לראשונה קבע הוותמ"ל כי יש להשיב 140 דונם אדמות חקלאיות
יבול שיא
הרפת והחלב
פיני אלעזרי צילום ענבל גרון

ג'יימס בונד הישראלי: אבנר ארליך יוצא למרדף חוצה יבשות

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רצח של קצין מודיעין ישראלי על אדמת אפריקה, מחזיר את אבנר ארליך, מאגף המבצעים המיוחדים של המוסד לשטח. ארליך יוצא למרדף חוצה יבשות בעקבות מנהיג טרור אכזרי, שמקדיש את עיקר זמנו לקידום שיטה להעברת מטעני נפץ ברחבי העולם המערבי, למרות מערכות הבידוק המוצבות בשדות התעופה ובאתרים אסטרטגיים אחרים.  פיני אלעזרי, לשעבר דייג, מתאגרף, אמן לחימה, תסריטאי, לוחם, יועץ פוליטי – ועכשיו גם סופר – מציג את ספרו החדש: "מת כמו שצריך", השני בטרילוגיית ספרי המתח והריגול של אבנר ארליך

דייג, מתאגרף, אמן לחימה, תסריטאי, יועץ פוליטי ולוחם נפגשים. לא, לא מדובר בהתחלה של בדיחה וגם לא בתכנית ריאליטי שבה מתמודדים שישה מועמדים צבעוניים. מדובר באדם אחד מרתק בשם פיני אלעזרי, שלא מפסיק ליצור ולהמציא את עצמו מחדש. פיני, שהפתיע את קהל חובבי המותחנים ברומן הביכורים 'העוצמה והזעם של אבנר ארליך', לוקח אותנו שוב בספרו 'מת כמו שצריך' לתוך מערבולת אקשן חסרת רחמים, בלתי צפויה ומסחררת חושים.

"מת כמו שצריך" הוא כאמור ספר שני בטרילוגיית אבנר ארליך (הוצאת דני ספרים), מותחן מרתק ומעורר מחשבות. בספר הראשון בטרילוגיה, אבנר ארליך, מאגף המבצעים המיוחדים של המוסד יצא למרדף חוצה יבשות, בעקבות מנהיג טרור אכזרי, שמקדיש את עיקר זמנו לקידום שיטה להעברת מטעני נפץ ברחבי העולם המערבי, למרות מערכות הבידוק המוצבות בשדות התעופה ובאתרים אסטרטגיים אחרים.

הפעם, בספר השני בטרילוגיה, רצח של קצין מודיעין ישראלי על אדמת אפריקה, מחזיר לשטח את אבנר ארליך, מפר הפקודות הסדרתי הנמצא בהשהיה מנהלית. הסיפור מתחיל במרדף אחר פרופסור איראני, מומחה לגרעין, אך ככל שהעלילה רבת התהפוכות הולכת ומסתבכת, מגלה ארליך שעוד יד בוחשת בדייסה הזו. היד שייכת לקולונל במיל. יורי רספוטין, פושע מלחמה ורוצח מסוכן – בוגר יחידות הספצאנז בעברו והיועץ הבכיר של ארגון המשווק נשק ומערכות הגנה רוסיות ברחבי העולם. רספוטין מצליח לשתול מרגל יהודי-רוסי בקודש הקודשים של מערכת הבטחון הישראלית, וביחד עם הפרופסור האיראני הם מתכננים עסקת נשק גרעינית, שתגרום להירושימה ונגאסקי להראות כמו משחק ילדים – והיעד של הנשק הזה – תל אביב. האם יצליח ארליך למנוע ברגע האחרון את השיגור שיזעזע את ישראל ואת המזרח התיכון כולו?

הספר מתאר כיצד שרשרת פיצוצים קטלניים מזעזעת את בירות אירופה. בפיצוץ ברומא נרצחים 22 איש, ביניהם שישה ישראלים, אבל זוהי רק ההתחלה. עימאד אקברייה, פלסטיני שעומד בראש הארגון האיסלאמי שאחראי לקטל, זומם לפוצץ את מסגד אל אקצה ולהטיל את האשמה על היהודים. הוא גם מקדיש את עיקר זמנו לקידום שיטה להעברת מטעני נפץ ברחבי העולם המערבי למרות מערכות הבידוק המוצבות בשדות התעופה ובמיקומים אסטרטגיים אחרים.

בסיפור שרקח אלעזרי תפניות, הפתעות וטלטלות רגשיות. העלילה הקצבית, כמו בסרט אקשן משובח שבו נשמר המתח עוצר הנשימה עד לסוף המפתיע. לא נעשה לכם ספוילר, רק נגיד לכם שזה לא דומה לאף ספר מתח שקראתם עד כה בעברית. כותב הספר כותב בצורה מיוחדת והספר הוא שילוב מדליק של עולמות סותרים, רווי יצרים ומלאי תככים. על הקרקע הלוהטת הזאת צמח וגדל אבנר ארליך, גיבור סיפורו של פיני אלעזרי.

כשהוא נשאל על כך מספר אלעזרי כי "במידה מסויימת דמותו של ארליך דומה לדמותם של גיבורי מותחנים ידועים, כגון: ג'ק ראיין, ג'ק ריצ'ר וג'יימס בונד. אבל בניגוד לבונד, הפתרונות שעומדים לרשות ארליך מעוגנים במציאות. במציאות הישראלית ארליך הוא גם אב שכול שמאשים את עצמו במות בנו, שקיפח את חייו בפעילות מבצעית היות שהוא אישר לו ללכת לשירות קרבי, למרות שהיה בן יחיד ואשתו התנגדה לכך."

 

כמו בסרט אקשן משובח

פיני אלעזרי נשוי לשחקנית ומפיקת הטלוויזיה זזי שביט ואב לבן. עברו הססגוני של פיני כדייג, לוחם, מתאגרף, שומר סף, תסריטאי ויועץ אסטרטגי לארגונים הגדולים במשק ולראש הממשלה שמעון פרס ז"ל, עוזר לדמיונו הפרוע ומתבטא בכתיבה קולחת וסוחפת. בסיפור שרקח אלעזרי תפניות, הפתעות וטלטלות רגשיות. העלילה הקצבית כמו בסרט אקשן משובח שבו נשמר המתח עוצר הנשימה עד לסוף המפתיע

כשהוא נשאל על כך מספר אלעזרי כי "במידה מסויימת דמותו של ארליך דומה לדמותם של גיבורי מותחנים ידועים כגון ג'ק ראיין, ג'ק ריצ'ר וג'יימס בונד. אבל בניגוד לבונד, הפתרונות שעומדים לרשות ארליך מעוגנים במציאות. ובמציאות הישראלית הוא גם אב שכול שמאשים את עצמו במות בנו, שקיפח את חייו בפעילות מבצעית היות שהוא אישר לו ללכת לשירות קרבי, למרות שהיה בן יחיד ואשתו התנגדה לכך".

 

מאיפה ההשראה לעלילת הספר?

"קשה לי לענות באופן חד וברור. יתכן שהרקע ממנו אני בא השפיע על הבחירות הנרטיביות שלי. בילדותי הייתי מעורה בחיי כנופיות רחוב של עולם הפשע, שהתפתח ביפו של שנות ה-50 ומגיל צעיר מאוד הבנתי שעומדות בפני שתי אפשרויות: לחטוף או להחטיף. אישית העדפתי להחטיף." אביו ניסה להרחיק אותו מאזורי האלימות ושלח אותו לתיכון חדש בתל אביב, אבל "זה היה כנראה מאוחר מדי. חיי המתח והאקסטרים כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מה-DNA שלי." עם רקע כזה אף אחד לא ממש הופתע כשפיני הפך בגיל צעיר למסתבך סדרתי ("זה לא תמיד היה באשמתי"), שבין השאר נזרק בגיל 15 לכלא הטורקי באיזמיר.

"ביליתי כמה לילות בתא קטן יחד עם דייג יווני בשם אלקו, שהיה פליט שברח לארץ מקפריסין ועם עוד שני ערבים מיפו," הוא נזכר. "אני נשבע שבסך הכול יצאנו יחד להפלגת דייג תמימה. זה שהטורקים החליטו באופן חד צדדי להרחיב את קו המים הטריטוריאליים שלהם, היה כבר עניין אחר. בסוף נציג של השגרירות הישראלית בטורקיה הצליח לחלץ אותנו משם ללא פגע וכך נמנע מאיתנו להפוך לגרסת ההמשך של 'אקספרס של חצות'."

בין שאר החוויות שצבר בחיים הוא יכול לרשום לעצמו גם קריירת אגרוף קצרה ועד היום הוא עוקב אחרי הענף והגיבורים שעיצבו אותו. "אני לא הייתי מתאגרף מדהים ולא המשכתי עם זה הרבה זמן, כי ריתק אותי יותר התחום של אמנויות הלחימה האסייתיות." את המוטו "תחטיף או שיחטיפו לך" העביר פיני גם לבנו היחיד, "שכבר בגיל 4 דאגתי שהוא ילמד ג'ודו ואומנויות לחימה נוספות." אחרי הצבא נסע ללונדון, שם עבד כשומר בארים ולמד קולנוע. התקופה הצבעונית הזאת, שהדיה ילוו אותו בקריירת הכתיבה והתסריטאות, נקטעה במלחמת יום הכיפורים.

"עם פרוץ המלחמה חזרתי מייד לארץ. באתי ליחידת הקישור של החו"לניקים ואמרו לי שאין צורך בלוחמים, כי בתוך כמה ימים הכול ייגמר. התעקשתי ונסעתי עם חבר לביר גפגפה. חיפשתי כוחות שיורדים למטה והצטרפתי לחבר'ה שהיו בדרך לחווה הסינית. הייתי מילואימניק שהשתתף בכוח מיוחד שהיה עליו להבקיע ולהכריע שתי דיוויזיות מצריות, בכוח שמנה בקושי שני טנקים וארבעה נגמשי חי"ר. מהקבוצה שלי שמנתה 30 איש נותרו ארבעה, אני הייתי אחד מהם."

 

איך השפיע עליך הקרב הזה?

"שום דבר לא משפיע עליי, כמו שאמרו אשתי הראשונה והשנייה. לא סבלתי מהלם קרב או משהו בסגנון, אבל יכול להיות שאם ינתחו אותי לעומק יגלו שחלק מהתוקפנות שלי נובעת ממה שחוויתי בצבא, ובמיוחד בקרב הזה שהיה משמעותי מאוד בתולדות צה"ל. היו בו מאות הרוגים ופצועים." מאז הקרב נפגשים הניצולים בכל יום עצמאות לארוחה משותפת. "אני מבשל לחבר'ה את המתכונים שהגיבור, אבנר ארליך, מבשל בספר," מספר פיני. "אלה הם מתכונים ששורשיהם בתקופה העות'מאנית, בהם מנת הדגל: פלאפל ממולא בצנובר ובצל עם סומק – שהוא המאכל שהכי מזוהה אצלנו עם החווה הסינית. מבחר המתכונים אפילו אוגדו לספר מתכונים דיגיטלי בעריכת השף צחי בוקששתר." אחרי המלחמה, פיני פתח בקריירה של במאי/תסריטאי. ביים את סדרת הקאלט "דלת הקסמים", עם גדעון זינגר וגידי גוב בתפקיד הרצל (עוזרו העצלן של אדון גוטמן) והרבה מאד סרטי פרסום.

 

איך הגעת לכתיבת ספר?

"הצורך לכתוב מצא אצלי ביטוי בתסריטאות ולפעמים בקופירייטינג (מי שמצביע-משפיע, יש ציפורים בכרמיאל, איך עושה ציפור? ועוד)."

 

אבנר ארליך הגיבור שלך, מי הוא, מניין הוא?

"אבנר הוא בחור משימתי ויעיל ביותר, עמיד ללחצים ואולי אפילו פורח תחת לחצים, כי בלעדי כישורים אלה לא היה מסוגל לתפקד במציאות שבה הוא בחר לחיות. הוא אינטלקטואל במלוא מובן המילה, מתלבט ומהסס בלי לחשוף זאת, מקבל מייד החלטה ומבצע. הוא מיטלטל על פני מנעד רחב של רגשות, מחמלה ועד אכזריות וקור רוח מקפיא.

"התחלתי להתעסק עם הדמות הזאת בסדנת כתיבה של אופיר טושה גפלה, והוא הפך לגיבור הקבוע שלי בתרגילים השונים, וכך זכה לטיפול יסודי ומעמיק בעשרות תרגולים שונים."

 

איך היית מגדיר את אבנר? האם הוא ג'יימס בונד הישראלי? ג'ק ראיין הישראלי? ג'ק ריצ'ר אולי?

"ג'יימס בונד הוא בוודאי לא, בונד הוא גיבור על במציאות פנטסטית. לעומתו ראיין וריצ'ר וגם אבנר הם גיבורי על שמרחפים רק מעט מעל רף המציאות. אבנר מזכיר את ראיין בהשכלתו ובתבונתו ואת ג'ק ריצ'ר ביכולות הלחימה ובגודל הפיזי – מאה ועשרה ק"ג של עוצמה וזעם ובציניות שלו. להבדיל משלושתם, הפן הרגשי והטראומטי של אבנר מפותח ומשפיע עליו הרבה יותר ובסיס הזיכרונות והעבר שלו-כמעט אמיתי לגמרי."

 

התחלת לכתוב כבר את הספר השלישי בטרילוגיה?

"כן, והפעם העלילה מתרחשת בארצות הברית."

 

מי הם הסופרים האהובים עליך ?

"מבין האירופאים: היינריך פון קלייסט, הרמן ברוך, גוזף קונראד ג'ון לה קארה, קן ברואן ויו נסבו. מבין האמריקאים: המינגוואי וודי אלן, פילים רות, פול אוסטר אלן גינסברג וטום קלנסי, אני גם אוהב מאד את במאי הסרטים רוברט אלטמן וטרנטינו שגם הם בעצם מספרי סיפורים. מבין הישראלים מאיר שלו ואופיר טושה גפלה."

 

הספר האחרון שקראת?

"ספרים. לא ספר. אני תמיד קורא יותר מספר אחד במקביל, חזרתי מסיבות לימודיות ל'אפשר גם בלי קוויאר'של ג.מ. סימל – ו'לרשימות מארץ הכביש' של אופיר גפלה טושה."

 

 סופר/ים שלדעתך לא זכו להערכה מספקת?

"היינריך פון קלייסט, הרמן ברוך וקן ברואן, אלי עמיר."

 

סופרים שמשמשים לך השראה ומודל לחיקוי?

"יו נסבו, לי ציילד, טום קלנסי, ג'ון לה קארה וקן ברואן. לי צ'יילד מדהים אותי בכל ספר מחדש, במינימליזם המדוייק שלו וביכולת לבנות עלילה על ציר אחד בלבד."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוא שירת בסיירת צנחנים, לחם במלחמת ההתשה, נלחם בפעולת כראמה, היה איש שב"כ במבצעים, בתפקידי ניהול ותמיד בראש גדול.  היום הוא מוביל את תנועת "צועדים יחד לעתיד משותף" המקדמת חזון של יצירת חברה משותפת
5 דק' קריאה
פרשת השבוע, פרשת נח  בראשית פרק ו' {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: {טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן