סיגלית לנדאו ויותם פרום. סיגלית לנדאו היא אמנית פיסול, מיצב ווידאו. יצירותיה, החל מאמצע שנות ה-90, עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות.
2 דק' קריאה
החברים שואלים – המדור משיב שואל חבר: היש מינימום של חברים שצריכים להשתתף באסיפה בקיבוץ, כדי שזו תהיה תקפה? האם בעלי תפקידים מחויבים להשתתף באסיפה? היש קיבוצים שביטלו את האסיפה? הניתן להעביר החלטות לקלפי
2 דק' קריאה
במידה רבה, כחול-לבן היא מפלגת ההתיישבות. כמו שני חבריי לסיעה, גדלתי בהתיישבות העובדת. למדתי בבית ספר חקלאי, עבדתי ברפת, גרתי בכפר. ההתיישבות זורמת בעורקיי. אני מכיר היטב ולעומק את האתגרים הרבים, ובמלאכת הרכבת הממשלה
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן