you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
משק מלמד

ראיון עם אריק מלמד – "משק מלמד" אורגני בכפר הנגיד

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אריק מלמד הוא אידיאליסט, איש אשכולות וחקלאי עם ערכים שעושה את מה שהוא מאמין בו. איש צבא לשעבר, שהקדיש קרוב ל- 20 שנים לשירות המדינה: סגן אלוף, סמג"ד ביחידת מגלן ותפקידים נוספים, גם איש הייטק בעברו ולמרות היכולות המגוונות והעבר העשיר, חלם תמיד להיות חקלאי. אריק נולד למשפחה של חקלאים, מגדלי עופות פטם מכפר הנגיד, הוא נשוי לפליפה, ואב ל-3 ילדים, מחדש ומקים של "משק מלמד" לפטם וירקות אורגניים.

אם נתחיל מהתחלה.. מה אתה יכול לספר על עצמך?

"הייתי תלמיד גרוע, ממש אחד הגרועים; תלמיד כזה שהמורות מתלוננות בפני ההורים שלילד יש קוצים והוא מפריע כל הזמן. בצבא, כשהייתי צריך לקבל את דרגת סגן האלוף, אמרו לי שלא אוכל לקבל את הדרגה אם לא אלמד וזו הייתה הפעם הראשונה שנאלצתי להתמודד עם לימודים – באוניברסיטה.

עברתי את הפסיכומטרי, אני חושב בחמש נקודות מעל המינימום ולמדתי מדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בצבא הייתי רוב השירות בצנחנים – חייל, מ"פ, סמג"ד במגלן והתמודדתי גם על תפקיד מג"ד. כשלא קיבלתי את התפקיד, השתחררתי מהצבא. אשתי פליפה, היום חוקרת בטכניון, יצאה לקנדה לפוסט דוקטורט והצטרפתי אליה, ולאחר זמן מה עברנו לסינגפור בעקבות המחקר שלה. כשעברנו לסינגפור, המקום הקטן שהוא כמעט פסיק על המפה, מצא חן בעיני והחלטתי למעשה שאני לא חוזר לצבא".

 

סיבוב גדול בעולם.. מה עשית בסינגפור?

"חיפשתי עבודה ומצאתי באורבוטק בסינגפור. החברה בנתה מכונות מורכבות שהסינים התקשו להפעיל ומהנדסים ישראלים לא הצליחו להסביר להם. היו צריכים "פלאחים" כדי שיסבירו לסינים איך להפעיל.

למעשה כך התחלתי באורבוטק ומהר מאוד עברתי לעבוד בסין, קוריאה, טייוואן, תאילנד וכל אזור הפסיפיק. בשנת 2001, התחיל מיתון באזור והחברה החליטה שכל התמיכה הטכנית עוברת לשליטה מרחוק. היו המון אתרים במרחק גיאוגרפי מאוד גדול, אני קיבלתי את הפרויקט הזה ועשיתי אותו בהצלחה.

המשכתי באורבוטק עד שהחברה הציעה לי לעבור לסין, בה הייתה רוב פעילות החברה, אך לא רציתי לעזוב את סינגפור. באותו הזמן נפתחה משרת ניהול אזור הפסיפיק בעמיעד מערכות סינון והשתלבתי במשרה זו. למעשה עבדתי 5 שנים באורבוטק ועוד 5 שנים בעמיעד, אשתי הפכה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה בסינגפור אבל החלום שלה היה דווקא מחקר בארץ ולא בסינגפור, כך שחזרנו לארץ ב-2008 אחרי עשר שנים בסינגפור".

 

כשחזרתם ארצה, במה חשבת לעסוק?

"תמיד היה לי חלום להיות חקלאי! אני בן של חקלאים ותמיד חלמתי לשבת על הטרקטור.. לשבת על ג'ון דיר לקלטר או לתחח, זה חלום הכי אדיר.. הרעש המונוטוני הזה ולהסתכל על האנפות, מנקרות את האדמה.. זו תרפיה וחלום שידעתי שאם לא אעשה אז, אז כנראה לא אגשים את החלום הזה ובגיל 45 הפכתי לחקלאי".

 

בגיל 45 להפוך לחקלאי, נשמע לא פשוט.. קצת להפוך סדרי עולם, לא?

"היתרון בלהתחיל להיות חקלאי בגיל 45, זה שאתה שואל את עצמך שאלות. אתה לא נשאב למה שההורים שלך עשו או עושה את מה שאתה כבר יודע, אלא אתה שואל את עצמך מה אתה רוצה לעשות, מה יש ואין בחקלאות. רציתי לעשות חקלאות איכותית וראיתי שהמיתוג של חקלאות אורגנית הוא למעשה תו תקן לחקלאות מיוחדת – זה תו איכות שמאוד אהבתי".

 

חקלאות אורגנית היא אתגר לא קטן.. איך היה בהתחלה?

"התלבטתי מה אני עושה בחקלאות הזו, האם ירקות או עופות ולמעשה התחלתי לגדל גם וגם, אך מסיבות כלכליות התמקדתי בגידול עופות.

כשהתחלתי לגדל עופות אורגניים, הסתכלו עלי כמשוגע שהולך לפשוט את הרגל אבל השקענו, למדנו והצלחנו. לפני כ-4 שנים "גירד לי" קצת לחזור לירקות איכותיים-אורגניים, התחלנו בגידול תירס, דלעת, ומפה לשם היום אנחנו מאוד אינטנסיביים ומגדלים ירקות עונתיים".

 

איך נראה היום המשק?

"במשק מלמד, ירקות אנחנו מגדלים כרגע כ- 45 דונם, הירקות משווקים כרגע באזור ת"א ובמשק. אנחנו מגדלים כל ירק שיש בעונה, והיעדים לשנה הקרובה 2021 הם להכפיל את שטחי הגידול.

חשוב לנו למתג את הירקות והמוצרים שלנו – משק מלמד, אנחנו מאוד גאים בתוצרת שלנו והמיתוג חשוב לנו גם כדי לקבל משוב מהלקוחות, גם אם זה לא טוב, חשוב לנו לדעת כדי שנוכל להשתפר. היום יש שוק גדול של צרכנים שמאוד רוצים את המוצרים שלנו אם בעופות ואם בירקות בהם אנחנו עדיין קטנים אבל שואפים להגדיל את העסק".

 


"היתרון בלהתחיל להיות חקלאי בגיל 45, זה שאתה שואל את עצמך שאלות. אתה לא נשאב למה שההורים שלך עשו או עושה את מה שאתה כבר יודע, אלא אתה שואל את עצמך מה אתה רוצה לעשות, מה יש ואין בחקלאות. רציתי לעשות חקלאות איכותית וראיתי שהמיתוג של חקלאות אורגנית הוא למעשה תו תקן לחקלאות מיוחדת – זה תו איכות שמאוד אהבתי"


 

הדבר הכי כייפי במשק מלמד ובמה שאני עושה, הוא שהבן הגדול שלי שהשתחרר מהצבא ועובד איתי כבר יותר משנה, אמר לי שהוא רוצה להיות חקלאי. אני לא יודע אם כדאי לו להיות חקלאי, כי חקלאות זו מלחמה בעיקר בירוקרטית אין סופית אבל זה עדיין משמח.

 

למי אתם משווקים?

"מהתחלה, דבר אחד היה ברור לי – שכל מה שאני מגדל אני חייב לדעת למכור ללקוח הפרטי או לרשת אבל אני חייב לדעת למכור. בהתחלה היה קצת קשה כי לא ידעתי איך לעשות את זה. הסכמי הסחר שלי היו לא טובים אבל השתפרתי ולמדתי לתמחר נכון ולעשות הסכמי סחר טובים עם הסופרמרקטים. לא שותף 180 יום אלא שותף 10, 15 עד 40 יום ולא מעבר לזה".

 

מהם הקשיים או האתגרים בהם אתה נתקל כחקלאי?

"בירוקרטיה אין סופית! אחת הבעיות בחקלאות היא כמות הרגולציה שיש עלינו היום כחקלאות. לי למשל יש משאיות חלוקה וכל אחת מהן דורשת רישיון עסק, בתי קירור דורשים גם הם רישיון עסק עצמאי ונפרד לכל אחד, מרכז מבקרים בו מאפיה ומטבח שלכל אחד מהם יש רישיון עסק, לולים שלכל אחד מהם גם כן רישיונות עסק וכך הלאה. למעשה במשק יש לי יותר מעשר רישיונות עסק ובירוקרטיה למכביר להתמודד איתה.

במקביל אלי חבר שהיה איתי בצבא ועוסק היום בסייבר, מייצר תוכנות שבקלות עשויות לגרום למשברים גדולים הרבה יותר מהסיכון לאכול משהו "מקולקל" ואין עליו רגולציה כלל!

עלינו כחקלאים יש רגולציה של משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים, מועצת הלול, משרד הבריאות, איכות הסביבה, הועדה המקומית, וכולם יושבים לנו על הראש. נראה לי שאם תספרי את כמות החקלאים הפעילים שיש היום בארץ וכמות הפקידים שיש במשרד החקלאות – לדעתי, היום יש בערך פקיד על כל חקלאי עם רגולציה שרק גדלה יותר ויותר.

 


"מהתחלה, דבר אחד היה ברור לי – שכל מה שאני מגדל אני חייב לדעת למכור ללקוח הפרטי או לרשת אבל אני חייב לדעת למכור. בהתחלה היה קצת קשה כי לא ידעתי איך לעשות את זה. הסכמי הסחר שלי לא היו טובים אבל השתפרתי ולמדתי לתמחר נכון ולעשות הסכמי סחר טובים עם הסופרמרקטים. לא שותף 180 יום אלא שותף 10, 15 עד 40 יום ולא מעבר לזה"


 

דוגמא נוספת היא שבשנות ה-60 יותר מ-80% מהייצוא של מדינת ישראל היה חקלאי ובשנת 2020 כ-5% בלבד. כשמסתכלים על חקלאים, הם לא פחות מוכשרים מאנשי הייטק אבל על איש הייטק שממציא תוכנה, אף אחד לא יודע מה הוא עושה ואין עליו רגולציה! בלחיצת כפתור הוא מוכר את המוצר ומקבל את הכסף וזה הכול.

אנחנו כמשק ישראלי, אם אנחנו רוצים לשלוח עוף/ ירק לחו"ל, כמות הפקידים שאנחנו צריכים לעבור.. ולעיתים לוקח להם חצי שנה לחזור למייל שאני שולח להם.. איך אפשר לעבוד ככה? איך אפשר לנהל ככה מדינה? אז אין פלא שהחקלאות נשחקה. החקלאות נשחקה כיוון שהמדינה מבלי לשים לב בנתה רגולציה שהקריסה את המערכת לתוך עצמה".

הבעיה היום של החקלאות הישראלית, היא לא בעיה של חקלאים אלא של רגולציה; הרגולציה כבירה ולא הגיונית. למעשה בונים רגולציה שהחקלאים לא מסוגלים לעמוד בה. לחקלאים רבים יוצרים חסמים שפשוט לא ניתן לעבור אותם.

 

איך אתה רואה את החקלאות לאור הדברים שציינת?

"החקלאות היום היא מלחמה יום-יומית בבירוקרטיה אבל אצלי היא משהו שבא מתוך תשוקה, כמו אהבה – אין לזה הסבר. אם הייתי משקיע את מה שהשקעתי בחקלאות בתחומים אחרים, אני בטוח שהייתי עושה הרבה יותר כסף אבל יש פה משהו הרבה יותר עמוק. אמא שלי תמיד הייתה אומרת כשהיינו נכנסים עם בוץ הביתה (להבדיל מאנשים שאומרים בוץ זה לכלוך), זה לא בוץ – זו פרנסה. כשאני נוגע באדמה וכשיש בוץ בידיים, אתה מרגיש חלק ממנגנון הייצור של מה שאתה עושה".

 

עם הדברים היפים האלו, איך תרצה לסכם את הריאיון?

"אני יכול להגיד לך שאני קם כל יום בארבע בבוקר ומסיים את היום בשש בערב כבר שנים, ואני באנרגיות מטורפות, זה משהו שאי אפשר להסביר אותו. זה לא עוד יום במשרד.. כל יום נראה שונה, יש עוד גידול או פחות גידול.. זה דינמי ומשתנה".

"גם בתקופת הקורונה, משק מלמד הגדיל את הפעילות בעופות ובירקות ואנחנו מעסיקים היום 26 עובדים, מהם 5 בעלי מוגבלויות. הקורונה נותנת פרספקטיבה לכמה החקלאות המקומית, הישראלית חשובה".

"התקופה האחרונה גרמה לאנשים להכיר יותר טוב את החקלאים אם באמצעות השיווק הישיר לבתים או שווקים מקומיים, ואני מאמין שזה ידרבן את החקלאים לעשות חקלאות טובה יותר ואת הצרכנים להכיר באיכות החקלאות הישראלית".

את הריאיון סיימנו עם הגעת שליח אישי מטעם השף המפורסם חיים כהן שגם הוא לקוח קבוע ומרוצה של מוצרי המשק – משק מלמד

משאל החקלאים הגדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן