you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
תבואת חורף

ד"ר רואי בן דוד,מטפח תבואות חורף במכון וולקני

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"בשעורה שמשתרעת על שטחי גידול של שבעים אלף דונם הראינו יתרון ביבול לשחת, עם איכויות דומות לחיטה. זן חדש של חיטת שיפון עם יבול חומר יבש גבוה ועמידות יחסית לרביצה, נכנס כבר לבחינה מסחרית כזן מספוא"

מחירי הסחורות מזנקים בחודשים האחרונים בצורה חדה. מדובר בהתייקרות דרמטית מאז ימי השפל של תחילת מגפת הקורונה. בין היתר מדובר על מוצרים חקלאיים שמחיריהם זינקו לגבהים: חיטה, תירס וסויה שעלו בכ-90% כל אחד וסוכר שעלה בכ-70%.

מחירי החיטה התחזקו בין השאר כתוצאה מהעלייה במחירי התירס (הם מהווים מוצרים משלימים מבחינת מזון והזנת בעלי חיים) שהגיעו לשיא עקב ביקוש גבוה כתוצאה מהתאוששות כלכלית באזורים מרכזיים בעולם.

סין, המשמרת רמות ביקוש גבוהות ומתחזקת מלאי גבוה, מהווה גורם מרכזי לדחיפת מחיר החיטה העולמי כלפי מעלה.

מכיוון שגידול החיטה בישראל הנו גידול הגד"ש המרכזי ומנגד הצריכה מתבססת באופן ניכר על ייבוא של גרעיני חיטה, בחרתי לשוחח בנושא הזה עם החוקר ד"ר רואי בן דוד, העוסק בטיפוח תבואות חורף במינהל המחקר החקלאי של ישראל.

"ישראל צורכת בשנה כמיליון טון חיטה. שטחי הגידול בארץ משתרעים על שטח של מיליון ומאתיים אלף דונם. 10-20% מהיקף החיטה מאוחסנים במחסני חירום של המדינה.

בעבר, 30-40% משטחי הגידול נקצרו ויועדו למספוא לבעלי חיים מעלי גרה. בשנים האחרונות ניכרת עליה בנתח המיועד למספוא אל מעל ל- 50% ממזרע הדגן החורפי אומר לנו מטפח תבואות החורף, איש וולקני.

"זה שוק עם ביקוש קשיח" מציין בן דוד. "היקף שטחי הגד"ש יורד במתינות עקב שינויים בייעוד הקרקע לבנייה ותשתית אזרחית. לאחרונה הרבה שטחי גד"ש הוסבו לאבוקדו".

רואי בן-דוד אינו כלכלן שיסביר את פשר ההתייקרויות. כל עבודתו בטיפוח חיטה כדי שבשנים הבאות יהיה ערך מוסף לגידולים בישראל.

"ההסתכלות שלנו צופה פני עתיד" מדגיש ד"ר בן-דוד ומוסיף: "ובהקשר זה תהייה חשיבות הולכת ועולה להתמחות בגד"ש ולגידולי פלחה עם ערך מוסף."

"למשל התמקדות בטיפוח זני דגן ייעודיים למספוא עתירי יבול ואיכות סיב, הכולל בין השאר גם דגנים אלטרנטיביים לחיטה, כגון שעורה וחיטת שיפון. בשעורה שמשתרעת על שטחי גידול של שבעים אלף דונם הראינו יתרון ביבול לשחת, עם איכויות דומות לחיטה."

"זן חדש של חיטת שיפון עם יבול חומר יבש גבוה ועמידות יחסית לרביצה, נכנס כבר לבחינה מסחרית כזן מספוא. בן דוד מציין שהמחקר לאורך 7-8 שנים הראה שהאיכויות של הדגנים האלה להזנת בעלי חיים, אינן נופלות מהחיטה ושהיבול בתנאי פלחה עשוי להיות גבוה יותר"

החוקר הבכיר מדגיש שכל הפעילות המחקרית מתבצעת בשיתוף עם חברת "זרעי דליה" מקיבוץ דליה, שלהם חלק בקידום המחקר, טיפוח ופיתוח זנים.

ד"ר בן דוד מגלה לנו ש"ענף גידולי השדה נמצא בשחיקת רווחיות מתמדת והתמקדות בגידולי דגן בעלי ערך מוסף, עשויה להציע פתרון לצמצום השחיקה" ועוד נושא מעניין: "בשוק לחמי הבריאות יש ביקוש רב למיני דגן עתיקים: כוסמין, חיטה דו-גרגרית (האמר) וחיטה חד-גרגרית (אינקורן), שלגרגירים שלהם איכויות קמח וטעם נבדלים.

הבעיה שמיני דגן אלו אינם מתאימים לגידול בישראל וכיום השימוש בדגנים אלו מסתמך באופן מלא על יבוא. אלה זנים שרגישים לאורך היום ודורשים מנות קור כדי לפרוח.

"אנחנו, באמצעות טיפוח גנטי ובמסגרת מחקר לו שותף גם דר' דוד בונפיל, ממרכז המחקר גילת, מפתחים זנים שיותאמו טוב יותר לסביבת הגידול הים-תיכוני ושיהוו בעתיד תחליף ליבוא הגרעינים מחו"ל.

התחשיב שלנו אומר שבזכות הביקוש והמחיר הגבוה, למשל של גרגירי כוסמין, גם ברמת יבול של 60-70 אחוז בהשוואה ליבול חיטה המקומית , יהיה עדין כלכלי לגדל אותם".

ד"ר רואי בן דוד מציין כי "בראייה עתידית לא נצליח להימנע מיבוא גרעינים למאכל והצפי הוא שגידול של האוכלוסייה במדינה, 40% צפי גידול עד 2040, רק יגביר את התלות ביבוא הגרעינים .

לכן תשומת הלב והמאמץ צריך להיות מופנה לחיזוק ענף גידולי השדה הן בהיבט של שיפור הרווחיות והן בהיבט של פיתוח בר קיימא המתבסס על סל גידולים מגוון. יישום המחקר שלנו הוא בכיוונים אלו ".

היורש של ד"ר אורי קושניר

ד"ר רואי בן דוד בן 50. נשוי לעינת מנהלת איכות בתעשייה, ואב לשלושה נגה בת 15, איתמר בן 11 ומיכל בת 7.5. מתגורר בגן יבנה. אגרונום שהתמחה בתואר שני ובדוקטורט בגידולי שדה ובגנטיקה של חיטה.

בשנת 2012 מונה לתפקיד מטפח תבואות החורף במינהל המחקר החקלאי, כמחליפו של ד"ר אורי קושניר, שפרש אז לגימלאות.

את מעבדת המחקר של רואי במכון וולקני מרכז מהנדס המחקר הוותיק והמסור כמאל נאשף. בצוות 15 איש, והוא כולל דוקטורנטים, תלמידי תואר שני, מהנדסים ועוזרי מחקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן