פרס יגאל אלון לשנה זו לחוקרת מכון וולקני ד"ר לנה פוברנוב
יבול שיא
הרפת והחלב
eli

פרופסור אלי פיינרמן, ראש מינהל המחקר החקלאי – וולקני. ריאיון חג

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ריאיון חג עם פרופסור אלי פיינרמן,  ראש מינהל המחקר החקלאי – וולקני. כשמדברים על המהפכה החקלאית החדשה מתכוונים בעיקר לחקלאות חכמה יותר ומדייקת, הכוללת שימוש בחיישנים רחפנים ולוויינים, רובוטים עם יכולת למידה, עריכה גנומית, ביואינפורמטיקה וניתוח של סטים גדולים של נתונים ובינה מלאכותית. ביטחון מזון זה הצורך להפיק את המרב האפשרי מייצור מקומי, והצורך להרחיב את יכולות האיסום של גרעינים ולמזער את הפחת בהם, על מנת לצמצם ככל שניתן את התלות באספקה חיצונית

אחד הנושאים החשובים בעיצוב עתידה של חקלאות ישראל, טמון בחוקרים ובמדענים הפעילים יום-יום בשקידה על מחקרים שישדרגו את החקלאות לשנים הבאות. כאשר כולנו שרויים במעטפת מגפת הקורונה, רצוי וראוי לדעת במה עסוקים בימים אלה אנשי המקצוע של המחקר החקלאי. ערב ראש השנה תשפ"א בחרנו לריאיון חג את ראש מינהל המחקר החקלאי-וולקני, פרופסור אלי פיינרמן, שבחודש דצמבר השנה ימלאו ארבע שנים לכהונתו.

 

אדוני, ראש מינהל המחקר החקלאי, בפרוס ראש השנה תשפ"א, כיצד היית מגדיר את מצבו של המחקר החקלאי של ישראל?

המחקר החקלאי "חי ובועט" והוא ממשיך להיות אחד היהלומים הבוהקים בכתר המצוינות הטכנולוגית/מדעית של המדינה. ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו ובזכות חוקרים איכותיים מהמעלה הראשונה, חקלאים מעולים ורמת הדרכה גבוהה של מדריכי שה"מ, ישראל מתברכת במגזר חקלאי עתיר יכולות, פתיחות וחדשנות שזוכה, עדיין, להערכה חובקת עולם.

 

המחקר החקלאי שאנחנו עוסקים בו הוא רחב ביותר ומתייחס לחקלאות ו-: חקלאות ומזון, חקלאות וסביבה, חקלאות ובריאות, חקלאות ותעשייה, וגם …חקלאות ודיפלומטיה. הוא מקיף באופן סימולטני את האתגרים של היצרנים החקלאיים, את הדרישות של צרכני התוצרת החקלאית, את משאבי המים והקרקע ואת איכות הסביבה. הוא תורם להתמודדות עם האתגרים הגלובליים (ביטחון מזון, התחממות גלובלית ואירועי קיצון של מזג אוויר, תהליכי מדבור ואובדן קרקעות ומקורות מים, קיימות ושמירה על איכות הסביבה, ועוד), משרת את הרפואה ומפתח טכנולוגיות ומוצרים לצרכי רווח בתעשייה. המחקרים עוסקים כמובן בבעיות העכשוויות של החקלאות ויחד עם זאת, אנחנו מנסים גם לחזות את העתיד ולפתח שיטות וטכנולוגיות שיתנו לחקלאים בארץ ובעולם את הידע, הכלים והטכנולוגיות להתמודד עם אתגרי העתיד.

 

מימין המנכל היוצא באמצע השר הנכנס
מימין המנכל היוצא באמצע השר הנכנס

 

אחת מהמטרות החשובות הנוספות של המחקר החקלאי היא להכשיר את דור העתיד של החוקרים והמפתחים ולמשוך אנשים צעירים יותר לעסוק בחקלאות שהיא היום במידה רבה חלק מתעשיית ההייטק. הגיל הממוצע של חקלאי בישראל היום גבוה מ 60 ומהפכת ההייטק החקלאית, האגריטק והפודטק ימשכו להערכתי יותר ויותר צעירים לחקלאות. חשוב להדגיש גם כי החקלאות בארץ משמשת פלטפורמה למחקר החקלאי ולתעשיות האגרו-טכנולוגיות כאשר לא תיתכן חקלאות משגשגת לאורך זמן בלי מחקר חקלאי ולא ייתכן מחקר חקלאי רלוונטי ומתקדם בלי חקלאות וחקלאים.

 


נושאי פיתוח נוספים: מזון עתידני / תחליפי חלבון – תחליפים למקורות חלבון מקובלים כמו בשר וביצים, כולל ייצור בתרביות (למשל יצירת חלקי בשר בקר מתאי גזע) וכן גילוי וייצור מקורות חלבון אלטרנטיביים מצרצרים או אצות. ייצור בשר ללא פרות, ייצור חלבון ביצים ללא תרנגולות, יצור חלב ללא פרות, מזון מותאם אישית לכל צרכן ללא לקטוז וכולסטרול המודפס 3D בבית הצרכן, וכו'


 

ישראל הקטנה היא בעצם מעבדה טבעית למחקר חקלאי. בשטחה הקטן יש גיוון ושונות משמעותית באקלים, בסוגי הקרקע והמים, במגוון האקולוגי ועוד. ולכן, תוצאות המחקרים החקלאיים שנעשים באזורים השונים של הארץ רלוונטיות גם לחקלאים במדינות רבות בעולם. זה לדעתי אחד ההסברים לכך שבמכון וולקני אנחנו מוצפים (בימים שלפני הקורונה) בביקורים של ראשי ממשלות ושרים, אנשי מחקר ואקדמיה, תעשיינים ויזמים מהעולם המתפתח ומהעולם המפותח. התרומה של הביקורים הרבים לדיפלומטיה ויחסי החוץ של המדינה היא משמעותית.

מכון וולקני הוא מוסד מחקר ממשלתי והיעדר תקציב מדינה פגע ועדיין פוגע קשות באפשרויות שלנו להשקיע בציוד ותשתיות מתקדמות וביכולת של החוקרים שלנו לגייס תקציבי מחקר חדשים מקרנות בארץ ובעולם. כך למשל, הקפאת תקציבי המחקר של קרן המדען הראשי של משרד החקלאות לשנת 2020, שזכו בהם גם רבים מחוקרי וולקני, פוגעת משמעותית בתכניות המחקר וביכולת לגייס עוזרי מחקר (תלמידי מוסמך ודוקטור) של חוקרינו, בעיקר בחוקרים החדשים. גם "תקופת הקורונה" תורמת את תרומתה השלילית. אבל, אני אופטימי מטבעי ומאמין שמדובר בפגיעה זמנית שנתאושש ממנה בקלות יחסית בזכות החוסן הארגוני וההון האנושי שלנו.

 

בימים אלה, במה מתמקד המחקר החקלאי והאם חוקרי המינהל הגיעו לפריצות דרך ופיתוחים שישליכו על החקלאות בשנים הבאות?

בכל רגע נתון נערכים בוולקני כ 600 – 700 מחקרים שמכסים כמעט את כל מה שאפשר להעלות על הדעת בתחומי החקלאות, המזון, הסביבה והאגרו־ טכנולוגיה. יש מחקרים ברמה המולקולרית של תא בודד או חלבון בודד, מחקרים ברמת האורגניזם השלם – הצמח השלם, בעל החיים השלם, מחקרים ברמת השדה, ומחקרים ברמת האזור וברמת הארץ כולה.. הרשימה הארוכה של המחקרים שבהם עוסקים בימים אלה חוקרי מכון וולקני מרשימה ומרתקת, עבור מי שלא מצוי בתחום, חלק מהם נראים כלקוחים מעולם של מדע בדיוני.

כשמדברים על המהפכה החקלאית החדשה מתכוונים בעיקר לחקלאות חכמה יותר ומדייקת, הכוללת שימוש בחיישנים רחפנים ולוויינים, רובוטים עם יכולת למידה, עריכה גנומית, ביואינפורמטיקה וניתוח של סטים גדולים של נתונים ובינה מלאכותית. כל אלו יכולים לסייע באופן משמעותי להקטין את השטחים החקלאיים ומנות המים הדרושים לייצור החקלאי, להוביל לשיפור היצרנות מהצומח והחי, לטיפוח גידולים חקלאיים שעמידים יותר למחלות ומזיקים ולכן דורשים פחות שימוש באגרוכימיקלים מזהמי סביבה, ולשימוש מדויק ויעיל יותר בתשומות, להחלפת כוח אדם על ידי מכונות, לחיסכון במים, לטכנולוגיות עיבוד וגידול ידידותיות לסביבה, ועוד.

נושא נוסף הוא תחליפי חלבון כמזון עתידני – תחליפים למקורות חלבון מקובלים כמו בשר וביצים, כולל ייצור בתרביות (למשל יצירת חלקי בשר בקר מתאי גזע) וכן גילוי וייצור מקורות חלבון אלטרנטיביים מצרצרים או אצות. ייצור בשר ללא פרות, ייצור חלבון ביצים ללא תרנגולות, יצור חלב ללא פרות, מזון מותאם אישית לכל צרכן ללא לקטוז וכולסטרול המודפס 3D בבית הצרכן, וכו'.

 


בגין הסגר והפחתת מספר העובדים המורשים להגיע ל 30% בתקופת טרום "התו הסגול", הייתה פגיעה ביכולת להתחיל מחקרים חדשים, לעמוד בהתחייבויות החוזיות שלנו להשלים בזמן מחקרים קיימים, לקדם את עבודות המוסמך והדוקטורט של המלגאים הרבים שלנו ועוד. אבל הצלחנו להתארגן טוב עם הרבה עזרה הדדית בין יחידות שונות ויצאנו מהתקופה הזאת בשלום


 

קשה לי לבחור איזה מחקרים להציג לקוראים מתוך השפע הגדול הזה ויומרני מידי להתנבא היום איזה מהמחקרים והפיתוחים יובילו לפריצות עולמיות בעשורים הקרובים. אבל שאלת ולא אתחמק מכמה דוגמאות של מחקרים הנערכים בוולקני בשנים האחרונות:

  • חקלאות מדייקת: טכנולוגיות המתבססות על תחום רחב של מצלמות באורכי גל שונים וחיישנים החל מחישה מרחוק באמצעות לוויינים, מטוסים ורחפנים עד לביו-חיישנים זעירים, פיזיקליים וביולוגיים, בתחום הננו. כל אלה מאפשרים זיהוי בזמן אמת ומעקב אחר פגעים (מחלות ומזיקים) הן ברמת השדה והן ברמת מחסני האחסון של תוצרת קטופה, וזיהוי מחסורים שונים של מים וחומרי הזנה בשדות חקלאיים. הטכנולוגיות האלה מאפשרות לייעל את השימוש במשאבי הקרקע והמים, על ידי התאמת ממשקי ההשקיה והדישון לתנאי הסביבה ולגידול, להתמודד עם אירועי שבר של התפרצות מחלות ומזיקים, לשפר את תנאי האחסון ולהקטין את אובדן המזון ועוד ועוד. הן מאפשרות לנו גם לבנות בסיסי נתונים גדולים (ביג דאטה) שמתעדכנים כל הזמן על שינויים בזמן ובמרחב ולפתח מערכות של קבלת החלטות שיש להן יכולת לימוד עצמית דוגמת מודלים המפותחים בגישת הבינה המלאכותית. ובאופן יותר ספציפי:

ניהול השקיה מדייקת תוך שימוש בחישה ברמת השדה (סנסורים שונים בקרקע) וחישה מרחוק באמצעות רחפנים ולוין המחקר הישראלי – צרפתי – ונוס. ניהול משק מים ברמת האזור על בסיס התמונה המרחבית תוך התמודדות עם השונות בגידולים, בטופוגרפיה, בסוג הקרקע ועוד; רובוט אוטונומי לעישוב סלקטיבי במקשות מלונים ואבטיחים; רובוט לדילול סלקטיבי של חנטי תמר מג'הול; מלכודות לניטור אוטומטי של מזיקים – פיתוח של מערך הדברה ארצי של מזיקים בחקלאות שמתבסס על חיישנים אקוסטיים, מרכז בקרה, שרתים בענן ושיטות נתוני עתק ואלגוריתמים של בינה מלאכותית למידול פעילות המזיקים ומערכות חכמות לתמיכה בקבלת החלטות להדברה; פיתוח טכנולוגיית ומערכות פנוטיפינג – סריקה מהירה של צמחים לזיהוי עמידות עקות ביוטיות (מחלות) ואביוטיות (פגיעה של מנגנוני גידול). שימוש בחישה ספקטרלית ותרמית למדידה לא הרסנית של מאפיינים אופטיים המעידים על בריאות הצמח; "התקן אף ביו-אלקטרוני" ננו-טכנולוגי לזיהוי של חיידקי מזון פתוגניים; פיתוח יריעות כיסוי חכמות בחממות ושטחים חקלאיים מבוססות ננו טכנולוגיה עם תכונות מתקדמות כמו ניקוי עצמי של משטחי פלסטיק. מעין מזגן מרכזי (Drygair) לשליטה בטמפרטורה ובלחות בחממות שזול יותר בעשרות אחוזים מהטכנולוגיות הנוכחיות.

 


 יש בוולקני כ 200 חוקרים מהמעלה הראשונה, מעל 400 תומכי מחקר – מהנדסים וטכנאים, כ 300 תלמידים לתוארי מוסמך ודוקטור של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ (בולטת הנוכחות של תלמידי הפקולטה לחקלאות) שעושים את התזות שלהם במעבדות, חממות ושדות המחקר של וולקני ומעל 100 פוסט דוקטורנטים – מרביתם מחו"ל. זה אולי נשמע הרבה, אבל רחוק מלענות על אתגרי העתיד ויש שטחי מחקר לא מעטים שיכול להיות לנו יתרון יחסי להיכנס אליהם ואנחנו לא עושים זאת בגלל מחסור בכח אדם בכלל ובתקנים לחוקרים בפרט


 

  • הגנת הצומח ושיפור היכולת לגילוי מוקדם ככל הניתן של מחלות ומזיקים ופיתוח ויישום של גישות הדברה ידידותיות לסביבה. למשל: שימוש בנמטודות טורפות כאמצעי לחיטוי קרקע ותחליף לחומרים כימיים אסורים; שימוש בשמרים מיוחדים כבתי חרושת לייצור חומר הפוגע בפטריות שגורמות לריקבון של פירות וירקות רבים (כלומר הדברה ביולוגית); החלפת מתיל ברומיד האסור לשימוש בחיטוי קרקע על ידי תכשיר חיטוי המבוסס על מיצוי ועיבוד חומרים מפטריה אנדופיטית; זיהוי ופיתוח של פרומונים נקביים לריסוס בשדה בכדי לבלבל מזיקים זכרים וללכוד אותם; פיתוח מערכת מכנית לשאיבת חרקים, פיתוח מערכות מדויקות לריסוס ממוקד בלבד – רק היכן שמהמכונה מזהה עשב או חרק מטרה.
  • השבחה וטיפוח של צמחים ובעלי חיים להגברת היצרנות ולעמידות לתנודות קיצוניות של מזג אוויר. למשל: טיפוח של מלון "אישי" חדש (super fruiter) עם מספר גדול יותר של פירות לשיח, שרמת היבול ליחידת שטח גדולה ב 50% – 70% מהמלון הקיים, ובנוסף הוא טעים ואיכותי יותר ובלי גרעינים; טיפוח זן זיתים חדש "לביא" עתיר יבול שמתאים גם למאכל וגם לשמן זית. פיתוח זן תפוחים שאינו זקוק למנות קור רבות וניתן לגדלו גם באזורים חמים יחסית; פיתוח זן עגבניות שיש לו עמידות משופרת גם לעקות של חום וגם לעקות של קור; טיפוח צמח הלבנדר בצפון כגידול המשמש לטובת תעשיית השמנים האתריים. החיטה, מרכיב מרכזי בתפריט העולמי, היא גידול חורפי המתבסס על מנת הגשם העונתית. נזקי יובש ובצורת (אירועי קיצון, תנודתיות ועצירת משקעים במהלך העונה) מפחיתים את היבול ב 20-70%. פיתוח זני חיטה בכירים עם השתבלות מוקדמת, עתירי יבול , יכולים "לחמוק" מעקות החום הראשונות באביב. הבכירות מבטיחה גם התאמה לסביבות גידול יבשות, ולעונות קצרות.
  • הארכת חיי מדף והפחתת אובדן מזון. למשל, למשל: פיתוח אריזות המאפשרות לבקר את הלחות והאווירה הגזית להארכת חיי המדף של פירות וירקות; שימוש בננו טכנולוגיה לייצור ציפויים שקופים ואכילים של פירות וירקות קטופים שמונעים התפתחות של חיידקים ומחלות והזדקנות של הפרי, כשהציפויים מכילים גם ויטמינים ומרכיבי בריאות טבעיים נוספים; פיתוח מכונה לשטיפה חכמה וחמה של פירות באחסון המאפשרת אחסון ארוך טווח ומשלוחים ימיים ללא צורך בריסוס כימי; שימוש בשמן אתרי למניעת לבלוב של תפוחי אדמה קטופים; פיתוח פרוטוקולים של איתור, בקרה וטיפול במזיקים ומחלות באסמי הגרעינים של ישראל שמביאים לכך שהפחת שם הוא חצי (0.5%) אחוז בלבד!!! כשהממוצע העולמי של הפחת של גרעינים מאוסמים עומד על 25-30%.
  • חקלאות וסביבה. למשל, פיתוח חקלאות אקולוגית (מחזור פסולת, בוצה, קולחין ועוד); פיתוח פרוטוקולים של גידול ועיבודי קרקע שמצמצמים את השחיקה והסחף ומפתחים חומרים שמטייבים את קרקעות (כמו פחם מועשר); תכנון נכון של שטחי יער וניהול נכון וחכם של מרעה של בקר, עיזים וכבשים לצמצום סיכוני שריפות; האצת הפיתוח של חקלאות אורגנית; פיתוח תחום ההאבקה של גידולים חקלאיים באמצעים שונים.
  • חקלאות ובריאות – גילוי ופיתוח חומרי טבע בעלי אפקט בריאותי/תזונתי וחומרים טבעיים לשימוש ברפואה ובתעשיית המזון. למשל: ממתיקים בעלי ערך בריאותי וכלכלי גבוה מצמח טבעי שאינו מכיל סוכר; בוטנים המתאימים לילדים שיש להם אלרגיה לבוטנים; פיתוח זן אשכוליות מתוקות חדש המיועד לנוטלי תרופות להורדת הכולסטרול כי מנטרלות את פעולת הסטטינים; שימוש בתוצרי הקנאביס לפיתוח תרופות חדשות.

 

עד כמה הקורונה פגעה בפעילות המחקרית של מכון וולקני?

בגין הסגר והפחתת מספר העובדים המורשים להגיע ל 30% בתקופת טרום "התו הסגול", הייתה פגיעה ביכולת להתחיל מחקרים חדשים, לעמוד בהתחייבויות החוזיות שלנו להשלים בזמן מחקרים קיימים, לקדם את עבודות המוסמך והדוקטורט של המלגאים הרבים שלנו ועוד. אבל הצלחנו להתארגן טוב עם הרבה עזרה הדדית בין יחידות שונות ויצאנו מהתקופה הזאת בשלום.

 

האם יש לרשותך די כוח אדם מקצועי לביצוע מחקרים?

בגדול, התשובה חיובית ותעדנה על כך הדוגמאות שסיפרתי לך עליהן בתחילת הריאיון. יש בוולקני כ 200 חוקרים מהמעלה הראשונה, מעל 400 תומכי מחקר – מהנדסים וטכנאים, כ 300 תלמידים לתוארי מוסמך ודוקטור של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ (בולטת הנוכחות של תלמידי הפקולטה לחקלאות) שעושים את התזות שלהם במעבדות, חממות ושדות המחקר של וולקני ומעל 100 פוסט דוקטורנטים – מרביתם מחו"ל. זה אולי נשמע הרבה, אבל רחוק מלענות על אתגרי העתיד ויש שטחי מחקר לא מעטים שיכול להיות לנו יתרון יחסי להיכנס אליהם ואנחנו לא עושים זאת בגלל מחסור בכח אדם בכלל ובתקנים לחוקרים בפרט.

 

אחרי פרק מקצועי מיוחד בפקולטה לחקלאות, איזו תחושה מלווה אותך בתפקידך הנוכחי?

סביבת העבודה במכון וולקני עצמו דומה במובנים רבים לסביבה האקדמית בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שבה עבדתי למעלה מ 30 שנה כחוקר ומרצה במחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל (ששמה כיום כלכלת סביבה וניהול). לאחר יציאתי לגמלאות מהאוניברסיטה העברית שימשתי שנה אחת כדיקן בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין ולאחר מכן התחלתי בתפקיד הנוכחי כראש מכון וולקני. התפקיד מאד מעניין ומאתגר, ממש עולם ומלואו וכשאני מצליח להרים את הראש מעל המטלות השוטפות, יש לי תחושת סיפוק גדולה. יש בוולקני המון עובדות ועובדים מוכשרים ויצירתיים שבזכותם המכון הוא מהטובים בעולם בתחומו. אני דוגל בשיטת ניהול משתפת, שמאפשרת להפיק את המרב מהאוצר האנושי שכאן. אני עובד הרבה שעות כל יום ורב הזמן אני "מרגיש בבית", וחי בשלום גם עם כאבי הראש והקשיים שבאופן טבעי צצים פה ושם.

 

האם אתה כבר חש בשינוי וביחס למחקר החקלאי בהנהגה החדשה של משרד החקלאות?

ההנהגה החדשה של המשרד מודעת היטב לחשיבותו העצומה של המו"פ החקלאי ומושיטה לנו כתף חמה, חכמה ותומכת.

 

כיצד אתה צופה את עתיד חקלאות ישראל וגם את העולם החקלאי בעידן הקורונה?

יש כמה נושאים שניתן להמר שיזכו לעדיפות גבוהה יותר בסדר היום של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים ושל החקלאים והחוקרים:

בטיחות מזון – שמירה על אספקת מזון טרי, נקי ממזהמים אורגניים וכימיים, מהשדה (או הרפת) ועד לצלחת, והארכת חיי המדף של מרבית המוצרים במטרה להבטיח הספקת מזון טרי ובריא; חיזוק הקשר הישיר בין המגדל לצרכן והתפתחות ענף המשלוחים הישירים מהשדה לבית הלקוח. ביטחון מזון – הצורך להפיק את המרב (הרלוונטי) האפשרי מייצור מקומי, והצורך להרחיב את יכולות האיסום של גרעינים ולמזער את הפחת בהם, על מנת לצמצם ככל שניתן את התלות באספקה חיצונית; הגדלת הייצור לשוק המקומי על חשבון הייצור המיועד לייצוא; פיתוח אמצעים טכנולוגיים (רובוטים למשל) כפתרון למחסור בכוח אדם בחקלאות וצמצום התלות בעובדים זרים.

 

פרופסור אלי פיינרמן, מה תאחל לחקלאי ישראל בשנה העברית החדשה?

אני מזדהה באופן עמוק עם אמירתו של הסופר משה סמילנסקי "אם חקלאות כאן – מולדת כאן". אין תחליף לייצור מקומי של תוצרת חקלאית טרייה, איכותית ובריאה ואין תחליף לתועלות הציבוריות שמספקת החקלאות, תעסוקה ופרנסה בפריפריה, שמירה על שטחים פתוחים, בסיס לתיירות כפרית, שמירת ערכי מורשת ותרבות, ביטחון, קליטת מי ביוב מושבים, קליטת גזי חממה ועוד. הצלחת החקלאות והחקלאים תיקבע במידה רבה על ידי יכולתם להתמודד עם האתגרים שמעמידים בפניהם תהפוכות האקלים, תנאי השוק בארץ ובעולם ובמידה רבה מאוד המדיניות הציבורית. לשנה החדשה, אני מאחל לחקלאי ישראל שכוחות הטבע והמדיניות הציבורית יחברו ליצור את התנאים לשנה פורייה, ברוכה ורווחית.

ראש הוועדה במשרד רוה"מ לבדיקת מחירי המים לחקלאות

פרופסור אלי פיינרמן. בן 73. נולד במושב כפר יחזקאל באזור הגלבוע. אב לשלושה ילדים שנולדו לאשתו דבורה ז"ל, שנפטרה מסרטן בגיל 39. הבכור עופר (49) נשוי+3, פרופסור לפיסיקה במכון ויצמן. גילי (45) נשואה+2, עובדת סוציאלית קלינית במועצה האזורית לב השרון. עוזי (שם במה עוזי רמירז) בן 40, רווק, מוזיקאי, יוצר, שעובד ברחבי הגלובוס כשאין קורונה. פרופסור פיינרמן גאה להיות סב ל-3 נכדים: מתן, אורי ודני ו-2 נכדות שי ונומי.

פרופסור אלי פיינרמן נישא בשנית לפטרישיה (פט) שנפטרה גם היא מסרטן לפני 8 שנים בגיל 65. בשנים האחרונות חי בזוגיות עם ד"ר דיצה בורשטיין, מרצה לסטטיסטיקה בפקולטה לחקלאות ברחובות. פיינרמן, פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ובעל הקתדרה למלונאות ע"ש יקותיאל פדרמן. סיים בהצטיינות את תארי הבוגר והמוסמך בכלכלה חקלאית ובעל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית. את השתלמות הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובריברסייד.

נושאי המחקר העיקריים שלו הם כלכלת משאבי מים, מדיניות חקלאית-סביבתית משולבת, קבלת החלטות בתנאי אי־וודאות ואינפורמציה בלתי סימטרית, וכלכלת פיתוח המרחב הכפרי. פרסם כ-60 מאמרים בכתבי עת מוערכים בכלכלה ובכלכלה חקלאית ומספר פרקים בספרים. זכה בין היתר לפרס מילקן היוקרתי על הצטיינות נמשכת בהוראה. כיהן כמרצה אורח ב-LOWA STATE UNIVERSITY וב-VIRGINIA TECH באוניברסיטת ווכנינגן בהולנד ובאוניברסיטת פורטו בפורטוגל.

כיהן כיושב ראש הרשות לקהילה ונוער ויושב ראש מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה וכמנהל המחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל של האוניברסיטה העברית. כיהן בעבר כדיקן הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, כחבר הוועד המנהל של האוניברסיטה וכיו"ר וחבר בוועדות אקדמיות רבות ברמה הפקולטאית וברמה האוניברסיטאית. פעילויותיו הציבוריות מחוץ לכותלי האוניברסיטה כללו בין היתר: יו"ר "ועדת פיינרמן" לענייני מחירי המים לחקלאות במשרד ראש הממשלה (2002-2003), נציג הציבור במועצת רשות המים (2007-2014), חבר בוועדות שונות של המל"ג להערכת תוכניות לימודים חדשות וייעוץ כלכלי לחטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות, דיקן בית הספר לכלכלה ומינהל עסקים במרכז האקדמי רופין.

ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות במשרד החקלאות – ראיון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן