משאל החקלאים הגדול
יבול שיא
הרפת והחלב
פירות ירקות ישראל

משרד החקלאות מסכם עשור לכניסת החוק להסדרת התוצרת האורגנית לתוקף

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בין הממצאים: עלייה בכמות המשווקים האורגניים (133%+) והיבואנים בתחום בעשור האחרון (212%+) • הגידולים הפופולריים ביותר הם חיטה, חוחובה ותמר מצוי

בשנים האחרונות פירות וירקות אורגניים הפכו לפופולריים במיוחד. לרגל ציון עשור לכניסת החוק האורגני בישראל לתוקף, מפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכום עשור ונתונים – החוק להסדרת התוצרת האורגנית

מנתוני הסקירה עולה כי הבדיקות המקיפות והפיקוח ההדוק שמוביל משרד החקלאות הובילו למספרים יוצאי דופן בכל הקשור לחריגות בתוצרת האורגנית, בשנת 2019 נדגמו על ידי גופי האישור והבקרה 871 דגימות, מתוכן 18 דגימות בלבד נתגלו עם שאריות חומרי הדברה, כלומר 98 אחוזים מהדגימות נמצאו נקיות לחלוטין! כלל החריגות טופלו על ידי גופי הבקרה ומנהלת ההסמכה במשרד החקלאות.

14 הדגימות החריגות שנמצאו על ידי גופי האישור והבקרה אותרו טרום שיווק המוצרים, ביניהם: תפוח אדמה, טחינה, זעתר, נבטים, שמן קצח, קומפוסט, תמר, לוף, קמח, תפוז, מרווה, לימון, זית ואבוקדו. כולם נפסלו לשיווק כאורגניים.

מתחקור האירועים עולה כי מרבית החריגות נובעות מזיהום צולב או מרחף/סחף מחלקות חקלאיות שכנות. 2 חריגות נוספות נמצאו במהלך פיקוח חנויות של מנהלת ההסמכה במשרד החקלאות בפפאיה ותבלין כמון, המוצרים הורדו מהמדפים ונאסרו לשווק כאורגני.

ובנוסף 2 חריגות התקבלו מהאיחוד האירופי לפני שיווקן באירופה בפלפל אדום ובוופל לימון, אשר שניהם שווקו כ"קונבנציונליים". החומרים שנמצאו מותרים בחקלאות קונבנציונלית אך אסורים בחקלאות אורגנית.

החל משנת 2016 קיימת ירידה חדה בכמות החריגות בתוצרת אורגנית. ירידה של 16% בשנת 2017, המשך ירידה של 40% עד שנת 2018 וסך הכל ירידה של 60% עד שנת 2019. הירידה בחריגות נובעת מהסברה והטמעה בקרב ציבור העוסקים והמשווקים, הגברת  האכיפה והפעילות בשטח.

אז מה היה לנו בעשור האחרון?

נכון לשנת 2019, בישראל ישנם 746 עוסקים מאושרים לעסוק בחקלאות אורגנית, גידול קטן (עלייה של 3.6%) ממספר העוסקים בשנת 2009 שעמד על כ-720 עוסקים. בעשור האחרון ניכר שינוי בתמהיל העוסקים – מספר המגדלים ירד ב-12%, לעומת זאת מספר היבואנים גדל ב-212% ומספר המשווקים ב-133%.

העלייה החדה במספר היבואנים והמשווקים תואמת לעלייה בכמות המוצרים האורגניים הנמכרים ברשתות המזון והשיווק. לצד מספר החנויות שנוספו, גדלה גם כמות ה"סלים" האורגנים ששווקו בשיווק ישיר, דבר המעיד על כך שהשוק המקומי ממשיך להתבסס ולגדול. הגידולים האורגנים המובילים ביותר הם חיטה, תמר, חוחובה, זית ותפוח אדמה והם מהווים 60% מסך הגידול האורגני בישראל.

כמו כן, בשנים 2019-2016, קיימת מגמת עלייה, הן בכמות השטחים שגדלה ב-12%, והן בכמות המגדלים שעלתה ב-11%. סך השטח האורגני בישראל הוא 63,100 דונם והוא מהווה כ-1.5% מסה"כ שטחי החקלאות בארץ.

הייצוא הישראלי של תוצרת אורגנית טרייה לאירופה בשנת 2019 עמד על 54,300 אלף טון המהווים כ-13% מסך ייצוא התוצרת החקלאית הטרייה לאירופה. הגידולים הפופולריים ביותר הם הגזר, תפוחי האדמה וההדרים. בנוסף, יוצאו לאירופה 2,536 טון תוצרת אורגנית מעובדת שכוללת מיצי פירות וירקות, שמנים, לחמים ודברי מאפה אחרים. למרות עליית התחרות בייצוא לאירופה ועלויות השילוח הגבוהות, החלק היחסי של התוצרת האורגנית מסה"כ ייצוא תוצרת חקלאית לאירופה נשמר.

החוק להסדרת תוצרת אורגנית שחוגג עשור, הסדיר את ענף החקלאות האורגנית בישראל וקבע תקנות המסדירות את ענף התוצרת האורגנית בישראל דרך הגדרת אופן הייצור, ההצגה והשיווק של תוצרת אורגנית, התכשירים המותרים לשימוש בייצור תוצרת אורגנית צמחית ואת הקריטריונים לגופי הבקרה שיפקחו על הנושא מטעם משרד החקלאות.

במסגרת החוק קמו 4 גופי אישור ובקרה האמונים על פיקוח העוסקים בתוצרת אורגנית ומתן היתרים לעוסקים לסימון התוצרת האורגנית בהתאם לחוק. גופים אלו מפוקחים על ידי המנהלת להסמכת גופי אישור ובקרה במשרד החקלאות. המנהלת וגופי האישור מנהלים בקרה שוטפת ופיקוח הדוק על העוסקים בחקלאות אורגנית שכולל בין היתר: דיגום, ניהול תחקירים, מבדקי איכות, פיקוח על מכירה ושיווק ועוד.

 

מירית עמרני, מנהלת תחום סטנדרטים בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות:

"החקלאות האורגנית בישראל עברה במהלך העשור האחרון, מאז כניסת החוק להסדרת התוצרת האורגנית לתוקף שינויים רבים. השינויים הללו הובילו את החקלאות האורגנית בישראל ומערכת הפיקוח ההדוק עליה, ליצירת ענף המהווה דוגמא לחקלאות מתקדמת המיישמת את שיטת הבקרה מהשדה לצלחת.

כאשר מתגלות חריגות בבדיקות המעבדה התוצרת החקלאית אינה נמכרת כאורגנית. בנוסף לכך, מבוצע תחקיר על ידי גופי האישור והבקרה למציאת מקור החריגה והמשך טיפול בעוסק ובסטטוס האורגני של החלקה שבה גודלה התוצרת. התוצאות מציגות ירידה מתמשכת בכמות החריגות לאורך שנים, מה שמבטיח מזון אורגני נקי ובטוח לצרכנים".

 

רקע על חקלאות אורגנית

צרכן המעוניין לצרוך תוצרת אורגנית צריך לחפש את הסמל האורגני האחיד של משרד החקלאות על המוצרים האורגניים וסמל הבקרה, על מנת לדעת בביטחון כי המוצר שהוא רוכש אכן גודל ויוצר על פי הסטנדרט האורגני והוא מפוקח על ידי אחד מגופי האישור והבקרה שהסמיך משרד החקלאות ("סקאל ישראל", "אגריאור","איי קיו סי – המכון לבקרה ואיכות" ו"דרך המעבדה").

מאז כניסת החוק לתוקף, מדי שנה, מבצע המשרד "פיקוח על" בנוסף לביקורת השוטפת שמבצעים גופי האישור והבקרה על התוצרת האורגנית בישראל הן ברמת שאריות חומרים אסורים והן ברמת עקיבות וסימון המוצרים לצרכן. המוצרים שנבדקו במסגרת סקר שנת 2019 כללו תוצרת טרייה ומעובדת, ביניהם: פירות וירקות, לחמים, דגני בוקר, אבקות להכנת משקאות וכו'.

החקלאות האורגנית בישראל מהווה כ- 1.5% מכלל התוצרת החקלאית המיוצרת בישראל וכ- 13% מכלל הייצוא החקלאי. בענף עוסקים כ- 750 עוסקים, מתוכם כ-350 מגדלים.

השטח האורגני בישראל הוא כ-63 אלף דונם לפי הפילוח: גידולי שדה – 42%, פירות – 32% ,ירקות – 6%, תבלינים ואגוזים – 3%, שונות – 16% (שטחים ללא גידול, צמחי מרפא, פרחים וכו').

בנוסף לגידול לטובת הצריכה המקומית, מייצאת ישראל תוצרת אורגנית למדינות האיחוד האירופי בשנת 2019 יוצאו 40,528 טון ירקות, 3,739 טון פירות, 7,705 טון פירות הדר ו-2,372 טון דגנים.

מיום החלת החוק הוסדר נושא התוצרת האורגנית במדינת ישראל – באילו רכיבים אסור ומותר להשתמש במוצרים אורגניים, איך יש לגדל תוצרת אורגנית ובאילו הגבלות (מרחק משדה גידול "רגיל", השקיה, מניעת סחף), כיצד ניתן להסב חלקה "קונבנציונאלית" לאורגנית, כיצד יש לארוז, לאחסן ולשנע את התוצרת החקלאית האורגנית, איך יש להציג את התוצרת האורגנית בנקודות השיווק, כיצד עליה להיות ארוזה ומה צריך להיות מסומן עליה, איזה פיקוח ובקרה נעשה על תוצרת אורגנית ועוד.

הודעה לעיתונות: משרד החקלאות

פסטיבל השקד 2021 – כל הפרטים כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פותחה פלטפורמה רובוטית אוטונומית בעלת יכולת נשיאת חיישנים, תנועה וניווט עצמאית בחממה וכן טכנולוגיית מיפוי סביבה בזמן אמת באמצעות חיישני הרובוט בזמן שהוא נע בחממה ויוצר מודל תלת ממדי של הסביבה. תנאי הגידול בחממות
4 דק' קריאה
  ענף ההדרים כנס שנתי המוקדש לזכרם של שמואל אשכנזי וד"ר עליזה ורדי (ז"ל), נערך גם השנה, כבכל שנה – למעט תצוגת זני הדרים, האופיינית למפגש זה, שלא ניתן היה לקיימה נוכח העובדה המוכרת
4 דק' קריאה
חקלאות והתחממות גלובאלית: שינויי אקלים נתפסים היום כאתגר הסביבתי/ התפתחותי הגדול של זמננו. השפעות השינויים האקלימיים מורגשות בכל העולם כשינויים בתבניות אקלימיות, שינויים בתדירות ועוצמת אירועי שיטפונות ובצורות, הפשרת קרחונים, שינויים בתבניות משקעים, איבוד
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן