אופן רישום שעות העבודה, הרגילות והנוספות, הינו עניין הטומן בחובו פוטנציאל לתביעות משפטיות והוא מושא לדיונים בבתי הדין לעבודה, שכן לצורת רישומם בתלוש השכר של שעות העבודה, השלכות על זכויותיו הסוציאליות של עובד.
כללית, אם נקבע לעובד שכר הכולל שעות נוספות כי אז רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל וממנו נגזרות זכויות בין היתר להפרשות לפנסיה ולתשלום פיצויי פיטורים[1].
בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעור שעסק בסוגיה שכזו. מעשה שהיה כך היה:
עובד שעבד כשנה וחצי כמחסנאי בחברה העוסקת בשיווק מזון לבעלי חיים[2] קיבל בשני חודשי העבודה הראשונים תלושי שכר בהם לא נערכה הפרדה בין השעות הרגילות לנוספות.
החל מחודש העבודה השלישי נעשתה הפרדה בתלושי השכר בין שעות העבודה הרגילות לשעות הנוספות ונרשם "שכר יסוד" ובשורה נפרדת "שעות נוספות גלובליות".
המעסיקה הפרישה לקופת הפנסיה (לאחר 6 חודשי עבודה) בתחילה תוך חישוב המגיע משכר היסוד בלבד ולאחר מספר חודשים ההפרשה לפנסיה כללה גם את רכיב השעות הנוספות הגלובליות.
טענות הצדדים
לטענת התובע, החל מחודש העבודה השלישי פוצל השכר באופן פיקטיבי עת רשמו בתלושי השכר 2 שורות. האחת, "שכר יסוד", והשנייה "שעות נוספות גלובליות". זאת עשתה המעסיקה כדי להפחית את חובותיה לעניין הזכויות הסוציאליות המגיעות לו (פנסיה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, חגים וכד').
גרסת הנתבעת, לעומת זאת, היתה כי ההפרדה נעשתה במודע ובהסכמה הדדית והשורה בה צוין הסכום בגין עבודה בשעות נוספות גלובליות משקף את היקפי העבודה. באשר לשני תלושי השכר בחודשי העבודה הראשונים, טענה הנתבעת כי ההפרדה לא בוצעה עקב טעות.
דיון והכרעה
הוברר, כך קבע בית הדין, כי שעות העבודה הנוספות לא היו פיקטיביות והן אכן בוצעו וכי התמורה תאמה את המגיע בגין השעות הנוספות שנעבדו.
הצדדים נחלקו בשאלה האם את הזכאות לפיצויי פיטורים יש לחשב לפי שכר היסוד, כגרסת הנתבעת/המעסיקה, או לפי השכר הכולל גם את התמורה בגין השעות הנוספות הגלובליות כגרסת התובע/העובד.
בית הדין האזורי קבע כי משהמעסיקה חישבה את ההפרשה לפנסיה מהשכר שכלל גם את ערך השעות הנוספות הגלובליות, כי אז יש לראות בכך הטבת שכר מודעת ולא טעות כטענתה בדיון. בהתאם פסק בית הדין האזורי כי המשכורת הקובעת לעניין פיצויי פיטורים כוללת גם את התשלום בגין השעות הנוספות הגלובליות.
על פסק דינו של בית הדין האזורי (בו נדונו עניינים נוספים בהם לא עוסק מאמר זה) הוגש ערעור לבית הדין הארצי. זה[3] סמך על ממצאי בית הדין האזורי וקבע שמשהתברר כי השעות הנוספות אכן בוצעו הן אינן רישום פיקטיבי ועל כן אין לחשב זכויות סוציאליות באשר לשעות אלה.
עם זאת בית הדין הארצי פסק כי לגבי 2 חודשי העבודה הראשונים בהם "שכר העובד שולם ללא פיצול בין השכר הרגיל לבין הגמול הגלובלי בגין שעות נוספות – העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגין חודשים אלו". כלומר בנוסף לשכר שלגרסת הנתבעת כלל תמורה בגין שעות נוספות גלובליות, חויבה הנתבעת לשלם את השכר המגיע בגין השעות הנוספות הגלובליות.
לעניין המגיע כפיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אשר לטענת העובד היה על המעסיקה לחשב על פי שכרו המלא הכולל גם את הגמול עבור השעות הנוספות הגלובליות, פסק בית הדין הארצי שלאור העובדה ש"גמול השעות הנוספות הינו רכיב שכר אותנטי הרי שזה אינו חלק מהשכר הקובע להפקדות לקופת גמל וככל שעשתה זאת המעסיקה בחלק מתקופת עבודתו, אין הדבר מצמיח לעובד זכות על יתרת התקופה".
לסיכום
- ככל שלא נערכת הפרדה בין השעות הרגילות לנוספות כי אז נחשבת התמורה בגין כל שעות העבודה כשכר שממנו נגזרות הזכויות הסוציאליות.
- הסכם עבודה או הודעה לעובד בהם פירוט מלא ומדויק של התמורה בגין שעות העבודה, הרגילות והנוספות, יש בו כדי למנוע אי הבנות ועילות להתדיינות בבתי הדין.
הלכה למעשה
הכללת השעות הנוספות הגלובליות במסגרת "שכר היסוד" בתלוש השכר מותרת על פי הפסיקה, בתנאי שהסכום הנקוב מכסה את המגיע כשכר בסיסי ואת המגיע בעד השעות הנוספות המבוצעות בפועל, וכן שיש על כך הסכמה מפורשת בין הצדדים.
האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
[1] סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 – "עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה … חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה … או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית… רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם …".
[2] סע"ש 15728-06-19 רפאל שם טוב נ' היפופוטם בע"מ
[3] ע"ע 56265-09-22 היפופוטם בע"מ נ' רפאל שם טוב
